בנק פועלים
צילום: תמר מצפי

פרשת העלמת המס: בכירי פועלים הציעו להחזיר 2.25 מיליון שקל

6 נושאי משרה, בהם היו"ר לשעבר יאיר סרוסי והמנכ"ל לשעבר ציון קינן, הסכימו להחזיר 2.25 מיליון שקל שקיבלו כבונוסים, במסגרת אותה פרשה בה הבנק סייע ללקוחות להונות את רשות המס האמריקאית ושילם קנס של 875 מיליון דולר
איציק יצחקי | (2)

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן אתמול בהסכם פשרה שגובש, בתביעה שהוגשה נגד בנק הפועלים פועלים 0.28% בפרשת העלמות המס. השורה התחתונה: 6 נושאי משרה, בהם היו"ר לשעבר יאיר סרוסי והמנכ"ל לשעבר ציון קינן, הסכימו להחזיר 2.25 מיליון שקל שקיבלו כבונוסים, על מנת לסגור את הפרשה - בה סייע הבנק לאזרחים אמריקאיים להעלים מס בין השנים 2011-2014. עדיין לא ידוע האם ההסדר יאושר, אבל בכל מקרה, חשוב לציין: גם אם יחזירו את הכסף, זה הרבה פחות ממה שהשיבו בעבר בכירי לאומי - 5.1 מיליון שקל, בעקבות פרשה אחרת. קצת רקע: הדיון בפרשה החל בחודש יולי האחרון. הסדר הפשרה החל בעקבות העלמות מס ללקוחות הבנק האמריקאים. הבנק, כך נטען, סייע לחלק מלקוחותיו להונות את רשויות המס האמריקאיות באמצעות סניף שוויצרי. בסופו של דבר, פועלים הודה כי סייע להם והוחלט כי ישלם את הקנס הכספי שהטילו הרשויות בארה"ב - 875 מיליון דולר (לא כולל הוצאות משפט, שהבנק מימן). בעקבות הפרשה, נפתחה בישראל תביעה נגזרת. התביעה ביקשה למצות את הדין עם מי שהיו מעורבים בפרשה, אותם נושאי משרה שאישרו את המהלך. לפי ההצעה הנוכחית, חברת הביטוח תחזיר 135 מיליון דולר לבנק (ממנו ינוכו 50 מיליון שקל כהוצאות), בעקבות אותו הסדר שעליו חתם הבנק מול הרשויות בארה"ב. ההצעה של ראשי הנהלת הבנק להחזיר כסף אינה מקרית. היא מגיעה בכפוף לחוות דעתה של היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, שכינתה את ההתנהלות כ"חמורה ביותר ומעידה על סטייה גדולה יותר מנורמת התנהגות המצופה מהם, אישור הסדר פשרה על ידי בית משפט מבלי שהם ישיבו חלק מהבונוסים, יפגע בהרתעה ויחטא למטרה שבתביעה נגזרת". השופט אלטוביה ביקש בינתיים מהיועמ"שית להגיש עמדה משלימה להצעה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Xxx 04/07/2023 01:32
    הגב לתגובה זו
    זה ידוע בנק הפועלים הבנק הכי גנב צריך לתת להם קנס כספי גדול מימדים כך שאם יחשבו שוב יחשבו פעמיים
  • 1.
    הסכומים הללו הם לעג לנובו רישים (ל"ת)
    משה 03/07/2023 10:16
    הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים