בנק פועלים
צילום: תמר מצפי

פרשת העלמת המס: בכירי פועלים הציעו להחזיר 2.25 מיליון שקל

6 נושאי משרה, בהם היו"ר לשעבר יאיר סרוסי והמנכ"ל לשעבר ציון קינן, הסכימו להחזיר 2.25 מיליון שקל שקיבלו כבונוסים, במסגרת אותה פרשה בה הבנק סייע ללקוחות להונות את רשות המס האמריקאית ושילם קנס של 875 מיליון דולר
איציק יצחקי | (2)

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן אתמול בהסכם פשרה שגובש, בתביעה שהוגשה נגד בנק הפועלים פועלים 0% בפרשת העלמות המס. השורה התחתונה: 6 נושאי משרה, בהם היו"ר לשעבר יאיר סרוסי והמנכ"ל לשעבר ציון קינן, הסכימו להחזיר 2.25 מיליון שקל שקיבלו כבונוסים, על מנת לסגור את הפרשה - בה סייע הבנק לאזרחים אמריקאיים להעלים מס בין השנים 2011-2014. עדיין לא ידוע האם ההסדר יאושר, אבל בכל מקרה, חשוב לציין: גם אם יחזירו את הכסף, זה הרבה פחות ממה שהשיבו בעבר בכירי לאומי - 5.1 מיליון שקל, בעקבות פרשה אחרת. קצת רקע: הדיון בפרשה החל בחודש יולי האחרון. הסדר הפשרה החל בעקבות העלמות מס ללקוחות הבנק האמריקאים. הבנק, כך נטען, סייע לחלק מלקוחותיו להונות את רשויות המס האמריקאיות באמצעות סניף שוויצרי. בסופו של דבר, פועלים הודה כי סייע להם והוחלט כי ישלם את הקנס הכספי שהטילו הרשויות בארה"ב - 875 מיליון דולר (לא כולל הוצאות משפט, שהבנק מימן). בעקבות הפרשה, נפתחה בישראל תביעה נגזרת. התביעה ביקשה למצות את הדין עם מי שהיו מעורבים בפרשה, אותם נושאי משרה שאישרו את המהלך. לפי ההצעה הנוכחית, חברת הביטוח תחזיר 135 מיליון דולר לבנק (ממנו ינוכו 50 מיליון שקל כהוצאות), בעקבות אותו הסדר שעליו חתם הבנק מול הרשויות בארה"ב. ההצעה של ראשי הנהלת הבנק להחזיר כסף אינה מקרית. היא מגיעה בכפוף לחוות דעתה של היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, שכינתה את ההתנהלות כ"חמורה ביותר ומעידה על סטייה גדולה יותר מנורמת התנהגות המצופה מהם, אישור הסדר פשרה על ידי בית משפט מבלי שהם ישיבו חלק מהבונוסים, יפגע בהרתעה ויחטא למטרה שבתביעה נגזרת". השופט אלטוביה ביקש בינתיים מהיועמ"שית להגיש עמדה משלימה להצעה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Xxx 04/07/2023 01:32
    הגב לתגובה זו
    זה ידוע בנק הפועלים הבנק הכי גנב צריך לתת להם קנס כספי גדול מימדים כך שאם יחשבו שוב יחשבו פעמיים
  • 1.
    הסכומים הללו הם לעג לנובו רישים (ל"ת)
    משה 03/07/2023 10:16
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

טובי שמלצר, מבעלי שלמה ביטוח, צילום: עזרא לויטובי שמלצר, מבעלי שלמה ביטוח, צילום: עזרא לוי

הראלי בביטוח החזיר את משפחת שמלצר לשולחן ההנפקות - כמה היא תרצה הפעם?

ארבע שנים אחרי ביטול המהלך, שלמה ביטוח מגישה טיוטת תשקיף ראשונה לקראת הנפקה לציבור; השוק השתנה, התמחורים עלו, אבל המחלוקת מול המוסדיים עוד לפניה

מנדי הניג |

משפחת שמלצר חוזרת לשוק ההון. שלמה עסקי ביטוח, זרוע הביטוח של קבוצת שלמה החזקות, הגישה אתמול בלילה טיוטת תשקיף ראשונה לרשות ניירות ערך ולבורסה בתל אביב, כחלק מהיערכות אפשרית להנפקת מניות לציבור. כמובן שבשלב זה זהו צעד ראשוני, בלי התחייבות לביצוע ההנפקה בפועל, אבל כזה שמאותת שהמשפחה מזהה חלון הזדמנויות חדש, אחרי שנה חזקה במיוחד למניות הביטוח. שנה שבה מדד ת"א ביטוח טס 152%, ליברה קפצה 197%, איילון 120% ואפילו הראל הגדולה עשתה 92%. גם מכפילי ההון של החברות התרחבו והם נעים בין 1.7 למגדל לבין 2.7 בהפניקס, מרמות של 1.2-1.5 בעבר שאליהן היינו רגילים.

שלמה עסקי ביטוח היא חברה בת בבעלות מלאה של שלמה החזקות, והיא מחזיקה בכ-98.5% ממניות ש. שלמה חברה לביטוח, לצד בעלות מלאה על סוכנות הביטוח ש.פ. שווקים פיננסיים. שלמה ביטוח עצמה כבר נחשבת תאגיד מדווח, אחרי שהנפיקה בעבר סדרות אג"ח, אבל המניות נותרו כמעט כולן בידי המשפחה.

את המהלך מוביל טובי שמלצר, מבעלי החברה ומשנה למנכ"ל, לצד המנכ"ל דורון גינת. בשלב הזה לא פורסמו פרטים על היקף ההנפקה או מבנה העסקה, והחברה מדגישה כי כל החלטה תלויה באישורים רגולטוריים ובהחלטות האורגנים המוסמכים.

מאחורי ההנעה למהלך עומדת גם התמונה העסקית. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רשמה שלמה ביטוח רווח כולל של 130 מיליון שקל, ואפשר להניח שהיא תסיים את השנה ברווח של כ-160 מיליון שקל, בהנחה שקצב הרווח הנוכחי יישמר. ההון העצמי של החברה עמד בסוף ספטמבר על כ-584 מיליון שקל כך שאם נניח מכפיל הון של סביב ה-2.5 המחיר לפי הענף אמור להיות על סביב ה-1.4 מיליארד שקל אבל ניתן להניח מנסיון העבר ששמלעצר יבקשו יותר.