פרשת העלמת המס: בכירי פועלים הציעו להחזיר 2.25 מיליון שקל
בית המשפט המחוזי בתל אביב דן אתמול בהסכם פשרה שגובש, בתביעה שהוגשה נגד בנק הפועלים פועלים 0.92% בפרשת העלמות המס. השורה התחתונה: 6 נושאי משרה, בהם היו"ר לשעבר יאיר סרוסי והמנכ"ל לשעבר ציון קינן, הסכימו להחזיר 2.25 מיליון שקל שקיבלו כבונוסים, על מנת לסגור את הפרשה - בה סייע הבנק לאזרחים אמריקאיים להעלים מס בין השנים 2011-2014. עדיין לא ידוע האם ההסדר יאושר, אבל בכל מקרה, חשוב לציין: גם אם יחזירו את הכסף, זה הרבה פחות ממה שהשיבו בעבר בכירי לאומי - 5.1 מיליון שקל, בעקבות פרשה אחרת. קצת רקע: הדיון בפרשה החל בחודש יולי האחרון. הסדר הפשרה החל בעקבות העלמות מס ללקוחות הבנק האמריקאים. הבנק, כך נטען, סייע לחלק מלקוחותיו להונות את רשויות המס האמריקאיות באמצעות סניף שוויצרי. בסופו של דבר, פועלים הודה כי סייע להם והוחלט כי ישלם את הקנס הכספי שהטילו הרשויות בארה"ב - 875 מיליון דולר (לא כולל הוצאות משפט, שהבנק מימן). בעקבות הפרשה, נפתחה בישראל תביעה נגזרת. התביעה ביקשה למצות את הדין עם מי שהיו מעורבים בפרשה, אותם נושאי משרה שאישרו את המהלך. לפי ההצעה הנוכחית, חברת הביטוח תחזיר 135 מיליון דולר לבנק (ממנו ינוכו 50 מיליון שקל כהוצאות), בעקבות אותו הסדר שעליו חתם הבנק מול הרשויות בארה"ב. ההצעה של ראשי הנהלת הבנק להחזיר כסף אינה מקרית. היא מגיעה בכפוף לחוות דעתה של היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, שכינתה את ההתנהלות כ"חמורה ביותר ומעידה על סטייה גדולה יותר מנורמת התנהגות המצופה מהם, אישור הסדר פשרה על ידי בית משפט מבלי שהם ישיבו חלק מהבונוסים, יפגע בהרתעה ויחטא למטרה שבתביעה נגזרת". השופט אלטוביה ביקש בינתיים מהיועמ"שית להגיש עמדה משלימה להצעה.
- 2.Xxx 04/07/2023 01:32הגב לתגובה זוזה ידוע בנק הפועלים הבנק הכי גנב צריך לתת להם קנס כספי גדול מימדים כך שאם יחשבו שוב יחשבו פעמיים
- 1.הסכומים הללו הם לעג לנובו רישים (ל"ת)משה 03/07/2023 10:16הגב לתגובה זו
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
