עונת הדוחות בפתח - איך ייראו הדוחות של הבנקים, חברות התקשורת, התעופה ועוד
עונת הדוחות של החברות הנסחרות בתל אביב מתחילה. זה יתחיל בטפטוף של דוחות וילך ויתחזק לקראת הדדליין - סוף נובמבר. אצלנו אפשר לפרסם דוחות רבעוניים עד חודשיים לאחר סיום הרבעון. בדוחות השנתיים, אגב, יש חודש נוסף - אפשר לפרסם עד שלושה חודשים אחרי השנה. זה הרבה זמן - חודשיים-שלושה אחרי סוף התקופה זה כבר עולם אחר. לקבל מידע בסוף נובמבר על מה שקרה ביולי-אוגוסט-ספטמבר, זה יכול להיות לא מעודכן ולא רלוונטי, אבל זה מה שיש. ועם זה לצד תובנות נוספות שמספקים השווקים והחברות, אפשר להעריך את ההמשך.
בוול סטריט זה שונה לחלוטין. בוול סטריט הלקוח תמיד צודק ותמיד צריך לשרת אותו. הלקוח הוא קורא הדוחות-המשקיע. שם מספקים לו את המידע כמה שיותר רלוונטי וכמה שיותר מהר. חברות ענק, חברות מורכבות ומסועפות, מצליחות להגיש דוחות בטווח של שבועיים-שלושה-חודש. אז למה אצלנו חברות שלא מגרדות את המורכבות של חברות הענק האמריקאיות, לא מדווחות מהר? כי אפשר.
יש סוג של כלל כזה, הוא לא ממש רשמי ולא מחייב, אבל באופן כללי הוא תופס - החברות שמדווחת מוקדם-מהר עושות זאת כדי להשוויץ-להבליט את הדוחות שלהן. מי שמפרסמת מהר יודעת שהיא לבד, או כמעט לבד, אז היא "קוראת" לנו לכתוב ולסקר את הדוחות שלה. מנגד, חברות שמדווחות בסוף, ובסוף יש מאות שמדווחות ביחד, בעצם רוצות להתחבא. הן לא רוצות שנגלה-נחשוף את הדוחות שלהן כי הם פשוט לא דוחות טובים.
עונת הדוחות - אינפלציה וריבית
עונת הדוחות הנוכחית תושפע כמובן מהעלייה באינפלציה ובריבית. האינפלציה מייקרת את התשומות ובהתאמה גם את המחיר לצרכן, והשאלה היא באילו סקטורים יצליחו הפירמות לגלגל את המחירים על הצרכן ובאיזה לא.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לריבית יש השלכות גדולות ומסועפות, היא מייקרת את עלויות המימון וזה יכול להיות דרמטי בחברות ממונפות, והיא גם מקטינה-מפחיתה את ערך הנכסים. חברות הנדל"ן המניב עומדות למחוק סכומי עתק בשל עליית הריבית ובהתאמה יעלה שיעור ההיוון שלפיו הן מהוונות את הנכסים. מה הכוונה? קניונים, משרדים, מוערכים לפי התקבולים העתידיים של החברות. את התקבולים האלה מהוונים (מביאים לערך של היום). הפרמטר שעוזר לנו להביא כסף מהעתיד להווה הוא הריבית - זה הרי מחיר הכסף. כשהריבית עולה, הכסף העתידי שווה פחות היום.
המשמעות היא שערך הנכסים האלו צפוי לרדת. האם נראה את זה ברבעון השלישי? באופן חלקי. סיכוי טוב שרוב החברות ידחו את זה לדוחות השנתיים. אבל שם הן לא יוכלו לברוח. שם רואה החשבון מבקר את הדוחות ולא רק סוקר אותם. שם לרואה החשבון יש אחריות, הוא יתקשה שלא להתייחס לעליית הריבית.
האינפלציה והריבית משפיעות על הצמיחה, על הצריכה, על הכלכלה המקומית, כשברקע יש האטה גדולה ואפילו מיתון עולמי. זה יפגע בחברות המייצאות, אם כי הדולר שעלה מתחילת השנה עוזר להן, אבל בואו ננסה להיות יותר תכל'סים. בואו נדבר על סקטורים ספציפיים. אלו הערכות, קחו את זה בעירבון מוגבל. נתחיל בבנקים -
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6
הרבעונים הקודמים של הבנקים הניו מצוינים. בנקים נהנים מעלייה בריבית. הם מספקים הלוואות "יקרות" יותר. בנקים גם נהנים מכך שהציבור מקבל בדיליי, אם בכלל, את מה שמגיע לו על הפיקדונות. בהדרגה הריבית עולה, ועדיין היא לא מרשימה.
האינפלציה ככלל עוזרת לבנקים כי יש הלוואות צמודות, אבל זה לא בהכרח בכל רבעון, וזה תלוי בסוג של עניין טכני - היחס של מדד ידוע (המדד הידוע בסוף ספטמבר הוא מדד אוגוסט) למדד בגין (המדד בגין ספטמבר הוא ספטמבר), כך שלא ניתן לקבוע את ההשפעה ברבעון. מה שכן - הבנקים אמורים להתחיל להגדיל הפרשות. בכל זאת, האטה. אחרי רבעונים רבים של הפרשות מינימליות ואפילו ביטול הפרשות, זה כנראה יסתיים ברבעון השלישי.
אז הבנקים צפויים לדווח על תוצאות טובות, אבל ההפרשות יביאו אותם לרווחים פחות טובים מהרבעונים הקודמים.
חברות הביטוח ובתי ההשקעות - הגופים המנהלים את הכסף שלנו ימשיכו להרוויח, בסה"כ פחות כי בכל זאת היה רבעון קשה בשווקים, אבל הרווחים לא ייפלו דרמטית. עם זאת, חברות שמנהלות נוסטרו ייפגעו, וכאן הכוונה בעיקר לחברות הביטוח שיש להן נוסטרו גדול. כמו כן, ייפגעו חברות הביטוח שבחלק מביטוחי המנהלים שלהן יש זיקה בין השוק לדמי הניהול - דמי ניהול שנגזרים מהרווחים בתיק. זה מצוין כשהשוק עולה, זה רע כשהשוק יורד. בתחום הביטוח עצמו לא היו דרמות גדולות, כך שככל הנראה דוחות הביטוח יהיו חלשים. עם זאת, עליית הריבית עוזרת מאוד לחברות הביטוח - היא מקטינה את ההתחייבויות שלהן - לחברות הביטוח יש התחייבויות ביטוחיות ואקטואריות בסכומי עתק, וכאשר מהוונים את הסכומים האלו (מביאים אותם לערך נוכחי) מקבלים סכומים נמוכים יותר דרמטית. משמע, ההתחייבויות יורדות - זה רווח. זה יכול להפוך את ההרעה התפעולית של חברות הביטוח להפתעה.
חברות התקשורת - בזק תמשיך לספק את הסחורה, ונראה שגם סלקום ופרטנר יספקו את הסחורה ברמה התפעולית. זה גם היה רבעון של הרבה טיסות לחו"ל וזה טוב לחברות הסלולר. הן מרוויחות הרבה על החבילות לחו"ל
וגם חברות התעופה והתיירות - אל על וישראייר ידווחו על רבעון חזק. ובכלל, נכון שלאל על בעיות מפה עד להודעה חדשה, אבל מישהו שם למעלה דואג לה - הלחץ הגדול לטיסות (ביקוש ענק) לצד העובדה שיש לנו טרמינל אחד (היצע קטן), מביאים לעלייה במחירי הטיסות - אנחנו צפויים לראות את זה גם בהמשך באל על וגם בישראייר שהיא דווקא "בטוחה" יותר כי היא ממונפת פחות.
נעבור לחברות הנפט והגז - לא צפויות הפתעות. הן ממשיכות להפיק גז במלוא הקצב. הנפט והגז אומנם ירדו בחודשים האחרונים ועדיין מדובר על מחירים יחסים גבוהים. ובכלל - רוב ההסכמים סגורים.
בתחום הטכנולוגיה - אין ממש רגישות לריבית ואינפלציה, יש רגישות למצב. הטכנולוגיה בסוג של משבר, זה מחלחל מהנאסד"ק, יש אפילו פיטורים (וזה דווקא טוב לדוחות). השאלה הגדולה מה ידווחו הגדולות שלנו - בעיקר נייס. בימים האחרונים המניה יורדת חזק, אולי זה סימן מוקדם, או אולי זה פשוט בגלל שהיא נסחרת עדיין במכפיל רווח עתידי העולה על 20.
חברות הנדל"ן המניב - טוב, זוכרים שהן צריכות לרשום מחיקות של נכסים, אבל כנראה יעשו זאת בדוח השנתי, אבל במישור התפעולי - עדיין עסקים כמעט כרגיל. החברות הגדולות עדיין לא מרגישות ירידה בתפוסה, או לחץ כלפי מטה על המחירים. זה מה שהן אומרות, נבחן את זה במספרים בדוחות, אבל כנראה שהן בסה"כ צודקות. יש חולשה במשרדים קטנים, ישנים, אבל עדיין לא מורגשת באזורי הביקוש ובמגדלים היוקרתיים. צריך גם לזכור ששכירות זה לטווח של שנים, אז קשה להבחין בזה בדוחות, גם אם היא קיימת.
בדוחות של יזמיות הבנייה המגורים דווקא זה יורגש מאוד. קונים פחות זו עובדה. המכירות המצרפיות של התחום ירדו, אבל יש הבדל בין מכירות לבין הכנסות בדוחות. החברות האלו מדווחות בדוחות על פי התקדמות העבודה-התקדמות הפרויקט. זה אומר שהן ידווחו על מכירות שנעשו-נחתמו לפני שנה-שנתיים ברבעונים הבאים. זה טוב, אבל המכירות בשטח יהיו נמוכות. החברות האלו ממונפות, אבל רובן באגרות חוב מהציבור בריביות נמוכות. הן עוד לא מרגישות את העלייה בריבית בהוצאות המימון. אבל חלקן כן וכשזה מגיע עם ירידה בעסקאות ופגיעה בתזרים, זה יכול להיות קשה, וזה רלבנטי בעיקר לחברות הקטנות.
- 5.יינון 08/11/2022 00:27הגב לתגובה זוניתוח מעניין
- 4.דוח רבעון 4 יהיה גרוע (ל"ת)קורא 07/11/2022 11:11הגב לתגובה זו
- 3.הבנקים יפתיעו לטובה (ל"ת)בנקאי 07/11/2022 10:23הגב לתגובה זו
- 2.ערן 07/11/2022 09:54הגב לתגובה זובורסה יקרה, עמלות גבוהות, מונופולים, קרטלים, שלטון חסר אחריות ולא יציב, ועתיד קודר מאוד
- 1.מאיר 07/11/2022 08:37הגב לתגובה זומדוע הרגולטור והרשות לנירות ערך מאפשרות לחברות להגיש דוחות באיחור של 3 חודשים. מדוע הרשות לנירות ערך מזלזלת במשקיעים ולא מחייבת את החברות להגיש דוחות בזמן. כיצד משקיע יכול לנתח את מצב החברה באיחור של 3 חודשים. שערורייה. חברות ענקיות בארה"ב ובאירופה מגישים בזמן, למה אצלנו זה חייב להיות אחרת. את מי הרשות לניירות ערך משרתת את המשקיעים או את בעלי החברות- אנשי ההון.... לטפולכם .
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6
העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה
דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68% מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.
היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.
המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.
- חצי שנה אחרי: לפידות קפיטל שוב מממשת בדניה סיבוס
- דניה מסכמת רבעון עם ירידה קלה בהכנסות אך שיפור ברווחיות התפעולית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת
בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות.
חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףיו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
"אין הבעת אמון גדולה יותר מלקבל הזמנה כזאת; הלקוח אומר, אני סומך עליכם שתדעו לספק בהיקפים כאלה". יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן מתייחס לעסקת הענק: "היתרון של נקסט ויז'ן הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם ביכולת לדלבר מהר ובכמויות". האם המגמה תמשיך? "אנחנו רואים את
'אפקט פוטין' שהראה שגם כדי לתחזק שלום צריך צבאות חזקים"
נקסט ויז’ן נקסט ויז'ן 17.46% דיווחה על הזמנה גדולה במיוחד, בהיקף של כ-76.8 מיליון דולר, מלקוח קיים, לרכישת מצלמות מתוצרתה, עם אספקה מדורגת עד סוף 2026. להזמנה צורף גם מנגנון שדרוג שעשוי להגדיל את היקפה בעוד עד כ-3 מיליון דולר. העסקה הזו מצטרפת להזמנה נוספת שעליה דיווחה החברה רק בשבוע שעבר, בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר, כך שבתוך שבוע צבר ההזמנות החדש של נקסט ויז’ן מתרחב בעשרות מיליוני דולרים.
עד כמה זה משמעותי? בין ינואר לספטמבר השנה רשמה נקסט ויז’ן הכנסות של כ-120 מיליון דולר, כך שההזמנות שעליהן דווח בימים האחרונים משקפות לבדן שוות לכ-86% מהשורה העליונה שנרשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. מה שמיוחד בהזמנה הזאת הוא לא רק הגודל שלה אלא גם מועד האספקה, כל ההזמנה תסופק בתוך 2026, וזה לוח זמנים מאוד קצר. בתעשייה הזו, אחד היתרונות הכי משמעותיים הוא היכולת להבטיח אספקה מהירה. היכולת של נקסט ויז’ן לספק במועדים קצרים נותנת לה יתרון תחרותי מובהק מול מתחרות, והלקוחות סומכים עליה בעניין הזה. זה משהו שמחזק את הפעילות שלה גם לשנים הבאות. כדי להבין איך העסקה הזאת תשפיע על חברת המצלמות המיוצבות, שהמניה שלה כבר הספיקה כמעט לשלש את ערכה רק השנה, ולזנק יותר מ-1900% מ-3 שנים, דיברנו עם יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן.
איך אתה מתאר את העסקה, ומה מייחד אותה ביחס לעסקאות קודמות?
"מה שמייחד את העסקה הזאת זה קודם כול הגודל שלה ולוחות הזמנים. מדובר בהזמנה של 76.8 מיליון דולר, לתקופה של כשנה, כשהאספקה כולה אמורה להתבצע בשנת 2026. יש גם אופציה לבצע שינויים שיכולים להגדיל את ההיקף. מעבר למספרים, זו עסקה עם לקוח שאומר בפועל: אני עובד עם נקסט ויז’ן, יש לה מוצרים טובים, ואני סומך עליה שתדע לספק בהיקפים כאלה ובזמנים קצרים. אין הבעת אמון גדולה מזו.
כמה זמן עסקה כזו "מתבשלת", זה משהו שהיה בפייפליין הרבה חודשים?
"הביצוע הטכני של עסקה כזאת הוא לא תהליך ארוך. מה שחשוב הוא הדרך שהובילה לשם. הקשר עם הלקוח נבנה לאורך שנים. כמעט כל לקוח מתחיל ברכישה של מצלמה אחת או שתיים, מבצע אינטגרציה, בדיקות והדגמות. אם הוא גדל, בונה מוצר תחרותי ומצליח לזכות במכרזים, ההזמנות שהוא מקבל מתגלגלות אלינו. אנחנו מספקים לו את פתרון הווידאו המיוצב, וכך נוצר המעגל".
- נקסט ויז'ן: ההכנסות זינקו ב-62%, הצבר חוזר לעלות ל-124 מיליון דולר
- עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלומר, אין כאן מכרז מול ספקים אחרים ברגע קבלת ההזמנה?
"אנחנו לא עושים מכרזים. הלקוחות שלנו הם יצרני הכלים. הם מתמודדים על מכרזים מול הגורמים שמזמינים מהם את הכלים. אחרי שהם זוכים במכרז, הם משרשרים אלינו את ההזמנה, כי המוצר שלנו כבר עומד בדרישות. זה לקוח שעובד איתנו הרבה שנים, מכיר את המוצר, ובשלב הזה רק ביצעה את ההזמנה".
