עונת הדוחות בפתח - איך ייראו הדוחות של הבנקים, חברות התקשורת, התעופה ועוד
עונת הדוחות של החברות הנסחרות בתל אביב מתחילה. זה יתחיל בטפטוף של דוחות וילך ויתחזק לקראת הדדליין - סוף נובמבר. אצלנו אפשר לפרסם דוחות רבעוניים עד חודשיים לאחר סיום הרבעון. בדוחות השנתיים, אגב, יש חודש נוסף - אפשר לפרסם עד שלושה חודשים אחרי השנה. זה הרבה זמן - חודשיים-שלושה אחרי סוף התקופה זה כבר עולם אחר. לקבל מידע בסוף נובמבר על מה שקרה ביולי-אוגוסט-ספטמבר, זה יכול להיות לא מעודכן ולא רלוונטי, אבל זה מה שיש. ועם זה לצד תובנות נוספות שמספקים השווקים והחברות, אפשר להעריך את ההמשך.
בוול סטריט זה שונה לחלוטין. בוול סטריט הלקוח תמיד צודק ותמיד צריך לשרת אותו. הלקוח הוא קורא הדוחות-המשקיע. שם מספקים לו את המידע כמה שיותר רלוונטי וכמה שיותר מהר. חברות ענק, חברות מורכבות ומסועפות, מצליחות להגיש דוחות בטווח של שבועיים-שלושה-חודש. אז למה אצלנו חברות שלא מגרדות את המורכבות של חברות הענק האמריקאיות, לא מדווחות מהר? כי אפשר.
יש סוג של כלל כזה, הוא לא ממש רשמי ולא מחייב, אבל באופן כללי הוא תופס - החברות שמדווחת מוקדם-מהר עושות זאת כדי להשוויץ-להבליט את הדוחות שלהן. מי שמפרסמת מהר יודעת שהיא לבד, או כמעט לבד, אז היא "קוראת" לנו לכתוב ולסקר את הדוחות שלה. מנגד, חברות שמדווחות בסוף, ובסוף יש מאות שמדווחות ביחד, בעצם רוצות להתחבא. הן לא רוצות שנגלה-נחשוף את הדוחות שלהן כי הם פשוט לא דוחות טובים.
עונת הדוחות - אינפלציה וריבית
עונת הדוחות הנוכחית תושפע כמובן מהעלייה באינפלציה ובריבית. האינפלציה מייקרת את התשומות ובהתאמה גם את המחיר לצרכן, והשאלה היא באילו סקטורים יצליחו הפירמות לגלגל את המחירים על הצרכן ובאיזה לא.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לריבית יש השלכות גדולות ומסועפות, היא מייקרת את עלויות המימון וזה יכול להיות דרמטי בחברות ממונפות, והיא גם מקטינה-מפחיתה את ערך הנכסים. חברות הנדל"ן המניב עומדות למחוק סכומי עתק בשל עליית הריבית ובהתאמה יעלה שיעור ההיוון שלפיו הן מהוונות את הנכסים. מה הכוונה? קניונים, משרדים, מוערכים לפי התקבולים העתידיים של החברות. את התקבולים האלה מהוונים (מביאים לערך של היום). הפרמטר שעוזר לנו להביא כסף מהעתיד להווה הוא הריבית - זה הרי מחיר הכסף. כשהריבית עולה, הכסף העתידי שווה פחות היום.
המשמעות היא שערך הנכסים האלו צפוי לרדת. האם נראה את זה ברבעון השלישי? באופן חלקי. סיכוי טוב שרוב החברות ידחו את זה לדוחות השנתיים. אבל שם הן לא יוכלו לברוח. שם רואה החשבון מבקר את הדוחות ולא רק סוקר אותם. שם לרואה החשבון יש אחריות, הוא יתקשה שלא להתייחס לעליית הריבית.
האינפלציה והריבית משפיעות על הצמיחה, על הצריכה, על הכלכלה המקומית, כשברקע יש האטה גדולה ואפילו מיתון עולמי. זה יפגע בחברות המייצאות, אם כי הדולר שעלה מתחילת השנה עוזר להן, אבל בואו ננסה להיות יותר תכל'סים. בואו נדבר על סקטורים ספציפיים. אלו הערכות, קחו את זה בעירבון מוגבל. נתחיל בבנקים -
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
הרבעונים הקודמים של הבנקים הניו מצוינים. בנקים נהנים מעלייה בריבית. הם מספקים הלוואות "יקרות" יותר. בנקים גם נהנים מכך שהציבור מקבל בדיליי, אם בכלל, את מה שמגיע לו על הפיקדונות. בהדרגה הריבית עולה, ועדיין היא לא מרשימה.
האינפלציה ככלל עוזרת לבנקים כי יש הלוואות צמודות, אבל זה לא בהכרח בכל רבעון, וזה תלוי בסוג של עניין טכני - היחס של מדד ידוע (המדד הידוע בסוף ספטמבר הוא מדד אוגוסט) למדד בגין (המדד בגין ספטמבר הוא ספטמבר), כך שלא ניתן לקבוע את ההשפעה ברבעון. מה שכן - הבנקים אמורים להתחיל להגדיל הפרשות. בכל זאת, האטה. אחרי רבעונים רבים של הפרשות מינימליות ואפילו ביטול הפרשות, זה כנראה יסתיים ברבעון השלישי.
אז הבנקים צפויים לדווח על תוצאות טובות, אבל ההפרשות יביאו אותם לרווחים פחות טובים מהרבעונים הקודמים.
חברות הביטוח ובתי ההשקעות - הגופים המנהלים את הכסף שלנו ימשיכו להרוויח, בסה"כ פחות כי בכל זאת היה רבעון קשה בשווקים, אבל הרווחים לא ייפלו דרמטית. עם זאת, חברות שמנהלות נוסטרו ייפגעו, וכאן הכוונה בעיקר לחברות הביטוח שיש להן נוסטרו גדול. כמו כן, ייפגעו חברות הביטוח שבחלק מביטוחי המנהלים שלהן יש זיקה בין השוק לדמי הניהול - דמי ניהול שנגזרים מהרווחים בתיק. זה מצוין כשהשוק עולה, זה רע כשהשוק יורד. בתחום הביטוח עצמו לא היו דרמות גדולות, כך שככל הנראה דוחות הביטוח יהיו חלשים. עם זאת, עליית הריבית עוזרת מאוד לחברות הביטוח - היא מקטינה את ההתחייבויות שלהן - לחברות הביטוח יש התחייבויות ביטוחיות ואקטואריות בסכומי עתק, וכאשר מהוונים את הסכומים האלו (מביאים אותם לערך נוכחי) מקבלים סכומים נמוכים יותר דרמטית. משמע, ההתחייבויות יורדות - זה רווח. זה יכול להפוך את ההרעה התפעולית של חברות הביטוח להפתעה.
חברות התקשורת - בזק תמשיך לספק את הסחורה, ונראה שגם סלקום ופרטנר יספקו את הסחורה ברמה התפעולית. זה גם היה רבעון של הרבה טיסות לחו"ל וזה טוב לחברות הסלולר. הן מרוויחות הרבה על החבילות לחו"ל
וגם חברות התעופה והתיירות - אל על וישראייר ידווחו על רבעון חזק. ובכלל, נכון שלאל על בעיות מפה עד להודעה חדשה, אבל מישהו שם למעלה דואג לה - הלחץ הגדול לטיסות (ביקוש ענק) לצד העובדה שיש לנו טרמינל אחד (היצע קטן), מביאים לעלייה במחירי הטיסות - אנחנו צפויים לראות את זה גם בהמשך באל על וגם בישראייר שהיא דווקא "בטוחה" יותר כי היא ממונפת פחות.
נעבור לחברות הנפט והגז - לא צפויות הפתעות. הן ממשיכות להפיק גז במלוא הקצב. הנפט והגז אומנם ירדו בחודשים האחרונים ועדיין מדובר על מחירים יחסים גבוהים. ובכלל - רוב ההסכמים סגורים.
בתחום הטכנולוגיה - אין ממש רגישות לריבית ואינפלציה, יש רגישות למצב. הטכנולוגיה בסוג של משבר, זה מחלחל מהנאסד"ק, יש אפילו פיטורים (וזה דווקא טוב לדוחות). השאלה הגדולה מה ידווחו הגדולות שלנו - בעיקר נייס. בימים האחרונים המניה יורדת חזק, אולי זה סימן מוקדם, או אולי זה פשוט בגלל שהיא נסחרת עדיין במכפיל רווח עתידי העולה על 20.
חברות הנדל"ן המניב - טוב, זוכרים שהן צריכות לרשום מחיקות של נכסים, אבל כנראה יעשו זאת בדוח השנתי, אבל במישור התפעולי - עדיין עסקים כמעט כרגיל. החברות הגדולות עדיין לא מרגישות ירידה בתפוסה, או לחץ כלפי מטה על המחירים. זה מה שהן אומרות, נבחן את זה במספרים בדוחות, אבל כנראה שהן בסה"כ צודקות. יש חולשה במשרדים קטנים, ישנים, אבל עדיין לא מורגשת באזורי הביקוש ובמגדלים היוקרתיים. צריך גם לזכור ששכירות זה לטווח של שנים, אז קשה להבחין בזה בדוחות, גם אם היא קיימת.
בדוחות של יזמיות הבנייה המגורים דווקא זה יורגש מאוד. קונים פחות זו עובדה. המכירות המצרפיות של התחום ירדו, אבל יש הבדל בין מכירות לבין הכנסות בדוחות. החברות האלו מדווחות בדוחות על פי התקדמות העבודה-התקדמות הפרויקט. זה אומר שהן ידווחו על מכירות שנעשו-נחתמו לפני שנה-שנתיים ברבעונים הבאים. זה טוב, אבל המכירות בשטח יהיו נמוכות. החברות האלו ממונפות, אבל רובן באגרות חוב מהציבור בריביות נמוכות. הן עוד לא מרגישות את העלייה בריבית בהוצאות המימון. אבל חלקן כן וכשזה מגיע עם ירידה בעסקאות ופגיעה בתזרים, זה יכול להיות קשה, וזה רלבנטי בעיקר לחברות הקטנות.
- 5.יינון 08/11/2022 00:27הגב לתגובה זוניתוח מעניין
- 4.דוח רבעון 4 יהיה גרוע (ל"ת)קורא 07/11/2022 11:11הגב לתגובה זו
- 3.הבנקים יפתיעו לטובה (ל"ת)בנקאי 07/11/2022 10:23הגב לתגובה זו
- 2.ערן 07/11/2022 09:54הגב לתגובה זובורסה יקרה, עמלות גבוהות, מונופולים, קרטלים, שלטון חסר אחריות ולא יציב, ועתיד קודר מאוד
- 1.מאיר 07/11/2022 08:37הגב לתגובה זומדוע הרגולטור והרשות לנירות ערך מאפשרות לחברות להגיש דוחות באיחור של 3 חודשים. מדוע הרשות לנירות ערך מזלזלת במשקיעים ולא מחייבת את החברות להגיש דוחות בזמן. כיצד משקיע יכול לנתח את מצב החברה באיחור של 3 חודשים. שערורייה. חברות ענקיות בארה"ב ובאירופה מגישים בזמן, למה אצלנו זה חייב להיות אחרת. את מי הרשות לניירות ערך משרתת את המשקיעים או את בעלי החברות- אנשי ההון.... לטפולכם .

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
