עונת הדוחות בפתח - איך ייראו הדוחות של הבנקים, חברות התקשורת, התעופה ועוד
עונת הדוחות של החברות הנסחרות בתל אביב מתחילה. זה יתחיל בטפטוף של דוחות וילך ויתחזק לקראת הדדליין - סוף נובמבר. אצלנו אפשר לפרסם דוחות רבעוניים עד חודשיים לאחר סיום הרבעון. בדוחות השנתיים, אגב, יש חודש נוסף - אפשר לפרסם עד שלושה חודשים אחרי השנה. זה הרבה זמן - חודשיים-שלושה אחרי סוף התקופה זה כבר עולם אחר. לקבל מידע בסוף נובמבר על מה שקרה ביולי-אוגוסט-ספטמבר, זה יכול להיות לא מעודכן ולא רלוונטי, אבל זה מה שיש. ועם זה לצד תובנות נוספות שמספקים השווקים והחברות, אפשר להעריך את ההמשך.
בוול סטריט זה שונה לחלוטין. בוול סטריט הלקוח תמיד צודק ותמיד צריך לשרת אותו. הלקוח הוא קורא הדוחות-המשקיע. שם מספקים לו את המידע כמה שיותר רלוונטי וכמה שיותר מהר. חברות ענק, חברות מורכבות ומסועפות, מצליחות להגיש דוחות בטווח של שבועיים-שלושה-חודש. אז למה אצלנו חברות שלא מגרדות את המורכבות של חברות הענק האמריקאיות, לא מדווחות מהר? כי אפשר.
יש סוג של כלל כזה, הוא לא ממש רשמי ולא מחייב, אבל באופן כללי הוא תופס - החברות שמדווחת מוקדם-מהר עושות זאת כדי להשוויץ-להבליט את הדוחות שלהן. מי שמפרסמת מהר יודעת שהיא לבד, או כמעט לבד, אז היא "קוראת" לנו לכתוב ולסקר את הדוחות שלה. מנגד, חברות שמדווחות בסוף, ובסוף יש מאות שמדווחות ביחד, בעצם רוצות להתחבא. הן לא רוצות שנגלה-נחשוף את הדוחות שלהן כי הם פשוט לא דוחות טובים.
עונת הדוחות - אינפלציה וריבית
עונת הדוחות הנוכחית תושפע כמובן מהעלייה באינפלציה ובריבית. האינפלציה מייקרת את התשומות ובהתאמה גם את המחיר לצרכן, והשאלה היא באילו סקטורים יצליחו הפירמות לגלגל את המחירים על הצרכן ובאיזה לא.
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- ההכנסות זינקו, אבל הרווח הנקי של קליל נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לריבית יש השלכות גדולות ומסועפות, היא מייקרת את עלויות המימון וזה יכול להיות דרמטי בחברות ממונפות, והיא גם מקטינה-מפחיתה את ערך הנכסים. חברות הנדל"ן המניב עומדות למחוק סכומי עתק בשל עליית הריבית ובהתאמה יעלה שיעור ההיוון שלפיו הן מהוונות את הנכסים. מה הכוונה? קניונים, משרדים, מוערכים לפי התקבולים העתידיים של החברות. את התקבולים האלה מהוונים (מביאים לערך של היום). הפרמטר שעוזר לנו להביא כסף מהעתיד להווה הוא הריבית - זה הרי מחיר הכסף. כשהריבית עולה, הכסף העתידי שווה פחות היום.
המשמעות היא שערך הנכסים האלו צפוי לרדת. האם נראה את זה ברבעון השלישי? באופן חלקי. סיכוי טוב שרוב החברות ידחו את זה לדוחות השנתיים. אבל שם הן לא יוכלו לברוח. שם רואה החשבון מבקר את הדוחות ולא רק סוקר אותם. שם לרואה החשבון יש אחריות, הוא יתקשה שלא להתייחס לעליית הריבית.
האינפלציה והריבית משפיעות על הצמיחה, על הצריכה, על הכלכלה המקומית, כשברקע יש האטה גדולה ואפילו מיתון עולמי. זה יפגע בחברות המייצאות, אם כי הדולר שעלה מתחילת השנה עוזר להן, אבל בואו ננסה להיות יותר תכל'סים. בואו נדבר על סקטורים ספציפיים. אלו הערכות, קחו את זה בעירבון מוגבל. נתחיל בבנקים -
- "אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
הרבעונים הקודמים של הבנקים הניו מצוינים. בנקים נהנים מעלייה בריבית. הם מספקים הלוואות "יקרות" יותר. בנקים גם נהנים מכך שהציבור מקבל בדיליי, אם בכלל, את מה שמגיע לו על הפיקדונות. בהדרגה הריבית עולה, ועדיין היא לא מרשימה.
האינפלציה ככלל עוזרת לבנקים כי יש הלוואות צמודות, אבל זה לא בהכרח בכל רבעון, וזה תלוי בסוג של עניין טכני - היחס של מדד ידוע (המדד הידוע בסוף ספטמבר הוא מדד אוגוסט) למדד בגין (המדד בגין ספטמבר הוא ספטמבר), כך שלא ניתן לקבוע את ההשפעה ברבעון. מה שכן - הבנקים אמורים להתחיל להגדיל הפרשות. בכל זאת, האטה. אחרי רבעונים רבים של הפרשות מינימליות ואפילו ביטול הפרשות, זה כנראה יסתיים ברבעון השלישי.
אז הבנקים צפויים לדווח על תוצאות טובות, אבל ההפרשות יביאו אותם לרווחים פחות טובים מהרבעונים הקודמים.
חברות הביטוח ובתי ההשקעות - הגופים המנהלים את הכסף שלנו ימשיכו להרוויח, בסה"כ פחות כי בכל זאת היה רבעון קשה בשווקים, אבל הרווחים לא ייפלו דרמטית. עם זאת, חברות שמנהלות נוסטרו ייפגעו, וכאן הכוונה בעיקר לחברות הביטוח שיש להן נוסטרו גדול. כמו כן, ייפגעו חברות הביטוח שבחלק מביטוחי המנהלים שלהן יש זיקה בין השוק לדמי הניהול - דמי ניהול שנגזרים מהרווחים בתיק. זה מצוין כשהשוק עולה, זה רע כשהשוק יורד. בתחום הביטוח עצמו לא היו דרמות גדולות, כך שככל הנראה דוחות הביטוח יהיו חלשים. עם זאת, עליית הריבית עוזרת מאוד לחברות הביטוח - היא מקטינה את ההתחייבויות שלהן - לחברות הביטוח יש התחייבויות ביטוחיות ואקטואריות בסכומי עתק, וכאשר מהוונים את הסכומים האלו (מביאים אותם לערך נוכחי) מקבלים סכומים נמוכים יותר דרמטית. משמע, ההתחייבויות יורדות - זה רווח. זה יכול להפוך את ההרעה התפעולית של חברות הביטוח להפתעה.
חברות התקשורת - בזק תמשיך לספק את הסחורה, ונראה שגם סלקום ופרטנר יספקו את הסחורה ברמה התפעולית. זה גם היה רבעון של הרבה טיסות לחו"ל וזה טוב לחברות הסלולר. הן מרוויחות הרבה על החבילות לחו"ל
וגם חברות התעופה והתיירות - אל על וישראייר ידווחו על רבעון חזק. ובכלל, נכון שלאל על בעיות מפה עד להודעה חדשה, אבל מישהו שם למעלה דואג לה - הלחץ הגדול לטיסות (ביקוש ענק) לצד העובדה שיש לנו טרמינל אחד (היצע קטן), מביאים לעלייה במחירי הטיסות - אנחנו צפויים לראות את זה גם בהמשך באל על וגם בישראייר שהיא דווקא "בטוחה" יותר כי היא ממונפת פחות.
נעבור לחברות הנפט והגז - לא צפויות הפתעות. הן ממשיכות להפיק גז במלוא הקצב. הנפט והגז אומנם ירדו בחודשים האחרונים ועדיין מדובר על מחירים יחסים גבוהים. ובכלל - רוב ההסכמים סגורים.
בתחום הטכנולוגיה - אין ממש רגישות לריבית ואינפלציה, יש רגישות למצב. הטכנולוגיה בסוג של משבר, זה מחלחל מהנאסד"ק, יש אפילו פיטורים (וזה דווקא טוב לדוחות). השאלה הגדולה מה ידווחו הגדולות שלנו - בעיקר נייס. בימים האחרונים המניה יורדת חזק, אולי זה סימן מוקדם, או אולי זה פשוט בגלל שהיא נסחרת עדיין במכפיל רווח עתידי העולה על 20.
חברות הנדל"ן המניב - טוב, זוכרים שהן צריכות לרשום מחיקות של נכסים, אבל כנראה יעשו זאת בדוח השנתי, אבל במישור התפעולי - עדיין עסקים כמעט כרגיל. החברות הגדולות עדיין לא מרגישות ירידה בתפוסה, או לחץ כלפי מטה על המחירים. זה מה שהן אומרות, נבחן את זה במספרים בדוחות, אבל כנראה שהן בסה"כ צודקות. יש חולשה במשרדים קטנים, ישנים, אבל עדיין לא מורגשת באזורי הביקוש ובמגדלים היוקרתיים. צריך גם לזכור ששכירות זה לטווח של שנים, אז קשה להבחין בזה בדוחות, גם אם היא קיימת.
בדוחות של יזמיות הבנייה המגורים דווקא זה יורגש מאוד. קונים פחות זו עובדה. המכירות המצרפיות של התחום ירדו, אבל יש הבדל בין מכירות לבין הכנסות בדוחות. החברות האלו מדווחות בדוחות על פי התקדמות העבודה-התקדמות הפרויקט. זה אומר שהן ידווחו על מכירות שנעשו-נחתמו לפני שנה-שנתיים ברבעונים הבאים. זה טוב, אבל המכירות בשטח יהיו נמוכות. החברות האלו ממונפות, אבל רובן באגרות חוב מהציבור בריביות נמוכות. הן עוד לא מרגישות את העלייה בריבית בהוצאות המימון. אבל חלקן כן וכשזה מגיע עם ירידה בעסקאות ופגיעה בתזרים, זה יכול להיות קשה, וזה רלבנטי בעיקר לחברות הקטנות.
- 5.יינון 08/11/2022 00:27הגב לתגובה זוניתוח מעניין
- 4.דוח רבעון 4 יהיה גרוע (ל"ת)קורא 07/11/2022 11:11הגב לתגובה זו
- 3.הבנקים יפתיעו לטובה (ל"ת)בנקאי 07/11/2022 10:23הגב לתגובה זו
- 2.ערן 07/11/2022 09:54הגב לתגובה זובורסה יקרה, עמלות גבוהות, מונופולים, קרטלים, שלטון חסר אחריות ולא יציב, ועתיד קודר מאוד
- 1.מאיר 07/11/2022 08:37הגב לתגובה זומדוע הרגולטור והרשות לנירות ערך מאפשרות לחברות להגיש דוחות באיחור של 3 חודשים. מדוע הרשות לנירות ערך מזלזלת במשקיעים ולא מחייבת את החברות להגיש דוחות בזמן. כיצד משקיע יכול לנתח את מצב החברה באיחור של 3 חודשים. שערורייה. חברות ענקיות בארה"ב ובאירופה מגישים בזמן, למה אצלנו זה חייב להיות אחרת. את מי הרשות לניירות ערך משרתת את המשקיעים או את בעלי החברות- אנשי ההון.... לטפולכם .
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
