עונת הדוחות בפתח - איך ייראו הדוחות של הבנקים, חברות התקשורת, התעופה ועוד
עונת הדוחות של החברות הנסחרות בתל אביב מתחילה. זה יתחיל בטפטוף של דוחות וילך ויתחזק לקראת הדדליין - סוף נובמבר. אצלנו אפשר לפרסם דוחות רבעוניים עד חודשיים לאחר סיום הרבעון. בדוחות השנתיים, אגב, יש חודש נוסף - אפשר לפרסם עד שלושה חודשים אחרי השנה. זה הרבה זמן - חודשיים-שלושה אחרי סוף התקופה זה כבר עולם אחר. לקבל מידע בסוף נובמבר על מה שקרה ביולי-אוגוסט-ספטמבר, זה יכול להיות לא מעודכן ולא רלוונטי, אבל זה מה שיש. ועם זה לצד תובנות נוספות שמספקים השווקים והחברות, אפשר להעריך את ההמשך.
בוול סטריט זה שונה לחלוטין. בוול סטריט הלקוח תמיד צודק ותמיד צריך לשרת אותו. הלקוח הוא קורא הדוחות-המשקיע. שם מספקים לו את המידע כמה שיותר רלוונטי וכמה שיותר מהר. חברות ענק, חברות מורכבות ומסועפות, מצליחות להגיש דוחות בטווח של שבועיים-שלושה-חודש. אז למה אצלנו חברות שלא מגרדות את המורכבות של חברות הענק האמריקאיות, לא מדווחות מהר? כי אפשר.
יש סוג של כלל כזה, הוא לא ממש רשמי ולא מחייב, אבל באופן כללי הוא תופס - החברות שמדווחת מוקדם-מהר עושות זאת כדי להשוויץ-להבליט את הדוחות שלהן. מי שמפרסמת מהר יודעת שהיא לבד, או כמעט לבד, אז היא "קוראת" לנו לכתוב ולסקר את הדוחות שלה. מנגד, חברות שמדווחות בסוף, ובסוף יש מאות שמדווחות ביחד, בעצם רוצות להתחבא. הן לא רוצות שנגלה-נחשוף את הדוחות שלהן כי הם פשוט לא דוחות טובים.
עונת הדוחות - אינפלציה וריבית
עונת הדוחות הנוכחית תושפע כמובן מהעלייה באינפלציה ובריבית. האינפלציה מייקרת את התשומות ובהתאמה גם את המחיר לצרכן, והשאלה היא באילו סקטורים יצליחו הפירמות לגלגל את המחירים על הצרכן ובאיזה לא.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לריבית יש השלכות גדולות ומסועפות, היא מייקרת את עלויות המימון וזה יכול להיות דרמטי בחברות ממונפות, והיא גם מקטינה-מפחיתה את ערך הנכסים. חברות הנדל"ן המניב עומדות למחוק סכומי עתק בשל עליית הריבית ובהתאמה יעלה שיעור ההיוון שלפיו הן מהוונות את הנכסים. מה הכוונה? קניונים, משרדים, מוערכים לפי התקבולים העתידיים של החברות. את התקבולים האלה מהוונים (מביאים לערך של היום). הפרמטר שעוזר לנו להביא כסף מהעתיד להווה הוא הריבית - זה הרי מחיר הכסף. כשהריבית עולה, הכסף העתידי שווה פחות היום.
המשמעות היא שערך הנכסים האלו צפוי לרדת. האם נראה את זה ברבעון השלישי? באופן חלקי. סיכוי טוב שרוב החברות ידחו את זה לדוחות השנתיים. אבל שם הן לא יוכלו לברוח. שם רואה החשבון מבקר את הדוחות ולא רק סוקר אותם. שם לרואה החשבון יש אחריות, הוא יתקשה שלא להתייחס לעליית הריבית.
האינפלציה והריבית משפיעות על הצמיחה, על הצריכה, על הכלכלה המקומית, כשברקע יש האטה גדולה ואפילו מיתון עולמי. זה יפגע בחברות המייצאות, אם כי הדולר שעלה מתחילת השנה עוזר להן, אבל בואו ננסה להיות יותר תכל'סים. בואו נדבר על סקטורים ספציפיים. אלו הערכות, קחו את זה בעירבון מוגבל. נתחיל בבנקים -
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
הרבעונים הקודמים של הבנקים הניו מצוינים. בנקים נהנים מעלייה בריבית. הם מספקים הלוואות "יקרות" יותר. בנקים גם נהנים מכך שהציבור מקבל בדיליי, אם בכלל, את מה שמגיע לו על הפיקדונות. בהדרגה הריבית עולה, ועדיין היא לא מרשימה.
האינפלציה ככלל עוזרת לבנקים כי יש הלוואות צמודות, אבל זה לא בהכרח בכל רבעון, וזה תלוי בסוג של עניין טכני - היחס של מדד ידוע (המדד הידוע בסוף ספטמבר הוא מדד אוגוסט) למדד בגין (המדד בגין ספטמבר הוא ספטמבר), כך שלא ניתן לקבוע את ההשפעה ברבעון. מה שכן - הבנקים אמורים להתחיל להגדיל הפרשות. בכל זאת, האטה. אחרי רבעונים רבים של הפרשות מינימליות ואפילו ביטול הפרשות, זה כנראה יסתיים ברבעון השלישי.
אז הבנקים צפויים לדווח על תוצאות טובות, אבל ההפרשות יביאו אותם לרווחים פחות טובים מהרבעונים הקודמים.
חברות הביטוח ובתי ההשקעות - הגופים המנהלים את הכסף שלנו ימשיכו להרוויח, בסה"כ פחות כי בכל זאת היה רבעון קשה בשווקים, אבל הרווחים לא ייפלו דרמטית. עם זאת, חברות שמנהלות נוסטרו ייפגעו, וכאן הכוונה בעיקר לחברות הביטוח שיש להן נוסטרו גדול. כמו כן, ייפגעו חברות הביטוח שבחלק מביטוחי המנהלים שלהן יש זיקה בין השוק לדמי הניהול - דמי ניהול שנגזרים מהרווחים בתיק. זה מצוין כשהשוק עולה, זה רע כשהשוק יורד. בתחום הביטוח עצמו לא היו דרמות גדולות, כך שככל הנראה דוחות הביטוח יהיו חלשים. עם זאת, עליית הריבית עוזרת מאוד לחברות הביטוח - היא מקטינה את ההתחייבויות שלהן - לחברות הביטוח יש התחייבויות ביטוחיות ואקטואריות בסכומי עתק, וכאשר מהוונים את הסכומים האלו (מביאים אותם לערך נוכחי) מקבלים סכומים נמוכים יותר דרמטית. משמע, ההתחייבויות יורדות - זה רווח. זה יכול להפוך את ההרעה התפעולית של חברות הביטוח להפתעה.
חברות התקשורת - בזק תמשיך לספק את הסחורה, ונראה שגם סלקום ופרטנר יספקו את הסחורה ברמה התפעולית. זה גם היה רבעון של הרבה טיסות לחו"ל וזה טוב לחברות הסלולר. הן מרוויחות הרבה על החבילות לחו"ל
וגם חברות התעופה והתיירות - אל על וישראייר ידווחו על רבעון חזק. ובכלל, נכון שלאל על בעיות מפה עד להודעה חדשה, אבל מישהו שם למעלה דואג לה - הלחץ הגדול לטיסות (ביקוש ענק) לצד העובדה שיש לנו טרמינל אחד (היצע קטן), מביאים לעלייה במחירי הטיסות - אנחנו צפויים לראות את זה גם בהמשך באל על וגם בישראייר שהיא דווקא "בטוחה" יותר כי היא ממונפת פחות.
נעבור לחברות הנפט והגז - לא צפויות הפתעות. הן ממשיכות להפיק גז במלוא הקצב. הנפט והגז אומנם ירדו בחודשים האחרונים ועדיין מדובר על מחירים יחסים גבוהים. ובכלל - רוב ההסכמים סגורים.
בתחום הטכנולוגיה - אין ממש רגישות לריבית ואינפלציה, יש רגישות למצב. הטכנולוגיה בסוג של משבר, זה מחלחל מהנאסד"ק, יש אפילו פיטורים (וזה דווקא טוב לדוחות). השאלה הגדולה מה ידווחו הגדולות שלנו - בעיקר נייס. בימים האחרונים המניה יורדת חזק, אולי זה סימן מוקדם, או אולי זה פשוט בגלל שהיא נסחרת עדיין במכפיל רווח עתידי העולה על 20.
חברות הנדל"ן המניב - טוב, זוכרים שהן צריכות לרשום מחיקות של נכסים, אבל כנראה יעשו זאת בדוח השנתי, אבל במישור התפעולי - עדיין עסקים כמעט כרגיל. החברות הגדולות עדיין לא מרגישות ירידה בתפוסה, או לחץ כלפי מטה על המחירים. זה מה שהן אומרות, נבחן את זה במספרים בדוחות, אבל כנראה שהן בסה"כ צודקות. יש חולשה במשרדים קטנים, ישנים, אבל עדיין לא מורגשת באזורי הביקוש ובמגדלים היוקרתיים. צריך גם לזכור ששכירות זה לטווח של שנים, אז קשה להבחין בזה בדוחות, גם אם היא קיימת.
בדוחות של יזמיות הבנייה המגורים דווקא זה יורגש מאוד. קונים פחות זו עובדה. המכירות המצרפיות של התחום ירדו, אבל יש הבדל בין מכירות לבין הכנסות בדוחות. החברות האלו מדווחות בדוחות על פי התקדמות העבודה-התקדמות הפרויקט. זה אומר שהן ידווחו על מכירות שנעשו-נחתמו לפני שנה-שנתיים ברבעונים הבאים. זה טוב, אבל המכירות בשטח יהיו נמוכות. החברות האלו ממונפות, אבל רובן באגרות חוב מהציבור בריביות נמוכות. הן עוד לא מרגישות את העלייה בריבית בהוצאות המימון. אבל חלקן כן וכשזה מגיע עם ירידה בעסקאות ופגיעה בתזרים, זה יכול להיות קשה, וזה רלבנטי בעיקר לחברות הקטנות.
- 5.יינון 08/11/2022 00:27הגב לתגובה זוניתוח מעניין
- 4.דוח רבעון 4 יהיה גרוע (ל"ת)קורא 07/11/2022 11:11הגב לתגובה זו
- 3.הבנקים יפתיעו לטובה (ל"ת)בנקאי 07/11/2022 10:23הגב לתגובה זו
- 2.ערן 07/11/2022 09:54הגב לתגובה זובורסה יקרה, עמלות גבוהות, מונופולים, קרטלים, שלטון חסר אחריות ולא יציב, ועתיד קודר מאוד
- 1.מאיר 07/11/2022 08:37הגב לתגובה זומדוע הרגולטור והרשות לנירות ערך מאפשרות לחברות להגיש דוחות באיחור של 3 חודשים. מדוע הרשות לנירות ערך מזלזלת במשקיעים ולא מחייבת את החברות להגיש דוחות בזמן. כיצד משקיע יכול לנתח את מצב החברה באיחור של 3 חודשים. שערורייה. חברות ענקיות בארה"ב ובאירופה מגישים בזמן, למה אצלנו זה חייב להיות אחרת. את מי הרשות לניירות ערך משרתת את המשקיעים או את בעלי החברות- אנשי ההון.... לטפולכם .

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
