עונת הדוחות בפתח - איך ייראו הדוחות של הבנקים, חברות התקשורת, התעופה ועוד
עונת הדוחות של החברות הנסחרות בתל אביב מתחילה. זה יתחיל בטפטוף של דוחות וילך ויתחזק לקראת הדדליין - סוף נובמבר. אצלנו אפשר לפרסם דוחות רבעוניים עד חודשיים לאחר סיום הרבעון. בדוחות השנתיים, אגב, יש חודש נוסף - אפשר לפרסם עד שלושה חודשים אחרי השנה. זה הרבה זמן - חודשיים-שלושה אחרי סוף התקופה זה כבר עולם אחר. לקבל מידע בסוף נובמבר על מה שקרה ביולי-אוגוסט-ספטמבר, זה יכול להיות לא מעודכן ולא רלוונטי, אבל זה מה שיש. ועם זה לצד תובנות נוספות שמספקים השווקים והחברות, אפשר להעריך את ההמשך.
בוול סטריט זה שונה לחלוטין. בוול סטריט הלקוח תמיד צודק ותמיד צריך לשרת אותו. הלקוח הוא קורא הדוחות-המשקיע. שם מספקים לו את המידע כמה שיותר רלוונטי וכמה שיותר מהר. חברות ענק, חברות מורכבות ומסועפות, מצליחות להגיש דוחות בטווח של שבועיים-שלושה-חודש. אז למה אצלנו חברות שלא מגרדות את המורכבות של חברות הענק האמריקאיות, לא מדווחות מהר? כי אפשר.
יש סוג של כלל כזה, הוא לא ממש רשמי ולא מחייב, אבל באופן כללי הוא תופס - החברות שמדווחת מוקדם-מהר עושות זאת כדי להשוויץ-להבליט את הדוחות שלהן. מי שמפרסמת מהר יודעת שהיא לבד, או כמעט לבד, אז היא "קוראת" לנו לכתוב ולסקר את הדוחות שלה. מנגד, חברות שמדווחות בסוף, ובסוף יש מאות שמדווחות ביחד, בעצם רוצות להתחבא. הן לא רוצות שנגלה-נחשוף את הדוחות שלהן כי הם פשוט לא דוחות טובים.
עונת הדוחות - אינפלציה וריבית
עונת הדוחות הנוכחית תושפע כמובן מהעלייה באינפלציה ובריבית. האינפלציה מייקרת את התשומות ובהתאמה גם את המחיר לצרכן, והשאלה היא באילו סקטורים יצליחו הפירמות לגלגל את המחירים על הצרכן ובאיזה לא.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לריבית יש השלכות גדולות ומסועפות, היא מייקרת את עלויות המימון וזה יכול להיות דרמטי בחברות ממונפות, והיא גם מקטינה-מפחיתה את ערך הנכסים. חברות הנדל"ן המניב עומדות למחוק סכומי עתק בשל עליית הריבית ובהתאמה יעלה שיעור ההיוון שלפיו הן מהוונות את הנכסים. מה הכוונה? קניונים, משרדים, מוערכים לפי התקבולים העתידיים של החברות. את התקבולים האלה מהוונים (מביאים לערך של היום). הפרמטר שעוזר לנו להביא כסף מהעתיד להווה הוא הריבית - זה הרי מחיר הכסף. כשהריבית עולה, הכסף העתידי שווה פחות היום.
המשמעות היא שערך הנכסים האלו צפוי לרדת. האם נראה את זה ברבעון השלישי? באופן חלקי. סיכוי טוב שרוב החברות ידחו את זה לדוחות השנתיים. אבל שם הן לא יוכלו לברוח. שם רואה החשבון מבקר את הדוחות ולא רק סוקר אותם. שם לרואה החשבון יש אחריות, הוא יתקשה שלא להתייחס לעליית הריבית.
האינפלציה והריבית משפיעות על הצמיחה, על הצריכה, על הכלכלה המקומית, כשברקע יש האטה גדולה ואפילו מיתון עולמי. זה יפגע בחברות המייצאות, אם כי הדולר שעלה מתחילת השנה עוזר להן, אבל בואו ננסה להיות יותר תכל'סים. בואו נדבר על סקטורים ספציפיים. אלו הערכות, קחו את זה בעירבון מוגבל. נתחיל בבנקים -
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
הרבעונים הקודמים של הבנקים הניו מצוינים. בנקים נהנים מעלייה בריבית. הם מספקים הלוואות "יקרות" יותר. בנקים גם נהנים מכך שהציבור מקבל בדיליי, אם בכלל, את מה שמגיע לו על הפיקדונות. בהדרגה הריבית עולה, ועדיין היא לא מרשימה.
האינפלציה ככלל עוזרת לבנקים כי יש הלוואות צמודות, אבל זה לא בהכרח בכל רבעון, וזה תלוי בסוג של עניין טכני - היחס של מדד ידוע (המדד הידוע בסוף ספטמבר הוא מדד אוגוסט) למדד בגין (המדד בגין ספטמבר הוא ספטמבר), כך שלא ניתן לקבוע את ההשפעה ברבעון. מה שכן - הבנקים אמורים להתחיל להגדיל הפרשות. בכל זאת, האטה. אחרי רבעונים רבים של הפרשות מינימליות ואפילו ביטול הפרשות, זה כנראה יסתיים ברבעון השלישי.
אז הבנקים צפויים לדווח על תוצאות טובות, אבל ההפרשות יביאו אותם לרווחים פחות טובים מהרבעונים הקודמים.
חברות הביטוח ובתי ההשקעות - הגופים המנהלים את הכסף שלנו ימשיכו להרוויח, בסה"כ פחות כי בכל זאת היה רבעון קשה בשווקים, אבל הרווחים לא ייפלו דרמטית. עם זאת, חברות שמנהלות נוסטרו ייפגעו, וכאן הכוונה בעיקר לחברות הביטוח שיש להן נוסטרו גדול. כמו כן, ייפגעו חברות הביטוח שבחלק מביטוחי המנהלים שלהן יש זיקה בין השוק לדמי הניהול - דמי ניהול שנגזרים מהרווחים בתיק. זה מצוין כשהשוק עולה, זה רע כשהשוק יורד. בתחום הביטוח עצמו לא היו דרמות גדולות, כך שככל הנראה דוחות הביטוח יהיו חלשים. עם זאת, עליית הריבית עוזרת מאוד לחברות הביטוח - היא מקטינה את ההתחייבויות שלהן - לחברות הביטוח יש התחייבויות ביטוחיות ואקטואריות בסכומי עתק, וכאשר מהוונים את הסכומים האלו (מביאים אותם לערך נוכחי) מקבלים סכומים נמוכים יותר דרמטית. משמע, ההתחייבויות יורדות - זה רווח. זה יכול להפוך את ההרעה התפעולית של חברות הביטוח להפתעה.
חברות התקשורת - בזק תמשיך לספק את הסחורה, ונראה שגם סלקום ופרטנר יספקו את הסחורה ברמה התפעולית. זה גם היה רבעון של הרבה טיסות לחו"ל וזה טוב לחברות הסלולר. הן מרוויחות הרבה על החבילות לחו"ל
וגם חברות התעופה והתיירות - אל על וישראייר ידווחו על רבעון חזק. ובכלל, נכון שלאל על בעיות מפה עד להודעה חדשה, אבל מישהו שם למעלה דואג לה - הלחץ הגדול לטיסות (ביקוש ענק) לצד העובדה שיש לנו טרמינל אחד (היצע קטן), מביאים לעלייה במחירי הטיסות - אנחנו צפויים לראות את זה גם בהמשך באל על וגם בישראייר שהיא דווקא "בטוחה" יותר כי היא ממונפת פחות.
נעבור לחברות הנפט והגז - לא צפויות הפתעות. הן ממשיכות להפיק גז במלוא הקצב. הנפט והגז אומנם ירדו בחודשים האחרונים ועדיין מדובר על מחירים יחסים גבוהים. ובכלל - רוב ההסכמים סגורים.
בתחום הטכנולוגיה - אין ממש רגישות לריבית ואינפלציה, יש רגישות למצב. הטכנולוגיה בסוג של משבר, זה מחלחל מהנאסד"ק, יש אפילו פיטורים (וזה דווקא טוב לדוחות). השאלה הגדולה מה ידווחו הגדולות שלנו - בעיקר נייס. בימים האחרונים המניה יורדת חזק, אולי זה סימן מוקדם, או אולי זה פשוט בגלל שהיא נסחרת עדיין במכפיל רווח עתידי העולה על 20.
חברות הנדל"ן המניב - טוב, זוכרים שהן צריכות לרשום מחיקות של נכסים, אבל כנראה יעשו זאת בדוח השנתי, אבל במישור התפעולי - עדיין עסקים כמעט כרגיל. החברות הגדולות עדיין לא מרגישות ירידה בתפוסה, או לחץ כלפי מטה על המחירים. זה מה שהן אומרות, נבחן את זה במספרים בדוחות, אבל כנראה שהן בסה"כ צודקות. יש חולשה במשרדים קטנים, ישנים, אבל עדיין לא מורגשת באזורי הביקוש ובמגדלים היוקרתיים. צריך גם לזכור ששכירות זה לטווח של שנים, אז קשה להבחין בזה בדוחות, גם אם היא קיימת.
בדוחות של יזמיות הבנייה המגורים דווקא זה יורגש מאוד. קונים פחות זו עובדה. המכירות המצרפיות של התחום ירדו, אבל יש הבדל בין מכירות לבין הכנסות בדוחות. החברות האלו מדווחות בדוחות על פי התקדמות העבודה-התקדמות הפרויקט. זה אומר שהן ידווחו על מכירות שנעשו-נחתמו לפני שנה-שנתיים ברבעונים הבאים. זה טוב, אבל המכירות בשטח יהיו נמוכות. החברות האלו ממונפות, אבל רובן באגרות חוב מהציבור בריביות נמוכות. הן עוד לא מרגישות את העלייה בריבית בהוצאות המימון. אבל חלקן כן וכשזה מגיע עם ירידה בעסקאות ופגיעה בתזרים, זה יכול להיות קשה, וזה רלבנטי בעיקר לחברות הקטנות.
- 5.יינון 08/11/2022 00:27הגב לתגובה זוניתוח מעניין
- 4.דוח רבעון 4 יהיה גרוע (ל"ת)קורא 07/11/2022 11:11הגב לתגובה זו
- 3.הבנקים יפתיעו לטובה (ל"ת)בנקאי 07/11/2022 10:23הגב לתגובה זו
- 2.ערן 07/11/2022 09:54הגב לתגובה זובורסה יקרה, עמלות גבוהות, מונופולים, קרטלים, שלטון חסר אחריות ולא יציב, ועתיד קודר מאוד
- 1.מאיר 07/11/2022 08:37הגב לתגובה זומדוע הרגולטור והרשות לנירות ערך מאפשרות לחברות להגיש דוחות באיחור של 3 חודשים. מדוע הרשות לנירות ערך מזלזלת במשקיעים ולא מחייבת את החברות להגיש דוחות בזמן. כיצד משקיע יכול לנתח את מצב החברה באיחור של 3 חודשים. שערורייה. חברות ענקיות בארה"ב ובאירופה מגישים בזמן, למה אצלנו זה חייב להיות אחרת. את מי הרשות לניירות ערך משרתת את המשקיעים או את בעלי החברות- אנשי ההון.... לטפולכם .
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
