אפי נכסים
צילום: אפי נכסים
דוחות

אפי נכסים עם גידול של 13% ב-NOI, הרווח התפעולי עלה פי 4

ההכנסות החברה ב-18% לעומת הרבעון המקביל ל-211 מיליון שקל בזמן שהרווח התפעולי עלה בצורה הרבה יותר משמעותית - 481 מיליון שקל ברבעון השני של השנה לעומת 116 מיליון ברבעון המקביל
מתן קובי |

אפי נכסים 0.53%  מדווחת על הכנסות של 211 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת 178 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI עמד על 145 מיליון שקל לעומת 128 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 13%. הגידול נובע בעיקר משיפור בביצועי הקניונים על רקע היחלשות השפעת מגפת הקורונה יחד עם השלמת פרויקטים במהלך 2021 ו-2022, שהשפעתם החלה לבוא לידי ביטוי בתוצאות השנה. העלייה קוזזה בחלקה כתוצאה מהשחיקה המשמעותית בשער האירו ביחס לשנה שעברה. הערכת החברה עומדת על כך שעם השלמת האכלוס של מספר פרויקטים שהסתיימו לאחרונה צפוי ה- NOI להגיע לקצב שנתי של כ-677 מיליון שקל - סכום שאפילו יותר גבוה מההערכה הקודמת של החברה.

ה-FFO עמד על 82 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת הרבעון המקביל, קצב ה-FFO השנתי עומד על כ- 329 מיליון שקל. לפי הערכת החברה צפוי ה- FFO להגיע לקצב שנתי של כ- 383 מיליון שקל לאחר השלמת אכלוס של מספר פרויקטים שהסתיימו לאחרונה. עם השלמתם של הפרויקטים שהחברה מקימה בימים אלה צפוי ה- FFO להגיע לקצב שנתי של כ- 635 מיליון שקל. 

בתחילת חודש יולי הודיעה  ביג -1.33%  על ההצעה לרכישה של סך המניות של אפי בבורסה, אז החזיקה ביג ב-66.3% מהחברה. בתחילת פרסמה ביג את תוצאות הצעת הרכש שפסרמה, לאחריה החזיקה ביג ב-85% מהחברה. החברה כרגע מוחזקת ברובה בידי ביג, 5% שייכים להפניקס ופחות מ-10% מוחזקים בידי הציבור.

אבי ברזילי, מנכ"ל החברה מסר: "הרבעון השני של השנה היה הרבעון הראשון לאחר שנתיים שבו לא הורגשה השפעת מגפת הקורונה על פעילות החברה. הקניונים חזרו לפעילות סדירה ללא הגבלות ונתוני הפדיון אף עברו את אלה של שנת 2019. החברה ממשיכה בתנופת הפיתוח העסקי תוך שהיא מתמקדת בתקופה הנוכחית במגזר המגורים להשכרה בכל מדינות הפעילות העיקריות בדגש מיוחד על הפעילות בפולין. אנחנו מאמינים כי פעילות זו תציף ערך רב עם הבשלתה."

שווי החברה עומד על 6.4 מיליארד שקל והמניה נסחרת בשער של 169 שקל למניה, ירידה של 23% מאמצע חודש ינואר, אז עמדה המניה על שער של 216 שקל למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.