אפי נכסים
צילום: אפי נכסים
דוחות

אפי נכסים עם גידול של 13% ב-NOI, הרווח התפעולי עלה פי 4

ההכנסות החברה ב-18% לעומת הרבעון המקביל ל-211 מיליון שקל בזמן שהרווח התפעולי עלה בצורה הרבה יותר משמעותית - 481 מיליון שקל ברבעון השני של השנה לעומת 116 מיליון ברבעון המקביל
מתן קובי |

אפי נכסים 0.22%  מדווחת על הכנסות של 211 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת 178 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI עמד על 145 מיליון שקל לעומת 128 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 13%. הגידול נובע בעיקר משיפור בביצועי הקניונים על רקע היחלשות השפעת מגפת הקורונה יחד עם השלמת פרויקטים במהלך 2021 ו-2022, שהשפעתם החלה לבוא לידי ביטוי בתוצאות השנה. העלייה קוזזה בחלקה כתוצאה מהשחיקה המשמעותית בשער האירו ביחס לשנה שעברה. הערכת החברה עומדת על כך שעם השלמת האכלוס של מספר פרויקטים שהסתיימו לאחרונה צפוי ה- NOI להגיע לקצב שנתי של כ-677 מיליון שקל - סכום שאפילו יותר גבוה מההערכה הקודמת של החברה.

ה-FFO עמד על 82 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת הרבעון המקביל, קצב ה-FFO השנתי עומד על כ- 329 מיליון שקל. לפי הערכת החברה צפוי ה- FFO להגיע לקצב שנתי של כ- 383 מיליון שקל לאחר השלמת אכלוס של מספר פרויקטים שהסתיימו לאחרונה. עם השלמתם של הפרויקטים שהחברה מקימה בימים אלה צפוי ה- FFO להגיע לקצב שנתי של כ- 635 מיליון שקל. 

בתחילת חודש יולי הודיעה  ביג -0.29%  על ההצעה לרכישה של סך המניות של אפי בבורסה, אז החזיקה ביג ב-66.3% מהחברה. בתחילת פרסמה ביג את תוצאות הצעת הרכש שפסרמה, לאחריה החזיקה ביג ב-85% מהחברה. החברה כרגע מוחזקת ברובה בידי ביג, 5% שייכים להפניקס ופחות מ-10% מוחזקים בידי הציבור.

אבי ברזילי, מנכ"ל החברה מסר: "הרבעון השני של השנה היה הרבעון הראשון לאחר שנתיים שבו לא הורגשה השפעת מגפת הקורונה על פעילות החברה. הקניונים חזרו לפעילות סדירה ללא הגבלות ונתוני הפדיון אף עברו את אלה של שנת 2019. החברה ממשיכה בתנופת הפיתוח העסקי תוך שהיא מתמקדת בתקופה הנוכחית במגזר המגורים להשכרה בכל מדינות הפעילות העיקריות בדגש מיוחד על הפעילות בפולין. אנחנו מאמינים כי פעילות זו תציף ערך רב עם הבשלתה."

שווי החברה עומד על 6.4 מיליארד שקל והמניה נסחרת בשער של 169 שקל למניה, ירידה של 23% מאמצע חודש ינואר, אז עמדה המניה על שער של 216 שקל למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: