אפי נכסים עם גידול של 13% ב-NOI, הרווח התפעולי עלה פי 4
אפי נכסים -0.14% מדווחת על הכנסות של 211 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת 178 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI עמד על 145 מיליון שקל לעומת 128 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 13%. הגידול נובע בעיקר משיפור בביצועי הקניונים על רקע היחלשות השפעת מגפת הקורונה יחד עם השלמת פרויקטים במהלך 2021 ו-2022, שהשפעתם החלה לבוא לידי ביטוי בתוצאות השנה. העלייה קוזזה בחלקה כתוצאה מהשחיקה המשמעותית בשער האירו ביחס לשנה שעברה. הערכת החברה עומדת על כך שעם השלמת האכלוס של מספר פרויקטים שהסתיימו לאחרונה צפוי ה- NOI להגיע לקצב שנתי של כ-677 מיליון שקל - סכום שאפילו יותר גבוה מההערכה הקודמת של החברה.
ה-FFO עמד על 82 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת הרבעון המקביל, קצב ה-FFO השנתי עומד על כ- 329 מיליון שקל. לפי הערכת החברה צפוי ה- FFO להגיע לקצב שנתי של כ- 383 מיליון שקל לאחר השלמת אכלוס של מספר פרויקטים שהסתיימו לאחרונה. עם השלמתם של הפרויקטים שהחברה מקימה בימים אלה צפוי ה- FFO להגיע לקצב שנתי של כ- 635 מיליון שקל.
בתחילת חודש יולי הודיעה ביג -0.88% על ההצעה לרכישה של סך המניות של אפי בבורסה, אז החזיקה ביג ב-66.3% מהחברה. בתחילת פרסמה ביג את תוצאות הצעת הרכש שפסרמה, לאחריה החזיקה ביג ב-85% מהחברה. החברה כרגע מוחזקת ברובה בידי ביג, 5% שייכים להפניקס ופחות מ-10% מוחזקים בידי הציבור.
אבי ברזילי, מנכ"ל החברה מסר: "הרבעון השני של השנה היה הרבעון הראשון לאחר שנתיים שבו לא הורגשה השפעת מגפת הקורונה על פעילות החברה. הקניונים חזרו לפעילות סדירה ללא הגבלות ונתוני הפדיון אף עברו את אלה של שנת 2019. החברה ממשיכה בתנופת הפיתוח העסקי תוך שהיא מתמקדת בתקופה הנוכחית במגזר המגורים להשכרה בכל מדינות הפעילות העיקריות בדגש מיוחד על הפעילות בפולין. אנחנו מאמינים כי פעילות זו תציף ערך רב עם הבשלתה."
- מנכ"ל אפי נכסים: "בכל רבעון נכסים חדשים מצטרפים לפורטפוליו; הצמיחה תמשיך להיות אורגנית"
- אפי נכסים: NOI עלה ב-9.5% ו-FFO ב-11%; ההון העצמי הסתכם בכ-7.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי החברה עומד על 6.4 מיליארד שקל והמניה נסחרת בשער של 169 שקל למניה, ירידה של 23% מאמצע חודש ינואר, אז עמדה המניה על שער של 216 שקל למניה.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
בזק נסוגה מהעסקה לרכישת אקסלרה מידי קרן אלומה ואיילון ביטוח, כחודשיים לאחר ההודעה הראשונית, לאחר שבדיקות הנאותות חשפו פערים שגרמו לה להסיק כי המחיר שנקבע אינו מוצדק
חודשיים בלבד לאחר שהודיעה על כוונתה לרכוש את אקסלרה טלקום מידי קרן אלומה אלומה תשתיות 0.86% ואיילון ביטוח איילון -3.13% , הודיעה אמש בזק בזק -2.64%
כי היא נסוגה מהעסקה. מזכר ההבנות שנחתם ביולי, על פיו הייתה אמורה לשלם כ-160 מיליון דולר (כ-500 מיליון שקל) בתוספת אפשרית של 10 מיליון דולר, בוטל בהסכמה בין הצדדים.
על פי הודעת בזק לבורסה, הסיבה לביטול היא אי יכולת הצדדים להגיע להסכם מחייב, לאחר
שבמהלך בדיקות הנאותות הגיעה החברה למסקנה כי הרכישה אינה מצדיקה את המחיר שסוכם תחילה. המזכר הראשוני היה לא מחייב, ולכן הביטול אינו כולל התחייבויות או קנסות.
עבור קרן אלומה, בראשות אורי יוגב ובניהול יאיר הירש, מדובר באכזבה, כאשר מימוש העסקה היה
צפוי להניב לה תשואה של כ-190% על השקעתה בתוך כארבע שנים. הקרן רכשה את אקסלרה במהלך השנים 2021-2022 תמורת כ-40 מיליון דולר, מחצית במזומן ומחצית במניות הקרן.
בזק ציינה כי חרף ביטול העסקה, היא תמשיך לבחון ולקדם יוזמות נוספות בתחום הכבלים התת-ימיים,
כחלק מהאסטרטגיה שלה לחיזוק עצמאות תשתיות התקשורת של ישראל ומעמדה כשחקנית אזורית.
- קרעי עם היתר שליטה מתוקן שיאפשר לסרצ'לייט 10% נוספים ממניות בזק
- בי-קום ממשיכה לממש מניות, מה זה מעיד על בזק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק תמיד יודע?
בהודעה המקורית , בזק הודיעה כי חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת אקסלרה טלקום, בתמורה של כ-500 מיליון שקל. אקסלרה, שבשליטת קרן אלומה (82%) ובבעלות חלקית של איילון ביטוח (18%), מפעילה כבל תת-ימי מבוסס סיבים אופטיים המחבר את ישראל לאירופה, מחזיקה אתר נחיתה ייעודי בישראל, ומפעילה גם חוות שרתים.