שנות השבעים התקשרו והודיעו שהם שולחים אלינו את האינפלציה שלהם. זאת עם הצמיחה הנמוכה שנובעת מקשיי היצע, לא זאת הבריאה של צמיחה כלכלית יציבה והתחממות ביקושים. יש אומנם הסבורים שהמצב כעת רחוק מזה שבשנות השבעים ומזכיר דווקא את זה של שנות ה-20 של המאה הקודמת. מכל מקום האינפלציה פה, והיא לא עושה סימנים שהיא מתעייפת או מתמתנת. השאלה היא איך משקיעים בתקופה כזו?

באופן כללי תקופת אינפלציה נחשבת לתקופה טובה לשוק המניות, שכן החברות הן אלו שבסופו של דבר מעלות את המחירים, ובמקביל הן נהנות גם משחיקת החוב. אולם זה פחות נכון בתקופה כמו זו אנו שאנו חווים עכשיו, שהאינפלציה לא מלווה בצמיחה והחברות מתקשות להתמודד עם קשיי האספקה, לכן השאלה מורכבת יותר. להלן כמה רעיונות אפשריים.

אגרות חוב צמודות מדד

הפתרון הפשוט והקל עקרונית הוא אגרות חוב צמודות מדד שאמורות להגן מאינפלציה. במידה שאגרות חוב שייקנו עכשיו לא יימכרו עד סוף תקופת חייהם הרי שמובטחת תשואה מסוימת בתוספת המדד. רוב אגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד מציעות כעת תשואה שלילית, אך בשוק הקונצרני ניתן למצוא עדיין אגרות חוב צמודות מדד בעלות תשואה חיובית, כמובן עם יותר סיכון.

יחד עם זאת אנו גם בתקופה של העלאת ריבית ועליית תשואות שעלולות לגרום להפסדי הון. זו הסיבה שמרבית אגרות החוב רשמו ירידות מתחילת השנה, כולל הצמודות, למרות האינפלציה. כשתהליך העלאת הריבית יתקרב לסיומו (לא לפני תחילת שנה הבאה) תשואות אגרות החוב קרוב לוודאי יהיו בשיאן וישקפו גם הזדמנות לרווחי הון, כמו גם לתשואה סבירה בתוספת המדד, אם כי השוק תמיד מקדים מעט את ההתרחשויות עצמן וקשה לתזמן את המועד המדויק שזה יקרה. מכל מקום נראה שלקראת סוף השנה יהיה הזמן הנכון להגדיל את המח"מ או לחפש הזדמנויות בתחום. למי שלא נבהל מירידות בטווח הקצר ומתכוון להחזיק את האגרות עד סוף חייהם, והתשואות שמציעות אגרות החוב הצמודות סבירות בעיניו , אולי כבר  הגיע הזמן להתחיל לחשוב על הכיוון הזה. 

• שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
• משקיעים או לוקחים הלוואה? ירידת המדד תשנה לכם את התמונה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חומרי גלם  וחברות הקשורות לתחום

הסיבה העיקרית לאינפלציה הנוכחית היא עליית מחיר חומרי הגלם, בעיקר האנרגיה, אבל לא רק. אם כך, אז אולי כדאי בכלל להשקיע בחומרי הגלם? לא בטוח. נראה שמחיר חומרי הגלם עצמם כבר ברמה גבוהה יחסית. יש אמנם כאלה הסבורים שמחיר הנפט יטפס עד 140 דולר לחבית ואולי אפילו יותר, אך זוהי הערכה ספקולטיבית. כוחות בנלאומיים אדירים, כמו נשיא ארצות הברית ומנהיגי אירופה פועלים כדי שזה לא יקרה. ייתכן כמובן שהם יכשלו (כמו שנכשלו עד כה), אך זה לכל הפחות מאד ספקולטיבי להמר נגדם. בהקשר הזה, זהב נחשב במשך שנים ארוכות כגידור בפני אינפלציה, למרות שבעשר השנים האחרונות הזהב כמעט לא הניב תשואה למשקיעים, וגם מתחילת ההתפרצות האינפלציונית הנוכחית הוא לא ממש מראה תוצאות, כך ששווה לחשוב שוב לפני שהולכים בכיוון הזה. 

ייתכן שדווקא חברות העוסקות בתחומים האלו נראות יותר מעניינות להשקעה. מחיר חומרי הגלם הגבוהים יאפשר להם להמשיך לייצר רווחים בקצב מהיר יחסית, והרווחים הגדלים יאפשרו הגדלת ייצור שיגדיל שוב את ההכנסות וכו'. בקטגוריה הזו נמצאות חברות הקשורות לאנרגיה, מתכות, סחורות חקלאיות, כימיקלים וכדו', שהן הראשונות להנות מהאינפלציה הגבוהה. 

מוצרים עם ביקוש קשיח

לחברות עם ביקוש קשיח, כלומר שבכל מקרה הצרכנים יצטרכו להשתמש במוצריהם, ישנו יתרון בתקופת מיתון, שכן הצרכנים לא מפסיקים לשתות מים או לבשל אוכל גם אם יש מיתון. גם בתקופה של מחירים עולים החברות הללו יוכלו על פי רוב להעלות מחירים בקלות רבה יותר בגלל שאי אפשר לחיות ללא מוצריהן. חברות כמו חברות תשתיות (מים, חשמל, גז ביתיים), חברות תרופות או חברות מזון בסיסי כלולים בקטגוריה הזו. בין הגורמים לאינפלציה הנוכחית מוזכרים לא פעם מחירי המזון, ובכן מדובר באותן חברות שמעלות את מחירי המזון. אז נכון שגם העלויות של החברות הללו גדלה, אך באפשרותן על פי רוב  לגלגל את העלויות הללו הלאה ולהנות מעליית המחירים. 

• תיק האשראי של נאוי ממשיך לצמוח, אך ההוצאה לחובות מסופקים גדלה
• עמיעד עוברת להפסד, עם ירידה בהכנסות וברווח
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק

חברות בעלות מותג חזק - לכאורה כן, אבל...

על אותו עיקרון, חברות שנהנות ממותג חזק יוכלו לגלגל עלויות לצרכנים ביתר קלות מחברות אחרות. אמנם היכולת פה מוגבלת שכן מגבול מסוים הלקוחות בכל זאת יפנו למתחרות ולכן זה תלוי בגובה האינפלציה ושיעור עליית המחירים לצד מצבם של הצרכנים. לדוגמה, הרבה מאד אנשים מעדיפים אייפון של אפל APPLE , אך אם המחירים יעלו יותר מדי הרי שיש שלל אלטרנטיבות ראויות והביקוש כן יפגע בסופו של דבר. לכן, כוח התמחור, גם של הגדולות ביותר, מוגבל. זה גם תלוי במצב השוק והביקוש וההיצע שקיימים בו. במותג כמו טסלה TESLA INC לדוגמה, שהביקוש אליו עולה בהרבה על יכולת הייצור של החברה, יש כנראה אפשרות להנהלת החברה להעלות מחירים מבלי לפגוע בהיקף המכירות. בפועל, טסלה עשתה זאת בשנה האחרונה יותר מפעם אחת, ונראה שיש לה עוד כמה העלאות בקנה, לפני שיווצר איזון בין הביקוש הגואה להיצע המוגבל. 

אבל חשוב להדגיש זה לא שחור ולבן. בתקופה של אינפלציה כשכוח הקנייה יורד, הציבור עובר לגישה אחרת - הוא שם דגש על המחירים. המשמעות היא שהפרמיה שחברות חזקות מקבלות על המוצרים שלהם לא יכולה להיות גבוהה כבעבר, ואז בעצם המרוויחות הגדולות הן אותן חברות שלא היה להן כח תמחורי-שיווקי. עכשיו הציבור פונה אליהם כי הוא כבר לא רוצה את המוצרים הממותגים והיקרים. 

חברות שנהנות מעליית ריבית

הקטגוריה הזו אמנם לא מדברת באופן ישיר על חברות שנהנות מהאינפלציה, אלא דווקא מעליית הריבית שמלווה אותה. חברות הביטוח הישראליות הרוויחו מאות מיליוני שקלים ברבעון האחרון מעליית הריבית שנמצאת רק בתחילתה. גם הבנקים נהנים מריביות גבוהות. אמנם כל זה עד גבול מסוים ובתנאי שהירידות בשוק ההון לא גורמות לאפקט הפוך שמקזז את ההנאה מהריבית. 

חוף מבטחים? 

בחינה של מצב השוק מגלה שעד כה נראה שאין ממש "חוף מבטחים", וכמעט כל החברות סבלו מירידות במחיר מניותיהן בתקופה הזו, למעט חברות האנרגיה. גם אגרות החוב צמודות המדד סבלו עד כה מירידות שערים בתקופת האינפלציה הנוכחית. אולם ייתכן שהתמקדות בפרמטרים שצוינו תגדיל את הסיכויים לבחירה טובה של השקעות בזמנים אלו.

לסיום - שתי תעודות סל המתיימרות להוות גידור מפני אינפלציה:

Horizon Kinetics Inflation Beneficiaries ETF (INFL) - תעודת סל קטנה יחסית (1.44 מיליארד דולר נכסים) אך צומחת במהירות, וגובה לא מעט דמי ניהול (0.85%). היא מצליחה להציג יציבות מרשימה בשוק הדובי הסוער של החודשים האחרונים. היא מתמקדת במניות של חברות קטנות ובינוניות שמנהליה מחשיבים כמוגנים יחסית מאינפלציה, ביניהן חברות חקלאיות, אנרגיה, ומתכות יקרות כמו גם בחוזים על מדדים מוטי סחורות כמו המדד האוסטרלי (ASX). היא עלתה אמנם רק כ-1.3% מתחילת שנה, אך בהשוואה למדדים המרכזיים זו הצלחה אדירה. התעודה מחזיקה בקצת יותר 40 נירות ערך שונים. 

Fidelity Stocks for Inflation ETF (FCPI) - קרן קטנה וזולה הרבה יותר המתמקדת דווקא בחברות גדולות שמנהלי הקרן מחשיבים כמוגנות יותר מפני אינפלציה. היא מנהלת 278 מיליון דולר תמורת דמי ניהול סבירים של 0.29%, אך הצליחה פחות להתמודד עם תנאי השוק הנוכחיים, כאשר גם היא מציגה ירידות של מעל 7% מתחילת שנה. זוהי ירידה משמעותית אך עדיין הרבה פחות מהמדדים המובילים (הנאסד"ק ירד מעל 30% וה-S&P 500 ירד מעל 20% והדאו ג'ונס מעל 15%). הקרן משקיעה בחברות עם מותג חזק (אפל, מיקרוסופט MICROSOFT ), אך גם בחברות אנרגיה וסחורות הנחשבות כמגנות מפני אינפלציה. היא מחזיקה מגוון רחב יותר מהמתחרה עם מעל 100 נירות ערך בפורטופוליו.