ישראל קנדה מוכרת במתחם הרכבת לאפי קפיטל בחצי מיליארד וברווח מהותי
יזמית הנדל"ן ישראל קנדה 3.95% תמכור לאפי קפיטל שובל קרקע במתחם הרכבת בתל אביב, בתמורה ל-486 מיליון שקל לפני מע"מ. החברה צופה בעקבות העסקה רווח מהותי, ותזרים פנוי לפני מס של 300 מיליון שקל. הרוכשת היא חברה בת בחלקים שווים של אפי קפיטל שאגרות החוב שלה נסחרות בבורסה ושל שובל נחשון.
במועד החתימו ישולמו 48 מיליון שקל מהתמורה עם רישום הערת אזהרה לטובת אפי קפיטל שובל, עוד 24 מיליון שקל יועברו עד סוף החודש עם רישום השעבודים על הזכויות המועברות בקרקע, ויתרת הסכום תועבר עד סוף יוני השנה. ישראל קנדה נטלה הלוואה לצורך רכישת הקרקע, שיתרתה היא 177 מיליון שקל.
מדובר בכמה חלקות ביעודים שונים בשטח כולל של 2,610 מ"ר בשכונת נווה שאנן, מתחם שבין הרחובות הרכבת וגר"א בתל אביב, סמוך לציר תחבורה ראשי. באחת החלקות ישראל קנדה כבר חתמה על הסכמים עם כלל בעלי הזכויות להקמת 13 דירות, באחרת יש לה הסכמים עם בעלי הזכויות להקמת משרדים בהיקף 1,166 מ"ר. כמו כן, התכנית על השטח מחייבת הקמת שטחים לשימוש ציבורי - מבנה ציבור בשטח 1,500 מ"ר והתחייבות למול העירייה להקצות 10% מהדירות לדיור בר השגה.
המתחם כולו מתפרש על 18 חלקות בשטח של 12 דונם, מתוכם ישראל קנדה מחזיקה בארבע אותן היא מוכרת (198 ,215 ,221 ו-18 בגוש 6977). התכנית, הגר"א ת"א/4378, מאפשרת בניית 5 מגדלים בני 13-35 קומות, בשטח עילי כולל של 108,000 מ"ר ובהם 371 דירות לצד שטחי תעסוקה ומסחר.
- ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה
- הבעת אמון של הפניקס בקנדה גלובל; המניה עולה בכ-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.סרגו 05/07/2022 09:20הגב לתגובה זותמיד נטען שהשוק ניזון מביקוש והיצע . אבל המסחרה שכול פעם עושים רוזן ושותפיו עם מיסחור הקרקעות קונה בהלוואה וממתין לטיפש הבא שממתין לפריאר הבא שממתין לרוכש המסכן שמקבל את השטוזה מספרים לקונים על עליית ערך משעבדים אותם ונותנים להם לראות כוכבים.
- 2.רק מזומן 05/04/2022 17:34הגב לתגובה זוהגרא חהה מקומות מעופשים.
- 1.נובדי 04/04/2022 13:17הגב לתגובה זושאחר כך מוכר לי שבהמשך אני מוכר לו בצפיה דרוכה שהוא ימכור לי וככה נעשה לביתנו על חשבון הפראייר התורן.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
