אקרו הנפיקה לפני חודש וכבר איבדה 14%; המנכ"ל הרוויח אשתקד 76 מיליון שקל
מניית אקרו נדל"ן אקרו 2.17% התחילה באופטימיות את הימים הראשונים שלה בבורסה. לפני ההנפקה הראשונית IPO היו הרבה הודעות חיוביות והרבה פרגון בתקשורת. אז מה אם ההון העצמי הוא רק 1 מיליארד והחברה רצתה לגייס לפי 3 מיליארד ובהמשך לפי 3.5 מיליארד שקל לפני הכסף? אז מה אם מדובר על חברה שחיה על "הרווחים העתידיים" מהפרויקטים. בלי דיסקאונט על העתיד לבוא, בלי התייחסות לסיכונים. את ההנפקה הריצו היטב בין הגופים המוסדיים, דאגו להגיד שיש ביקושי ענק, דאגו לחמם ולפמפם את השטח ובום טראח - ההנפקה הצליחה. החברה גייסה 500 מיליון שקל לפי שווי של 4 מיליארד שקל אחרי הכסף 3.5 מיליארד לפני הכסף).
אז כן, זו חברה טובה, יש לה פוטנציאל, היא סוג של ישראל קנדה הקטנה. סליחה, לא ממש קטנה, די קרובה אליה בגודל. ועדיין - לקחת את כל הרווחים העתידיים ולשלם עליהם היום? האם המוסדיים קונים את הסחורה הזאת? מסתבר שכן, אבל מי שבעיקר השתתף בהנפקה היו מקורבים-משקיעים כשירים, שראו את השקעה שלהם משתבחת כמה ימים, אולי חלקם מכרו בעליות של הימים הראשונים, ואופס - המצב עכשיו הוא אחרי ההתפכחות. המניה ירדה והיא נסחרת ב-14% מתחת למחיר ההנפקה. כנראה שהשוק מבין שיש גבול.
ובינתיים מהדוחות הכספיים עולה התמונה באה - מצד אחד עסקים כרגיל. הרי זו חברת נדל"ן, יזמית של פרויקטים, התהליכים אצלה ארוכים יחסית, אל תצפו לשינויים דרמטיים בין רבעון לרבעון. הרווחים יגיעו במקביל להתקדמות בפרויקטים. אז הדוחות הכספיים סבבה, וכך גם קצב ההתקדמות ובכל זאת - ברבעון האחרון של השנה יש הפסד של כ-12מיליון שקל. הסיבה היא הקצאת אופציות למנכ"ל זיו יעקובי בשווי הטבה של כ-74 מיליון שקל כשיחד עם השכר שלו, הגיעה ההטבה הכוללת שלו ל-76 מיליון שקל. ליעקובי יש גם מניות בחברה (קרוב ל-5%) בשווי של כ-175 מיליון שקל.
- אקרו: שורה תחתונה הסתכמה ב-41 מ' שקל בזכות רווחי הון – מכירת דירות צנחה ב-90%
- אקרו: הכנסות של 217 מיליון שקל, מכרה 237 יח"ד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 10.פולני פלמוני 01/04/2022 22:16הגב לתגובה זוכל הזמן מתחלפים!
- 9.אהרן 01/04/2022 14:10הגב לתגובה זוהכתבה נכתבה ב 16.30 . עד 17.30, ירדה ב 20%
- 8.יש להיזהר מההנפקות 01/04/2022 12:24הגב לתגובה זומנפיקים וגובים שכר בשמים. אם הנוכלים האלה יידעו שלא יהיה להם ביקוש, יורידו את המחיר לרצפה. המוסדיים צריכים לפעול בנושא הזה, ולפני כל הנפקה לדווח על כדאיות הרכישה. בזמן האחרון שומעים על יותר מדי הגזמות במחירים בשוק ההנפקות. יש המון הנפקות שאחרי חודשים ספורים ירדו מחיריהן ב-70-80 אחוז ממחיר ההנפקה. 76 מיליון כשכר לשנה?מה זה צריך להיות?
- 7.רונן טרזר 01/04/2022 08:13הגב לתגובה זוחברה סבבה אבל הערכאות שווי לא ריאליות. מנכל שלוקח חבילת שכר כזאת זה תמיד נורה אדומה במיוחד באחוזים לסהכ רווחי החברה. שומר נפשו ירחק
- 6.יש ר אלי 31/03/2022 19:54הגב לתגובה זוגם ביטרול ההוצאות מכפיל רווח 20, כשתרד לשווי 2-2.5 מיליארד אולי אחשוב עליה.
- 5.נא לפרסם את שמות המוסדיים בנייר (ל"ת)אנונימי 31/03/2022 19:47הגב לתגובה זו
- 4.דורי 31/03/2022 18:55הגב לתגובה זוגנב בן גנב
- 3.דרור 31/03/2022 18:41הגב לתגובה זובטח תרד .
- 2.אנחנו בשורט ענק על צים טבע ופועלים (ל"ת)ליאור 31/03/2022 18:29הגב לתגובה זו
- 1.פתחנו שורט ענק על צים . ממש ענק ומוצלח (ל"ת)מוחמד ליאור 31/03/2022 18:24הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

פרנקל מגדיל שוב החזקה בתמר; מחזיק ב-17.5% מתמר פטרוליום
פרנקל רכש ממנורה 1.5% נוספים מתמר פטרוליום אחרי שיום קודם רכש מחברת הביטוח כ-9% ממניות תמר פטרוליום
אחרי שרק אתמול רכש כ-9% ממניות תמר פטרוליום מידי מנורה מבטחים, ממשיך אהרון פרנקל להעמיק את אחזקתו בחברה. פרנקל רוכש 1.5% נוספים מהחזקת מנורה בהיקף של כ-60 מיליון שקל ולפי מחיר של כ-40 שקל למניה. מנורה למעשה חיסלה את החזקתה בתמר פטרוליום.
שתי העסקאות שביצע פרנקל בתוך יממה בלבד הגדילו את אחזקתו בחברה ל-17.5%. מדובר במהלך שמחזיר את פרנקל לעמדת דומיננטיות בתמר פטרוליום, לאחר שבחודש יוני האחרון מכר כ-17% ממניות החברה לחברת האנרגיה הממשלתית של אזרבייג׳אן, סוקאר.
לפני המכירה לסוקאר, החזיק פרנקל ב-24.99% ממניות תמר פטרוליום ונכנס לעימות עקיף על שליטה עם אלי עזור, המחזיק גם הוא בנתח מהותי מהחברה. המהלך הנוכחי, שמשאיר את פרנקל כגורם היחיד מבין השניים שמוסיף להגדיל אחזקות, עשוי להעיד על רצון לחזור למאבק שליטה או לכל הפחות לשמר מעמד משפיע.
ראוי להזכיר כי ביוני האחרון מכר פרנקל גם 10% ממאגר הגז תמר עצמו לסוקאר, מתוכם 7% מאחזקותיו הישירות ו-3% מהמניות שהחזיק דרך תמר פטרוליום, וזכה לתמורה כוללת של 1.25 מיליארד דולר. העסקאות הנוכחיות, שבוצעו לפי שווי של כ-3.65 מיליארד שקל לתמר פטרוליום, מעידות על פער ניכר בין שווי המכירה הקודם לתמחור הנוכחי שבו בחר פרנקל לרכוש.
- אהרן פרנקל מגדיל אחזקות בתמר: רכש מניות ב-320 מיליון שקל ממנורה
- תמר פטרוליום מסכמת רבעון: ירידה ברווח הנקי ל-10.3 מיליון מול גידול בתזרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית תמר פטרוליום רשמה היום עלייה של 4% והמשיכה את מגמת ההתאוששות שנרשמת בחודשים האחרונים. החברה מחזיקה ב-16.5% ממאגר הגז תמר, אחד מנכסי האנרגיה המרכזיים של ישראל.
תמר פטרוליום - עלייה חדה במניה
העסקה בוצעה במחיר השוק , כשמניית תמר פטרוליום זינקה בכ-76% מתחילת השנה.