יצומצמו שעות תעריפי השיא שגובות יצרניות החשמל: אלה החברות שיפגעו
במשך העשור האחרון יצרניות החשמל גבו תשלום לפי אותו התעריף, לפי השעה ביום בה מסופק החשמל. הגם שהרגלי הצריכה, הן של הצרכנים הפרטיים והן של העסקים, חוו שינויים - וכך גם מקורות היצור, שנטו יותר לעבר הפקה מגז ובהמשך (יחסית במשורה) אנרגיית שמש. עכשיו ברשות החשמל מתכוונים לשנות את התעריף, ובין השאר צפויות להפגע מהמלך כמה חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית.
כפי שמסבירה אנליסטית IBI, לנה וייסביין בסקירתה, מדובר ב או פי סי אנרגיה -0.34% המחזיקה בתחנות רותם, ומצויה בשלבי חתימת הסכמים להקמת תחנות כח מבוזרת בחדרה, סופרגז שמקימה תחנות כוח מבוזרות, משק אנרגיה -0.29% שקונה את דליה אנרגיות ממשקי הקיבוצים, ג'י.פי. גלובל 0% חזיקה בתחנת IPM-באר טוביה ו אלומיי 0.65% המחזיקה כ-9% בתחנת דוראד.
בתעריף החדש המוצע הופחתו מספר השעות ביממה המוגדרות כשעות ביקושי שיא, בהן ניתן לגבות תעריפים יקרים יותר. משלוש הגדרות בשיטה הנהוגה, שהן שעות שפל בביקושים, שעות "גבע" ושעות שיא, יוותרו עתה שתיים: שפל ושיא. כלומר, שעות השיא שיופחתו יוגדרו כשעות שפל, והמחיר שיוכלו היצרניות הפרטיות לגבות המצרכנים הוא נמוך יותר. במספרים, מדובר בכ-1,200 שעות שיא וכ-1,400 שעות גבע שיוסבו לשעות שפל.
"השינויים העיקריים כוללים צמצום משמעותי של שעות פסגה ברמה השנתית והמעבר שלהם לשעות מאוחרות בעונת המעבר ובעונת הקיץ, ביטול שעות גבע וייחוס של חודש יוני וחודש ספטמבר לעונת הקיץ", מסבירה וייסביין.
- או.פי.סי ברבעון חזק עם זינוק של 174% ברווח הנקי וצמיחה מוגברת בארה"ב
- OPC אנרגיה יוצאת לדרך עם פרויקט ענק בטקסס בהיקף של 1.9 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסתמן כי לחברות האנרגיה המתחדשת הולכת להיות בעיה. לפי התעריף החדש, שעות השיא הן יותר מאוחר ביממה מבעבר. המשמעות היא ש"מספיקים" פחות את שעות השמש, ואם יש יותר שעות שיא אחרי שהיא שוקעת, מדובר בזמן מת עבור אלו המפיקות חשמל מאנרגיה סולארית.
"עדכון המש"בים לפי המתווה שהוצג בשימוע יגרום לפגיעה במתקני ייצור סולאריים שמוכרים חשמל ישירות לצרכנים וזאת עקב תזוזה של שעות הפסגה לשעות מאוחרות יותר בהן מתקנים סולאריים כמעט ולא מייצרים חשמל", מפרטת על כך וייסביין.
ואולם, יש גם פתרון חלקי: "אגירת חשמל בשעות השפל ומכירתו בשעות הפסגה יכולה לקזז חלקית את הפגיעה, אבל כמובן ישנה תלות בפרופיל צריכת הלקוח, כך שלא סביר להניח שהפגיעה תקוזז במלואה". הכוונה היא שלא בטוח שלקוח של חברה מסויימת שרגיל לקנות ממנה חשמל בשעות השיא, באמת יצטרך את כל החשמל שיוצר בשעות השפל, שאותה חברה תציע לו. לפי וייסביין, גם אם היצרניות יציעו "תוספת" לכל הלקוחות בשעות השיא, לא בטוח שהפגיעה תקוזז - תלוי במידת ההיענות.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 2.מי החליט על דבר כזה 19/10/2021 09:57הגב לתגובה זויותר כסף. מדינה מופרעת
- 1.מחשמל מערכות 18/10/2021 15:59הגב לתגובה זוכמו תמיד, מדינת ישראל מנסה להשיג יעדים של חשמל ירוק, ואז מייד משנה רגולציה, כדי להפחית את הכדאיות ליזמים. לא לומדים ולא מתקדמים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
