דליה אנרגיה
צילום: אתר דליה אנרגיה

יצומצמו שעות תעריפי השיא שגובות יצרניות החשמל: אלה החברות שיפגעו

OPC, משק אנרגיה, גלובל פאוור ואלומיי, כמו גם המתחרות הפרטיות, יצטרכו למכור בכ-2,600 שעות בשנה תעריפים נמוכים יותר. ליצרניות הסולאריות תהיה בעיה - יהיו יותר שעות שיא אחרי השקיעה. אגירת אנרגיה תוכל לקזז את הפגיעה חלקית, לפי IBI
איתי פת-יה | (2)

במשך העשור האחרון יצרניות החשמל גבו תשלום לפי אותו התעריף, לפי השעה ביום בה מסופק החשמל. הגם שהרגלי הצריכה, הן של הצרכנים הפרטיים והן של העסקים, חוו שינויים - וכך גם מקורות היצור, שנטו יותר לעבר הפקה מגז ובהמשך (יחסית במשורה) אנרגיית שמש. עכשיו ברשות החשמל מתכוונים לשנות את התעריף, ובין השאר צפויות להפגע מהמלך כמה חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית.

כפי שמסבירה אנליסטית IBI, לנה וייסביין בסקירתה, מדובר ב או פי סי אנרגיה 0.79%  המחזיקה בתחנות רותם, ומצויה בשלבי חתימת הסכמים להקמת תחנות כח מבוזרת בחדרה, סופרגז שמקימה תחנות כוח מבוזרות, משק אנרגיה -0.11% שקונה את דליה אנרגיות ממשקי הקיבוצים, ג'י.פי. גלובל 0% חזיקה בתחנת IPM-באר טוביה ו אלומיי 0.54% המחזיקה כ-9% בתחנת דוראד.

בתעריף החדש המוצע הופחתו מספר השעות ביממה המוגדרות כשעות ביקושי שיא, בהן ניתן לגבות תעריפים יקרים יותר. משלוש הגדרות בשיטה הנהוגה, שהן שעות שפל בביקושים, שעות "גבע" ושעות שיא, יוותרו עתה שתיים: שפל ושיא. כלומר, שעות השיא שיופחתו יוגדרו כשעות שפל, והמחיר שיוכלו היצרניות הפרטיות לגבות המצרכנים הוא נמוך יותר. במספרים, מדובר בכ-1,200 שעות שיא וכ-1,400 שעות גבע שיוסבו לשעות שפל.

"השינויים העיקריים כוללים צמצום משמעותי של שעות פסגה ברמה השנתית והמעבר שלהם לשעות מאוחרות בעונת המעבר ובעונת הקיץ, ביטול שעות גבע וייחוס של חודש יוני וחודש ספטמבר לעונת הקיץ", מסבירה וייסביין.

מסתמן כי לחברות האנרגיה המתחדשת הולכת להיות בעיה. לפי התעריף החדש, שעות השיא הן יותר מאוחר ביממה מבעבר. המשמעות היא ש"מספיקים" פחות את שעות השמש, ואם יש יותר שעות שיא אחרי שהיא שוקעת, מדובר בזמן מת עבור אלו המפיקות חשמל מאנרגיה סולארית.

"עדכון המש"בים לפי המתווה שהוצג בשימוע יגרום לפגיעה במתקני ייצור סולאריים שמוכרים חשמל ישירות לצרכנים וזאת עקב תזוזה של שעות הפסגה לשעות מאוחרות יותר בהן מתקנים סולאריים כמעט ולא מייצרים חשמל", מפרטת על כך וייסביין.

ואולם, יש גם פתרון חלקי: "אגירת חשמל בשעות השפל ומכירתו בשעות הפסגה יכולה לקזז חלקית את הפגיעה, אבל כמובן ישנה תלות בפרופיל צריכת הלקוח, כך שלא סביר להניח שהפגיעה תקוזז במלואה". הכוונה היא שלא בטוח שלקוח של חברה מסויימת שרגיל לקנות ממנה חשמל בשעות השיא, באמת יצטרך את כל החשמל שיוצר בשעות השפל, שאותה חברה תציע לו. לפי וייסביין, גם אם היצרניות יציעו "תוספת" לכל הלקוחות בשעות השיא, לא בטוח שהפגיעה תקוזז - תלוי במידת ההיענות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי החליט על דבר כזה 19/10/2021 09:57
    הגב לתגובה זו
    יותר כסף. מדינה מופרעת
  • 1.
    מחשמל מערכות 18/10/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד, מדינת ישראל מנסה להשיג יעדים של חשמל ירוק, ואז מייד משנה רגולציה, כדי להפחית את הכדאיות ליזמים. לא לומדים ולא מתקדמים.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור

הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%–85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה - סוף-סוף הרגולטור התעורר

תמיר חכמוף |

לאחרונה נראה שמתעצמת הפעילות של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, שבוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.

מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה

בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -6.48%  , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה ‏הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, מדובר כמעט ב"חותמת טובה", בחירה רגולטורית בעד שלה, שיכולה לשמש כמקרה בוחן למתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8% 

הפניקס: הדוגמא הנגדית

ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.

עם זאת, בדיוק המצב הזה, כלומר רווחיות גבוהה בענף הביטוח, בשילוב עם הכנסה מהשקעות ותשואת הון גבוהה, הוא מה שמציב את החברה בעייני הרגולטור. הפער בין תמחור, סיכון ותוצאה פיננסית הוא למה שהרגולטור מזהיר נגדו. מדובר לא רק בעסק טוב, אלא בעסק טוב מידי. הפניקס מציגה יחס תביעות לתשלום של מתחת ל-80%. זה חריג בקנה מידה היסטורי. עסקה שבה חברות עשו רווחים גדולים על חשבון הלקוחות, בסגמנט שאמור להיות עם מרווחים קטנים, ואף להציג לעיתים הפסדים. אם החברות ייאלצו להוריד תעריפים, הרווחיות של הפניקס, כמו חברות הביטוח הגולות הנוספות בתחום, עשויה להתכווץ.

ההשפעות קדימה

אם יתקבלו החלטות יש סיכוי גבוה לירידה בפרמיות ביטוח רכב. מנגד, עבור חברות הביטוח, הרווחים ה"קלים" בענף הרכב עשויים להיבלם עשויה להיות נסיגה מתוכניות להרחבת פרמיה וגבייה עודפת. יעלה לחץ להוריד מחירים, לשפר תמחור, ובמקביל, סיכון להפחתת רווחיות, והגדלת התחרות. החברות יצטרכו לדייק את המודל העסקי, אולי להקטין תלות בהכנסות מפיצן השקעות, ולשמר רווחים דרך התייעלות, ניהול סיכונים, ושירות.