דליה אנרגיה
צילום: אתר דליה אנרגיה

יצומצמו שעות תעריפי השיא שגובות יצרניות החשמל: אלה החברות שיפגעו

OPC, משק אנרגיה, גלובל פאוור ואלומיי, כמו גם המתחרות הפרטיות, יצטרכו למכור בכ-2,600 שעות בשנה תעריפים נמוכים יותר. ליצרניות הסולאריות תהיה בעיה - יהיו יותר שעות שיא אחרי השקיעה. אגירת אנרגיה תוכל לקזז את הפגיעה חלקית, לפי IBI
איתי פת-יה | (2)

במשך העשור האחרון יצרניות החשמל גבו תשלום לפי אותו התעריף, לפי השעה ביום בה מסופק החשמל. הגם שהרגלי הצריכה, הן של הצרכנים הפרטיים והן של העסקים, חוו שינויים - וכך גם מקורות היצור, שנטו יותר לעבר הפקה מגז ובהמשך (יחסית במשורה) אנרגיית שמש. עכשיו ברשות החשמל מתכוונים לשנות את התעריף, ובין השאר צפויות להפגע מהמלך כמה חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית.

כפי שמסבירה אנליסטית IBI, לנה וייסביין בסקירתה, מדובר ב או פי סי אנרגיה 0.98%  המחזיקה בתחנות רותם, ומצויה בשלבי חתימת הסכמים להקמת תחנות כח מבוזרת בחדרה, סופרגז שמקימה תחנות כוח מבוזרות, משק אנרגיה 1.26% שקונה את דליה אנרגיות ממשקי הקיבוצים, ג'י.פי. גלובל 0% חזיקה בתחנת IPM-באר טוביה ו אלומיי -0.71% המחזיקה כ-9% בתחנת דוראד.

בתעריף החדש המוצע הופחתו מספר השעות ביממה המוגדרות כשעות ביקושי שיא, בהן ניתן לגבות תעריפים יקרים יותר. משלוש הגדרות בשיטה הנהוגה, שהן שעות שפל בביקושים, שעות "גבע" ושעות שיא, יוותרו עתה שתיים: שפל ושיא. כלומר, שעות השיא שיופחתו יוגדרו כשעות שפל, והמחיר שיוכלו היצרניות הפרטיות לגבות המצרכנים הוא נמוך יותר. במספרים, מדובר בכ-1,200 שעות שיא וכ-1,400 שעות גבע שיוסבו לשעות שפל.

"השינויים העיקריים כוללים צמצום משמעותי של שעות פסגה ברמה השנתית והמעבר שלהם לשעות מאוחרות בעונת המעבר ובעונת הקיץ, ביטול שעות גבע וייחוס של חודש יוני וחודש ספטמבר לעונת הקיץ", מסבירה וייסביין.

מסתמן כי לחברות האנרגיה המתחדשת הולכת להיות בעיה. לפי התעריף החדש, שעות השיא הן יותר מאוחר ביממה מבעבר. המשמעות היא ש"מספיקים" פחות את שעות השמש, ואם יש יותר שעות שיא אחרי שהיא שוקעת, מדובר בזמן מת עבור אלו המפיקות חשמל מאנרגיה סולארית.

"עדכון המש"בים לפי המתווה שהוצג בשימוע יגרום לפגיעה במתקני ייצור סולאריים שמוכרים חשמל ישירות לצרכנים וזאת עקב תזוזה של שעות הפסגה לשעות מאוחרות יותר בהן מתקנים סולאריים כמעט ולא מייצרים חשמל", מפרטת על כך וייסביין.

ואולם, יש גם פתרון חלקי: "אגירת חשמל בשעות השפל ומכירתו בשעות הפסגה יכולה לקזז חלקית את הפגיעה, אבל כמובן ישנה תלות בפרופיל צריכת הלקוח, כך שלא סביר להניח שהפגיעה תקוזז במלואה". הכוונה היא שלא בטוח שלקוח של חברה מסויימת שרגיל לקנות ממנה חשמל בשעות השיא, באמת יצטרך את כל החשמל שיוצר בשעות השפל, שאותה חברה תציע לו. לפי וייסביין, גם אם היצרניות יציעו "תוספת" לכל הלקוחות בשעות השיא, לא בטוח שהפגיעה תקוזז - תלוי במידת ההיענות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי החליט על דבר כזה 19/10/2021 09:57
    הגב לתגובה זו
    יותר כסף. מדינה מופרעת
  • 1.
    מחשמל מערכות 18/10/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד, מדינת ישראל מנסה להשיג יעדים של חשמל ירוק, ואז מייד משנה רגולציה, כדי להפחית את הכדאיות ליזמים. לא לומדים ולא מתקדמים.
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןיוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטן

שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת

מנדי הניג |

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות. 

הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב



הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול  בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.    


שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

ברק רוזן אסי טוכמאייר
צילום: אלדד רפאלי
דוחות

ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה

הצלחה בפרוקיטי היוקרה - מכירת 137 דירות ברבעון ב-704 מיליון שקל

מנדי הניג |

ישראל קנדה ישראל קנדה 0.83%   מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ומציגה תמונה כפולה של התקדמות מצד אחד אבל לחץ מימוני מהצד האחר. ההכנסות ברבעון מטפסות לכ-402.6 מיליון שקל, עלייה של כ-25% לעומת התקופה המקבילה, בעיקר בזכות הכרה בהכנסות מפרויקטים שהגיעו לשלב ביצוע מתקדם כמו Rainbow בתל אביב ומידטאון ירושלים. במקביל, החברה מרחיבה השנה את פעילותה המלונאית, בין היתר באמצעות רכישת פעילות מלונות בראון ומיזוג חטיבת המלונות עם קבוצת DNA, מה שמוסיף לה פורטפוליו כולל של כ-4,000 חדרים בישראל וביוון.

למרות זאת, הרווח הנקי ברבעון יורד ל-68.2 מיליון שקל, לעומת 172.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-60% . הירידה מוסברת בעיקר בשחיקה בחלק החברה ברווחי חברות המוצמדות בשיטת השווי המאזני, וגידול בהוצאות מימון. ועדיין המספרים של ישראל קנדה מרשימים. ישראל קנדה מציגה תמונה טובה בהרבה משוק הנדל"ן בכללותו. מגזר היוקרה מגלה סימני התאוששות. החברה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר דיווחה כי מכרה מאז תחילת הרבעון הרביעי 137 דירות - חלקן חוזים חתומים, היתר בבקשות למכירה, בסכום מצטבר של 704 מיליון שקל.


מהנתונים המצטברים עולה כי מתחילת השנה מכרה החברה 337 דירות תמורת כ-2 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ-6.03 מיליון שקל לדירה. מדובר בהיקף יוצא דופן ביחס לשוק, במיוחד לאור קיפאון יחסי ששרר בתקופה האחרונה במכירת דירות יוקרה בתל אביב ובמרכז הארץ.

בישראל קנדה מדווחים כי בפרויקט מידטאון בירושלים נמכרו מאז תחילת השנה 261 דירות ושטחי משרדים בהיקף של כ-4,000 מ"ר. גם בפרויקט ריינבו בשדה דב בתל אביב, שממשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, נמכרו 267 מתוך 459 דירות עד כה, שיעור שיווק של כ-58%. המחיר הממוצע לדירה בפרויקט עמד על כ-81 אלף שקל למ"ר.

במקביל החלה החברה בשיווק של פרויקט PEOPLE בתל אביב, שם נמכרו 57 דירות (כולל כתבי הרשמה) תמורת כ-213 מיליון שקל. בפרויקטים מרכזיים אלה ניכרת מגמה של המשך עניין מצד קהל היעד, על אף תנאי השוק המאתגרים, הכוללים ריביות גבוהות ועלויות מימון כבדות.