דליה אנרגיה
צילום: אתר דליה אנרגיה

יצומצמו שעות תעריפי השיא שגובות יצרניות החשמל: אלה החברות שיפגעו

OPC, משק אנרגיה, גלובל פאוור ואלומיי, כמו גם המתחרות הפרטיות, יצטרכו למכור בכ-2,600 שעות בשנה תעריפים נמוכים יותר. ליצרניות הסולאריות תהיה בעיה - יהיו יותר שעות שיא אחרי השקיעה. אגירת אנרגיה תוכל לקזז את הפגיעה חלקית, לפי IBI
איתי פת-יה | (2)

במשך העשור האחרון יצרניות החשמל גבו תשלום לפי אותו התעריף, לפי השעה ביום בה מסופק החשמל. הגם שהרגלי הצריכה, הן של הצרכנים הפרטיים והן של העסקים, חוו שינויים - וכך גם מקורות היצור, שנטו יותר לעבר הפקה מגז ובהמשך (יחסית במשורה) אנרגיית שמש. עכשיו ברשות החשמל מתכוונים לשנות את התעריף, ובין השאר צפויות להפגע מהמלך כמה חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית.

כפי שמסבירה אנליסטית IBI, לנה וייסביין בסקירתה, מדובר ב או פי סי אנרגיה 0.78%  המחזיקה בתחנות רותם, ומצויה בשלבי חתימת הסכמים להקמת תחנות כח מבוזרת בחדרה, סופרגז שמקימה תחנות כוח מבוזרות, משק אנרגיה 1.49% שקונה את דליה אנרגיות ממשקי הקיבוצים, ג'י.פי. גלובל 0% חזיקה בתחנת IPM-באר טוביה ו אלומיי 0.29% המחזיקה כ-9% בתחנת דוראד.

בתעריף החדש המוצע הופחתו מספר השעות ביממה המוגדרות כשעות ביקושי שיא, בהן ניתן לגבות תעריפים יקרים יותר. משלוש הגדרות בשיטה הנהוגה, שהן שעות שפל בביקושים, שעות "גבע" ושעות שיא, יוותרו עתה שתיים: שפל ושיא. כלומר, שעות השיא שיופחתו יוגדרו כשעות שפל, והמחיר שיוכלו היצרניות הפרטיות לגבות המצרכנים הוא נמוך יותר. במספרים, מדובר בכ-1,200 שעות שיא וכ-1,400 שעות גבע שיוסבו לשעות שפל.

"השינויים העיקריים כוללים צמצום משמעותי של שעות פסגה ברמה השנתית והמעבר שלהם לשעות מאוחרות בעונת המעבר ובעונת הקיץ, ביטול שעות גבע וייחוס של חודש יוני וחודש ספטמבר לעונת הקיץ", מסבירה וייסביין.

מסתמן כי לחברות האנרגיה המתחדשת הולכת להיות בעיה. לפי התעריף החדש, שעות השיא הן יותר מאוחר ביממה מבעבר. המשמעות היא ש"מספיקים" פחות את שעות השמש, ואם יש יותר שעות שיא אחרי שהיא שוקעת, מדובר בזמן מת עבור אלו המפיקות חשמל מאנרגיה סולארית.

"עדכון המש"בים לפי המתווה שהוצג בשימוע יגרום לפגיעה במתקני ייצור סולאריים שמוכרים חשמל ישירות לצרכנים וזאת עקב תזוזה של שעות הפסגה לשעות מאוחרות יותר בהן מתקנים סולאריים כמעט ולא מייצרים חשמל", מפרטת על כך וייסביין.

ואולם, יש גם פתרון חלקי: "אגירת חשמל בשעות השפל ומכירתו בשעות הפסגה יכולה לקזז חלקית את הפגיעה, אבל כמובן ישנה תלות בפרופיל צריכת הלקוח, כך שלא סביר להניח שהפגיעה תקוזז במלואה". הכוונה היא שלא בטוח שלקוח של חברה מסויימת שרגיל לקנות ממנה חשמל בשעות השיא, באמת יצטרך את כל החשמל שיוצר בשעות השפל, שאותה חברה תציע לו. לפי וייסביין, גם אם היצרניות יציעו "תוספת" לכל הלקוחות בשעות השיא, לא בטוח שהפגיעה תקוזז - תלוי במידת ההיענות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי החליט על דבר כזה 19/10/2021 09:57
    הגב לתגובה זו
    יותר כסף. מדינה מופרעת
  • 1.
    מחשמל מערכות 18/10/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד, מדינת ישראל מנסה להשיג יעדים של חשמל ירוק, ואז מייד משנה רגולציה, כדי להפחית את הכדאיות ליזמים. לא לומדים ולא מתקדמים.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.