דליה אנרגיה
צילום: אתר דליה אנרגיה

יצומצמו שעות תעריפי השיא שגובות יצרניות החשמל: אלה החברות שיפגעו

OPC, משק אנרגיה, גלובל פאוור ואלומיי, כמו גם המתחרות הפרטיות, יצטרכו למכור בכ-2,600 שעות בשנה תעריפים נמוכים יותר. ליצרניות הסולאריות תהיה בעיה - יהיו יותר שעות שיא אחרי השקיעה. אגירת אנרגיה תוכל לקזז את הפגיעה חלקית, לפי IBI
איתי פת-יה | (2)

במשך העשור האחרון יצרניות החשמל גבו תשלום לפי אותו התעריף, לפי השעה ביום בה מסופק החשמל. הגם שהרגלי הצריכה, הן של הצרכנים הפרטיים והן של העסקים, חוו שינויים - וכך גם מקורות היצור, שנטו יותר לעבר הפקה מגז ובהמשך (יחסית במשורה) אנרגיית שמש. עכשיו ברשות החשמל מתכוונים לשנות את התעריף, ובין השאר צפויות להפגע מהמלך כמה חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית.

כפי שמסבירה אנליסטית IBI, לנה וייסביין בסקירתה, מדובר ב או פי סי אנרגיה -0.42%  המחזיקה בתחנות רותם, ומצויה בשלבי חתימת הסכמים להקמת תחנות כח מבוזרת בחדרה, סופרגז שמקימה תחנות כוח מבוזרות, משק אנרגיה 0.21% שקונה את דליה אנרגיות ממשקי הקיבוצים, ג'י.פי. גלובל 0% חזיקה בתחנת IPM-באר טוביה ו אלומיי -0.3% המחזיקה כ-9% בתחנת דוראד.

בתעריף החדש המוצע הופחתו מספר השעות ביממה המוגדרות כשעות ביקושי שיא, בהן ניתן לגבות תעריפים יקרים יותר. משלוש הגדרות בשיטה הנהוגה, שהן שעות שפל בביקושים, שעות "גבע" ושעות שיא, יוותרו עתה שתיים: שפל ושיא. כלומר, שעות השיא שיופחתו יוגדרו כשעות שפל, והמחיר שיוכלו היצרניות הפרטיות לגבות המצרכנים הוא נמוך יותר. במספרים, מדובר בכ-1,200 שעות שיא וכ-1,400 שעות גבע שיוסבו לשעות שפל.

"השינויים העיקריים כוללים צמצום משמעותי של שעות פסגה ברמה השנתית והמעבר שלהם לשעות מאוחרות בעונת המעבר ובעונת הקיץ, ביטול שעות גבע וייחוס של חודש יוני וחודש ספטמבר לעונת הקיץ", מסבירה וייסביין.

מסתמן כי לחברות האנרגיה המתחדשת הולכת להיות בעיה. לפי התעריף החדש, שעות השיא הן יותר מאוחר ביממה מבעבר. המשמעות היא ש"מספיקים" פחות את שעות השמש, ואם יש יותר שעות שיא אחרי שהיא שוקעת, מדובר בזמן מת עבור אלו המפיקות חשמל מאנרגיה סולארית.

"עדכון המש"בים לפי המתווה שהוצג בשימוע יגרום לפגיעה במתקני ייצור סולאריים שמוכרים חשמל ישירות לצרכנים וזאת עקב תזוזה של שעות הפסגה לשעות מאוחרות יותר בהן מתקנים סולאריים כמעט ולא מייצרים חשמל", מפרטת על כך וייסביין.

ואולם, יש גם פתרון חלקי: "אגירת חשמל בשעות השפל ומכירתו בשעות הפסגה יכולה לקזז חלקית את הפגיעה, אבל כמובן ישנה תלות בפרופיל צריכת הלקוח, כך שלא סביר להניח שהפגיעה תקוזז במלואה". הכוונה היא שלא בטוח שלקוח של חברה מסויימת שרגיל לקנות ממנה חשמל בשעות השיא, באמת יצטרך את כל החשמל שיוצר בשעות השפל, שאותה חברה תציע לו. לפי וייסביין, גם אם היצרניות יציעו "תוספת" לכל הלקוחות בשעות השיא, לא בטוח שהפגיעה תקוזז - תלוי במידת ההיענות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי החליט על דבר כזה 19/10/2021 09:57
    הגב לתגובה זו
    יותר כסף. מדינה מופרעת
  • 1.
    מחשמל מערכות 18/10/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד, מדינת ישראל מנסה להשיג יעדים של חשמל ירוק, ואז מייד משנה רגולציה, כדי להפחית את הכדאיות ליזמים. לא לומדים ולא מתקדמים.
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -0.39%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

גילת עולה 1.9%; נובה מאבדת 1.3%; ירידות בבנקים ובחברות הביטוח - פתיחה יציבה במדדים

הדואליות חזרו עם פער חיובי קטן והמדדים נפתחים ביציבות; ירידות מתונות נרשמות במגזר הפיננסים של כ-0.2% בבנקים וכ-0.6% בביטוח; זוז קיבלה התראה מהנאסד״ק על אי-עמידה בתנאי הסף - בדקנו מה השווי הנכסי של נכסי הקריפטו שלה

מערכת ביזפורטל |

פתיחה יציבה בנטיה לשלילית במדדים שמגיעה אחרי שבירת שיאים אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35.


זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה -2%  , הדואלית מודיעה כי קיבלה מכתב התראה מנאסד״ק, שלפיו מניית החברה לא עומדת בדרישת מחיר המינימום של 1 דולר ונמצאת מתחת לרף במשך יותר מ-30 ימי מסחר רצופים. בשלב זה אין השפעה מיידית על המשך המסחר, והחברה קיבלה חלון זמן של עד יוני 2026 כדי להחזיר את המניה מעל דולר לעשרה ימי מסחר רצופים. טכנית זה הליך מוכר ושגרתי יחסית, אבל הוא מצטרף לשורה של אירועים שממחישים את הלחץ שבו נמצאת המניה ואת שחיקת האמון של המשקיעים.

זוז, שפעלה בעבר תחת השם זוז פאוור ועסקה בפיתוח טכנולוגיות אגירת אנרגיה מבוססות גלגלי תנופה, זנחה את הפעילות התפעולית והפכה לחברת החזקות פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה. המהלך לווה בהבטחות גדולות, סיפור חדש למשקיעים וניסיון למצב את החברה כמעין “מיקרוסטרטג’י הישראלית”, כזו שמציעה חשיפה לביטקוין דרך מניה ציבורית, עם ערך מוסף ופרמיה. בזמן שקדם להודעה הזאת המניה זינקה, אנחנו הזהרנו אתכם -



אלא שהסיפור הזה נסדק מהר. ביולי השנה הודיעה החברה על גיוס הון בהיקף חריג ביחס לשווי השוק, עד 180 מיליון דולר, במחיר של דולר למניה, דיסקאונט של יותר מ-70% לעומת מחיר השוק באותו זמן. בהנפקה השתתפו קרנות קריפטו זרות כמו Pantera ו-FalconX, אבל המשקיעים הקיימים, קטנים וגדולים כאחד, מצאו את עצמם מדוללים עמוקות. גם גופים מוסדיים כמו מור והפניקס, שהחזיקו במניה, לא נותרו אדישים, ויום אחרי ההודעה המניה צנחה בכ-45%. בהמשך נרשמה התאוששות מסוימת, על רקע דיווחים על רכישות ביטקוין נוספות, אבל הפרמיה כבר לא חזרה - הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז

במקביל, גם סביבת השוק השתנתה. הביטקוין ירד ב-6 החודשים האחרונים ב-13%, מוחק את כל העליה שלו והוא מציג תשואה שלילית של כ-6% על 2025 כשהוא נסחר בכ-87 אלף דולר. זוז רכשה 1,046 ביטקוין בשמונה פעימות, בהשקעה כוללת של כ-122 מיליון דולר, במחיר ממוצע של 91.56 אלף דולר לביטקוין. המשמעות היא שהשוק מתמחר כיום את החברה בדיסקאונט של כ-24% לשווי הנכסי, ולא מעניק לה את הפרמיה שלה קיוותה כשביצעה את השיפט העסקי. זו לא תופעה נקודתית, אלא מגמה רחבה גם במניות “אוצרי הביטקוין” מעבר לים, כולל מיקרוסטרטג’י של מייקל סיילור, שאיבדו את הפרמיות שלהן כשהשוק הפנים שבסופו של דבר, ש״שק עם ביטקוין אחד אמור להיות שווה ביטקוין אחד״, ונראה שכרגע אפילו הרבה פחות.