גדי נצר, מנכ"ל גלוברנדס
צילום: יח"צ

גלוברנדס בדוח טוב - רווח של 20 מיליון על הכנסות של 141 מיליון שקל

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה גלוברנדס

חברת גלוברנדס -2.2% המייבאת ומפיצה של מוצרי טבק ועישון מדווחת על הכנסות (בניכוי מס קנייה) בסך 141 מיליון שקל - צמיחה של כ-14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. במגזר מוצרי העישון הסתכמו ההכנסות ב-124 מיליון שקל, בהשוואה לכ-113 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ואילו במגזר הממתקים והחטיפים הסתכמו ההכנסות ב-17.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-10.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגידול בהכנסות נובע במידה רבה מהשפעת משבר הקורונה על היקפן של טיסות תושבי ישראל לחו"ל והיקף הרכישות של מוצרי עישון בדיוטי פרי. הגידול במגזר הממתקים והחטיפים נובע בעיקר מירידה בפעילות במגזר זה ברבעון המקביל אשתקד, על רקע משבר הקורונה.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-47.5 מיליון שקל (כ-33.6% מסך ההכנסות נטו, וזאת בהשוואה לרווח גולמי של כ- 43.1 מיליון שקל (כ-34.9% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. השיפור ברווח הגולמי נובע בעיקרו מגידול בהיקף מכירות מוצרי העישון. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2021 הסתכם בכ-26.7 מיליון שקל, עלייה של כ-13% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בו נאמד הרווח בכ-23.5 מיליון שקל

הרווח הנקי של גלוברנדס ברבעון הסתכם בכ-19.8 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של 17.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ורווח נקי של כ-18.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2021. 

גלוברנדס אימצה מדיניות חלוקת דיבידנד לפיה החברה תפעל החברה לחלק בכל שנה, דיבידנד לבעלי מניותיה בשיעור אשר לא יפחת מ-75% מהרווחים הראויים לחלוקה של החברה באותה שנה, כאשר החלוקה תתבצע פעמיים בכל שנת כספיים, בהתבסס על הדוחות כספיים של הרבעון הראשון והשלישי של כל שנת כספים, והכל בכפוף להוראות חוק החברות. בהתאם למדיניות זו ביצעה החברה במהלך הרבעון השני חלוקת דיבידנד בגובה של 36 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.