סיכום כותרות השבוע - ההנפקות הישראליות בוול סטריט, המלצות האנליסטים ועוד
איזה שבוע זה היה. השבוע הטוב ביותר של הייטק הישראלי. בתחילת השבוע פיוניר (PAYO) נכנסה לוול סטריט לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר, ביום שלישי איירון סורס (IS) נכנסה לבורסה האמריקאית לפי שווי של 11.5 מיליארד דולר. סנטינל וואן וטאבולה גם נכנסו לוול סטריט ביום רביעי לפי שווי של 10.5 ו-2.6 מיליארד דולר בהתאמה. סך הכול ארבע חברות מההייטק הישראלי בשווי מצרפי של כמעט 30 מיליארד דולר – חגיגה גדולה (הרחבה כאן) והיו עוד מהלכים חשובים השבוע - גם בעולם הנדל"ן - אז הנה הכותרות של השבוע החולף: אנחנו מתחילים את כותרות השבוע שלנו בביזפורטל, עם טור של שלמה גרינברג שמאמין שעולם הקריפטו הוא כאן כדי להישאר, ולכן, למרות שהוא עוד יחווה עליות ומורדות, זה תחום שצריך להיות בתיק ההשקעות שלכם. גרינברג מפרט בטור באיזה שיעור כדאי להיחשף לתחום ומיהן קרנות הסל המעניינות. בהמשך דיווחנו על הקמת פרויקט "שכירות לצמיתות" בתל אביב שיבנה בעוד שנתיים בצפון תל אביב, במסגרתו יבנו 59 דירות קטנטנות, בשכר דירה של 6,000 שקל בחודש בממוצע - וענינו על השאלה האם זו אופציה טובה לשוכרים, וגם, מדוע זו עסקה נהדרת ליזם. ועוד בעולם הנדלן, ביום ראשון פרסמנו ראיון עם מנכ"לית אנגלו סכסון, ליליה נחמן, שפירטה כל מה שצריך לדעת על ההבדל בין רכישת דירה עם מתווך ובלי מתווך, כמה עולה תיווך היום בארץ וכל מה שצריך לדעת על ההסכם עם המתווך. בהמשך השבוע דיווחנו על כך שחברת התוכנה איירון סורס החלה להיסחר ביום שלישי בוול סטריט לפי שווי של 11.5 מיליארד דולר - ונתנו סיבה אחת טובה שהמניה תעלה ושתיים וחצי סיבות שהמניה דווקא תרד. והכותרת האחרונה לסיכום זה, היא טור הדעה שלנו על אמיל וינשל, ששיווק למשקיעים את ווישור כחברת ביטוח דיגיטלי, קיבל שווי של חברת טכנולוגיה ועם הכסף בהנפקה (וכנראה הנפקת הון או חוב נוספת) ובנוסף, עשה טעות אסטרטגית כשהחליט לרכוש את השליטה באיילון. אלה היו כותרות השבוע, נתראה בשישי הבא.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
