סיכום כותרות השבוע - ההנפקות הישראליות בוול סטריט, המלצות האנליסטים ועוד
איזה שבוע זה היה. השבוע הטוב ביותר של הייטק הישראלי. בתחילת השבוע פיוניר (PAYO) נכנסה לוול סטריט לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר, ביום שלישי איירון סורס (IS) נכנסה לבורסה האמריקאית לפי שווי של 11.5 מיליארד דולר. סנטינל וואן וטאבולה גם נכנסו לוול סטריט ביום רביעי לפי שווי של 10.5 ו-2.6 מיליארד דולר בהתאמה. סך הכול ארבע חברות מההייטק הישראלי בשווי מצרפי של כמעט 30 מיליארד דולר – חגיגה גדולה (הרחבה כאן) והיו עוד מהלכים חשובים השבוע - גם בעולם הנדל"ן - אז הנה הכותרות של השבוע החולף: אנחנו מתחילים את כותרות השבוע שלנו בביזפורטל, עם טור של שלמה גרינברג שמאמין שעולם הקריפטו הוא כאן כדי להישאר, ולכן, למרות שהוא עוד יחווה עליות ומורדות, זה תחום שצריך להיות בתיק ההשקעות שלכם. גרינברג מפרט בטור באיזה שיעור כדאי להיחשף לתחום ומיהן קרנות הסל המעניינות. בהמשך דיווחנו על הקמת פרויקט "שכירות לצמיתות" בתל אביב שיבנה בעוד שנתיים בצפון תל אביב, במסגרתו יבנו 59 דירות קטנטנות, בשכר דירה של 6,000 שקל בחודש בממוצע - וענינו על השאלה האם זו אופציה טובה לשוכרים, וגם, מדוע זו עסקה נהדרת ליזם. ועוד בעולם הנדלן, ביום ראשון פרסמנו ראיון עם מנכ"לית אנגלו סכסון, ליליה נחמן, שפירטה כל מה שצריך לדעת על ההבדל בין רכישת דירה עם מתווך ובלי מתווך, כמה עולה תיווך היום בארץ וכל מה שצריך לדעת על ההסכם עם המתווך. בהמשך השבוע דיווחנו על כך שחברת התוכנה איירון סורס החלה להיסחר ביום שלישי בוול סטריט לפי שווי של 11.5 מיליארד דולר - ונתנו סיבה אחת טובה שהמניה תעלה ושתיים וחצי סיבות שהמניה דווקא תרד. והכותרת האחרונה לסיכום זה, היא טור הדעה שלנו על אמיל וינשל, ששיווק למשקיעים את ווישור כחברת ביטוח דיגיטלי, קיבל שווי של חברת טכנולוגיה ועם הכסף בהנפקה (וכנראה הנפקת הון או חוב נוספת) ובנוסף, עשה טעות אסטרטגית כשהחליט לרכוש את השליטה באיילון. אלה היו כותרות השבוע, נתראה בשישי הבא.

החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק
מיטב השקעות הייתה מתחת לרדאר במשך שנים עד שהגאות בבנקים זלגה גם אליה והיא הפכה למניה הכי טובה בבורסה כשהיא "פותחת מבערים" ועושה כ-830% בשנתיים - אבל במיטב מכוונים אפילו יותר גבוה - המנכ"ל אילן רביב: "שוקלים את הכדאיות בכניסה לתחום עם רישיון בנק קטן" - דוחות מיטב השקעות לרבעון השני
בתי ההשקעות הפכו לכוכבות של הבורסה, הריביות הגבוהות, העליות במדדים והחזרה של המשקיעים הקטנים לבורסה סידרו להן רווחים אסטרונומיים מעמלות שהקפיצו את ההכנסות, הנכסים המנוהלים גדלו ופעילות הברוקראז' התרחבה. מניות כמו מיטב, איביאי, אנליסט ואטראו, שנסחרו במכפילים נמוכים במשך שנים, זוכות לעדנה כשהדוחות האחרונים מצביעים גם על קרב גובר על הלקוחות הפרטיים והתרחבות לשוק האלטרנטיבי.
החגיגה בשוק ההון המקומי, שהחלה עם הדוחות החזקים של הבנקים ונמשכה בזינוק ברווחים של חברות הביטוח, מגיעה עכשיו גם לבתי ההשקעות. תנאי השוק תומכים בסקטור כולו: ריביות גבוהות יחסית שעוד לא ירדו, עליות במדדים, ומשקיעים שחוזרים לזירה. התוצאה היא קפיצה בהכנסות, גידול בנכסים המנוהלים, ופריחה מחודשת בפעילות הברוקראז'.
בתי ההשקעות הם כמו מכונה לייצור כסף כבר שנים וזה לא חדש. אבל בשנה האחרונה הסקטור הפיננסי כולו נהנה מזינוק ברווחיות בזכות הריביות הגבוהות והמרווחים הגדולים, ככה שזה זלג גם לבתי ההשקעות. מניית מיטב נסחרה במשך שנים במכפיל חד-ספרתי של כ-8-7 אבל בשנה וחצי האחרונות המשקיעים גילו אותה מחדש.
מיטב נסחרת כיום בשווי שוק של כ-7.4 מיליארד שקל אחרי שבחודש האחרון היא עלתה כ-11%, מתחילת השנה היא רושמת זינוק של 216% וקרוב ל-500% ב-12 החודשים האחרונים, 835% בשנתיים האחרונות (!).
- "מחירי הדירות ימשיכו לרדת"
- המלצת מכירה למיטב השקעות? בעלי העניין מממשים במאות מיליונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגרף של מיטב - דשדוש במשך שנים ואז זינוק בקו אחד
עיקרי התוצאות
מיטב מדווחת על רבעון שני חזק. ההכנסות הכוללות ברבעון מגיעות ל־477 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת 405 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי עולה ל־126 מיליון שקל לעומת 103 מיליון שקל, צמיחה של 22%. בשורה התחתונה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות מטפס ל־108 מיליון שקל, עלייה של 64% לעומת 66 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד.
30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
חברה הפסדית, משבר אמון ומינוי מנכ"ל חדש עם תגמול שמגלם כ-30 אלף שקל ליום עבודה; המוסדיים יכריעו אם זהו צעד נכון לשיקום האמון או מסר בעייתי לשוק
חברת נופר אנרג'י נופר אנרג'י 1.96% מתקדמת לעבר אישור מינויו של עמי לנדאו לתפקיד המנכ"ל, כחלק מהניסיון לייצב את ההנהלה. נזכיר כי שני המנכ"לים המשותפים של נופר אנרג'י, שחר גרשון ונדב טנא, הודיעו ביוני על עזיבתם, במהלך שהתקבל כהפתעה בשוק ההון. הטיימינג עורר ביקורת ציבורית ואף הביא לבקשה לתביעה ייצוגית, בטענה שהחברה הפרה את חובות הגילוי שלה ופגעה בבעלי המניות, במיוחד כשימים ספורים קודם לכן, החברה מסרה דיווח מאוד חיובי שהקפיץ את המניה. הסיכוי שבחברה לא ידעו אז שבדרך יש "פצצה" הוא קטן מאוד - האם נופר הסתירה מידע מהמשקיעים? בעקבות חשיפת ביזפורטל - בקשה לתביעה ייצוגית נגד נופר.
העזיבה נחשבת לפגיעה באחד הנכסים המרכזיים של נופר: ההנהלה עצמה. החברה, שפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת, נתפסת בשוק ככזו שמונעת לא רק מנתונים פיננסיים אלא גם מהאמון בצוות שמוביל אותה. אותו צוות, שבנה את החברה מהקמתה והפך אותה לשחקנית גלובלית, עוזב כך נדמה, דווקא בעיצומה של קפיצת מדרגה תפעולית, כפי שצפוי מהתחזיות שפורסמו עד 2027. על רקע העזיבה, עופר ינאי המייסד ובעל השליטה, נותר לבד במערכה, ונאלץ להתמודד עם משבר אמון גובר מצד השוק. בתגובה, עבר לכהן כמנכ"ל זמני עד שלנדאו ייכנס לתפקיד בתחילת 2026.
לנדאו מגיע עם רקע משמעותי בתשתיות ובתחום האנרגיה, אך תנאי השכר שהוצגו מעוררים ביקורת בשוק ההון, בעיקר המספר שמגלם את חבילת השכר שלו: כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה.
על פי הצעת המינוי, לנדאו צפוי לקבל שכר כולל של יותר מ-9 מיליון שקלים בשנה, כולל מענק חתימה, תגמול מבוסס מניות, ובונוסים שנתיים, שחלקם לא מותנים ביעדים תפעוליים ברורים. שכרו החודשי יעמוד על כ-208 אלף שקלים, בנוסף יקבל מענק חתימה והצטרפות בהיקף של 2 מיליון שקלים, ומענק שנתי של עד 7 משכורות, בכפוף לעמידה ביעדים שייקבעו על ידי הדירקטוריון ויוגדרו כהישגים תפעוליים, פיננסיים או אסטרטגיים, אך בפועל, לפחות נכון לעכשיו, אין פירוט פומבי של קריטריונים כמותיים או מדידים. בנוסף, הוא יקבל מניות חסומות לשלוש שנים בשווי כולל של 10.5 מיליון שקלים, שאינן מותנות בעמידה ביעדים, כל זאת כאשר החברה עדיין מתמודדת עם הפסדים בשורה התחתונה. כשלוקחים את כל המסביב בחשבון מקבלים שכר של 12 מיליון שקל בשנה ואולי חמור יותר - השכר לא ממש תלוי בביצועים. הוא בעצם נקבע על ידי הדירקטוריון ובעיקר עופר ינאי והוא בעיקר מבטא את הרצון של ינאי לסגור מהר את הפרשה ולהרגיע את השוק.
- בעקבות חשיפת ביזפורטל - בקשה לתביעה ייצוגית נגד נופר אנרג'י
- האם נופר הסתירה מידע מהמשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה מסר בעייתי לשוק: חברה הפסדית (אם כי ההפסדים צפויים; יש השקעה גדולה והרווחים יגיעו בהמשך) בעיצומו של משבר אמון בוחרת להעמיס על עצמה תגמול מהגבוהים במשק, גם אם מדובר באיש
מקצוע מהמעלה הראשונה.