סיכום כותרות השבוע - ההנפקות הישראליות בוול סטריט, המלצות האנליסטים ועוד
איזה שבוע זה היה. השבוע הטוב ביותר של הייטק הישראלי. בתחילת השבוע פיוניר (PAYO) נכנסה לוול סטריט לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר, ביום שלישי איירון סורס (IS) נכנסה לבורסה האמריקאית לפי שווי של 11.5 מיליארד דולר. סנטינל וואן וטאבולה גם נכנסו לוול סטריט ביום רביעי לפי שווי של 10.5 ו-2.6 מיליארד דולר בהתאמה. סך הכול ארבע חברות מההייטק הישראלי בשווי מצרפי של כמעט 30 מיליארד דולר – חגיגה גדולה (הרחבה כאן) והיו עוד מהלכים חשובים השבוע - גם בעולם הנדל"ן - אז הנה הכותרות של השבוע החולף: אנחנו מתחילים את כותרות השבוע שלנו בביזפורטל, עם טור של שלמה גרינברג שמאמין שעולם הקריפטו הוא כאן כדי להישאר, ולכן, למרות שהוא עוד יחווה עליות ומורדות, זה תחום שצריך להיות בתיק ההשקעות שלכם. גרינברג מפרט בטור באיזה שיעור כדאי להיחשף לתחום ומיהן קרנות הסל המעניינות. בהמשך דיווחנו על הקמת פרויקט "שכירות לצמיתות" בתל אביב שיבנה בעוד שנתיים בצפון תל אביב, במסגרתו יבנו 59 דירות קטנטנות, בשכר דירה של 6,000 שקל בחודש בממוצע - וענינו על השאלה האם זו אופציה טובה לשוכרים, וגם, מדוע זו עסקה נהדרת ליזם. ועוד בעולם הנדלן, ביום ראשון פרסמנו ראיון עם מנכ"לית אנגלו סכסון, ליליה נחמן, שפירטה כל מה שצריך לדעת על ההבדל בין רכישת דירה עם מתווך ובלי מתווך, כמה עולה תיווך היום בארץ וכל מה שצריך לדעת על ההסכם עם המתווך. בהמשך השבוע דיווחנו על כך שחברת התוכנה איירון סורס החלה להיסחר ביום שלישי בוול סטריט לפי שווי של 11.5 מיליארד דולר - ונתנו סיבה אחת טובה שהמניה תעלה ושתיים וחצי סיבות שהמניה דווקא תרד. והכותרת האחרונה לסיכום זה, היא טור הדעה שלנו על אמיל וינשל, ששיווק למשקיעים את ווישור כחברת ביטוח דיגיטלי, קיבל שווי של חברת טכנולוגיה ועם הכסף בהנפקה (וכנראה הנפקת הון או חוב נוספת) ובנוסף, עשה טעות אסטרטגית כשהחליט לרכוש את השליטה באיילון. אלה היו כותרות השבוע, נתראה בשישי הבא.
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
