סיכום כותרות השבוע - ההנפקות הישראליות בוול סטריט, המלצות האנליסטים ועוד
איזה שבוע זה היה. השבוע הטוב ביותר של הייטק הישראלי. בתחילת השבוע פיוניר (PAYO) נכנסה לוול סטריט לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר, ביום שלישי איירון סורס (IS) נכנסה לבורסה האמריקאית לפי שווי של 11.5 מיליארד דולר. סנטינל וואן וטאבולה גם נכנסו לוול סטריט ביום רביעי לפי שווי של 10.5 ו-2.6 מיליארד דולר בהתאמה. סך הכול ארבע חברות מההייטק הישראלי בשווי מצרפי של כמעט 30 מיליארד דולר – חגיגה גדולה (הרחבה כאן) והיו עוד מהלכים חשובים השבוע - גם בעולם הנדל"ן - אז הנה הכותרות של השבוע החולף: אנחנו מתחילים את כותרות השבוע שלנו בביזפורטל, עם טור של שלמה גרינברג שמאמין שעולם הקריפטו הוא כאן כדי להישאר, ולכן, למרות שהוא עוד יחווה עליות ומורדות, זה תחום שצריך להיות בתיק ההשקעות שלכם. גרינברג מפרט בטור באיזה שיעור כדאי להיחשף לתחום ומיהן קרנות הסל המעניינות. בהמשך דיווחנו על הקמת פרויקט "שכירות לצמיתות" בתל אביב שיבנה בעוד שנתיים בצפון תל אביב, במסגרתו יבנו 59 דירות קטנטנות, בשכר דירה של 6,000 שקל בחודש בממוצע - וענינו על השאלה האם זו אופציה טובה לשוכרים, וגם, מדוע זו עסקה נהדרת ליזם. ועוד בעולם הנדלן, ביום ראשון פרסמנו ראיון עם מנכ"לית אנגלו סכסון, ליליה נחמן, שפירטה כל מה שצריך לדעת על ההבדל בין רכישת דירה עם מתווך ובלי מתווך, כמה עולה תיווך היום בארץ וכל מה שצריך לדעת על ההסכם עם המתווך. בהמשך השבוע דיווחנו על כך שחברת התוכנה איירון סורס החלה להיסחר ביום שלישי בוול סטריט לפי שווי של 11.5 מיליארד דולר - ונתנו סיבה אחת טובה שהמניה תעלה ושתיים וחצי סיבות שהמניה דווקא תרד. והכותרת האחרונה לסיכום זה, היא טור הדעה שלנו על אמיל וינשל, ששיווק למשקיעים את ווישור כחברת ביטוח דיגיטלי, קיבל שווי של חברת טכנולוגיה ועם הכסף בהנפקה (וכנראה הנפקת הון או חוב נוספת) ובנוסף, עשה טעות אסטרטגית כשהחליט לרכוש את השליטה באיילון. אלה היו כותרות השבוע, נתראה בשישי הבא.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
