ישי דוידי קרן פימי
צילום: BIZTV

פימי רוכשת את השליטה בגל שבב ב-100 מיליון דולר

ישי דוידי מצרף את גל שבב לפרוטפוליו "מאמינים בתחום המוליכים למחצה כאחד התחומים הצומחים ביותר; מאמינים בפוטנציאל העצום של קבוצת גלל שבב"   
נושאים בכתבה פימי פימי

קרן פימי רוכשת 80% מקבוצת גל שבב, הפועלת בתחומי הייצור וההרכבה של מערכות אלקטרו מכניות ואלקטרו אופטיות מתקדמות, עבור כ-100 מיליון דולר. חברת גל שבב  נוסדה בשנת 1989, מוחזקת ומנוהלת על יד משפחת עמר.

החברה (והחברות הבנות שבבעלותה המלאה) עוסקת בתכנון, עיצוב, ייצור והרכבה של מערכות אלקטרו מכניות ואלקטרו אופטיות, תוך מתן מענה  משלב הרעיון-פיתוח-עיצוב ועד לייצור סדרתי ותמיכה טכנית ולוגיסטית למשך חיי המוצר. קבוצת גל שבב כוללת בתוכה גם את חברות ת.מ.ק אופטיקס (ייצור מערכות אופטיות מורכבות למגוון תעשיות), מרסקו (ספק שירותי עיבוד שבבי) ועינת טכנולוגיות (שירותי מחקר ופיתוח למערכות ופתרונות אופטיים ומכניים).

על רקע העסקה ימונה גילון בק, שותף בכיר בפימי, ליו"ר הדירקטוריון. בק מסביר שהרכישה נובעת מכך שפימי מזהה את תחומי הפעילות של החברה, ובפרט תחום המוליכים למחצה, כתחומים בצמיחה גבוהה, המהווים מרכיב מרכזי בפיתוח הכלכלה והטכנולוגיה המקומית והגלובאלית בשנים הקרובות - "פימי מאמינה בפוטנציאל הפיתוח העצום של החברה. הנהלת החברה, אשר מאז היווסדה מספקת תוצרים ופתרונות טכנולוגיים מהשורה הראשונה, מובילה חברה איכותית ובעלת ידע ייחודי. אני משוכנע כי יחד עם הנהלת החברה ובשילוב הניסיון שלנו בהשבחת חברות, נצמיח את החברה ונמשיך לממש את הפוטנציאל הקיים בה".

קרן פימי היא קרן ההשקעות הגדולה בארץ כשרציונל ההשקעות שלה הוא בעיקר חברות צמיחה עם יכולת לצמוח מעבר לים. היא רכשה עד כה כ-100 חברות מתוכן - מעל 60 הושבחו ונעשה בהן אקזיט.  הקרנות בקבוצה מנהלתו 6 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יהווית 20/05/2021 10:30
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה
  • 3.
    אנונימי 20/05/2021 10:18
    הגב לתגובה זו
    דבר ראשון שהם יעשו זה לקצץ בכוח האדם.היו נכונים מוכנים.
  • מקצוענות ואפס ביחסי אנוש (ל"ת)
    mano 21/05/2021 14:00
    הגב לתגובה זו
  • פימי גורמת לבוסט בצמיחה ובשווי של החברה, פחות מתעס 20/05/2021 16:03
    הגב לתגובה זו
    פימי גורמת לבוסט בצמיחה ובשווי של החברה, פחות מתעסקת עם כוח אדם
  • אין שם איפה לקצץ (ל"ת)
    אבי 20/05/2021 11:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פרטית? (ל"ת)
    אבנר 20/05/2021 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 20/05/2021 10:13
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד על המהלך
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.39%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים פותחים ביציבות; נייס מוסיפה 1.2%, אורמת יורדת 1.4%

על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו והאם הזינוקים בביטוח יימשכו?

מערכת ביזפורטל |

  


המדדים פותחים ביציבות לאחר נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 ות"א 90 יציבים כעת בנטיה לעליות קלות.

במגזר הפיננסים התמונה דומה - הבנקים יורדים בכ-0.3%, בעוד ת"א ביטוח יציב בנטיה לירידות קלות. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.1% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.2%.


אחד האירועים של השבוע שישפיע גם על הזווית המקומית היא החלטת הריבית בארה"ב שתיערך מחר ב-21:00 בערב. השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים להתייצב כעת מעט מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק הפתוח (FOMC) מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.

השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה, הקונצנזוס התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד לקונצנזוס כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח הבינוני - לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים