פרדי אבוקרט קליל
צילום: יחצ
ראיון

התוכנית של קליל - רכישת חברות, הקמת מפעלים, גיוס עובדים

פרדי אבוקרט מנכ"ל קליל על רכישת חברות: "אנחנו נמצאים בתהליכים מתקדמים של איתור חברות; על הקמת מפעל חדש, על גיוס עובדים נוספים, על העלאת המחירים בעקבות מחירי האלומיניום ועל השנה הטובה (בזכות השיפוצים) והאופטימיות להמשך

סתיו קורן |

חברת קליל 0% דיווחה על דוחות טובים לרבעון הרביעי של 2020. הרווח עלה ל-13.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי, בהשוואה ל-11 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח הנקי נבע בעיקר מהצמיחה בהכנסות שנבעו מהשיפור ברווחיות, הרווח הנקי בשנת 2020 כולה הסתכם ב-49.3 מיליון שקל, בהשוואה ל-53.3 מיליון שקל בשנת 2019, ירידה של 7.5% שנובעת גם מהכנסות מימון בשנת 2019.  בהינתן שווי החברה - כ-720 מיליון שקל, קליל נסחרת במכפיל רווח של כ-14.  

"האמת שהיה לנו רבעון שלישי ורביעי מוצלחים, אחרי רבעון שני מאוד לא פשוט לאחר שתפסה אותנו הקורונה" אומר פרדי אבוקרט מנכ"ל קליל. "אחרי המכה שחטפנו יחד עם כל הענף, הצלחנו להתאושש ולהתאים את עצמנו למצב. הדבר המרכזי שעזר לנו להתאושש הוא הביקוש לשיפוצים, ואנחנו כחברה נתנו לזה מענה מאוד טוב. הצלחנו למכור הרבה כמו שניתן לראות ברבעון הרביעי; כחברה ישראלית שמייצרת בארץ יש לנו אפשרות להגיב הרבה יותר מהר לתנודות השוק".

מה התחזיות לשנה הקרובה אצלכם? 

"אנחנו פותחים מפעל תריסים חדש, מפעל שנשקיע בו קצת יותר מ-20 מיליון שקל, שבעצם ייתן לנו את האפשרות לפני סוף השנה הזאת לייצר לא רק את התריסים עצמם, אלא מערכת שלמה הכוללת תריס, ארגז ומנוע כיחידה אחת – דבר שיתן לנו יתרון. מדובר על תריסים שמיועדים לשוק הבניה הרוויה. מה שזה אומר שבמהלך השנה נמשיך להגדיל את כמות העובדים בצורה משמעותית. אנחנו גם נכנסים לתהליך של בניית מצבעה חדשה לפרופילים כדי שנוכל למכור בעתיד יותר פרופילים ממותגים, צבועים תוצרת קליל ולשפר את כל השרשרת ואת המוצר הכולל שאנחנו מספקים ללקוחות".

האם אתם מתכוונים להתרחב?

 "זה לא סוד שלקליל יש קופת מזומנים גדולה, אנחנו נמצאים בתהליכים מתקדמים של איתור חברות ואני מאוד מקווה שנוכל לדווח על הדברים בהקדם, אנחנו בבחינה מעמיקה של דברים משלימים – חשוב לי להדגיש שהפוקוס הוא בארץ, אנחנו לא מכוונים להתרחבות בחו"ל, אנו מתמקדים בהשקעות בארץ מתוך אסטרטגיה של צמיחה והגדלת נתח שוק".

מחירי האלומיניום הם בסיס לקביעת מחירי חומרי הגלם שלכם, ובתקופה האחרונה מחירי האלומיניום נמצאים במגמת עליה. איך אתם מתמודדים עם זה? האם תעלו מחירים?  

"בסך הכל התמודדנו מאוד יפה עם התנודות במחירי האלומיניום במהלך 2020, בגדול מה שנקרא אתה מרוויח משהו אתה מפסיד משהו. מרוויחים מכאן ומפסידים ממקום אחר, וזה בסדר בסוף זה מתאזן. שני דברים משמעותיים מאוד קרו השנה, הדבר הראשון הוא ששער הדולר ירד מה שהשפיע בסופו של דבר על המחיר בשקלים, והמחיר בשקלים היה מתון יותר ביחס לדולר. והדבר השני שבסיום של 2020 ראינו שמחיר האלומיניום ממשיך לעלות, ולצערי נאלצנו לעלות מחירים – זה משהו שאני פחות אוהב לעשות אבל אין ברירה, העלנו את המחירים עבור מוצרים שנתחיל לייצר באפריל השנה".

קיים גידול במספר העובדים בחברה בסוף שנת 2020 ביחס לשנה שעברה, האם זה אומר שאתם נערכים לתקופה טובה יותר?

"בהחלט. אני אופטימיסט מטבעי, אנחנו מגייסים עובדים כחלק מהתוכנית האסטרטגית וכחלק מתהליך הצמיחה. לאחרונה גייסנו מנהל חווית לקוח כדי לשפר בצורה משמעותית את האינטראקציה של הצרכנים מולנו. בנוסף, גייסנו מנהל דיגיטל, אנחנו הולכים לבנות אתר חדש לקליל, שיצא לפועל במהלך השנה הקרובה כדי לשפר גם את התקשורת עם הלקוח. כשהיו סגרים תקשרנו עם הלקוחות באופן יצירתי, פתחנו את היכולת לתת ייעוץ וליווי של לקוחות בזום, וערכנו וסיורים וירטואליים באולם התצוגה שלנו, ובסך הכל זה עבד טוב".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

התייקרות ההובלות שהגיעו מחו"ל השפיעו על הרווחיות שלכם?

"לא. ההתייקרות של ההובלות משפיעות על יבואנים, בעיקר על מי שמייבא מסין. אנחנו קונים את חומרי הגלם בישראל וזה אחד מהיתרונות של חברה ישראלית. עם זאת, זה כן השפיע בקטנה על קטגוריית האביזרים שלנו, אבל לא משהו שהשפיע משמעותית על הרווחיות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.81%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”