הקורונה פגעה בקליל: הרווח צנח ב-50% ביחס לתקופה המקבילה
חברת קליל 0.5% תעשיות, יצרנית הפרופילים לחלונות, דיווחה היום (ג') על תוצאותיה לרבעון האחרון. במסגרת הדוחות, החברה דיווח על ירידה של 17% בהכנסות וירידה של 50% ברווח הנקי.
"החל מאמצע חודש מרץ ניכרת השפעת נגיף הקורונה על היקפי המכירות של החברה. מדיניות הסגר שהונהגה במדינה למשך מספר שבועות, במשולב עם קשיים בזמינות עובדים אצל חלק מספקי החברה, גרמו לקיטון בהיקפי המכירות בשיעורים משמעותיים, גם במהלך חודש אפריל" טוענים היום בחברה ומוסיפים כי "במקביל לקיטון בהיקפי הפעילות, פעלה החברה, ככל שניתן, להקטנת העלויות - לרבות הוצאת מספר עובדי החברה לחל"ת. נכון למועד פרסום הדוחות, מרבית העובדים שהוצאו לחל"ת חזרו לעבודה".
ההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו ב-85.6 מיליון שקל, בהשוואה ל- 103.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה מקיטון בכמויות המכירה ומשינוי בתמהיל המכירות, שהתחזקה במחצית השנייה של חודש מרץ בעקבות השפעת משבר הקורונה ומהעובדה שהרבעון המקביל אשתקד התאפיין בהיקף מכירות גבוה במיוחד.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם ב- 26.9 מיליון שקל, בהשוואה ל- 32.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2020 עמד על 31.4%, בהשוואה ל- 29.2% ברבעון הקודם ובהשוואה ל-31.7% ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בשיעור הרווח הגולמי, ביחס לרבעון המקביל אשתקד, נבעה מהקיטון האמור בהיקפי המכירות ובתמהיל המכירות, וכן מהיחלשות השקל ביחס לדולר בעוד שברבעון המקביל אשתקד נרשמה מגמה הפוכה - השקל התחזק ביחס לדולר. כל אלה, קוזזו חלקית עם ההשפעה החיובית של ירידת מחירי האלומיניום ב- 9.1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
- האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
- מי המניה הנמכרת בחסר ביותר ב-S&P 500?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם ב- 15.4 מיליון שקל, בהשוואה ל- 19.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח התפעולי נבעה מהקיטון האמור ברווח הגולמי, בניכוי הירידה בהוצאות התפעוליות. שיעור הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2020 עמד על 18.0%, בהשוואה ל- 14.7% ברבעון הקודם ובהשוואה ל-18.6% ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה הסתכם ברבעון הראשון של 2020 ב-8.1 מיליון שקל, ירידה של 50% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של החברה הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם ב-19.0 מיליון שקל, בהשוואה ל- 21.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
יו"ר קליל, ובעל השליטה צורי דבוש: "החוזקות שבנינו במשך השנים בשילוב יכולות הניהול של פרדי אבוקרט המנכ״ל הניכנס, צוות המנהלים המיומן והעובדים המסורים הצלחנו לשמור על רבעון רווחי למרות הירידה במכירות והשפעות הקורונה. במהלך מגפת הקורונה המשכנו להעסיק את מרבית העובדים ולספק מוצרים ושירות ללקוחות החברה. אני סבור שחוסנה הפיננסי של החברה, יאפשר לחברה להמשיך בפעילותה העסקית כסדרה ואף לנצל הזדמנויות עסקיות בהמשך הדרך. לאחרונה, זכינו יחד עם תעשיות נוספות במכרז של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, בהקמת חממה טכנולוגית המתמקדת בתעשייה 4.0 בכרמיאל שמטרתה לעודד פיתוח מערכות חדשניות בתחום התעשייה, תוך מתן דגש על יזמות טכנולוגית וחיזוק תעסוקתי באזור הפריפריה".
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
במהלך משבר הקורונה בארץ, מניית החברה השלימה תוך זמן קצר ירידה של קרוב ל-42%. עם זאת, מניית החברה תיקנה בתקופה האחרונה את רוב הירידות.
גרף מניית החברה בשנים האחרונות
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
