הקורונה פגעה בקליל: הרווח צנח ב-50% ביחס לתקופה המקבילה
חברת קליל -0.32% תעשיות, יצרנית הפרופילים לחלונות, דיווחה היום (ג') על תוצאותיה לרבעון האחרון. במסגרת הדוחות, החברה דיווח על ירידה של 17% בהכנסות וירידה של 50% ברווח הנקי.
"החל מאמצע חודש מרץ ניכרת השפעת נגיף הקורונה על היקפי המכירות של החברה. מדיניות הסגר שהונהגה במדינה למשך מספר שבועות, במשולב עם קשיים בזמינות עובדים אצל חלק מספקי החברה, גרמו לקיטון בהיקפי המכירות בשיעורים משמעותיים, גם במהלך חודש אפריל" טוענים היום בחברה ומוסיפים כי "במקביל לקיטון בהיקפי הפעילות, פעלה החברה, ככל שניתן, להקטנת העלויות - לרבות הוצאת מספר עובדי החברה לחל"ת. נכון למועד פרסום הדוחות, מרבית העובדים שהוצאו לחל"ת חזרו לעבודה".
ההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו ב-85.6 מיליון שקל, בהשוואה ל- 103.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה מקיטון בכמויות המכירה ומשינוי בתמהיל המכירות, שהתחזקה במחצית השנייה של חודש מרץ בעקבות השפעת משבר הקורונה ומהעובדה שהרבעון המקביל אשתקד התאפיין בהיקף מכירות גבוה במיוחד.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם ב- 26.9 מיליון שקל, בהשוואה ל- 32.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2020 עמד על 31.4%, בהשוואה ל- 29.2% ברבעון הקודם ובהשוואה ל-31.7% ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בשיעור הרווח הגולמי, ביחס לרבעון המקביל אשתקד, נבעה מהקיטון האמור בהיקפי המכירות ובתמהיל המכירות, וכן מהיחלשות השקל ביחס לדולר בעוד שברבעון המקביל אשתקד נרשמה מגמה הפוכה - השקל התחזק ביחס לדולר. כל אלה, קוזזו חלקית עם ההשפעה החיובית של ירידת מחירי האלומיניום ב- 9.1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- אזורים דרשה פטור מפיצוי בשל הקורונה, ונדחתה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם ב- 15.4 מיליון שקל, בהשוואה ל- 19.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח התפעולי נבעה מהקיטון האמור ברווח הגולמי, בניכוי הירידה בהוצאות התפעוליות. שיעור הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2020 עמד על 18.0%, בהשוואה ל- 14.7% ברבעון הקודם ובהשוואה ל-18.6% ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה הסתכם ברבעון הראשון של 2020 ב-8.1 מיליון שקל, ירידה של 50% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של החברה הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם ב-19.0 מיליון שקל, בהשוואה ל- 21.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
יו"ר קליל, ובעל השליטה צורי דבוש: "החוזקות שבנינו במשך השנים בשילוב יכולות הניהול של פרדי אבוקרט המנכ״ל הניכנס, צוות המנהלים המיומן והעובדים המסורים הצלחנו לשמור על רבעון רווחי למרות הירידה במכירות והשפעות הקורונה. במהלך מגפת הקורונה המשכנו להעסיק את מרבית העובדים ולספק מוצרים ושירות ללקוחות החברה. אני סבור שחוסנה הפיננסי של החברה, יאפשר לחברה להמשיך בפעילותה העסקית כסדרה ואף לנצל הזדמנויות עסקיות בהמשך הדרך. לאחרונה, זכינו יחד עם תעשיות נוספות במכרז של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, בהקמת חממה טכנולוגית המתמקדת בתעשייה 4.0 בכרמיאל שמטרתה לעודד פיתוח מערכות חדשניות בתחום התעשייה, תוך מתן דגש על יזמות טכנולוגית וחיזוק תעסוקתי באזור הפריפריה".
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
במהלך משבר הקורונה בארץ, מניית החברה השלימה תוך זמן קצר ירידה של קרוב ל-42%. עם זאת, מניית החברה תיקנה בתקופה האחרונה את רוב הירידות.
גרף מניית החברה בשנים האחרונות

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
