מפעל קליל
צילום: יח"צ

הקורונה פגעה בקליל: הרווח צנח ב-50% ביחס לתקופה המקבילה

"החל מאמצע חודש מרץ ניכרת השפעת נגיף הקורונה על היקפי המכירות של החברה" טוענים היום בחברה. עם זאת, רוב העובדים שהחברה הוציאה לחל"ת חזרו בימים האחרונים לעבודה
עמית נעם טל |
נושאים בכתבה קורונה קליל

חברת קליל 0% תעשיות, יצרנית הפרופילים לחלונות, דיווחה היום (ג') על תוצאותיה לרבעון האחרון. במסגרת הדוחות, החברה דיווח על ירידה של 17% בהכנסות וירידה של 50% ברווח הנקי. 

"החל מאמצע חודש מרץ ניכרת השפעת נגיף הקורונה על היקפי המכירות של החברה. מדיניות הסגר שהונהגה במדינה למשך מספר שבועות, במשולב עם קשיים בזמינות עובדים אצל חלק מספקי החברה, גרמו לקיטון בהיקפי המכירות בשיעורים משמעותיים, גם במהלך חודש אפריל" טוענים היום בחברה ומוסיפים כי "במקביל לקיטון בהיקפי הפעילות, פעלה החברה, ככל שניתן, להקטנת העלויות - לרבות הוצאת מספר עובדי החברה לחל"ת. נכון למועד פרסום הדוחות, מרבית העובדים שהוצאו לחל"ת חזרו לעבודה".

ההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו ב-85.6 מיליון שקל, בהשוואה ל- 103.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה מקיטון בכמויות המכירה ומשינוי בתמהיל המכירות, שהתחזקה במחצית השנייה של חודש מרץ בעקבות השפעת משבר הקורונה ומהעובדה שהרבעון המקביל אשתקד התאפיין בהיקף מכירות גבוה במיוחד. 

הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם ב- 26.9 מיליון שקל, בהשוואה ל- 32.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2020 עמד על 31.4%, בהשוואה ל- 29.2% ברבעון הקודם ובהשוואה ל-31.7% ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בשיעור הרווח הגולמי, ביחס לרבעון המקביל אשתקד, נבעה מהקיטון האמור בהיקפי המכירות ובתמהיל המכירות, וכן מהיחלשות השקל ביחס לדולר בעוד שברבעון המקביל אשתקד נרשמה מגמה הפוכה - השקל התחזק ביחס לדולר. כל אלה, קוזזו חלקית עם ההשפעה החיובית של ירידת מחירי האלומיניום ב- 9.1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם ב- 15.4 מיליון שקל, בהשוואה ל- 19.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח התפעולי נבעה מהקיטון האמור ברווח הגולמי, בניכוי הירידה בהוצאות התפעוליות. שיעור הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2020 עמד על 18.0%, בהשוואה ל- 14.7% ברבעון הקודם ובהשוואה ל-18.6% ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה הסתכם ברבעון הראשון של 2020 ב-8.1 מיליון שקל, ירידה של 50% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של החברה הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם ב-19.0 מיליון שקל, בהשוואה ל- 21.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

יו"ר קליל, ובעל השליטה צורי דבוש: "החוזקות שבנינו במשך השנים בשילוב יכולות הניהול של פרדי אבוקרט המנכ״ל הניכנס, צוות המנהלים המיומן והעובדים המסורים הצלחנו לשמור על רבעון רווחי למרות הירידה במכירות והשפעות הקורונה. במהלך מגפת הקורונה המשכנו להעסיק את מרבית העובדים ולספק מוצרים ושירות ללקוחות החברה. אני סבור שחוסנה הפיננסי של החברה, יאפשר לחברה להמשיך בפעילותה העסקית כסדרה ואף לנצל הזדמנויות עסקיות בהמשך הדרך. לאחרונה, זכינו יחד עם תעשיות נוספות במכרז של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, בהקמת חממה טכנולוגית המתמקדת בתעשייה 4.0 בכרמיאל שמטרתה לעודד פיתוח מערכות חדשניות בתחום התעשייה, תוך מתן דגש על יזמות טכנולוגית וחיזוק תעסוקתי באזור הפריפריה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במהלך משבר הקורונה בארץ, מניית החברה השלימה תוך זמן קצר ירידה של קרוב ל-42%. עם זאת, מניית החברה תיקנה בתקופה האחרונה את רוב הירידות. 

גרף מניית החברה בשנים האחרונות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 0%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון 0%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה מחפשת כיוון - האם אנחנו בדרך למימוש?

על המניות הפיננסיות, הנדל"ן והשבבים ועל עדכון המדדים

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח איבדו אתמול מעל 3%, ואלמלא הדואליות הבורסה היתה יורדת. מניות הביטוח עדיין גבוהות. הן לכאורה נסחרות במכפילי רווח של 10-14, אבל אם מורידים את רווחי הנוסטרו החריגים ואם מנרמלים את רווחי הביטוח מקבלים שזה מכפיל רווח של 15 עד 20 ומעלה (ממוצע של כ-18) . אז נכון, כנראה לא נחזור למכפיל של עד 10, אבל גם מכפיל 13-15 כמייצג מבטא ירידה מהשערים הנוכחיים. כדי להגיע ל-15 יש להם ירידה נוספת של מעל 15%. 


מניות הבנקים לקראת עידן של הפחתת ריבית. הרווחים ירדו, ועדיין הבנקים נסחרים במכפילי רווח מייצגים צפויים של כ-12-14. זה לא מכפיל מייצג 10 שהיה רלבנטי להם שנים רבות, כך שיש מקום לירידה, ועדיין לא מדובר במחירים יקרים. מלאים - כן. מנופחים לא. 

מה שנראה מאוד סביר שהעליות בתחומי הפיננסים מאחורינו. הדלק של הבורסה בשנה האחרונה נעלם. 

מניות השבבים גם היו דלק לעליות בשנה האחרונה, אבל העליות האחרונות הופכות אותן ליקרות גם בראייה גלובלית - האם מניות השבבים הישראליות יקרות? אז מה בעצם נשאר שיתמוך בשוק? אולי הנדל"ן, אבל גם שם - המחירים בשיא, למרות שהשוק בשטח עדיין חלש - "השוק יקר מאי פעם - אבל תחושת הביטחון חזרה, וזה משנה הכול".

וכך מקבלים לכאורה שהבורסה שלנו ביום שאחרי ואחרי שכבר גמעה תשואה של קרוב ל-100% בזמן המלחמה, מתומחרת לעילא ועילא. המשקיעים מתבקשים לנהוג בזהירות. השוק לא מנופח, הוא לא בועה, אבל הוא במחירים מלאים. 


אם כבר דיברנו על זהירות מחקר מוצא עד כמה בעידן שלנו הזהירות קשה מנשוא. כי כמה שהטכנולוגיה שכללה ושיפרה את הנגישות והסחירות של השווקים היא גם פועלת נגדכם. הנה מחקר חדש שחקר את ההשפעות של אפליקציות המסחר על תיק ההשקעות שלכם. בואו נחזור רגע אחורה - השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, ומרגש. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים - כשהסמארטפון הופך לקזינו: המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם