מיטב דש ברוקראז' ממליץ על נופר אנרגיה; מחיר יעד עם 24.4% אפסייד
אנרגיה ירוקה חודש לאחר הנפקות נופר אנרג'י 0.28% , זוכות מניות החברה להמלצה של בית ההשקעות מיטב דש ברוקראז' ומחיר יעד של 112 שקל למניה. מחיר שמציג אפסייד של 24.4%. בית ההשקעות מציין על רקע ההמלצה כי נופר מחזיקה יתרון בדמות התקנות מערכות קטנות ובינוניות בשותפות הצרכן הסופי. יתרון זה מקטין את הרגישות שלה לתעריף שנקבע במכרז.
תחום האנרגיה המתחדשת הוא אחד התחומים הלוהטים בחודשים האחרונים בבורסה בתל אביב ולמעשה, מוביל את ה"ייצוג הטכנולוגי" במדדים. על פי מיטב דש מדובר בתחום בוגר ובשל הן מבחינת החברות הפועלות בו והן מבחינת הרגולטור. מניית נופר אנרגיה הונפקה באמצע דצמבר כהנפקה הגדולה של השנה בשווי של כ-2 מיליארד שקל. המיינה נסחרה ביומה הראשון בשווי של 97 שקלים. את יום המסחר הנוכחי היא פתחה בשווי של כ-90 שקלים. כלומר, המשקיעים איבדו 14% על ההשקעה במניה מאז שהונפקה.
על פי האנליסט של מיטב ברוקראז' ערן יונגר, נופר יכולה "לעקוף" את מגבלות רשת ההולכה והחלוקה באזור האתר. בנוסף יש לה קשרים מצוינים עם תאגידים וגופים מוניציפליים המאפשרים לה זמינות גבוהה מאוד לנדל"ן ובכך קיצור משמעותי של זמן הקמת המערכות. זאת לצד הוספת יכולת אגירה למערכות הקיימות באתר הלקוח הנה הליך מהיר רגולטורית ויהווה תרומה משמעותית לתזרים הפרויקט. האסדרות הרלוונטיות לחברה מאפשרות ואף מעודדות הקמת מערכות PV בתעריף גבוה יחסית (תעריף גגות) ובהתאם ליעדי משרד האנרגיה גם בכמות עצומה בעשור הקרוב.
על פי הסקירה: "פעילות הקבוצה בתחום הפעילות מבוססת על אסטרטגיה עסקית במסגרתה החברה מתקשרת בהסכמים, עם קיבוצים, חברות תעשיתיות וגופים עסקיים עתירי נדל"ן להקמת תאגיד ייעודי משותף עם השותף, המוקם לצרכי הפרויקט, שהינו הבעלים של מערכת לייצור חשמל המוקמת בשטחי השותף. החברה מביאה לתאגיד הפרויקט המשותף את הידע, המומחיות, הניסיון, וכן את יכולות הייזום, הניהול, התכנון, וההקמה של מערכת הפוטו-וולטאית, בעוד השותף מעמיד לתאגיד הפרויקט המשותף את הגגות, מאגרי המים או הקרקעות עליהם יוקמו המערכות.
- אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כמו כן, לעתים החברה פונה לבעלי מקרקעין בהצעה כי החברה תשכור מהם את הגגות בבעלותם, תקים עליהם מערכות פוטו - וולטאיות ותמכור להם ו/או למחלק החשמל הרלוונטי את החשמל המיוצר במערכות אלו. בכך החברה נהנית מיתרון 'פנימי' – השותף להקמת המערכת הנו צרכן חשמל בעצמו, במרבית המקרים במרחק קצר מהמערכת עצמה, כך שהחברה מוכרת לאחד השותפים את החשמל, עוד לפני שהחשמל נמכר למנהל המערכת – 'לפני המונה'. תעריף מכירת החשמל לשותף הנו גבוה יותר מהתעריף המובטח ממנהל המערכת".
- 3.שטויות 06/01/2021 07:44הגב לתגובה זוחברה עם שווי מנופח לחלוטין מנותק מכל היגיון- עים 70 מגה פרויקטים חברה עם שווי של מעל 100-200 מיליון שקל זה נס
- 2.ש.ק 05/01/2021 23:13הגב לתגובה זוקודם שיראו שמיטב דש יודעת להרוויח אחכ שיחקו עצות בינתיים הם האחרונים
- 1.blond101209 05/01/2021 19:45הגב לתגובה זולא משקיעות הון עצמי אלא מגוייס
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
