מניף של מאיר שמיר ודיסקונט קפיטל פתחו ברוד שואו לקראת גיוס של 200 מיליון שקל
מניף שבבעלות איש העסקים מאיר שמיר ודיסקונט קפיטל (25%), זרוע ההשקעות של בנק דיסקונט החלה היום ברוד שואו בקרב המשקיעים המוסדיים לקראת הנפקת מניות בהיקף כספי כולל של כ-200 מיליון שקל.
החברה שעוסקת במימון הון עצמי ליזמי נדל"ן מחזיקה בתיק הלוואות כולל של כ-500 מיליון שקל. היקף הלוואה ממוצעת שהעמידה החברה עד כה עומד על קצת פחות מ-13 מיליון שקל. החברה, לטענתה, לא נפגעה ממשבר הקורונה והיא רווחית כבר מספר שנים.
תמורת ההנפקה אמורה להיכנס לקופת החברה כשחלק ניכר ממנה ישחרר את הבעלים (שמיר ודיסקונט קפיטל) מערבויות שניתנו למערכת הבנקאית כנגד הלוואות ואשראים שלקחה וגלגלה ללווים.
מניף למעשה פועלת בענף בו יש קושי לגייס הון שישמש הון עצמי לצורך קבלת מימון בנקאי לפרויקטים. המערכת הבנקאית מעמידה מימון לפרויקטים בשיעור של עד 60% כשיתרת המימון מגיעה מהונו העצמי של היזם.
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היזמים שחסרים את ההון העצמי לוקחים הלוואות חוץ בנקאיות שישמשו כהון עצמי כשחלק זה במימון נחשב לחלק היקר ביותר במימון הפרויקטים. מניף נוהגת לגבות ריבית בסדר גודל של יותר מ-10% כהשלמת הון עצמי, מה ששוחק מאוד את רווחיות היזם מהפרויקט.
- 4.ח ח ח, בדיטק בשביל שלא יהיוצהרצות צריך לדעת השווי לפיו נעשה הגיוס (ל"ת)הגולש 20/11/2020 01:21הגב לתגובה זו
- 3.ולפי איזה שווי לפני הכסף נעשה הגיוס? (ל"ת)הגולש 20/11/2020 01:20הגב לתגובה זו
- 2.בחברת מבטח שמיר. אולי כדאי שהמוסדיים בארץ יתחילו ל 19/11/2020 19:25הגב לתגובה זובחברת מבטח שמיר. אולי כדאי שהמוסדיים בארץ יתחילו להסתכל על חברות מקומיות עם אחיזה בתחומים של אנרגיה, נדלן, ואשראי במקום לחפש נזיד עדשים בשווקים מעבר לים.
- 1.מניף שווה כמו מבטח שמיר (ל"ת)מבטח שמיר 19/11/2020 16:30הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הדמיית השלב הסופי של השתלת מערכת העגינה RoseDoc באמצעות צנתור, אולמד סולושנסאולמד סולושנס: ניסוי השתלת מסתם לב מלאה דרך דקירת מחט בלבד
אולמד השלימה השתלת מסתם שפותח על ידי חברת הבת תרוליף בצנתור בשני חולים עם דליפה טריקוספידלית חמורה, וממשיכה לגייס מטופלים לניסויים במדינות נוספות
אולמד סולושנס חברת הביומד אולמד סולושנס אולמד סולושנס 4.56% השלימה ניסוי שבו הוחלף מסתם בלבם של שני מטופלים באמצעות צנתור, ללא פתיחת בית החזה. שני המטופלים, שסבלו מאי ספיקת לב מתקדמת בעקבות דליפה חמורה במסתם הטריקוספידלי, קיבלו את הטיפול במסגרת "טיפול חמלה" לאחר שהאפשרויות הרפואיות המקובלות לא התאימו להם. לפי דיווחי החברה, מצבם השתפר והם מיועדים לשחרור בימים הקרובים.
ההליך התבסס על טכנולוגיה שפותחה בחברת הבת תרוליף. הוא בוצע בשני שלבים: לפני כשלושה חודשים הושתלה מערכת עיגון ייעודית, וכעת הושתל המסתם עצמו, RoseDoc. על פי נתוני החברה, תועד שיפור המודינמי כבר בסיום ההשתלה.
פרופ' עוז שפירא, מנכ"ל אולמד סולושנס ומנתח לב, מציין כי האפשרות לבצע החלפת מסתם מלאה דרך צנתור מרחיבה את מנעד הפתרונות לחולים המוגדרים כבעלי סיכון ניתוחי גבוה. לדבריו, מערכת העיגון שפיתחה החברה מאפשרת התאמה לשני סוגי מסתמים, בצד ימין ובצד שמאל של הלב. "ההצלחה שנרשמה בימים האחרונים היא רגע מכונן. היכולת להחליף מסתמים בצורה מלאה דרך דקירת מחט, ללא חתכים וללא פתיחת בית החזה, היא בשורה אדירה. אנחנו בדרך לעידן חדש ובטוח יותר עבור המטופלים".
תרוליף הוקמה ב-2017 על ידי בנימין ספנסר, נתנאל בנישו וד"ר רוזנשטיין ז"ל. השלושה היו מעורבים בפיתוח מסתם שהושתל בצנתור בחברת PVT, שנמכרה ל-Edwards Lifesciences. החברה ממשיכה כעת בגיוס מטופלים לניסויים נוספים בהודו ובאוזבקיסטן, במסגרת ההיערכות לתהליכי רגולציה ושיווק במדינות נוספות.
