מניף של מאיר שמיר ודיסקונט קפיטל פתחו ברוד שואו לקראת גיוס של 200 מיליון שקל
מניף שבבעלות איש העסקים מאיר שמיר ודיסקונט קפיטל (25%), זרוע ההשקעות של בנק דיסקונט החלה היום ברוד שואו בקרב המשקיעים המוסדיים לקראת הנפקת מניות בהיקף כספי כולל של כ-200 מיליון שקל.
החברה שעוסקת במימון הון עצמי ליזמי נדל"ן מחזיקה בתיק הלוואות כולל של כ-500 מיליון שקל. היקף הלוואה ממוצעת שהעמידה החברה עד כה עומד על קצת פחות מ-13 מיליון שקל. החברה, לטענתה, לא נפגעה ממשבר הקורונה והיא רווחית כבר מספר שנים.
תמורת ההנפקה אמורה להיכנס לקופת החברה כשחלק ניכר ממנה ישחרר את הבעלים (שמיר ודיסקונט קפיטל) מערבויות שניתנו למערכת הבנקאית כנגד הלוואות ואשראים שלקחה וגלגלה ללווים.
מניף למעשה פועלת בענף בו יש קושי לגייס הון שישמש הון עצמי לצורך קבלת מימון בנקאי לפרויקטים. המערכת הבנקאית מעמידה מימון לפרויקטים בשיעור של עד 60% כשיתרת המימון מגיעה מהונו העצמי של היזם.
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היזמים שחסרים את ההון העצמי לוקחים הלוואות חוץ בנקאיות שישמשו כהון עצמי כשחלק זה במימון נחשב לחלק היקר ביותר במימון הפרויקטים. מניף נוהגת לגבות ריבית בסדר גודל של יותר מ-10% כהשלמת הון עצמי, מה ששוחק מאוד את רווחיות היזם מהפרויקט.
- 4.ח ח ח, בדיטק בשביל שלא יהיוצהרצות צריך לדעת השווי לפיו נעשה הגיוס (ל"ת)הגולש 20/11/2020 01:21הגב לתגובה זו
- 3.ולפי איזה שווי לפני הכסף נעשה הגיוס? (ל"ת)הגולש 20/11/2020 01:20הגב לתגובה זו
- 2.בחברת מבטח שמיר. אולי כדאי שהמוסדיים בארץ יתחילו ל 19/11/2020 19:25הגב לתגובה זובחברת מבטח שמיר. אולי כדאי שהמוסדיים בארץ יתחילו להסתכל על חברות מקומיות עם אחיזה בתחומים של אנרגיה, נדלן, ואשראי במקום לחפש נזיד עדשים בשווקים מעבר לים.
- 1.מניף שווה כמו מבטח שמיר (ל"ת)מבטח שמיר 19/11/2020 16:30הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
