מניף של מאיר שמיר ודיסקונט קפיטל פתחו ברוד שואו לקראת גיוס של 200 מיליון שקל
מניף שבבעלות איש העסקים מאיר שמיר ודיסקונט קפיטל (25%), זרוע ההשקעות של בנק דיסקונט החלה היום ברוד שואו בקרב המשקיעים המוסדיים לקראת הנפקת מניות בהיקף כספי כולל של כ-200 מיליון שקל.
החברה שעוסקת במימון הון עצמי ליזמי נדל"ן מחזיקה בתיק הלוואות כולל של כ-500 מיליון שקל. היקף הלוואה ממוצעת שהעמידה החברה עד כה עומד על קצת פחות מ-13 מיליון שקל. החברה, לטענתה, לא נפגעה ממשבר הקורונה והיא רווחית כבר מספר שנים.
תמורת ההנפקה אמורה להיכנס לקופת החברה כשחלק ניכר ממנה ישחרר את הבעלים (שמיר ודיסקונט קפיטל) מערבויות שניתנו למערכת הבנקאית כנגד הלוואות ואשראים שלקחה וגלגלה ללווים.
מניף למעשה פועלת בענף בו יש קושי לגייס הון שישמש הון עצמי לצורך קבלת מימון בנקאי לפרויקטים. המערכת הבנקאית מעמידה מימון לפרויקטים בשיעור של עד 60% כשיתרת המימון מגיעה מהונו העצמי של היזם.
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היזמים שחסרים את ההון העצמי לוקחים הלוואות חוץ בנקאיות שישמשו כהון עצמי כשחלק זה במימון נחשב לחלק היקר ביותר במימון הפרויקטים. מניף נוהגת לגבות ריבית בסדר גודל של יותר מ-10% כהשלמת הון עצמי, מה ששוחק מאוד את רווחיות היזם מהפרויקט.
- 4.ח ח ח, בדיטק בשביל שלא יהיוצהרצות צריך לדעת השווי לפיו נעשה הגיוס (ל"ת)הגולש 20/11/2020 01:21הגב לתגובה זו
- 3.ולפי איזה שווי לפני הכסף נעשה הגיוס? (ל"ת)הגולש 20/11/2020 01:20הגב לתגובה זו
- 2.בחברת מבטח שמיר. אולי כדאי שהמוסדיים בארץ יתחילו ל 19/11/2020 19:25הגב לתגובה זובחברת מבטח שמיר. אולי כדאי שהמוסדיים בארץ יתחילו להסתכל על חברות מקומיות עם אחיזה בתחומים של אנרגיה, נדלן, ואשראי במקום לחפש נזיד עדשים בשווקים מעבר לים.
- 1.מניף שווה כמו מבטח שמיר (ל"ת)מבטח שמיר 19/11/2020 16:30הגב לתגובה זו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
