שרון פימה
צילום: יחצ
ראיון

האם מיט-טק תצליח להדפיס סטייק?

לפי המודל של החברה, היא תסיים לפתח את תהליך ייצור הבשר מרקמות של פרה בשנים הקרובות; כשתהליך הייצור המסיבי ייעשה על ידי חברות שישתמשו בטכנולוגיה. שרון פימה, היזם, המנכ"ל וממציא הטכנולוגיה החדשנית בראיון
ארז ליבנה | (6)

במבט היסטורי, טכנולוגיות של הדפסה בתלת ממד היא טכנולוגיה צעירה. ליתר דיוק, היא פחות מעשור בשטח, למרות שכבר יש לה לא מעט שימושים, בהם צבאיים וגם רפואיים. שרון פימה, מי שהקים את חברת מיט-טק – שמטרתה, לייצר בשר משכפול רקמות של טבור, מכיר את התחום כבר שנים טובות.

 

פימה ייסד את חברת ננו דיימנשן, שעוסקת בהדפסות תלת ממד, כשהמציא את הטכנולוגיה של החברה. לפני כ-3.5 שנים פרש מהחברה שהקים, בעקבות חילוקי דעות עם ההנהלה והדירקטוריון בנוגע לכיוון שעל החברה היה לקחת.

ננו אמנם לא מצליחה להרוויח, אבל היא מוכרת - כלומר יש היתכנות למוצר. הבעיה הגדולה שלה שהיא שורפת מזומנים וכל פעם מחדש מגיעה לשוק ההון לגייס כספים ומדללת את המשקיעים - התוצאה המניה נופלת בעשרות אחוזים רבים מדי שנה. מאז הכנסת הפעילות של התלת מימד לשלד הבורסאי והפיכתו לחברה נסחרת איבדה המניה כמעט את כל ערכה - 99%.   

לאן הולכת מיט-טק?

האם מיט-טק שהיא גם חברה שהתמזגה לתוך שלד בורסאי, תהיה סיפור אחר?  אי אפשר לדעת. אבל צריך להיזהר ממצב של דילול? היום הם הודיעו על גיוס של למעלה מ-8 מיליון שקל נוספים, שהובל ע"י סייבל שוקי הון. אבל הם לא מייצרים הכנסות, אז לכמה זמן הכסף יספיק? חצי שנה, שנה אם נהיה לארג'? מתי הם יבואו לבקש עוד כסף מהמשקיעים? מתי זה יסתיים?

היקף הגיוס הנוכחי שעומד על 7.8 מיליון שקל, מורכב 4.3 מיליון מניות ו-4.3 מיליון אופציות במחיר של 1.9 שקל למניה ולאופציה. מה שאומר שהמוסדיים קיבלו דיסקאונט של כ-30% על מחיר השוק.

אז נכון, היא עומדת באבני הדרך שהיא שמה לעצמה. בשבוע שעבר דיווחה כי עמדה ביעד של הפיכת תאי גזע מטבור של פרה לשומן. זו הייתה אחת מנקודות הציון שבהן החברה סימנה לעצמה. לשנה הבאה פימה וחבריו, היושבים בפארק התעשייה בנס ציונה ומהווים יחדיו צוות של 15 עובדים, מכוונים לצעד הבא שלהם – גידול סטייק במשקל 100 גרם במעבדה.

 

נכון לכרגע, שווי החברה נאמד בכ-126 מיליון שקל, לאחר שבאוקטובר שנה שעברה התמזגה לתוך השלד הבורסאי של אופקטרא. למרות התנודות הרבות בשוק מאז המיזוג, היום מחיר המניה עומד על כ-253 אגורות, לעומת 251 אגורות ב-2 לאוקטובר אז דווח המיזוג. זה לא שווי נמוך, זה לא שווי שמבטא את התוצאות בפועל, זה שווי שמבטא חלום. זה יכול לגדול אם החלום יתממש, אבל נכון לעכשיו זה בהחלט לא שווי מבוטל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"מכוונים להיות חברה בינלאומית"

תהליך הייצור של החברה הוא מורכב. אם נסכם זאת בקצרה, לוקחים תאי גזע מטבור של פרה, מכווננים אותו לאן שרוצים שיתפתחו – לדוגמא, עצם, שומן או בשר – וכשהרקמה מפותחת מספיק, הופכים אותה לדיו, שלאחר מכן הופך לבשר המיועד באמצעות תהליך ייחודי של הדפסה תלת ממדית.

על פניו, כדי להצליח, לחברה ישנן שלוש אופציות להרוויח כסף. מכירת החברה על קנייניה הרוחניים – כרגע 4 פטנטים ממתינים לאישור – מיזוג עם ענקית בתעשייה, או רישוי הטכנולוגיה לשחקנים גדולים בשוק.

 

פימה אומר שהאופציה השלישית, כלומר רישוי, היא לב התוכנית הכלכלית. לשם כך גויסו כמה בכירים בתעשייה העולמית, בהם יו"ר הדירקטוריון, סטיב לוין, שמשפחתו היא מבעלות חברת G&C, מספקיות הענק של בשר בארצות הברית.

"המטרה שלנו היא לעשות לייסנסינג לטכנולוגיה ולהיכנס לשיתוף פעולה עם כמה שיותר חברות - אנחנו נביא את הטכנולוגיה, הם יביאו את התשתית התעשייתית את ההשקעה הכספית", אומר פימה בראיון לביזפורטל. 

 

הצבת יעד להדפיס נתח בשר בשנה הבאה – תעמוד ביעד הזה?

"לפי כל האינדיקטורים שלנו בהחלט כן. הדיווח שלנו מהחודש על הדפסת שומן כבר היה חדשני ברמה עולמית, אבל אנחנו מאמינים שגם נגיע ליעד הזה".

 

מבחינת כסף אתם מסודרים – או שתגייסו עוד?

"כרגע אין כוונה כזו. אבל בחברה כמו שלנו לגייס תמיד אפשר, גם בשוק הנוכחי, השאלה היא איך ובאילו תנאים מגייסים. אנחנו רוצים לשמור על החברה לטווח הארוך ולא להכביד עליה".

 

איפה אתה רואה את החברה עוד 5 שנים?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חתיכת אפס שודדים את המשקיעים הקטנים (ל"ת)
    יובל 11/05/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    BOSOF 11/05/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
    במקום מיליארדי פרות ובעלי חיים שמזהמים ותורמים להריסת העולם, והתחממות גלובלית. שלא לדבר על המוות האיום שלהם כדי שנהנה מטעם של סטייק. לדעתי המוצר מצויין. השאלה כמה נשקיע עד שנראה תוצאות? אני מקווה שלא הרבה :)
  • 3.
    BOSOF 11/05/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
    במקום מיליארדי פרות ובעלי חיים שמזהמים ותורמים להריסת העולם, והתחממות גלובלית. שלא לדבר על המוות האיום שלהם כדי שנהנה מטעם של סטייק. לדעתי המוצר מצויין. השאלה כמה נשקיע עד שנראה תוצאות? אני מקווה שלא הרבה :)
  • 2.
    מיט טק - ביונד מיט 11/05/2020 15:38
    הגב לתגובה זו
    העתיד כבר כאן
  • 1.
    מיקו 37 11/05/2020 15:29
    הגב לתגובה זו
    החברה תיהיה שווה מליארדים, רק שתעבור את המסוכה של הדפסת ה-100 גר' הראשון
  • את המסוכה היא לא תעבור. אולי, את המשוכה. (ל"ת)
    שלום כיתה א' 03/06/2020 12:34
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?