שרון פימה
צילום: יחצ
ראיון

האם מיט-טק תצליח להדפיס סטייק?

לפי המודל של החברה, היא תסיים לפתח את תהליך ייצור הבשר מרקמות של פרה בשנים הקרובות; כשתהליך הייצור המסיבי ייעשה על ידי חברות שישתמשו בטכנולוגיה. שרון פימה, היזם, המנכ"ל וממציא הטכנולוגיה החדשנית בראיון
ארז ליבנה | (6)

במבט היסטורי, טכנולוגיות של הדפסה בתלת ממד היא טכנולוגיה צעירה. ליתר דיוק, היא פחות מעשור בשטח, למרות שכבר יש לה לא מעט שימושים, בהם צבאיים וגם רפואיים. שרון פימה, מי שהקים את חברת מיט-טק – שמטרתה, לייצר בשר משכפול רקמות של טבור, מכיר את התחום כבר שנים טובות.

 

פימה ייסד את חברת ננו דיימנשן, שעוסקת בהדפסות תלת ממד, כשהמציא את הטכנולוגיה של החברה. לפני כ-3.5 שנים פרש מהחברה שהקים, בעקבות חילוקי דעות עם ההנהלה והדירקטוריון בנוגע לכיוון שעל החברה היה לקחת.

ננו אמנם לא מצליחה להרוויח, אבל היא מוכרת - כלומר יש היתכנות למוצר. הבעיה הגדולה שלה שהיא שורפת מזומנים וכל פעם מחדש מגיעה לשוק ההון לגייס כספים ומדללת את המשקיעים - התוצאה המניה נופלת בעשרות אחוזים רבים מדי שנה. מאז הכנסת הפעילות של התלת מימד לשלד הבורסאי והפיכתו לחברה נסחרת איבדה המניה כמעט את כל ערכה - 99%.   

לאן הולכת מיט-טק?

האם מיט-טק שהיא גם חברה שהתמזגה לתוך שלד בורסאי, תהיה סיפור אחר?  אי אפשר לדעת. אבל צריך להיזהר ממצב של דילול? היום הם הודיעו על גיוס של למעלה מ-8 מיליון שקל נוספים, שהובל ע"י סייבל שוקי הון. אבל הם לא מייצרים הכנסות, אז לכמה זמן הכסף יספיק? חצי שנה, שנה אם נהיה לארג'? מתי הם יבואו לבקש עוד כסף מהמשקיעים? מתי זה יסתיים?

היקף הגיוס הנוכחי שעומד על 7.8 מיליון שקל, מורכב 4.3 מיליון מניות ו-4.3 מיליון אופציות במחיר של 1.9 שקל למניה ולאופציה. מה שאומר שהמוסדיים קיבלו דיסקאונט של כ-30% על מחיר השוק.

אז נכון, היא עומדת באבני הדרך שהיא שמה לעצמה. בשבוע שעבר דיווחה כי עמדה ביעד של הפיכת תאי גזע מטבור של פרה לשומן. זו הייתה אחת מנקודות הציון שבהן החברה סימנה לעצמה. לשנה הבאה פימה וחבריו, היושבים בפארק התעשייה בנס ציונה ומהווים יחדיו צוות של 15 עובדים, מכוונים לצעד הבא שלהם – גידול סטייק במשקל 100 גרם במעבדה.

 

נכון לכרגע, שווי החברה נאמד בכ-126 מיליון שקל, לאחר שבאוקטובר שנה שעברה התמזגה לתוך השלד הבורסאי של אופקטרא. למרות התנודות הרבות בשוק מאז המיזוג, היום מחיר המניה עומד על כ-253 אגורות, לעומת 251 אגורות ב-2 לאוקטובר אז דווח המיזוג. זה לא שווי נמוך, זה לא שווי שמבטא את התוצאות בפועל, זה שווי שמבטא חלום. זה יכול לגדול אם החלום יתממש, אבל נכון לעכשיו זה בהחלט לא שווי מבוטל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"מכוונים להיות חברה בינלאומית"

תהליך הייצור של החברה הוא מורכב. אם נסכם זאת בקצרה, לוקחים תאי גזע מטבור של פרה, מכווננים אותו לאן שרוצים שיתפתחו – לדוגמא, עצם, שומן או בשר – וכשהרקמה מפותחת מספיק, הופכים אותה לדיו, שלאחר מכן הופך לבשר המיועד באמצעות תהליך ייחודי של הדפסה תלת ממדית.

על פניו, כדי להצליח, לחברה ישנן שלוש אופציות להרוויח כסף. מכירת החברה על קנייניה הרוחניים – כרגע 4 פטנטים ממתינים לאישור – מיזוג עם ענקית בתעשייה, או רישוי הטכנולוגיה לשחקנים גדולים בשוק.

 

פימה אומר שהאופציה השלישית, כלומר רישוי, היא לב התוכנית הכלכלית. לשם כך גויסו כמה בכירים בתעשייה העולמית, בהם יו"ר הדירקטוריון, סטיב לוין, שמשפחתו היא מבעלות חברת G&C, מספקיות הענק של בשר בארצות הברית.

"המטרה שלנו היא לעשות לייסנסינג לטכנולוגיה ולהיכנס לשיתוף פעולה עם כמה שיותר חברות - אנחנו נביא את הטכנולוגיה, הם יביאו את התשתית התעשייתית את ההשקעה הכספית", אומר פימה בראיון לביזפורטל. 

 

הצבת יעד להדפיס נתח בשר בשנה הבאה – תעמוד ביעד הזה?

"לפי כל האינדיקטורים שלנו בהחלט כן. הדיווח שלנו מהחודש על הדפסת שומן כבר היה חדשני ברמה עולמית, אבל אנחנו מאמינים שגם נגיע ליעד הזה".

 

מבחינת כסף אתם מסודרים – או שתגייסו עוד?

"כרגע אין כוונה כזו. אבל בחברה כמו שלנו לגייס תמיד אפשר, גם בשוק הנוכחי, השאלה היא איך ובאילו תנאים מגייסים. אנחנו רוצים לשמור על החברה לטווח הארוך ולא להכביד עליה".

 

איפה אתה רואה את החברה עוד 5 שנים?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חתיכת אפס שודדים את המשקיעים הקטנים (ל"ת)
    יובל 11/05/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    BOSOF 11/05/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
    במקום מיליארדי פרות ובעלי חיים שמזהמים ותורמים להריסת העולם, והתחממות גלובלית. שלא לדבר על המוות האיום שלהם כדי שנהנה מטעם של סטייק. לדעתי המוצר מצויין. השאלה כמה נשקיע עד שנראה תוצאות? אני מקווה שלא הרבה :)
  • 3.
    BOSOF 11/05/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
    במקום מיליארדי פרות ובעלי חיים שמזהמים ותורמים להריסת העולם, והתחממות גלובלית. שלא לדבר על המוות האיום שלהם כדי שנהנה מטעם של סטייק. לדעתי המוצר מצויין. השאלה כמה נשקיע עד שנראה תוצאות? אני מקווה שלא הרבה :)
  • 2.
    מיט טק - ביונד מיט 11/05/2020 15:38
    הגב לתגובה זו
    העתיד כבר כאן
  • 1.
    מיקו 37 11/05/2020 15:29
    הגב לתגובה זו
    החברה תיהיה שווה מליארדים, רק שתעבור את המסוכה של הדפסת ה-100 גר' הראשון
  • את המסוכה היא לא תעבור. אולי, את המשוכה. (ל"ת)
    שלום כיתה א' 03/06/2020 12:34
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים