שרון פימה
צילום: יחצ
ראיון

האם מיט-טק תצליח להדפיס סטייק?

לפי המודל של החברה, היא תסיים לפתח את תהליך ייצור הבשר מרקמות של פרה בשנים הקרובות; כשתהליך הייצור המסיבי ייעשה על ידי חברות שישתמשו בטכנולוגיה. שרון פימה, היזם, המנכ"ל וממציא הטכנולוגיה החדשנית בראיון
ארז ליבנה | (6)

במבט היסטורי, טכנולוגיות של הדפסה בתלת ממד היא טכנולוגיה צעירה. ליתר דיוק, היא פחות מעשור בשטח, למרות שכבר יש לה לא מעט שימושים, בהם צבאיים וגם רפואיים. שרון פימה, מי שהקים את חברת מיט-טק – שמטרתה, לייצר בשר משכפול רקמות של טבור, מכיר את התחום כבר שנים טובות.

 

פימה ייסד את חברת ננו דיימנשן, שעוסקת בהדפסות תלת ממד, כשהמציא את הטכנולוגיה של החברה. לפני כ-3.5 שנים פרש מהחברה שהקים, בעקבות חילוקי דעות עם ההנהלה והדירקטוריון בנוגע לכיוון שעל החברה היה לקחת.

ננו אמנם לא מצליחה להרוויח, אבל היא מוכרת - כלומר יש היתכנות למוצר. הבעיה הגדולה שלה שהיא שורפת מזומנים וכל פעם מחדש מגיעה לשוק ההון לגייס כספים ומדללת את המשקיעים - התוצאה המניה נופלת בעשרות אחוזים רבים מדי שנה. מאז הכנסת הפעילות של התלת מימד לשלד הבורסאי והפיכתו לחברה נסחרת איבדה המניה כמעט את כל ערכה - 99%.   

לאן הולכת מיט-טק?

האם מיט-טק שהיא גם חברה שהתמזגה לתוך שלד בורסאי, תהיה סיפור אחר?  אי אפשר לדעת. אבל צריך להיזהר ממצב של דילול? היום הם הודיעו על גיוס של למעלה מ-8 מיליון שקל נוספים, שהובל ע"י סייבל שוקי הון. אבל הם לא מייצרים הכנסות, אז לכמה זמן הכסף יספיק? חצי שנה, שנה אם נהיה לארג'? מתי הם יבואו לבקש עוד כסף מהמשקיעים? מתי זה יסתיים?

היקף הגיוס הנוכחי שעומד על 7.8 מיליון שקל, מורכב 4.3 מיליון מניות ו-4.3 מיליון אופציות במחיר של 1.9 שקל למניה ולאופציה. מה שאומר שהמוסדיים קיבלו דיסקאונט של כ-30% על מחיר השוק.

אז נכון, היא עומדת באבני הדרך שהיא שמה לעצמה. בשבוע שעבר דיווחה כי עמדה ביעד של הפיכת תאי גזע מטבור של פרה לשומן. זו הייתה אחת מנקודות הציון שבהן החברה סימנה לעצמה. לשנה הבאה פימה וחבריו, היושבים בפארק התעשייה בנס ציונה ומהווים יחדיו צוות של 15 עובדים, מכוונים לצעד הבא שלהם – גידול סטייק במשקל 100 גרם במעבדה.

 

נכון לכרגע, שווי החברה נאמד בכ-126 מיליון שקל, לאחר שבאוקטובר שנה שעברה התמזגה לתוך השלד הבורסאי של אופקטרא. למרות התנודות הרבות בשוק מאז המיזוג, היום מחיר המניה עומד על כ-253 אגורות, לעומת 251 אגורות ב-2 לאוקטובר אז דווח המיזוג. זה לא שווי נמוך, זה לא שווי שמבטא את התוצאות בפועל, זה שווי שמבטא חלום. זה יכול לגדול אם החלום יתממש, אבל נכון לעכשיו זה בהחלט לא שווי מבוטל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"מכוונים להיות חברה בינלאומית"

תהליך הייצור של החברה הוא מורכב. אם נסכם זאת בקצרה, לוקחים תאי גזע מטבור של פרה, מכווננים אותו לאן שרוצים שיתפתחו – לדוגמא, עצם, שומן או בשר – וכשהרקמה מפותחת מספיק, הופכים אותה לדיו, שלאחר מכן הופך לבשר המיועד באמצעות תהליך ייחודי של הדפסה תלת ממדית.

על פניו, כדי להצליח, לחברה ישנן שלוש אופציות להרוויח כסף. מכירת החברה על קנייניה הרוחניים – כרגע 4 פטנטים ממתינים לאישור – מיזוג עם ענקית בתעשייה, או רישוי הטכנולוגיה לשחקנים גדולים בשוק.

 

פימה אומר שהאופציה השלישית, כלומר רישוי, היא לב התוכנית הכלכלית. לשם כך גויסו כמה בכירים בתעשייה העולמית, בהם יו"ר הדירקטוריון, סטיב לוין, שמשפחתו היא מבעלות חברת G&C, מספקיות הענק של בשר בארצות הברית.

"המטרה שלנו היא לעשות לייסנסינג לטכנולוגיה ולהיכנס לשיתוף פעולה עם כמה שיותר חברות - אנחנו נביא את הטכנולוגיה, הם יביאו את התשתית התעשייתית את ההשקעה הכספית", אומר פימה בראיון לביזפורטל. 

 

הצבת יעד להדפיס נתח בשר בשנה הבאה – תעמוד ביעד הזה?

"לפי כל האינדיקטורים שלנו בהחלט כן. הדיווח שלנו מהחודש על הדפסת שומן כבר היה חדשני ברמה עולמית, אבל אנחנו מאמינים שגם נגיע ליעד הזה".

 

מבחינת כסף אתם מסודרים – או שתגייסו עוד?

"כרגע אין כוונה כזו. אבל בחברה כמו שלנו לגייס תמיד אפשר, גם בשוק הנוכחי, השאלה היא איך ובאילו תנאים מגייסים. אנחנו רוצים לשמור על החברה לטווח הארוך ולא להכביד עליה".

 

איפה אתה רואה את החברה עוד 5 שנים?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חתיכת אפס שודדים את המשקיעים הקטנים (ל"ת)
    יובל 11/05/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    BOSOF 11/05/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
    במקום מיליארדי פרות ובעלי חיים שמזהמים ותורמים להריסת העולם, והתחממות גלובלית. שלא לדבר על המוות האיום שלהם כדי שנהנה מטעם של סטייק. לדעתי המוצר מצויין. השאלה כמה נשקיע עד שנראה תוצאות? אני מקווה שלא הרבה :)
  • 3.
    BOSOF 11/05/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
    במקום מיליארדי פרות ובעלי חיים שמזהמים ותורמים להריסת העולם, והתחממות גלובלית. שלא לדבר על המוות האיום שלהם כדי שנהנה מטעם של סטייק. לדעתי המוצר מצויין. השאלה כמה נשקיע עד שנראה תוצאות? אני מקווה שלא הרבה :)
  • 2.
    מיט טק - ביונד מיט 11/05/2020 15:38
    הגב לתגובה זו
    העתיד כבר כאן
  • 1.
    מיקו 37 11/05/2020 15:29
    הגב לתגובה זו
    החברה תיהיה שווה מליארדים, רק שתעבור את המסוכה של הדפסת ה-100 גר' הראשון
  • את המסוכה היא לא תעבור. אולי, את המשוכה. (ל"ת)
    שלום כיתה א' 03/06/2020 12:34
    הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים