חשבים
צילום: יחצ

קו מנחה - שיפור תפעולי, ירידה ברווח הנקי בגלל מחיקת מגמות

ספקית המידע הממוחשב בנושאי שוק ההון ופיננסים, דיווחה על הפסד של כ-2.3 מיליון שקל בשנת 2019; אלמלא מחיקת מכללת מגמות היתה מדווחת על שיפור בפעילות העסקית
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה קו מנחה

קבוצת קו מנחה המספקת מידע ממוחשב בנושאי שוק ההון והפיננסים דיווחה אמנם על הפסד של כ-2.3 מיליון שקל בשנת 2019, לעומת רווח של 18.8 מיליון שקל בשנה קודמת. אבל, כשמנטרלים את ההוצאות החד פעמיות השנה (בגין מכללת מגמות שפעילותה נסגרה) ואת ההכנסות החד פעמיות בשנה קודמת (בגין טיפול חשבונאי במכללת מגמות), מקבלים שיפור תפעולי. הרווח המגזרי של הקבוצה ללא תחום ההדרכות הסתכם ב-12.7 מיליון שקל, כשהפעילויות המשמעותיות לשורת הרווח - חשבים ופעילות המידע מגופים ממשלתיים מגדילות רווחים.

החברה שנכנסה בשנה האחרונה לתחום ה-SaaS מספקת, דרך החברות הבנות - סיירינקס ופינבוט שירותים ומערכות לניהול משרדי ראיית חשבון ויועצי מס וכן שירותי ניהול קשרי לקוחות, ניהול חשבוניות ועוד. הפעילות הזו, על פי הדוחות - צמחה, אך עדיין קטנה, ביחס להיקף הפעילות הכולל. עם זאת - החברה הודיעה על כוונתה להפוך פעילות זו למגזר  ספציפי החל מהדוחות הקרובים, כך שהיא, ככל הנראה, רואה בפעילות, מרכז רווח עצמאי.      

 

ההכנסות אשתקד עלו ב-7% ל-91.6 מיליון שקל, כאשר עלייה מרשימה נרשמה בתחום המידע מרשם החברות ומהטאבו בעיקר בשל שינוי שיטת רישום ההכנסות (מנטו לברוטו).

למרות הצמיחה בהכנסות, הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-47.6 מיליון שקל, ירידה של כ-3.4% ביחס לרווח גולמי של כ-49.3 מיליון שקל אשתקד. בחברה מציינים כי הגורם לירידה ברווחיות הגולמית הינו חשבונאי במהותו, נובע בעיקר מהצגת ההכנסות ממידע משפטי בברוטו לאור המעבר לרשיונות החל מינואר 2019, וכן בגלל ההרעה בתוצאות מגמות עד לסגירתה.

החברה הציגה גידול יחסי בהוצאות התפעול, אשר הסתכמו בכ-40.6 מיליון שקל (כ-44.3% מההכנסות), לעומת כ-37.7 מיליון שקל (כ-44.1% מההכנסות) ב-2018. בחברה מציינים כי מרבית הגידול בהוצאות השיווק (כ-4.2 מיליון שקל) מיוחס לפעילות מכללת מגמות שנסגרה. זאת, בנוסף להוצאה חד פעמית מהותית של כ-9.1 מיליון שקל (תחת סעיף הוצאות אחרות) בעיקר בגין מחיקת המוניטין של מכללת מגמות שנסגרה כאמור.

השפעות הקורונה

בחברה מציינים כי עם תחילת ההודעות על התפשטות הנגיף, ועוד טרם נמסרו הנחיות רשמיות של משרד הבריאות, נקטה החברה במהלכים סדורים, בתחום הטכנולוגיה והתשתיות, על מנת לאפשר עבודה רציפה מהבית לכלל עובדיה, ובפועל אפשרה לכלל העובדים לעבוד מחוץ למשרד עוד טרם צמצום העבודה במשק הישראלי, זאת כחלק מהיערכותה למתן שירותים בעתות משבר.

בתוך כך, החברה פעלה ופועלת לצמצום הוצאות מול ספקים ונותני שירותים, כמו גם הוצאת עובדים במחלקות מסוימות לחופשה לחל"ת כחלק מהיערכותה לפגיעה פוטנציאלית בהכנסותיה בחברות השונות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שי 21/04/2020 20:25
    הגב לתגובה זו
    אתר מעולה
  • 2.
    כתבה טובה (ל"ת)
    אנונימי 20/04/2020 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכי כיף לקרוא בביזפורטל. (ל"ת)
    קו מנחה וביזפורטל 20/04/2020 13:54
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.