קו מנחה - שיפור תפעולי, ירידה ברווח הנקי בגלל מחיקת מגמות
קו מנחה קבוצת קו מנחה המספקת מידע ממוחשב בנושאי שוק ההון והפיננסים דיווחה אמנם על הפסד של כ-2.3 מיליון שקל בשנת 2019, לעומת רווח של 18.8 מיליון שקל בשנה קודמת. אבל, כשמנטרלים את ההוצאות החד פעמיות השנה (בגין מכללת מגמות שפעילותה נסגרה) ואת ההכנסות החד פעמיות בשנה קודמת (בגין טיפול חשבונאי במכללת מגמות), מקבלים שיפור תפעולי. הרווח המגזרי של הקבוצה ללא תחום ההדרכות הסתכם ב-12.7 מיליון שקל, כשהפעילויות המשמעותיות לשורת הרווח - חשבים ופעילות המידע מגופים ממשלתיים מגדילות רווחים.
החברה שנכנסה בשנה האחרונה לתחום ה-SaaS מספקת, דרך החברות הבנות - סיירינקס ופינבוט שירותים ומערכות לניהול משרדי ראיית חשבון ויועצי מס וכן שירותי ניהול קשרי לקוחות, ניהול חשבוניות ועוד. הפעילות הזו, על פי הדוחות - צמחה, אך עדיין קטנה, ביחס להיקף הפעילות הכולל. עם זאת - החברה הודיעה על כוונתה להפוך פעילות זו למגזר ספציפי החל מהדוחות הקרובים, כך שהיא, ככל הנראה, רואה בפעילות, מרכז רווח עצמאי.
ההכנסות אשתקד עלו ב-7% ל-91.6 מיליון שקל, כאשר עלייה מרשימה נרשמה בתחום המידע מרשם החברות ומהטאבו בעיקר בשל שינוי שיטת רישום ההכנסות (מנטו לברוטו).
למרות הצמיחה בהכנסות, הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-47.6 מיליון שקל, ירידה של כ-3.4% ביחס לרווח גולמי של כ-49.3 מיליון שקל אשתקד. בחברה מציינים כי הגורם לירידה ברווחיות הגולמית הינו חשבונאי במהותו, נובע בעיקר מהצגת ההכנסות ממידע משפטי בברוטו לאור המעבר לרשיונות החל מינואר 2019, וכן בגלל ההרעה בתוצאות מגמות עד לסגירתה.
החברה הציגה גידול יחסי בהוצאות התפעול, אשר הסתכמו בכ-40.6 מיליון שקל (כ-44.3% מההכנסות), לעומת כ-37.7 מיליון שקל (כ-44.1% מההכנסות) ב-2018. בחברה מציינים כי מרבית הגידול בהוצאות השיווק (כ-4.2 מיליון שקל) מיוחס לפעילות מכללת מגמות שנסגרה. זאת, בנוסף להוצאה חד פעמית מהותית של כ-9.1 מיליון שקל (תחת סעיף הוצאות אחרות) בעיקר בגין מחיקת המוניטין של מכללת מגמות שנסגרה כאמור.
- בעלת השליטה בגיידליין מנסה למחוק אותה מהמסחר
- קו מנחה עלתה לאחזקה של 80% בסיירינקס תמורת כ-5 מ' ש' נוספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעות הקורונה
בחברה מציינים כי עם תחילת ההודעות על התפשטות הנגיף, ועוד טרם נמסרו הנחיות רשמיות של משרד הבריאות, נקטה החברה במהלכים סדורים, בתחום הטכנולוגיה והתשתיות, על מנת לאפשר עבודה רציפה מהבית לכלל עובדיה, ובפועל אפשרה לכלל העובדים לעבוד מחוץ למשרד עוד טרם צמצום העבודה במשק הישראלי, זאת כחלק מהיערכותה למתן שירותים בעתות משבר.
בתוך כך, החברה פעלה ופועלת לצמצום הוצאות מול ספקים ונותני שירותים, כמו גם הוצאת עובדים במחלקות מסוימות לחופשה לחל"ת כחלק מהיערכותה לפגיעה פוטנציאלית בהכנסותיה בחברות השונות.
- 3.שי 21/04/2020 20:25הגב לתגובה זואתר מעולה
- 2.כתבה טובה (ל"ת)אנונימי 20/04/2020 15:09הגב לתגובה זו
- 1.הכי כיף לקרוא בביזפורטל. (ל"ת)קו מנחה וביזפורטל 20/04/2020 13:54הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
