קו מנחה - שיפור תפעולי, ירידה ברווח הנקי בגלל מחיקת מגמות
קבוצת קו מנחה המספקת מידע ממוחשב בנושאי שוק ההון והפיננסים דיווחה אמנם על הפסד של כ-2.3 מיליון שקל בשנת 2019, לעומת רווח של 18.8 מיליון שקל בשנה קודמת. אבל, כשמנטרלים את ההוצאות החד פעמיות השנה (בגין מכללת מגמות שפעילותה נסגרה) ואת ההכנסות החד פעמיות בשנה קודמת (בגין טיפול חשבונאי במכללת מגמות), מקבלים שיפור תפעולי. הרווח המגזרי של הקבוצה ללא תחום ההדרכות הסתכם ב-12.7 מיליון שקל, כשהפעילויות המשמעותיות לשורת הרווח - חשבים ופעילות המידע מגופים ממשלתיים מגדילות רווחים.
החברה שנכנסה בשנה האחרונה לתחום ה-SaaS מספקת, דרך החברות הבנות - סיירינקס ופינבוט שירותים ומערכות לניהול משרדי ראיית חשבון ויועצי מס וכן שירותי ניהול קשרי לקוחות, ניהול חשבוניות ועוד. הפעילות הזו, על פי הדוחות - צמחה, אך עדיין קטנה, ביחס להיקף הפעילות הכולל. עם זאת - החברה הודיעה על כוונתה להפוך פעילות זו למגזר ספציפי החל מהדוחות הקרובים, כך שהיא, ככל הנראה, רואה בפעילות, מרכז רווח עצמאי.
ההכנסות אשתקד עלו ב-7% ל-91.6 מיליון שקל, כאשר עלייה מרשימה נרשמה בתחום המידע מרשם החברות ומהטאבו בעיקר בשל שינוי שיטת רישום ההכנסות (מנטו לברוטו).
למרות הצמיחה בהכנסות, הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-47.6 מיליון שקל, ירידה של כ-3.4% ביחס לרווח גולמי של כ-49.3 מיליון שקל אשתקד. בחברה מציינים כי הגורם לירידה ברווחיות הגולמית הינו חשבונאי במהותו, נובע בעיקר מהצגת ההכנסות ממידע משפטי בברוטו לאור המעבר לרשיונות החל מינואר 2019, וכן בגלל ההרעה בתוצאות מגמות עד לסגירתה.
החברה הציגה גידול יחסי בהוצאות התפעול, אשר הסתכמו בכ-40.6 מיליון שקל (כ-44.3% מההכנסות), לעומת כ-37.7 מיליון שקל (כ-44.1% מההכנסות) ב-2018. בחברה מציינים כי מרבית הגידול בהוצאות השיווק (כ-4.2 מיליון שקל) מיוחס לפעילות מכללת מגמות שנסגרה. זאת, בנוסף להוצאה חד פעמית מהותית של כ-9.1 מיליון שקל (תחת סעיף הוצאות אחרות) בעיקר בגין מחיקת המוניטין של מכללת מגמות שנסגרה כאמור.
- בעלת השליטה בגיידליין מנסה למחוק אותה מהמסחר
- קו מנחה עלתה לאחזקה של 80% בסיירינקס תמורת כ-5 מ' ש' נוספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעות הקורונה
בחברה מציינים כי עם תחילת ההודעות על התפשטות הנגיף, ועוד טרם נמסרו הנחיות רשמיות של משרד הבריאות, נקטה החברה במהלכים סדורים, בתחום הטכנולוגיה והתשתיות, על מנת לאפשר עבודה רציפה מהבית לכלל עובדיה, ובפועל אפשרה לכלל העובדים לעבוד מחוץ למשרד עוד טרם צמצום העבודה במשק הישראלי, זאת כחלק מהיערכותה למתן שירותים בעתות משבר.
בתוך כך, החברה פעלה ופועלת לצמצום הוצאות מול ספקים ונותני שירותים, כמו גם הוצאת עובדים במחלקות מסוימות לחופשה לחל"ת כחלק מהיערכותה לפגיעה פוטנציאלית בהכנסותיה בחברות השונות.
- 3.שי 21/04/2020 20:25הגב לתגובה זואתר מעולה
- 2.כתבה טובה (ל"ת)אנונימי 20/04/2020 15:09הגב לתגובה זו
- 1.הכי כיף לקרוא בביזפורטל. (ל"ת)קו מנחה וביזפורטל 20/04/2020 13:54הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.3% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת
עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
