חשבים
צילום: יחצ

קו מנחה - שיפור תפעולי, ירידה ברווח הנקי בגלל מחיקת מגמות

ספקית המידע הממוחשב בנושאי שוק ההון ופיננסים, דיווחה על הפסד של כ-2.3 מיליון שקל בשנת 2019; אלמלא מחיקת מכללת מגמות היתה מדווחת על שיפור בפעילות העסקית
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה קו מנחה

קבוצת קו מנחה המספקת מידע ממוחשב בנושאי שוק ההון והפיננסים דיווחה אמנם על הפסד של כ-2.3 מיליון שקל בשנת 2019, לעומת רווח של 18.8 מיליון שקל בשנה קודמת. אבל, כשמנטרלים את ההוצאות החד פעמיות השנה (בגין מכללת מגמות שפעילותה נסגרה) ואת ההכנסות החד פעמיות בשנה קודמת (בגין טיפול חשבונאי במכללת מגמות), מקבלים שיפור תפעולי. הרווח המגזרי של הקבוצה ללא תחום ההדרכות הסתכם ב-12.7 מיליון שקל, כשהפעילויות המשמעותיות לשורת הרווח - חשבים ופעילות המידע מגופים ממשלתיים מגדילות רווחים.

החברה שנכנסה בשנה האחרונה לתחום ה-SaaS מספקת, דרך החברות הבנות - סיירינקס ופינבוט שירותים ומערכות לניהול משרדי ראיית חשבון ויועצי מס וכן שירותי ניהול קשרי לקוחות, ניהול חשבוניות ועוד. הפעילות הזו, על פי הדוחות - צמחה, אך עדיין קטנה, ביחס להיקף הפעילות הכולל. עם זאת - החברה הודיעה על כוונתה להפוך פעילות זו למגזר  ספציפי החל מהדוחות הקרובים, כך שהיא, ככל הנראה, רואה בפעילות, מרכז רווח עצמאי.      

 

ההכנסות אשתקד עלו ב-7% ל-91.6 מיליון שקל, כאשר עלייה מרשימה נרשמה בתחום המידע מרשם החברות ומהטאבו בעיקר בשל שינוי שיטת רישום ההכנסות (מנטו לברוטו).

למרות הצמיחה בהכנסות, הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-47.6 מיליון שקל, ירידה של כ-3.4% ביחס לרווח גולמי של כ-49.3 מיליון שקל אשתקד. בחברה מציינים כי הגורם לירידה ברווחיות הגולמית הינו חשבונאי במהותו, נובע בעיקר מהצגת ההכנסות ממידע משפטי בברוטו לאור המעבר לרשיונות החל מינואר 2019, וכן בגלל ההרעה בתוצאות מגמות עד לסגירתה.

החברה הציגה גידול יחסי בהוצאות התפעול, אשר הסתכמו בכ-40.6 מיליון שקל (כ-44.3% מההכנסות), לעומת כ-37.7 מיליון שקל (כ-44.1% מההכנסות) ב-2018. בחברה מציינים כי מרבית הגידול בהוצאות השיווק (כ-4.2 מיליון שקל) מיוחס לפעילות מכללת מגמות שנסגרה. זאת, בנוסף להוצאה חד פעמית מהותית של כ-9.1 מיליון שקל (תחת סעיף הוצאות אחרות) בעיקר בגין מחיקת המוניטין של מכללת מגמות שנסגרה כאמור.

השפעות הקורונה

בחברה מציינים כי עם תחילת ההודעות על התפשטות הנגיף, ועוד טרם נמסרו הנחיות רשמיות של משרד הבריאות, נקטה החברה במהלכים סדורים, בתחום הטכנולוגיה והתשתיות, על מנת לאפשר עבודה רציפה מהבית לכלל עובדיה, ובפועל אפשרה לכלל העובדים לעבוד מחוץ למשרד עוד טרם צמצום העבודה במשק הישראלי, זאת כחלק מהיערכותה למתן שירותים בעתות משבר.

בתוך כך, החברה פעלה ופועלת לצמצום הוצאות מול ספקים ונותני שירותים, כמו גם הוצאת עובדים במחלקות מסוימות לחופשה לחל"ת כחלק מהיערכותה לפגיעה פוטנציאלית בהכנסותיה בחברות השונות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שי 21/04/2020 20:25
    הגב לתגובה זו
    אתר מעולה
  • 2.
    כתבה טובה (ל"ת)
    אנונימי 20/04/2020 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכי כיף לקרוא בביזפורטל. (ל"ת)
    קו מנחה וביזפורטל 20/04/2020 13:54
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?