חשבים
צילום: יחצ

קו מנחה - שיפור תפעולי, ירידה ברווח הנקי בגלל מחיקת מגמות

ספקית המידע הממוחשב בנושאי שוק ההון ופיננסים, דיווחה על הפסד של כ-2.3 מיליון שקל בשנת 2019; אלמלא מחיקת מכללת מגמות היתה מדווחת על שיפור בפעילות העסקית
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה קו מנחה

קבוצת קו מנחה המספקת מידע ממוחשב בנושאי שוק ההון והפיננסים דיווחה אמנם על הפסד של כ-2.3 מיליון שקל בשנת 2019, לעומת רווח של 18.8 מיליון שקל בשנה קודמת. אבל, כשמנטרלים את ההוצאות החד פעמיות השנה (בגין מכללת מגמות שפעילותה נסגרה) ואת ההכנסות החד פעמיות בשנה קודמת (בגין טיפול חשבונאי במכללת מגמות), מקבלים שיפור תפעולי. הרווח המגזרי של הקבוצה ללא תחום ההדרכות הסתכם ב-12.7 מיליון שקל, כשהפעילויות המשמעותיות לשורת הרווח - חשבים ופעילות המידע מגופים ממשלתיים מגדילות רווחים.

החברה שנכנסה בשנה האחרונה לתחום ה-SaaS מספקת, דרך החברות הבנות - סיירינקס ופינבוט שירותים ומערכות לניהול משרדי ראיית חשבון ויועצי מס וכן שירותי ניהול קשרי לקוחות, ניהול חשבוניות ועוד. הפעילות הזו, על פי הדוחות - צמחה, אך עדיין קטנה, ביחס להיקף הפעילות הכולל. עם זאת - החברה הודיעה על כוונתה להפוך פעילות זו למגזר  ספציפי החל מהדוחות הקרובים, כך שהיא, ככל הנראה, רואה בפעילות, מרכז רווח עצמאי.      

 

ההכנסות אשתקד עלו ב-7% ל-91.6 מיליון שקל, כאשר עלייה מרשימה נרשמה בתחום המידע מרשם החברות ומהטאבו בעיקר בשל שינוי שיטת רישום ההכנסות (מנטו לברוטו).

למרות הצמיחה בהכנסות, הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-47.6 מיליון שקל, ירידה של כ-3.4% ביחס לרווח גולמי של כ-49.3 מיליון שקל אשתקד. בחברה מציינים כי הגורם לירידה ברווחיות הגולמית הינו חשבונאי במהותו, נובע בעיקר מהצגת ההכנסות ממידע משפטי בברוטו לאור המעבר לרשיונות החל מינואר 2019, וכן בגלל ההרעה בתוצאות מגמות עד לסגירתה.

החברה הציגה גידול יחסי בהוצאות התפעול, אשר הסתכמו בכ-40.6 מיליון שקל (כ-44.3% מההכנסות), לעומת כ-37.7 מיליון שקל (כ-44.1% מההכנסות) ב-2018. בחברה מציינים כי מרבית הגידול בהוצאות השיווק (כ-4.2 מיליון שקל) מיוחס לפעילות מכללת מגמות שנסגרה. זאת, בנוסף להוצאה חד פעמית מהותית של כ-9.1 מיליון שקל (תחת סעיף הוצאות אחרות) בעיקר בגין מחיקת המוניטין של מכללת מגמות שנסגרה כאמור.

השפעות הקורונה

בחברה מציינים כי עם תחילת ההודעות על התפשטות הנגיף, ועוד טרם נמסרו הנחיות רשמיות של משרד הבריאות, נקטה החברה במהלכים סדורים, בתחום הטכנולוגיה והתשתיות, על מנת לאפשר עבודה רציפה מהבית לכלל עובדיה, ובפועל אפשרה לכלל העובדים לעבוד מחוץ למשרד עוד טרם צמצום העבודה במשק הישראלי, זאת כחלק מהיערכותה למתן שירותים בעתות משבר.

בתוך כך, החברה פעלה ופועלת לצמצום הוצאות מול ספקים ונותני שירותים, כמו גם הוצאת עובדים במחלקות מסוימות לחופשה לחל"ת כחלק מהיערכותה לפגיעה פוטנציאלית בהכנסותיה בחברות השונות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שי 21/04/2020 20:25
    הגב לתגובה זו
    אתר מעולה
  • 2.
    כתבה טובה (ל"ת)
    אנונימי 20/04/2020 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכי כיף לקרוא בביזפורטל. (ל"ת)
    קו מנחה וביזפורטל 20/04/2020 13:54
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.