"אנחנו יודעים לעבוד במשותף עם האוצר, מצבה של הרשות יציב ואיתן"

משה ברקת הממונה על שוק ההון התייחס לדיווחים על היחסים העכורים עם האוצר; על הכוונה להטיל מגבלות על שיווק פוליסות החיסכון: "אמירות לא אחראיות שאנחנו הודפים בקלות"
איתן גרסטנפלד |

הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, התייחס הבוקר לדיווחים על המתיחות בינו לבין אנשי משרד האוצר ולמגבלות על חברות הביטוח. 

במהלך נאומו בכנס אלמנטר 2020 התייחס ברקת לדיווח על כך שבמשרד האוצר שוקלים להטיל מגבלות על פוליסות החיסכון של חברות הביטוח, משווקות על ידי סוכני הביטוח: "שמענו אמירות לא אחראיות על פוליסות חיסכון, שהן חלק משמעותי מחיסכון הציבור לפנסיה. אנו הודפים בקלות את הטענות הללו. לא נשכח שקרנות הנאמנות הן עדיין הלקוחות של הבנק ולא של הגוף המוסדי. לא נשכח את ההבחנה המשמעותית הזו. אנו עדיין בחסר וצריך לעודד את החיסכון לקראת פנסיה. נפעל בתחומים האלה ללא לאות כמו שאנו פועלים גם בתחומים האחרים".

ברקת, אמר כי גם בעולמות של הסייבר הוא צופה ביטוח של שלושה קווי מוצרים בתחומים האלה לחברות הגדולות, גופים פיננסיים וגופים רגישים, לעסקים קטנים ובינוניים ואפילו לצרכן הביתי.

"אנחנו הולכים בכל עולמות האינשורטק לעשות צעד אחד קדימה. בין היתר קונספט ייחודי של הקמת מכרזים לחברות הביטוח. בהתחלה מתכוונים לעשות זאת בעולמות האלמנטר, רכב, בית חכם וכך הלאה, ויש מוצרים ישראלים לא רגילים שכבר עובדים. זה בנוסף לכל התמריצים והאפשרויות שנתנו לחברות לפתח ולקדם השקעות בתחום. זה יביא את כל עולם הביטוח הכללי צעד אחד קדימה".

ברקת התייחס לכלים הדיגיטליים החדשים עליהם הודיעה רשות שוק ההון – קבלת דוח היעדר תביעות מהר הביטוח וטיוטת חוזר לחיוב חברות ביטוח להנפיק תעודת ביטוח רכב חובה דיגיטלית. "אלה צעדים שבהם אנו מחזקים את עולמות הדיגיטל ורואים שנוספות חברות בעולמות האלה ונוספים ערוצי הפצה. אנו בהחלט מביאים בעניין בשורה אמיתית לציבור".

 

ברקת הוסיף: "עברו כבר כמה שנים מאז שרועננה הפוליסה התקנית ואנו בימים האלה נפרסם בשבוע הקרוב פוליסה תקנית חדשה עם כללים חדשים לטובת הציבור עם שיפורים משמעותיים. אנו נמצאים במוד מאוד חיובי של עשייה בכל התחומים".

אנחנו יודעים לעבוד במשותף עם משרד האוצר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: