תופין
צילום: יח"צ

גיוס הון ממשקיעים אמריקאים: עם תשקיף ובלי תשקיף – מה חשוב לדעת?

האם כדאי לגייס בשוק האמריקאי, כל מה שצריך לדעת על ה-SEC, ואיך מגייסים? - מדריך לחברות שצריכות מימון (הון או חוב) 
ליאור אוסטשינסקי |

השוק האמריקאי הנו השוק הצרכני הגדול בעולם. בנוסף, הוא גם שוק ההשקעות הגדול בעולם, בהפרש גדול מהשווקים הגדולים האחרים, ומוביל את החדשנות העולמית בתחום זה כמו בתחומים רבים אחרים. מסיבות אלו, הוא מושך אליו חברות רבות המבקשות לפעול בו ולגייס בו הון; ואם כך, מה חשוב לדעת לפני שפונים למשקיעים אמריקאים כדי לעניין אותם בהשקעה?

גיוס כסף ממשקיעים אמריקאים באמצעות פרסום תשקיף

כל פנייה למשקיע אמריקאי בניסיון לעניין אותו בהשקעה בנייר ערך, בין אם בחברה אמריקאית ובין אם בחברה זרה שאינה אמריקאית, כפופה לחוק ניירות ערך האמריקאי.

ככלל, פנייה למשקיעים אמריקאים לצורך גיוס כסף צריכה להיעשות באמצעות פרסום תשקיף. תשקיף (Prospectus) הוא מסמך ארוך ומקיף המפרט נתונים רבים על החברה וכולל, בין היתר, דו"חות על מצבה הפיננסי, מידע על המוצרים/השירותים שהיא מציעה, על השווקים בהם היא פועלת ועל המתחרים שלה, מידע על בעלי השליטה, המנהלים והדירקטורים, הסיכונים הכרוכים בהשקעה בה ועוד ועוד.

התשקיף, כולל בין היתר, דו"חות פיננסיים מבוקרים ע"י רואה חשבון רשום ב-PCAOB – המועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות בארה"ב. עם סיום הכנת התשקיף, הוא מוגש לבחינה לרשות ני"ע האמריקאית (ה-SEC), שתפקידה העיקרי הוא הגנה על משקיעים אמריקאים. ב-SEC בוחנים היטב את המסמך שהוגש להם ולאחר מכן שולח ה-SEC לחברה מכתב הערות (Comment Letter) בנוגע לעניינים שונים הקשורים למידע המפורסם בתשקיף. הערות אלו יכולות להיות לגבי חוסר עקביות במידע המופיע בתשקיף, טעויות, מידע שאינו ברור דיו, מידע הדורש פירוט נוסף, מידע חסר שיש להוסיף ועוד. עם קבלת מכתב ההערות מה-SEC, החברה עם עורכי דינה (ולעיתים גם בשיתוף עם רואה החשבון, ככל שההערות נוגעות לנושאים פיננסיים) מתקנים את הנדרש ומגישים שוב את המסמך המתוקן ל-SEC לבחינה נוספת.

כך מספר פעמים עד שהחברה "מנקה" את כל ההערות. כאשר ל-SEC אין יותר הערות, הוא מאשר את התשקיף באמצעות פרסום הודעה שהתשקיף "Effective". אישור זה מאפשר לחברה להציג את התשקיף לציבור ולגייס הון על בסיס המידע המופיע בו. חשוב לציין כי ה-SEC לא מבצע בדיקת איכות לחברה ולכדאיות ההשקעה בה, אלא רק בודק את המסמך מבחינה טכנית – משפטית וחשבונאית – על מנת לוודא שהמידע הכלול בתשקיף עומד בסטנדרטים הנדרשים על פי חוק ני"ע האמריקאי.

לרוב, כשאנו שומעים בתקשורת על תשקיפים שהוגשו ל-SEC, מדובר בחברות גדולות, אשר מגייסות הון רב של עשרות מיליונים, מאות מיליונים ולעיתים אף מיליארדי דולרים במסגרת הנפקה ראשונית לציבור (IPO). גיוס כזה מבוצע בהסתמך על תשקיף ובמסגרתו חברה פרטית הופכת להיות ציבורית ונרשמת למסחר בבורסות הגדולות והמפורסמות בארה"ב: ה-NASDAQ או ה-NYSE. לבורסות הללו יש תנאי סף הנוגעים להון של החברה, להיקף הכנסותיה, למספר בעלי המניות בה וכו'.

מכאן, שבדרך כלל, חברות גדולות עם ותק שכבר גייסו הון ממקורות חיצוניים, פועלות זמן מה ומייצרות הכנסות באופן שוטף, מתאימות יותר להירשם למסחר בהן. עם זאת, גם חברות צעירות, אפילו כאלו שעדיין לא מייצרות הכנסות, יכולות לגייס הון על בסיס פרסום תשקיף. חברות כאלו לרוב לא יעמדו בדרישות הסף של הבורסות, אך הן תוכלנה להיסחר בשוק ה-Over the Counter (ה-OTC). שוק זה מאפשר ל"עושי שוק", אשר מטרתם לייעל את המסחר ולשפר את הנזילות במניות בהן הם "עושים שוק", להכניס למערכות המסחר ציטוטי מחיר לביקוש והיצע שלא במסגרת הבורסות הגדולות. בשוק ה-OTC נסחרות לרוב חברות שלא עומדות בדרישות הסף של הבורסות המצוינות לעיל, אך גם כאלו שכן עומדות בדרישות אלו, אך בחרו בכל זאת שלא להירשם למסחר בהן (בעיקר מכיוון שהרישום למסחר בבורסות אלה מכפיף את החברות למגבלות נוספות מעבר לאלו המופיעות בחוק).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יתרונות של חברות נסחרות

לחברות ציבוריות יתרונות שגם חברות צעירות עשויות ליהנות מהם, כגון: האפשרות להנפיק למשקיעים מניות שניתן לסחור בהן בשוק, האפשרות להשתמש במניות כתחליף למזומן לצורך ביצוע תשלומים ליועצים, ספקים ונותני שירותים ועוד.

סחירות במניות של חברה ציבורית חשובה מאוד ועשויה לתרום משמעותית לעניין מצד משקיעים פוטנציאליים ולנכונות גבוהה יותר מצד ספקים ונותני שירותים לקבל מניות במקום מזומן בתמורה לעבודתם. עם זאת, בדרך כלל, חברות צעירות מנהלות תקציב מצומצם ומכיוון שההליך של הכנת תשקיף ואישורו כרוך בעלויות לא מבוטלות וכך גם אחזקת החברה כציבורית, הרי שלרוב, חברות צעירות מגייסות הון באמצעות גיוסים פרטיים (המסתמכים על פטורים מפרסום תשקיף) ולא באמצעות פרסום תשקיף בו מוצעות מניות למכירה לציבור. 

גיוס כסף ממשקיעים אמריקאים שלא דרך תשקיף

חברות צעירות, כאמור, מגייסות לרוב הון בארה"ב במסגרת של גיוסים פרטיים. הן עושות זאת באמצעות אחד הפטורים מפרסום תשקיף המנויים בחוק ני"ע האמריקאי. פטורים אלו מאפשרים, בהתקיים תנאים מסוימים, לגייס הון ממשקיעים אמריקאים גם ללא פרסום תשקיף, כלומר מבלי להפוך לחברה ציבורית.

חשוב להכיר היטב את תנאי הפטור הרלוונטי לפיו מבקשת החברה לגייס את ההון ולפעול לפיהם; בנוסף, יש לשים לב לכך שבנוסף לחוק ני"ע הפדרלי, קיימים בארה"ב חוקי ני"ע מדינתיים, ה-Blue Sky Laws. במקרים מסוימים חלות, בנוסף לדרישות הדיווח הפדרליות ל-SEC, גם דרישות דיווח למדינות השונות בארה"ב אשר לתושביהן נעשתה הצעה או מכירה של ני"ע. על כן חשוב לדעת מתי יש לדווח על ביצוע הגיוס גם לרשויות ני"ע במדינות ספציפיות בארה"ב. 

התנאים השונים לשימוש בפטורים נוגעים למגוון רחב של היבטים הקשורים בגיוס הכספים והם חלים כבר בשלב הפנייה למשקיעים פוטנציאליים וההצעה להשתתף בגיוס. התנאים מתייחסים לעניינים הבאים:

- סוג המשקיעים אליהם ניתן לפנות ואשר מהם ניתן לגייס כסף (Accredited, Non-Accredited, Sophisticated) והאם ומתי צריכה החברה המגייסת לוודא שמשקיע מסוים אכן עומד בתנאים הרלוונטיים להיותו כזה או שניתן להסתפק בהצהרה שלו.

- הדרכים בהן מותר לפנות למשקיעים - האם דרושה היכרות מוקדמת של החברה עם המשקיע? האם ניתן לפרסם ברבים את דבר הגיוס?

- סוג והיקף המידע שיש לחשוף בפני המשקיעים - האם החברה נדרשת­­ לפרסם מסמך גיוס פרטי – ? אם כן, מה צריך לפרסם במסמך זה ומה אסור לפרסם בו?

- סכום הגיוס המקסימלי - כולל הנחיות מאוד ספציפיות איך נקבע סכום הגיוס (סיכון של "אינטגרציה" עם גיוסים קודמים ועתידיים).

כמו כן, ההוראות מתייחסות למספר הרוכשים המקסימלי במסגרת הגיוס, ופרטים נוספים כמו - דרישות דיווח פדרליות על ביצוע הגיוס; הגשת דיווחים ספציפיים למדינות אשר לתושביהן נעשתה הצעה או מכירה של ני"ע לצורך עמידה בתנאי ה- Blue Sky Laws. 

חשוב לבחון את ההוראות בקשר לחסימת ניירות ערך – ככלל, ניירות ערך הנמכרים בהנפקה פרטית (שאינה מבוצעת באמצעות תשקיף) חסומים לתקופה מסוימת, כלומר אינם ניתנים למכירה בשוק. במקרים מסוימים על החברה לנקוט במספר צעדים לצורך ווידוא כי המשקיע אכן כפוף לכללי החסימה ואין בכוונתו למכור את ניירות הערך לפני מועד פקיעת החסימה.

לסיכום - בהפיכת חברה פרטית לציבורית באמצעות פרסום תשקיף טמונים יתרונות פוטנציאליים משמעותיים. עם זאת, התהליך אינו זול, אורך לכל הפחות כחצי שנה, ומצריך תשומת לב רבה מצד היזמים והמנהלים של החברה. אפילו חברות צעירות שכבר גייסו כסף ויכולות להרשות לעצמן מבחינה תקציבית לעמוד בעלויות הכרוכות בפרסום תשקיף, צריכות לשקול היטב גם את העלויות השוטפות הכרוכות בהחזקת חברה ציבורית ואת תשומת הלב הניהולית הדרושה לשם כך, אל מול היתרונות הפוטנציאליים שעשויים לצמוח להן מהיותן חברות ציבוריות.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.