נייר חדרה
צילום: באדיבות מרכז המבקרים נייר חדרה

נייר חדרה מדווחת על צניחה של 89% ברווח הנקי ל-2.2 מיליון שקל

ההכנסות ירדו ב-10.4% ברבעון השלישי נוכח ירידה במחירי הנייר; המניה צנחה ב-43% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 11 על הרווח
ערן סוקול |

חברת נייר חדרה מדווחת על ירידה של 10.4% בהכנסות הרבעון השלישי של 2019 ועל צניחה של 89% ברווח הנקי. המניה צנחה ב-43% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 11 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות החברה הסתכמו בכ-386.2 מיליון שקל ברעון השלישי, ירידה של כ-10.4% לעומת הכנסות של כ-431 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נובע מירידה במחירי המכירה של מגזר גלילי הנייר לקרטון וכן של מגזר ניירות כתיבה והדפסה. קיטון זה קוזז בחלקו מעלייה במכירות מגזר שיווק צורכי משרד.

בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח נקי של כ-2.2 מיליון שקל, צניחה של כ-89% לעומת רווח נקי של כ-20.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בנוסף לירידה בהכנסות, הציגה החברה ירידה חדה ברווחיות הגולמית, כאשר הרווח הגולמי הסתכם בכ-42.8 מיליון שקל על שולי רווחיות גולמית של כ-11.1%. מדובר בירידה של כ-40% לעומת רווח גולמי של כ-71.7 מיליון שקל על שולי רווחיות גולמית של כ-16.6% ברבעון המקביל.

בנוסף, דיווחה החברה על עליה של כ-4.3 מיליון שקל בהוצאות המכירה ושיווק, אשר הסתכמו בכ-36.5 מיליון שקל (9.4% מההכנסות), עליה של כ-13.3% לעומת כ-32.2 מיליון שקל (7.5% מההכנסות) ברבעון המקביל.

כתוצאה מכך, הציגה החברה הפסד תפעולי (בנטרול הכנסות אחרות) של 1.1 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-31.2 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ה-EBITDA הסתכם ב-37.5 מיליון של ברבעון השלישי (9.7% מההכנסות), ירידה של כ-29% לעומת כ-53.2 מיליון שקל (12.3% מההכנסות) ברבעון המקביל.

הסברי הנהלת החברה

בחברה מסבירים כי הירידה ברווחיות נבעה בעיקרה מירידת מחירי גלילי הנייר לקרטון בעולם ובארץ וקיטון הרווחיות במגזר זה. ירידה זו קוזזה באופן חלקי מעלייה ברווחיות מגזר מוצרי אריזה וקרטון, שנהנה ברבעון השלישי מירידת מחיר חומר הגלם (גלילי הנייר לקרטון).

בנוסף, החל מהרבעון הראשון של שנת 2019 מיישמת החברה את תקן החשבונאות IFRS16. יישום התקן הביא לכך שהוצאות חכירה (כגון שכירות מבנים וחכירת כלי רכב) בסך של כ-17 מיליון שקלים לרבעון נרשמו כהוצאות פחת (כ-15 מיליון שקלים) והוצאות מימון (כ-3 מיליון שקלים).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיההדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיה

מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים

היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"

רן קידר |

 מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45%  הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה  (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".

בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס. על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.

בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.

לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של 2.3%-3.3%. הבטי המימון.

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?