תעשיית הקרנות - גיוסים של 845 מיליון שקל בשבוע הראשון של נובמבר
קרנות ממוקדות במניות בחו"ל רשמו פדיונות של 140 מיליון שקל, לעומת גיוסים של 30 מיליון שקל בקרנות מנייתיות בישראל; קרנות האג"ח המשיכו במומנטום החיובי
בסיכום השבוע הראשון של חודש נובמבר, תעשיית קרנות הנאמנות גייסה כ-845 מיליון שקל. הקרנות המסורתיות (אקטיביות ופסיביות) גייסו כ-570 מיליון שקל, הקרנות הכספיות רשמו גיוסים של כ-275 מיליון שקל. כך עולה מאומדנים שמפרסם היום (ב') בית ההשקעות מיטב דש.
התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) רושמת גיוסים בפתיחת חודש נובמבר בסכום של כ-430 מיליון שקל. מנגד, התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות וקרנות סל) רשמה גיוסים של כ-140 מיליון שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-375 מיליון שקל ואילו קרנות הסל רשמו פדיונות של כ-235 מיליון שקל.
הרקע, המגמה החיובית בארץ ובעולם
השבוע הראשון של חודש נובמבר נפתח במגמה חיובית בשוקי המניות ועליות שערים באיגרות החוב הקונצרניות בישראל. מדד S&P500 עלה בכ-0.6%, הנאסד"ק רשם עלייה של כ-0.55%, ה-DAX הגרמני עלה ב-2.55%, והניקיי היפני רשם עלייה של כ-2.1%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 סיימו את השבוע בעליות שערים של עד 0.9%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית של עד 0.12%. לעומת זאת, מדד אג"ח ממשלתי כללי ירד בכ-0.3%.
תעשייה אקטיבית: אג"ח כללי מוביל, אג"ח מדינה ממשיך במומנטום החיובי
קרנות אג"ח כללי שומרות על ההובלה בראש טבלת הקרנות האקטיביות גם בראשית חודש נובמבר, עם גיוס של כ-290 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה גם בשבוע הראשון של נובמבר, עם גיוס של כ-115 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות רושמות גיוסים של כ-30 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, ממשיכות ברצף הגיוסים החיוביים של החודשיים האחרונים, גם בשבוע הראשון של חודש נובמבר, עם גיוס של כ-25 מיליון שקל. הקרנות האג"חיות השקליות נותרו השבוע ללא שינוי. לעומת זאת, קרנות אג"ח חו"ל פתחו את החודש בפדיון של כ-25 מיליון שקל, המשך לפדיונות שהיו מנת חלקן בכל החודשים האחרונים.
- קרנות אג"ח כללי ללא מניות - המקום שבו נמדדים מנהלי קרנות האג"ח
- הרפורמה בקרנות הנאמנות: יימחקו יותר מ-150 קרנות אג"ח. האם התופעה תיעלם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תעשייה פסיבית
הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בפדיונות הנאמדים בסכום של כ-110 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו היה פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שמציגות גיוס חיובי של כ-30 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-140 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של מכשיר ההשקעה, היה פער בין הקרנות המחקות שגייסו כ-110 מיליון שקל, לבין קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-220 מיליון שקל.
קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי, בסכום הנאמד בכ-60 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפאסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) רשמה גיוס של כ-15 מיליון שקל.
קרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה גם בשבוע הראשון של החודש, ואף עולות בקצב הגיוסים לסכום של כ-190 מיליון שקל.
קרנות כספיות
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
