תעשיית הקרנות - גיוסים של 845 מיליון שקל בשבוע הראשון של נובמבר
קרנות ממוקדות במניות בחו"ל רשמו פדיונות של 140 מיליון שקל, לעומת גיוסים של 30 מיליון שקל בקרנות מנייתיות בישראל; קרנות האג"ח המשיכו במומנטום החיובי
בסיכום השבוע הראשון של חודש נובמבר, תעשיית קרנות הנאמנות גייסה כ-845 מיליון שקל. הקרנות המסורתיות (אקטיביות ופסיביות) גייסו כ-570 מיליון שקל, הקרנות הכספיות רשמו גיוסים של כ-275 מיליון שקל. כך עולה מאומדנים שמפרסם היום (ב') בית ההשקעות מיטב דש.
התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) רושמת גיוסים בפתיחת חודש נובמבר בסכום של כ-430 מיליון שקל. מנגד, התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות וקרנות סל) רשמה גיוסים של כ-140 מיליון שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-375 מיליון שקל ואילו קרנות הסל רשמו פדיונות של כ-235 מיליון שקל.
הרקע, המגמה החיובית בארץ ובעולם
השבוע הראשון של חודש נובמבר נפתח במגמה חיובית בשוקי המניות ועליות שערים באיגרות החוב הקונצרניות בישראל. מדד S&P500 עלה בכ-0.6%, הנאסד"ק רשם עלייה של כ-0.55%, ה-DAX הגרמני עלה ב-2.55%, והניקיי היפני רשם עלייה של כ-2.1%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 סיימו את השבוע בעליות שערים של עד 0.9%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית של עד 0.12%. לעומת זאת, מדד אג"ח ממשלתי כללי ירד בכ-0.3%.
תעשייה אקטיבית: אג"ח כללי מוביל, אג"ח מדינה ממשיך במומנטום החיובי
קרנות אג"ח כללי שומרות על ההובלה בראש טבלת הקרנות האקטיביות גם בראשית חודש נובמבר, עם גיוס של כ-290 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה גם בשבוע הראשון של נובמבר, עם גיוס של כ-115 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות רושמות גיוסים של כ-30 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, ממשיכות ברצף הגיוסים החיוביים של החודשיים האחרונים, גם בשבוע הראשון של חודש נובמבר, עם גיוס של כ-25 מיליון שקל. הקרנות האג"חיות השקליות נותרו השבוע ללא שינוי. לעומת זאת, קרנות אג"ח חו"ל פתחו את החודש בפדיון של כ-25 מיליון שקל, המשך לפדיונות שהיו מנת חלקן בכל החודשים האחרונים.
- קרנות אג"ח כללי ללא מניות - המקום שבו נמדדים מנהלי קרנות האג"ח
- הרפורמה בקרנות הנאמנות: יימחקו יותר מ-150 קרנות אג"ח. האם התופעה תיעלם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תעשייה פסיבית
הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בפדיונות הנאמדים בסכום של כ-110 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו היה פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שמציגות גיוס חיובי של כ-30 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-140 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של מכשיר ההשקעה, היה פער בין הקרנות המחקות שגייסו כ-110 מיליון שקל, לבין קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-220 מיליון שקל.
קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי, בסכום הנאמד בכ-60 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפאסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) רשמה גיוס של כ-15 מיליון שקל.
קרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה גם בשבוע הראשון של החודש, ואף עולות בקצב הגיוסים לסכום של כ-190 מיליון שקל.
קרנות כספיות
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה?
מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?
המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות.
אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.
בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.
השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה.
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%
