תעשיית הקרנות - גיוסים של 845 מיליון שקל בשבוע הראשון של נובמבר
קרנות ממוקדות במניות בחו"ל רשמו פדיונות של 140 מיליון שקל, לעומת גיוסים של 30 מיליון שקל בקרנות מנייתיות בישראל; קרנות האג"ח המשיכו במומנטום החיובי
בסיכום השבוע הראשון של חודש נובמבר, תעשיית קרנות הנאמנות גייסה כ-845 מיליון שקל. הקרנות המסורתיות (אקטיביות ופסיביות) גייסו כ-570 מיליון שקל, הקרנות הכספיות רשמו גיוסים של כ-275 מיליון שקל. כך עולה מאומדנים שמפרסם היום (ב') בית ההשקעות מיטב דש.
התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) רושמת גיוסים בפתיחת חודש נובמבר בסכום של כ-430 מיליון שקל. מנגד, התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות וקרנות סל) רשמה גיוסים של כ-140 מיליון שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-375 מיליון שקל ואילו קרנות הסל רשמו פדיונות של כ-235 מיליון שקל.
הרקע, המגמה החיובית בארץ ובעולם
השבוע הראשון של חודש נובמבר נפתח במגמה חיובית בשוקי המניות ועליות שערים באיגרות החוב הקונצרניות בישראל. מדד S&P500 עלה בכ-0.6%, הנאסד"ק רשם עלייה של כ-0.55%, ה-DAX הגרמני עלה ב-2.55%, והניקיי היפני רשם עלייה של כ-2.1%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 סיימו את השבוע בעליות שערים של עד 0.9%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית של עד 0.12%. לעומת זאת, מדד אג"ח ממשלתי כללי ירד בכ-0.3%.
תעשייה אקטיבית: אג"ח כללי מוביל, אג"ח מדינה ממשיך במומנטום החיובי
קרנות אג"ח כללי שומרות על ההובלה בראש טבלת הקרנות האקטיביות גם בראשית חודש נובמבר, עם גיוס של כ-290 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה גם בשבוע הראשון של נובמבר, עם גיוס של כ-115 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות רושמות גיוסים של כ-30 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, ממשיכות ברצף הגיוסים החיוביים של החודשיים האחרונים, גם בשבוע הראשון של חודש נובמבר, עם גיוס של כ-25 מיליון שקל. הקרנות האג"חיות השקליות נותרו השבוע ללא שינוי. לעומת זאת, קרנות אג"ח חו"ל פתחו את החודש בפדיון של כ-25 מיליון שקל, המשך לפדיונות שהיו מנת חלקן בכל החודשים האחרונים.
- קרנות אג"ח כללי ללא מניות - המקום שבו נמדדים מנהלי קרנות האג"ח
- הרפורמה בקרנות הנאמנות: יימחקו יותר מ-150 קרנות אג"ח. האם התופעה תיעלם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תעשייה פסיבית
הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בפדיונות הנאמדים בסכום של כ-110 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו היה פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שמציגות גיוס חיובי של כ-30 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-140 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של מכשיר ההשקעה, היה פער בין הקרנות המחקות שגייסו כ-110 מיליון שקל, לבין קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-220 מיליון שקל.
קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי, בסכום הנאמד בכ-60 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפאסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) רשמה גיוס של כ-15 מיליון שקל.
קרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה גם בשבוע הראשון של החודש, ואף עולות בקצב הגיוסים לסכום של כ-190 מיליון שקל.
קרנות כספיות
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
