דודי דניאל מנכל איי די או גרופ
צילום: רמי זרנגר

הערכת השווי הלא רלוונטית של איידיאו

איידיאו פרסמה אתמול הערכת שווי אופטימית - עליית ערך של 260 מיליון אירו; העלנו ספק בהערכת השווי, והחברה מדווחת היום כי אכן ההערכה לא כוללת את הגבלת שכר הדירה בברלין שעשוי להפחית את ערך הנכסים  
ערן סוקול | (3)

חברת איידיאו העוסקת בנדל"ן מניב בגרמניה מבהירה היום כי אינדיקצית השווי שקיבלה ממעריך השווי בקשר עם שווי נכסי הנדל"ן להשקעה של ADP לא כללה את ההשפעות הצפויות מהחקיקה לגבי הקפאת שכר הדירה בברלין (ככל שתיכנס לתוקף).

הודעה זו מגיעה בהמשך לדיווח מאתמול, לפיו החברה קיבלה אינדיקציה ראשונית ממעריך שווי חיצוני עמו נוהגת איידיאו להתקשר במסגרת עריכת דוחותיה הכספיים, לפיה סך נכסי הנדל"ן להשקעה של ADP (חברת הפעילות בגרמניה) צפויים להיות מוערכים נכון לסוף הרבעון השני של 2019 בכ-3.4 מיליארד אירו, נתון המשקף גידול של כ-260 מיליון אירו לעומת הערכת השווי הקודמת מסוף 2018 (לכתבה המלאה).

החברה הדגישה כי אינדיקציית השווי נבחנת, וכי נתון זה נמסר ל-ADP כטיוטה לא מחייבת, טרם השלמת כל הבדיקות המבוצעות על ידי מעריך השווי, טרם שנתונים אלו נבחנו ובוקרו על ידי רואי החשבון, וטרם שאושרו על ידי הנהלת החברה.

מה לגבי ניתוח רגישות?

נכון לכרגע, החברה לא דיווחה אודות ניתוח רגישות כלשהו לשווי נכסי הנדל"ן ככל ותיכנס לתוקף החקיקה בקשר עם הקפאת שכר הדירה בברלין. במסגרת הערכות שווי נהוג להציג שווי נכסים נכון למועד הדיווח (31 ביוני לצורך העניין). במועד זה החקיקה טרם נכנסה לתוקף, ולכן לא נכללו השפעותיה בהערכת שווי הנכסים. עם זאת, במידה ואכן תיכנס לתוקף חקיקה כאמור, מדובר בהשפעה מהותית על שווי נכסי החברה, וראוי לכלול ניתוח רגישות לשווי הנכסים תחת הנחה כי החקיקה אכן תיושם. 

נזכיר כי מניית איידיאו התרסקה בכ-20% בחודש האחרון, על רקע הצעה לחקיקה שעניינה הגבלת הקפאת העלאת שכר דירה בברלין של דירות מגורים למשך תקופה של 5 שנים מתחילת 2020 עם תוקף רטרואקטיבי. הצעת חקיקה זו שדנים בה כבר מאז חודש פברואר, הוגשה על ידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בברלין (SPD) וטרם נכנסה לתוקף, כאמור. 

ברקע לדברים, תושבי ברלין זועמים נוכח גל פתאומי של עליות מחירים בשנים האחרונות, מה שמזין הפגנות ציבוריות וקריאה למשאל עם בנוגע להפקעת יותר מ-3,000 דירות מהבעלים. דויטשה וון - אחת הנהנות העיקריות מהזינוק במחירי הדיור בברלין ובעליה של כ-112 אלף נכסים בעיר - דחתה את הדרישה להעביר את נכסיה.

מעבר לפגיעה התזרימית העתידית של חברות הנדל"ן בגרמניה, שווי נכסי נדל"ן נגזר מהיוון התזרימים העתידיים, כלומר הקפאת מחירי השכירות למשך חמש שנים תוביל להפסדים מיידיים כתוצאה משיערוכי נדל"ן. "הקפאת שכר הדירה הפוטנציאלית לטווח ארוך עשויה להיות חשש משמעותי יותר", אמרו האנליסטים של מורגן סטנלי בחודש שעבר, בהודעה למשקיעים. "לא רק שהסבירות לכך נראית גבוהה יותר, היא גם עשויה להוריד את מחירי הנכסים במידה דומה לצעדים אחרים ואף יותר מכך".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אילן 09/07/2019 21:50
    הגב לתגובה זו
    הלוואי עלינו חקיקה צרכנית כזאת בארצנו חוכמה בגויים תאמין
  • 2.
    כתבה חשובה (ל"ת)
    מיקי 09/07/2019 09:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רשלנות פושעת של החברה שפירסמה נתון מטעה (ל"ת)
    לא יאומן 08/07/2019 17:04
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.