דודי דניאל מנכל איי די או גרופ
צילום: רמי זרנגר

הערכת השווי הלא רלוונטית של איידיאו

איידיאו פרסמה אתמול הערכת שווי אופטימית - עליית ערך של 260 מיליון אירו; העלנו ספק בהערכת השווי, והחברה מדווחת היום כי אכן ההערכה לא כוללת את הגבלת שכר הדירה בברלין שעשוי להפחית את ערך הנכסים  
ערן סוקול | (3)

חברת איידיאו העוסקת בנדל"ן מניב בגרמניה מבהירה היום כי אינדיקצית השווי שקיבלה ממעריך השווי בקשר עם שווי נכסי הנדל"ן להשקעה של ADP לא כללה את ההשפעות הצפויות מהחקיקה לגבי הקפאת שכר הדירה בברלין (ככל שתיכנס לתוקף).

הודעה זו מגיעה בהמשך לדיווח מאתמול, לפיו החברה קיבלה אינדיקציה ראשונית ממעריך שווי חיצוני עמו נוהגת איידיאו להתקשר במסגרת עריכת דוחותיה הכספיים, לפיה סך נכסי הנדל"ן להשקעה של ADP (חברת הפעילות בגרמניה) צפויים להיות מוערכים נכון לסוף הרבעון השני של 2019 בכ-3.4 מיליארד אירו, נתון המשקף גידול של כ-260 מיליון אירו לעומת הערכת השווי הקודמת מסוף 2018 (לכתבה המלאה).

החברה הדגישה כי אינדיקציית השווי נבחנת, וכי נתון זה נמסר ל-ADP כטיוטה לא מחייבת, טרם השלמת כל הבדיקות המבוצעות על ידי מעריך השווי, טרם שנתונים אלו נבחנו ובוקרו על ידי רואי החשבון, וטרם שאושרו על ידי הנהלת החברה.

מה לגבי ניתוח רגישות?

נכון לכרגע, החברה לא דיווחה אודות ניתוח רגישות כלשהו לשווי נכסי הנדל"ן ככל ותיכנס לתוקף החקיקה בקשר עם הקפאת שכר הדירה בברלין. במסגרת הערכות שווי נהוג להציג שווי נכסים נכון למועד הדיווח (31 ביוני לצורך העניין). במועד זה החקיקה טרם נכנסה לתוקף, ולכן לא נכללו השפעותיה בהערכת שווי הנכסים. עם זאת, במידה ואכן תיכנס לתוקף חקיקה כאמור, מדובר בהשפעה מהותית על שווי נכסי החברה, וראוי לכלול ניתוח רגישות לשווי הנכסים תחת הנחה כי החקיקה אכן תיושם. 

נזכיר כי מניית איידיאו התרסקה בכ-20% בחודש האחרון, על רקע הצעה לחקיקה שעניינה הגבלת הקפאת העלאת שכר דירה בברלין של דירות מגורים למשך תקופה של 5 שנים מתחילת 2020 עם תוקף רטרואקטיבי. הצעת חקיקה זו שדנים בה כבר מאז חודש פברואר, הוגשה על ידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בברלין (SPD) וטרם נכנסה לתוקף, כאמור. 

ברקע לדברים, תושבי ברלין זועמים נוכח גל פתאומי של עליות מחירים בשנים האחרונות, מה שמזין הפגנות ציבוריות וקריאה למשאל עם בנוגע להפקעת יותר מ-3,000 דירות מהבעלים. דויטשה וון - אחת הנהנות העיקריות מהזינוק במחירי הדיור בברלין ובעליה של כ-112 אלף נכסים בעיר - דחתה את הדרישה להעביר את נכסיה.

מעבר לפגיעה התזרימית העתידית של חברות הנדל"ן בגרמניה, שווי נכסי נדל"ן נגזר מהיוון התזרימים העתידיים, כלומר הקפאת מחירי השכירות למשך חמש שנים תוביל להפסדים מיידיים כתוצאה משיערוכי נדל"ן. "הקפאת שכר הדירה הפוטנציאלית לטווח ארוך עשויה להיות חשש משמעותי יותר", אמרו האנליסטים של מורגן סטנלי בחודש שעבר, בהודעה למשקיעים. "לא רק שהסבירות לכך נראית גבוהה יותר, היא גם עשויה להוריד את מחירי הנכסים במידה דומה לצעדים אחרים ואף יותר מכך".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אילן 09/07/2019 21:50
    הגב לתגובה זו
    הלוואי עלינו חקיקה צרכנית כזאת בארצנו חוכמה בגויים תאמין
  • 2.
    כתבה חשובה (ל"ת)
    מיקי 09/07/2019 09:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רשלנות פושעת של החברה שפירסמה נתון מטעה (ל"ת)
    לא יאומן 08/07/2019 17:04
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.2%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.13% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.