דודי דניאל מנכל איי די או גרופ
צילום: רמי זרנגר

הערכת השווי הלא רלוונטית של איידיאו

איידיאו פרסמה אתמול הערכת שווי אופטימית - עליית ערך של 260 מיליון אירו; העלנו ספק בהערכת השווי, והחברה מדווחת היום כי אכן ההערכה לא כוללת את הגבלת שכר הדירה בברלין שעשוי להפחית את ערך הנכסים  
ערן סוקול | (3)

חברת איידיאו העוסקת בנדל"ן מניב בגרמניה מבהירה היום כי אינדיקצית השווי שקיבלה ממעריך השווי בקשר עם שווי נכסי הנדל"ן להשקעה של ADP לא כללה את ההשפעות הצפויות מהחקיקה לגבי הקפאת שכר הדירה בברלין (ככל שתיכנס לתוקף).

הודעה זו מגיעה בהמשך לדיווח מאתמול, לפיו החברה קיבלה אינדיקציה ראשונית ממעריך שווי חיצוני עמו נוהגת איידיאו להתקשר במסגרת עריכת דוחותיה הכספיים, לפיה סך נכסי הנדל"ן להשקעה של ADP (חברת הפעילות בגרמניה) צפויים להיות מוערכים נכון לסוף הרבעון השני של 2019 בכ-3.4 מיליארד אירו, נתון המשקף גידול של כ-260 מיליון אירו לעומת הערכת השווי הקודמת מסוף 2018 (לכתבה המלאה).

החברה הדגישה כי אינדיקציית השווי נבחנת, וכי נתון זה נמסר ל-ADP כטיוטה לא מחייבת, טרם השלמת כל הבדיקות המבוצעות על ידי מעריך השווי, טרם שנתונים אלו נבחנו ובוקרו על ידי רואי החשבון, וטרם שאושרו על ידי הנהלת החברה.

מה לגבי ניתוח רגישות?

נכון לכרגע, החברה לא דיווחה אודות ניתוח רגישות כלשהו לשווי נכסי הנדל"ן ככל ותיכנס לתוקף החקיקה בקשר עם הקפאת שכר הדירה בברלין. במסגרת הערכות שווי נהוג להציג שווי נכסים נכון למועד הדיווח (31 ביוני לצורך העניין). במועד זה החקיקה טרם נכנסה לתוקף, ולכן לא נכללו השפעותיה בהערכת שווי הנכסים. עם זאת, במידה ואכן תיכנס לתוקף חקיקה כאמור, מדובר בהשפעה מהותית על שווי נכסי החברה, וראוי לכלול ניתוח רגישות לשווי הנכסים תחת הנחה כי החקיקה אכן תיושם. 

נזכיר כי מניית איידיאו התרסקה בכ-20% בחודש האחרון, על רקע הצעה לחקיקה שעניינה הגבלת הקפאת העלאת שכר דירה בברלין של דירות מגורים למשך תקופה של 5 שנים מתחילת 2020 עם תוקף רטרואקטיבי. הצעת חקיקה זו שדנים בה כבר מאז חודש פברואר, הוגשה על ידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בברלין (SPD) וטרם נכנסה לתוקף, כאמור. 

ברקע לדברים, תושבי ברלין זועמים נוכח גל פתאומי של עליות מחירים בשנים האחרונות, מה שמזין הפגנות ציבוריות וקריאה למשאל עם בנוגע להפקעת יותר מ-3,000 דירות מהבעלים. דויטשה וון - אחת הנהנות העיקריות מהזינוק במחירי הדיור בברלין ובעליה של כ-112 אלף נכסים בעיר - דחתה את הדרישה להעביר את נכסיה.

מעבר לפגיעה התזרימית העתידית של חברות הנדל"ן בגרמניה, שווי נכסי נדל"ן נגזר מהיוון התזרימים העתידיים, כלומר הקפאת מחירי השכירות למשך חמש שנים תוביל להפסדים מיידיים כתוצאה משיערוכי נדל"ן. "הקפאת שכר הדירה הפוטנציאלית לטווח ארוך עשויה להיות חשש משמעותי יותר", אמרו האנליסטים של מורגן סטנלי בחודש שעבר, בהודעה למשקיעים. "לא רק שהסבירות לכך נראית גבוהה יותר, היא גם עשויה להוריד את מחירי הנכסים במידה דומה לצעדים אחרים ואף יותר מכך".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אילן 09/07/2019 21:50
    הגב לתגובה זו
    הלוואי עלינו חקיקה צרכנית כזאת בארצנו חוכמה בגויים תאמין
  • 2.
    כתבה חשובה (ל"ת)
    מיקי 09/07/2019 09:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רשלנות פושעת של החברה שפירסמה נתון מטעה (ל"ת)
    לא יאומן 08/07/2019 17:04
    הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 3.07%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.