אלשטיין מבקש זמן מבעלי האג"ח: "מקווה שנגיע להסכמות"
האם אי.די.בי בדרך להסדר חוב שני? מחר יבחרו מחזיקי החוב אם להתקדם לעבר הסדר חוב, או לספק לחברה זמן.
אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין, נמצאת בגירעון של מעל 440 מיליון שקל ויש לה ערך נכסי נקי שלילי משמעותי. המספרים האלו מלמדים על מצוקה מאזנית ובמקביל עלולה להיות כבר בקרוב מצוקה תזרימית - חוסר יכולת לשלם את החוב. במילים אחרות, החברה עמוק במצב של חדלות פירעון (לכתבה המלאה). אז האם הדרך הטובה ביותר היא ללכת להסדר?
בתגובה למצב החברה, מפרסם היום אלשטיין התייחסות לחלק מהשאלות הבוערות ביותר. להלן דבריו של אלשטיין:
דרישת חלק מבעלי האג״ח לביצוע הזרמות נוספות
אנחנו מאמינים שיש לנו פתרונות טובים לניהול נכון יותר של האתגרים העומדים בפנינו. לצערי במקביל, למציאת פתרונות, בעלי עניין מסוימים פועלים בצורה מכוונת ליצירת אקלים נגטיבי על מנת לקדם אינטרסים צרים וזרים שלהם. הם חייבים להבין שהם לא פוגעים רק בנו אלא גם בעצמם, אני מקווה שההיגיון הבריא יכריע והם יפסקו מכך.
עם זאת, אני קשוב ומבין לליבם של בעלי האג״ח. אני מאמין שהם פועלים מתוך אחריות. הם חשים בימים אלה חוסר בטחון ומתפקידי להיות רגיש לזה. אני עושה כמיטב יכולתי על מנת לבנות עימם בסיס איתן של אמון הדדי. אני והצוות שלי נמצאים עימם בדיאלוג פתוח ורציף.
למרות זאת, אני מקווה שנגיע כולנו לבסיס משותף של הסכמות, כך שנוכל להזיז את המכשולים ולהתמקד בניהול סוגיות דחופות וחשובות.
עם זאת, בצד התלהטות הרוחות והלחץ האסרטיבי מצד מחזיקי האג״ח, אסור לשכוח כי במשך 7 השנים האחרונות, השקענו כ-2.7 מיליארד שקלים בחברה, כסף שהגיע מחוץ לישראל לטובת המשק הישראלי. עמדנו בכל התחייבויותינו ושילמנו לכל בעל חוב את חובו. פעלנו להפחתת הדיבידנדים, ואף הפסקתם במקרים מסוימים, על מנת שהרווחים ישובו ויושקעו בחברות עצמן, זאת מתוך רצון לחזק את המבנה הפיננסי שלהן ולהגדיל את היקף ההשקעות תומכות הצמיחה, קיבלנו אותן במצב של צימאון על גבול ההתייבשות – והובלנו אותן להשקעות שיכריעו את עתידן, קחו לדוגמא את שופרסל, סלקום וגב ים.
- תקדים בעליון: מבחן הרווח לצורך חלוקת דיבידנד לא יתחשב בהפסד עתידי
- משה סבח רוצה לרכוש את דסק"ש ב-2.1 מיליארד שקל - נו באמת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין זה סוד שבחיי העסקיים עברתי משברים רבים, חלקם בארגנטינה וחלקם בארה״ב. משברים הם חלק בלתי נפרד ממחזור העסקים, פעם זה כתוצאה מגורמים חיצוניים ופעם קשור בטעויות שלנו – החוכמה היא לעבור את המשבר תוך שאתה עומד במלא ההבטחות שלך לבעלי העניין, ובנושא הזה הוכחתי בעבר לא רק במילים אלא גם במעשים.
גיוס הנהלה חדשה וחזקה
אני פועל נמרצות למינוי מנכ״ל לקבוצה שיהיה בעל איכויות מתאימות כמו ניסיון, הבנה מעמיקה של השוק ודמות שבהחלט יכולה להרכיב את קבוצת הניהול המתאימה עבורנו.
ועדת הדירקטוריון המיוחדת לאיתור מנכ״ל, כבר שכרה חברת ייעוץ חיצונית ואנו עובדים יחד בהגדרת הפרמטרים הנדרשים מהמנכ״ל החדש, גיבשנו רשימה של מועמדים מתאימים, אנו בשלב של ניתוח והערכה. אני חייב לציין, כי הופתעתי מהרשימה של המועמדים הסופיים, שכוללת מועמדים ומועמדות רציניים מאוד, שיש להם עניין רב בתפקיד.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
עסקאות בעלי עניין
למרות הביקורת, שברובה איננה עניינית ואינה מקצועית, אני עדיין מאמין שהעסקאות שהבאנו היו מצוינות עבור כלל בעלי העניין. אני באמת ראיתי כיצד עסקאות אלה מביאות ערך אמיתי לכולם. ואני ממש מצטער שהן לא יצאו לפועל.
אני מבין שאינני יכול לשחות נגד הזרם בנושאים אלה ולהתעמת עם מחזיקי עניין רבים, שמונעים באופן רפלקסיבי נגד עסקאות בעלי עניין, זאת מבלי שבחנו אותן.
הרצון לבחון ולבצע עסקאות אלה מצד החברות, יצרו אווירה של עוינות וחוסר אמינות כלפינו. זהו אקלים הרסני לפיתוח עסקים, ואנו שמים את כל זה מאחור, עם הפקת לקחים מתאימים.
- 5.מה זה אלשטיין מפרסם?? זה לא דווח לבורסה (ל"ת)לא הבנתי..... 30/06/2019 17:29הגב לתגובה זו
- 4.עינים בראש.. 30/06/2019 16:53הגב לתגובה זולמה אתה מושך זמן תמכור נכסים לא חסר..היגיון בריא..
- 3.תביא כסף, תקבל זמן. לא תביא - לא תקבל! (ל"ת)זמן עולה כסף! 30/06/2019 16:26הגב לתגובה זו
- 2.תפסיק לבלבל את השכל ותביא כסף או שניקח לך את המושכות (ל"ת)גיבוב מילים ריקות 30/06/2019 15:14הגב לתגובה זו
- הניהול הכושל שלו גמר את כל הכסף שהביא. בעיה שלו! (ל"ת)ניהול כושל 30/06/2019 16:48הגב לתגובה זו
- 1.איפה אלשטיין פירסם את מה שנכתב בכתבה? (ל"ת)tjs 30/06/2019 14:49הגב לתגובה זו
- פרסם לתקשורת (ל"ת)מיכאל 30/06/2019 23:27הגב לתגובה זו

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').