אלשטיין מבקש זמן מבעלי האג"ח: "מקווה שנגיע להסכמות"
האם אי.די.בי בדרך להסדר חוב שני? מחר יבחרו מחזיקי החוב אם להתקדם לעבר הסדר חוב, או לספק לחברה זמן.
אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין, נמצאת בגירעון של מעל 440 מיליון שקל ויש לה ערך נכסי נקי שלילי משמעותי. המספרים האלו מלמדים על מצוקה מאזנית ובמקביל עלולה להיות כבר בקרוב מצוקה תזרימית - חוסר יכולת לשלם את החוב. במילים אחרות, החברה עמוק במצב של חדלות פירעון (לכתבה המלאה). אז האם הדרך הטובה ביותר היא ללכת להסדר?
בתגובה למצב החברה, מפרסם היום אלשטיין התייחסות לחלק מהשאלות הבוערות ביותר. להלן דבריו של אלשטיין:
דרישת חלק מבעלי האג״ח לביצוע הזרמות נוספות
אנחנו מאמינים שיש לנו פתרונות טובים לניהול נכון יותר של האתגרים העומדים בפנינו. לצערי במקביל, למציאת פתרונות, בעלי עניין מסוימים פועלים בצורה מכוונת ליצירת אקלים נגטיבי על מנת לקדם אינטרסים צרים וזרים שלהם. הם חייבים להבין שהם לא פוגעים רק בנו אלא גם בעצמם, אני מקווה שההיגיון הבריא יכריע והם יפסקו מכך.
עם זאת, אני קשוב ומבין לליבם של בעלי האג״ח. אני מאמין שהם פועלים מתוך אחריות. הם חשים בימים אלה חוסר בטחון ומתפקידי להיות רגיש לזה. אני עושה כמיטב יכולתי על מנת לבנות עימם בסיס איתן של אמון הדדי. אני והצוות שלי נמצאים עימם בדיאלוג פתוח ורציף.
למרות זאת, אני מקווה שנגיע כולנו לבסיס משותף של הסכמות, כך שנוכל להזיז את המכשולים ולהתמקד בניהול סוגיות דחופות וחשובות.
עם זאת, בצד התלהטות הרוחות והלחץ האסרטיבי מצד מחזיקי האג״ח, אסור לשכוח כי במשך 7 השנים האחרונות, השקענו כ-2.7 מיליארד שקלים בחברה, כסף שהגיע מחוץ לישראל לטובת המשק הישראלי. עמדנו בכל התחייבויותינו ושילמנו לכל בעל חוב את חובו. פעלנו להפחתת הדיבידנדים, ואף הפסקתם במקרים מסוימים, על מנת שהרווחים ישובו ויושקעו בחברות עצמן, זאת מתוך רצון לחזק את המבנה הפיננסי שלהן ולהגדיל את היקף ההשקעות תומכות הצמיחה, קיבלנו אותן במצב של צימאון על גבול ההתייבשות – והובלנו אותן להשקעות שיכריעו את עתידן, קחו לדוגמא את שופרסל, סלקום וגב ים.
- תקדים בעליון: מבחן הרווח לצורך חלוקת דיבידנד לא יתחשב בהפסד עתידי
- משה סבח רוצה לרכוש את דסק"ש ב-2.1 מיליארד שקל - נו באמת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין זה סוד שבחיי העסקיים עברתי משברים רבים, חלקם בארגנטינה וחלקם בארה״ב. משברים הם חלק בלתי נפרד ממחזור העסקים, פעם זה כתוצאה מגורמים חיצוניים ופעם קשור בטעויות שלנו – החוכמה היא לעבור את המשבר תוך שאתה עומד במלא ההבטחות שלך לבעלי העניין, ובנושא הזה הוכחתי בעבר לא רק במילים אלא גם במעשים.
גיוס הנהלה חדשה וחזקה
אני פועל נמרצות למינוי מנכ״ל לקבוצה שיהיה בעל איכויות מתאימות כמו ניסיון, הבנה מעמיקה של השוק ודמות שבהחלט יכולה להרכיב את קבוצת הניהול המתאימה עבורנו.
ועדת הדירקטוריון המיוחדת לאיתור מנכ״ל, כבר שכרה חברת ייעוץ חיצונית ואנו עובדים יחד בהגדרת הפרמטרים הנדרשים מהמנכ״ל החדש, גיבשנו רשימה של מועמדים מתאימים, אנו בשלב של ניתוח והערכה. אני חייב לציין, כי הופתעתי מהרשימה של המועמדים הסופיים, שכוללת מועמדים ומועמדות רציניים מאוד, שיש להם עניין רב בתפקיד.
- סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
עסקאות בעלי עניין
למרות הביקורת, שברובה איננה עניינית ואינה מקצועית, אני עדיין מאמין שהעסקאות שהבאנו היו מצוינות עבור כלל בעלי העניין. אני באמת ראיתי כיצד עסקאות אלה מביאות ערך אמיתי לכולם. ואני ממש מצטער שהן לא יצאו לפועל.
אני מבין שאינני יכול לשחות נגד הזרם בנושאים אלה ולהתעמת עם מחזיקי עניין רבים, שמונעים באופן רפלקסיבי נגד עסקאות בעלי עניין, זאת מבלי שבחנו אותן.
הרצון לבחון ולבצע עסקאות אלה מצד החברות, יצרו אווירה של עוינות וחוסר אמינות כלפינו. זהו אקלים הרסני לפיתוח עסקים, ואנו שמים את כל זה מאחור, עם הפקת לקחים מתאימים.
- 5.מה זה אלשטיין מפרסם?? זה לא דווח לבורסה (ל"ת)לא הבנתי..... 30/06/2019 17:29הגב לתגובה זו
- 4.עינים בראש.. 30/06/2019 16:53הגב לתגובה זולמה אתה מושך זמן תמכור נכסים לא חסר..היגיון בריא..
- 3.תביא כסף, תקבל זמן. לא תביא - לא תקבל! (ל"ת)זמן עולה כסף! 30/06/2019 16:26הגב לתגובה זו
- 2.תפסיק לבלבל את השכל ותביא כסף או שניקח לך את המושכות (ל"ת)גיבוב מילים ריקות 30/06/2019 15:14הגב לתגובה זו
- הניהול הכושל שלו גמר את כל הכסף שהביא. בעיה שלו! (ל"ת)ניהול כושל 30/06/2019 16:48הגב לתגובה זו
- 1.איפה אלשטיין פירסם את מה שנכתב בכתבה? (ל"ת)tjs 30/06/2019 14:49הגב לתגובה זו
- פרסם לתקשורת (ל"ת)מיכאל 30/06/2019 23:27הגב לתגובה זו

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
