יוטרון צפויה לגייס כ-30 מיליון שקל בפרמיה של 2%
המשקיעים בתל אביב מגיבים הבוקר (ה') לדיווח של יוטרון -1.95% שבשליטת קרן פימי (50%) שפורסם אתמול לאחר נעילת המסחר בבורסה, אודות תוצאות המכרז למשקיעים מסווגים לקראת הנפקת מניות. על פי הדיווח, הנפקת מניות תתבצע במחיר של כ-16.55 שקלים למניה, מחיר המהווה פרמיה של כ-2% לעומת שער הבסיס של המניה הבוקר שעמד על כ-16.23 שקלים. על פי הדיווח החברה בחרה לקבל התחייבויות מוקדמות לרכישת מניות בהיקף של כ-27.5 מיליון שקל.
בדיווח של יוטרון מאמש צוין כי החברה הציעה מניות למשקיעים מסווגים באמצעות מכרז על מחיר חבילה הכוללת כ-100 מניות יוטרון לפי מחיר מינימום של 16.15 שקלים למניה.
במסגרת המכרז הגישו המשקיעים התחייבויות מוקדמות לרכישת 25 אלף חבילות בהיקף כספי של כ-41.7 מיליון שקל, כאשר יוטרון בחרה להיענות להזמנות של כ-16.6 אלף חבילות הכוללות כ-1.66 מיליון מניות בהיקף כספי של כ-27.5 מיליון שקל.
בין המוסדיים שהשתתפו במכרז נמנים, אלטשולר שחם נץ, ילין לפידות קרנות נאמנות, כלל ביטוח נוסטרו, אזימוט, פסגות ותכלית.
המכרז לציבור יתקיים היום. ניתן להגיש הזמנות בין השעות 18:00-11:00.
החברה דיווחה לראשונה על רווח בשורה התחתונה במחצית השניה של 2018
במחצית השניה של 2018 הציגה יוטרון הכנסות של כ-35.8 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-35.5 מיליון שקל במחצית השניה של 2017.
החברה הציגה שיפור עקבי בשולי הרווחיות הגולמית מרמה של 3.5%- במחצית הראשונה של 2017, לרמה של 24.2% במחצית השניה של 2018.
השיפור ברווחיות הגולמית, הוביל לשיפור אף בשורה התחתונה, עם מעבר לרווח נקי של כ-0.6 מיליון שקל לראשונה במחצית השניה של 2018.
"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"
"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים
"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".
אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".
מסיימים
שנה. איך אתם בברומטר?
“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל
80% בשוק".
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- "הפרמיה באג"ח עם הדירוגים הנמוכים לא אטרקטיבית, הייתי נשאר בגבוהים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?
"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל
ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".
אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?
"אני
חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.
הציבור בוול סטריט תופס נפח ומכתיב קצב במסחר
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שבוע אחרי ההכרזה מגיע שינוי כיוון. ב-9 באפריל נרשמת הקפאה זמנית של חלק גדול מהמכסים, ומדד ה-S&P 500 קופץ 9.5% ביום אחד. בתוך הרצף הזה נוצר אצל חלק מהציבור הרגל עבודה ברור, לקנות כשיש זעזוע מדיניות מתוך ציפייה לריכוך מהיר, מה שמחזק את הקנייה בירידות גם בפעמים הבאות שהשוק נלחץ.
