כן פייט לא השיגה את תוצאות הניסוי בשלב שני לטיפול בסרטן הכבד

המניה התרסקה היום ב-22% במסחר בת"א. תוצאות הניסוי, שכלל 78 חולים, הושפעו לרעה בשל 9 חולים קשים. המנכ"לית פנינה פישמן: "אנחנו רואים בזה הצלחה"
עמית נעם טל | (5)

חברת הפארמה הישראליות כן פייט ביופרמה 0% (סימול:CANFׂׂ) הודיעה היום כי הניסוי שלב 2 בתרופה לסרטן הכבד לא השיג את יעדו. המניה הגיבה בצניחה של  22% במהלך המסחר  בת"א. מבדיקת הנתונים נראה כי התמקדות בנתון משך החיים החציוני של החולים הוא שגרם לניסוי להראות לכאורה כושל. הניסוי של כן פייט כלל חולים שקיבלו בעבר כטיפול קו ראשון את תרופת Nexavar המיועדת לריפוי סרטן כבד וכליות. חלק מהחולים קיבלו את התרופה של כן פייט (Namodenoson), כאשר במקביל חלק מהחולים קיבלו תרופת דמה (פלסבו). המטרה העיקרית של הניסוי היתה להשאיר את החולים זמן רב ככל שניתן בחיים. המטרה המשנית היתה מניעת המשך התפתחות הגידול. מהתוצאות עבור אוכלוסיית הניסוי עולה כי השילוב עם התרופה של כן פייט השיג תוצאות נמוכות אף מתרופת הדמה (פלסבו). אורך חייהם של החולים שטופלו בתרופה של כן פייט הוארך ב-4.1 חודשים, לעומת 4.3 - עבור החולים שטופלו בפלסבו. "הצלחה גדולה" מניתוח התוצאות עולה כי הסתכלות על נתוני החציון של אוכלוסיית הניסוי עלולה להטעות כי מספר קטן של חולים סופניים השפיעו על התוצאה החציונית. הניסוי כלל 78 חולים, מתוכם תת קבוצה של 56 חולים הראתה שיפור ניכר.  המנכ"לית פנינה פישמן, הסבירה כי מדובר בחישוב חציוני של שרידות של חולים שנמדד בחודשים, ולכן מספר מצומצם של חולים שינו את התוצאות. "אנחנו רואים בזה הצלחה גדולה, ואנחנו עובדים על מעבר לשלב שלישי", אמרה פנינה פישמן, מנכ"ל כן פייט. מהודעת החברה עולה כי שני אונקולוגים בכירים החליטו להמשיך עם תרופה לשלב שלישי.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שחרזדה 27/03/2019 12:09
    הגב לתגובה זו
    לפעמים צריך להתבייש לקחת כסף ממשקיעים! מיצית
  • 4.
    פלוני 27/03/2019 02:12
    הגב לתגובה זו
    בואנה נוכלת לכאורה כמו הפנינה פישמן הזו לא ראיתי הרבה שנים!!! אפילו את הנוכלות שלה היא עושה בטיפשות - להגיד שמספר פריטים השפיע על החציון זה חוסר הבנה הזוי של האישה הזו בסטטיסטיקה בסיסית ומוכיח שהיא נוכלת. מספר פריטים עם תוצאות קיצון עלולות להשפיע על ממוצע. אך על חציון? מינורי עד כלום.
  • 3.
    פתיבר 26/03/2019 20:54
    הגב לתגובה זו
    גם למושחתיהו אני מאמין
  • 2.
    מתמטיקאי חובב 26/03/2019 20:27
    הגב לתגובה זו
    מישהו מוכן להסביר למנכ"לית המבריקה, שחציון בניגוד לממוצע, דווקא לא מושפע ממספר קטן של תצפיות, אלא לוקח את התצפית שנמצאת בדיוק ב-50%, ולכן לא משנה כמה קיצוניים הם מיעוט החולים, הם לא מזיזים את החציון?
  • 1.
    פשוט בדיחה 26/03/2019 20:24
    הגב לתגובה זו
    אז אני מציע שישווקו את "התרופה" הזאת עם פתק שאומר לחולים שאם הם מתכוונים למות, שלא יקחו אותה.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים