וורן באפט: זו רשימת המניות בה אנחנו מאמינים לטווח הארוך
קרן ההשקעות ברקשקייר הת'אווי של וורן באפט משקיעה בחברות כמו אפל, גולדמן זאקס, ואמריקן אקספרס לטווח הארוך. כך, לדבריו של "האורקל מאומהה" במכתב אותו שיגר לבעלי המניות בסוף השבוע.
על פי מכתבו של באפט, ברקשייר הת'אווי מושקעת באפל ביותר מ-40 מיליארד דולר נכון לסוף 2018, כאשר בגולדמן זאקס ובאמריקן אקספרס מושקעת חברת האחזקות בכ-3.1 מיליארד דולר ובכ-14.45 מיליארד דולר בהתאמה.
באפט הסביר כי הוא וסגן הנשיא של הקרן, צ'רלי מונגר, לא רואים את ההחזקות האלה כ"אסופה של טיקרים", כשהוא מתכוון שאלו לא מניות שיחוסלו בגלל ירידת המלצה, פעולות של הפד, אירועים פוליטיים, או כל תחזית של כלכלן כזה או אחר.
"מה שאנחנו רואים באחזקות האלו זה אוסף של חברות שאנחנו שותפים בהן ועל בסיס קבוע מייצרות רווח של 20% מעל להון שהן זקוקות לו על מנת לתפעל את העסק. החברות האלו יכולות לייצר את הרווח שלהן גם בלי רמה גבוהה של חוב". הוסיף באפט.
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי אחזקותיה של ברקשייר הת'אווי נכון לסוף 2018 הסתכם בכ-172.75 מיליארד דולר, עליה קלה מכ-170.54 מילארד דולר בסוף שנת 2017.
הנה רשימת המניות הבולטות בהן מחזיקה קרן ההשקעות ברקשייר הת'אווי:
1. אפל - שווי החזקה של כ-40.3 מיליארד דולר
2. בנק אוף אמריקה - שווי החזקה של כ-22.6 מיליארד דולר
3. קוקה-קולה - שווי החזקה של כ-18.9 מיליארד דולר
4. אמריקן אקספרס - שווי החזקה של כ-14.5 מיליארד דולר
5. ג'יי.פי.מורגן - שווי החזקה של כ-4.9 מיליארד דולר
6. BNY Mellon - שווי החזקה של כ-4 מיליארד דולר
7. מודי'ס - שווי החזקה של כ-3.5 מיליארד דולר
8. דלתא איירליינס - שווי החזקה של כ-3.3 מיליארד דולר
9. גולדמן זאקס - שווי החזקה של כ-3.1 מיליארד דולר
10. צ'רטר - שווי החזקה של כ-1.9 מיליארד דולר
- 6.האוראקל מרעננה 09/03/2019 09:41הגב לתגובה זו1. בואינג 2. אפל 3, סיסקו 4. ויזה 5.פייזר 6.מיקרוסופ 7.ventas 8. ali baba 7.ventas
- 5.למי שיש ילדים 05/03/2019 15:51הגב לתגובה זולמי שיש ילדים, אתם זוכרים שאתם צרכים לעדכן בעירייה כתובת מגורים. ולבדוק שילדכם רשום בגן / במעון , בבית ספר. וכו' *עבור שנה החדשה .
- 4.מה באמת טבע לא ברשימה (ל"ת)אבי 04/03/2019 00:14הגב לתגובה זו
- 3.שמע 28/02/2019 14:16הגב לתגובה זוללא סיכונים שיכולים לספוג הפסדים גדולים ואם במקרה הטוב המניה עולה לפחות ישמור על ערך הכספי עם רווחים טובים וזהירים . במחשבה שכולה כל בעל הון של מיליארדים יעשה את הצעד הזה והנכון .
- 2.יוסקה 26/02/2019 17:42הגב לתגובה זואם באפט לא היה חתום עליה לא הייתי טורח. אי אפשר להתווכח עם הצלחותיו, אבל יכול להיות שהוא זקן מדי למחשבה יצירתית קדימה. חצי מהרשימה הן חברות פיננסים, השקעה בחברת תעופה בעידן הלו קוסט? נו. וגם אפל עתידה לא ברור, כאשר נתח השוק שלה בתחום הסלולר יורד עם השנים
- שמואל 10/03/2019 10:23הגב לתגובה זוהכסף הגדול מגיע ממניות אפורות, משעממות, יציבות לאורך שנים, ניהול טוב, חלוקת דיווידנדים קבועה ויציבה. השקעות זה לא הימורים. J&J HD PG LOW מי מדבר עליהן ? אך רווחיות קבועה לאורך 60 שנה ויותר. החזר השקעה של יותר מ- 10% לשנה.
- 1.מה עם טסלה ? (ל"ת)כותבי תרחישים 24/02/2019 11:13הגב לתגובה זו
- רונן 26/02/2019 11:44הגב לתגובה זולטסלה יש חוב גדול, גם לנטפליקס ועוד אחרות. זה לא אומר שטסלה טובה להשקעה או לא, אבל היא עומדת בקריטריונים של האורקל .
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
