שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס
צילום: יח"צ

אודיוקודס: זינוק של 650% ברווח הנקי ברבעון הרביעי של 2018

ההכנסות צמחו ב-10.5%. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה. "מתכננים להתמקד בהחזר ההשקעה לבעלי המניות"
ערן סוקול | (1)

חברת אודיוקודס 0% הדואלית (סימול AUDC), ספקית רשתות קול מתקדמות ופתרונות עיבוד מדיה לסביבת עבודה דיגיטלית, פרסמה הבוקר (ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2018, עם צמיחה של כ-10.5% בהכנסות וזינוק של 650% ברווח הנקי, ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה. מכפיל הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים ירד מ-40 לכ-29 על בסיס תוצאות הרבעון הרביעי.

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2018 הסתכמו בכ-45.8 מיליון דולר, עלייה של כ-10.5% לעומת כ-41.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ומעט מעל לתחזיות האנליסטים שעמדו על כ-44.7 מיליון דולר.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון הרביעי של שנת 2018 בכ-4.5 מיליון דולר או 15 סנט למניה, זינוק של כ-650% לעומת כ-0.7 מיליון דולר דולר או 2 סנט למניה ברבעון המקביל.

הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ברבעון הרביעי ב-6.3 מיליון דולר, או 20 סנט למניה, מעל לתחזיות האנליסטים לרבעון הרביעי של 2018 אשר עמדו על רווח נקי (Non-GAAP) של 17 סנט למניה.

ירידה בשולי הרווחיות הגולמית, כנגד שיפור בשולי הרווחיות התפעולית

שולי הרווחיות הגולמית (GAAP) עמדה על כ-62.6% ברבעון הרביעי של שנת 2018, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-63% ברבעון המקביל אשתקד.

מנגד, החברה הציגה שיפור בשולי הרווחיות התפעולית (GAAP) אשר עמדה על כ-11.2% ברבעון הרביעי של השנה, לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-7.8% ברבעון המקביל אשתקד.

המניה זינקה ב-93% בשנה

במהלך הרבעון הרביעי של 2018 רכשה אודיוקודס במסגרת תכנית הרכישה העצמית מניות בהיקף של כ-2.8 מיליון דולר, כאשר עד כה רכשה במצטבר מניות בכ-94.1 מיליון דולר מאז אוגוסט 2014. מניית החברה זינקה בכ-93% בשנה החולפת. בתחילת ינואר קיבלה אודיוקודס אישור מבית המשפט בישראל לתכנית חדשה לרכישה עצמית של מניות בסכום כולל של עד 12 מיליון דולר, בתוקף עד תחילת יולי 2019 (לכתבה המלאה).

"מתכננים להתמקד בהחזר ההשקעה לבעלי המניות"

"אנו שמחים לדווח על תוצאות שיא לרבעון הרביעי ולשנת 2018 כולה", אמר שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס.

"2018 היתה שנה מאוד מוצלחת עבורנו, המוצלחת ביותר אי פעם, המהווה אבן דרך חשובה במימוש החזון לבניית חברה חזקה ומצליחה בתחום התקשורת הקולית לשנים קדימה. הצגנו צמיחה שנתית בהכנסות של 12.4%, תוך שיפור הרווחיות התפעולית השנתית על בסיס Non-GAAP ל-11.7% לעומת 8.2% בשנה קודמת, וגידול ברווח הנקי השנתי על בסיס Non-GAAP של 64.9% בהשוואה ל-2017, אשר מעידים על הביצועים החזקים של החברה. הגורם המרכזי לצמיחה המשמעותית נובע מחוזקם של עסקי ה-UC-SIP שלנו אשר צמחו ביותר מ-30% בהשוואה לשנה קודמת. הצלחתנו בהגדלת פעילות ה-UC-SIP נסמכת על המגמה הרווחת של מעבר לעולם דיגיטלי ולסביבת עבודה דיגיטלית. ההשקעה המתמשכת שלנו בבניית תשתית איתנה לחברה מתבססת על מיצוב עסקי חזק בתעשייה ועל יישום מוצלח של האסטרטגיה בשווקים בהם אנו פועלים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בשנת 2018 המשכנו להוביל את תחום ה- Enterprise Voice עם פתרונות קישוריות רשתות קול, והמשכנו להשקיע בפעילות Voice.ai, עליה דיווחנו לאחרונה, השקעה שכבר החלה לשאת פירות. במבט לעתיד, ועל בסיס המומנטום העסקי הקיים, אנו סמוכים ובטוחים ביכולתנו להמשיך ולהרחיב את עסקינו ב-2019 ומעבר לה. אנו מתכננים להמשיך ולהשקיע במוצרים עתידיים, ולהתמקד בהחזר על ההשקעה עבור בעלי המניות שלנו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסף 28/01/2019 14:35
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לכם ..נשאר רק לפנק את בעלי המניות.
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט

אחרי דוחות טובים, סלקום רוצה להתרחב ברכישות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סלקום הוט

המאבק על נכסי הוט מתחמם: סלקום הגישה הצעה לרכוש את הפעילות הקווית של הוט תמורת כ-500 מיליון שקל, צעד שנועד לחזק את מעמדה בשוק התקשורת. מדובר בפעילות הכוללת שירותי אינטרנט מהיר, טלפוניה קווית וטלוויזיה דיגיטלית ללקוחות עסקיים – תחום אסטרטגי שבו הוט מחזיקה תשתית ופריסת לקוחות רחבה.

המהלך של סלקום, בניהולו של אלי אדדי, מגיע במקביל להתפתחויות סביב הוט מובייל: פלאפון חתמה על מזכר עקרונות בלתי מחייב לרכישת פעילות הסלולר של הוט תמורת 2.1 מיליארד שקל, כאשר גם פרטנר וקבוצות נוספות מתמודדות על הנכסים. ההצעה של סלקום מתמקדת דווקא בפעילות הקווית – מגזר שבו יש לה עניין בהרחבת שירותיה לעסקים ובחיזוק כוחה בשוק ה-B2B.

לפי ההצעה, סלקום צפויה לקבל לידיה תשתית קיימת, בסיס לקוחות פעיל וצוותי תפעול הפעילים כבר בפרויקטים מול ארגונים, מוסדות ולקוחות גדולים. עסקה כזו עשויה להעמיק את נוכחותה בשוק העסקי, לשפר את יכולותיה במכרזים מוסדיים ולחזק את חבילת השירותים הכוללת שהיא מציעה.

לצד סלקום, גם פרטנר התעניינה בפעילות הקווית העסקית של הוט והגישה הצעה הכוללת גם את תחום הסלולר. בשוק מעריכים כי כל רכישה של פעילות מהותית מתוך הוט תצטרך לקבל את אישור רשות התחרות ומשרד התקשורת, בשל הריכוזיות האפשרית. מהלך כזה צפוי גם להצית מחדש את התחרות על המחירים והשירותים בשוק העסקי, ובעיקר בקרב חברות תשתית הפונות לעסקים.

שוק התקשורת הקווית העסקית מוערך בכמה מיליארדי שקלים בשנה, והוא כולל ארגונים קטנים, עסקים בינוניים וגופים ציבוריים. עבור סלקום מדובר בהזדמנות לצמיחה, הן בהרחבת ההכנסות והן בהעמקת החדירה למגזרים יציבים יחסית כמו מוסדות חינוך ובריאות, משרדי ממשלה וגופי תעשייה.