שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס
צילום: יח"צ

אודיוקודס: זינוק של 650% ברווח הנקי ברבעון הרביעי של 2018

ההכנסות צמחו ב-10.5%. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה. "מתכננים להתמקד בהחזר ההשקעה לבעלי המניות"
ערן סוקול | (1)

חברת אודיוקודס 0% הדואלית (סימול AUDC), ספקית רשתות קול מתקדמות ופתרונות עיבוד מדיה לסביבת עבודה דיגיטלית, פרסמה הבוקר (ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2018, עם צמיחה של כ-10.5% בהכנסות וזינוק של 650% ברווח הנקי, ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה. מכפיל הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים ירד מ-40 לכ-29 על בסיס תוצאות הרבעון הרביעי.

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2018 הסתכמו בכ-45.8 מיליון דולר, עלייה של כ-10.5% לעומת כ-41.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ומעט מעל לתחזיות האנליסטים שעמדו על כ-44.7 מיליון דולר.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון הרביעי של שנת 2018 בכ-4.5 מיליון דולר או 15 סנט למניה, זינוק של כ-650% לעומת כ-0.7 מיליון דולר דולר או 2 סנט למניה ברבעון המקביל.

הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ברבעון הרביעי ב-6.3 מיליון דולר, או 20 סנט למניה, מעל לתחזיות האנליסטים לרבעון הרביעי של 2018 אשר עמדו על רווח נקי (Non-GAAP) של 17 סנט למניה.

ירידה בשולי הרווחיות הגולמית, כנגד שיפור בשולי הרווחיות התפעולית

שולי הרווחיות הגולמית (GAAP) עמדה על כ-62.6% ברבעון הרביעי של שנת 2018, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-63% ברבעון המקביל אשתקד.

מנגד, החברה הציגה שיפור בשולי הרווחיות התפעולית (GAAP) אשר עמדה על כ-11.2% ברבעון הרביעי של השנה, לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-7.8% ברבעון המקביל אשתקד.

המניה זינקה ב-93% בשנה

במהלך הרבעון הרביעי של 2018 רכשה אודיוקודס במסגרת תכנית הרכישה העצמית מניות בהיקף של כ-2.8 מיליון דולר, כאשר עד כה רכשה במצטבר מניות בכ-94.1 מיליון דולר מאז אוגוסט 2014. מניית החברה זינקה בכ-93% בשנה החולפת. בתחילת ינואר קיבלה אודיוקודס אישור מבית המשפט בישראל לתכנית חדשה לרכישה עצמית של מניות בסכום כולל של עד 12 מיליון דולר, בתוקף עד תחילת יולי 2019 (לכתבה המלאה).

"מתכננים להתמקד בהחזר ההשקעה לבעלי המניות"

"אנו שמחים לדווח על תוצאות שיא לרבעון הרביעי ולשנת 2018 כולה", אמר שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס.

"2018 היתה שנה מאוד מוצלחת עבורנו, המוצלחת ביותר אי פעם, המהווה אבן דרך חשובה במימוש החזון לבניית חברה חזקה ומצליחה בתחום התקשורת הקולית לשנים קדימה. הצגנו צמיחה שנתית בהכנסות של 12.4%, תוך שיפור הרווחיות התפעולית השנתית על בסיס Non-GAAP ל-11.7% לעומת 8.2% בשנה קודמת, וגידול ברווח הנקי השנתי על בסיס Non-GAAP של 64.9% בהשוואה ל-2017, אשר מעידים על הביצועים החזקים של החברה. הגורם המרכזי לצמיחה המשמעותית נובע מחוזקם של עסקי ה-UC-SIP שלנו אשר צמחו ביותר מ-30% בהשוואה לשנה קודמת. הצלחתנו בהגדלת פעילות ה-UC-SIP נסמכת על המגמה הרווחת של מעבר לעולם דיגיטלי ולסביבת עבודה דיגיטלית. ההשקעה המתמשכת שלנו בבניית תשתית איתנה לחברה מתבססת על מיצוב עסקי חזק בתעשייה ועל יישום מוצלח של האסטרטגיה בשווקים בהם אנו פועלים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בשנת 2018 המשכנו להוביל את תחום ה- Enterprise Voice עם פתרונות קישוריות רשתות קול, והמשכנו להשקיע בפעילות Voice.ai, עליה דיווחנו לאחרונה, השקעה שכבר החלה לשאת פירות. במבט לעתיד, ועל בסיס המומנטום העסקי הקיים, אנו סמוכים ובטוחים ביכולתנו להמשיך ולהרחיב את עסקינו ב-2019 ומעבר לה. אנו מתכננים להמשיך ולהשקיע במוצרים עתידיים, ולהתמקד בהחזר על ההשקעה עבור בעלי המניות שלנו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסף 28/01/2019 14:35
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לכם ..נשאר רק לפנק את בעלי המניות.
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.