שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס
צילום: יח"צ

אודיוקודס: זינוק של 650% ברווח הנקי ברבעון הרביעי של 2018

ההכנסות צמחו ב-10.5%. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה. "מתכננים להתמקד בהחזר ההשקעה לבעלי המניות"
ערן סוקול | (1)

חברת אודיוקודס 1.41% הדואלית (סימול AUDC), ספקית רשתות קול מתקדמות ופתרונות עיבוד מדיה לסביבת עבודה דיגיטלית, פרסמה הבוקר (ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2018, עם צמיחה של כ-10.5% בהכנסות וזינוק של 650% ברווח הנקי, ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה. מכפיל הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים ירד מ-40 לכ-29 על בסיס תוצאות הרבעון הרביעי.

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2018 הסתכמו בכ-45.8 מיליון דולר, עלייה של כ-10.5% לעומת כ-41.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ומעט מעל לתחזיות האנליסטים שעמדו על כ-44.7 מיליון דולר.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון הרביעי של שנת 2018 בכ-4.5 מיליון דולר או 15 סנט למניה, זינוק של כ-650% לעומת כ-0.7 מיליון דולר דולר או 2 סנט למניה ברבעון המקביל.

הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ברבעון הרביעי ב-6.3 מיליון דולר, או 20 סנט למניה, מעל לתחזיות האנליסטים לרבעון הרביעי של 2018 אשר עמדו על רווח נקי (Non-GAAP) של 17 סנט למניה.

ירידה בשולי הרווחיות הגולמית, כנגד שיפור בשולי הרווחיות התפעולית

שולי הרווחיות הגולמית (GAAP) עמדה על כ-62.6% ברבעון הרביעי של שנת 2018, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-63% ברבעון המקביל אשתקד.

מנגד, החברה הציגה שיפור בשולי הרווחיות התפעולית (GAAP) אשר עמדה על כ-11.2% ברבעון הרביעי של השנה, לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-7.8% ברבעון המקביל אשתקד.

המניה זינקה ב-93% בשנה

במהלך הרבעון הרביעי של 2018 רכשה אודיוקודס במסגרת תכנית הרכישה העצמית מניות בהיקף של כ-2.8 מיליון דולר, כאשר עד כה רכשה במצטבר מניות בכ-94.1 מיליון דולר מאז אוגוסט 2014. מניית החברה זינקה בכ-93% בשנה החולפת. בתחילת ינואר קיבלה אודיוקודס אישור מבית המשפט בישראל לתכנית חדשה לרכישה עצמית של מניות בסכום כולל של עד 12 מיליון דולר, בתוקף עד תחילת יולי 2019 (לכתבה המלאה).

"מתכננים להתמקד בהחזר ההשקעה לבעלי המניות"

"אנו שמחים לדווח על תוצאות שיא לרבעון הרביעי ולשנת 2018 כולה", אמר שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס.

"2018 היתה שנה מאוד מוצלחת עבורנו, המוצלחת ביותר אי פעם, המהווה אבן דרך חשובה במימוש החזון לבניית חברה חזקה ומצליחה בתחום התקשורת הקולית לשנים קדימה. הצגנו צמיחה שנתית בהכנסות של 12.4%, תוך שיפור הרווחיות התפעולית השנתית על בסיס Non-GAAP ל-11.7% לעומת 8.2% בשנה קודמת, וגידול ברווח הנקי השנתי על בסיס Non-GAAP של 64.9% בהשוואה ל-2017, אשר מעידים על הביצועים החזקים של החברה. הגורם המרכזי לצמיחה המשמעותית נובע מחוזקם של עסקי ה-UC-SIP שלנו אשר צמחו ביותר מ-30% בהשוואה לשנה קודמת. הצלחתנו בהגדלת פעילות ה-UC-SIP נסמכת על המגמה הרווחת של מעבר לעולם דיגיטלי ולסביבת עבודה דיגיטלית. ההשקעה המתמשכת שלנו בבניית תשתית איתנה לחברה מתבססת על מיצוב עסקי חזק בתעשייה ועל יישום מוצלח של האסטרטגיה בשווקים בהם אנו פועלים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בשנת 2018 המשכנו להוביל את תחום ה- Enterprise Voice עם פתרונות קישוריות רשתות קול, והמשכנו להשקיע בפעילות Voice.ai, עליה דיווחנו לאחרונה, השקעה שכבר החלה לשאת פירות. במבט לעתיד, ועל בסיס המומנטום העסקי הקיים, אנו סמוכים ובטוחים ביכולתנו להמשיך ולהרחיב את עסקינו ב-2019 ומעבר לה. אנו מתכננים להמשיך ולהשקיע במוצרים עתידיים, ולהתמקד בהחזר על ההשקעה עבור בעלי המניות שלנו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסף 28/01/2019 14:35
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לכם ..נשאר רק לפנק את בעלי המניות.
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

גורג חורש
צילום: תמר מצפי

יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל

ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'ורג' חורש
יוניון החזקות, שבבעלות ג'ורג' חורש, תפעיל את רשת דקטלון בישראל תחת מודל זכיינות. דקטלון, שפעלה עד כה ישירות בארץ מאז כניסתה ב-2017, תעביר את הפעילות לידיים מקומיות, מהלך גלובלי של הרשת שמיושם כעת גם במדינות נוספות. חורש, שגבר על מתמודדים כמו קבוצת פוקס פוקס -0.62%   של הראל ויזל ומובמנט  (בעלת רשת בש־גל), צפוי להשקיע מעל 100 מיליון שקל ברכישת הפעילות המקומית, הכוללת את 11 הסניפים הקיימים, המלאי, זכויות השכירות והתשתיות. העסקה עדיין ממתינה לאישור רשות התחרות. לצד הרכישה, חורש מתכנן השקעות נרחבות: חידוש מראה הסניפים, הכנסת טכנולוגיות מתקדמות, שיפור חוויית הקנייה והרחבת פריסת הסניפים – מהלך שמסמן את כניסתו הרשמית של יוניון לעולם הספורט והוולנס, נוסף על פעילותו בתחומי האופנה, הרכב, הנדל"ן והפיננסים.

דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל. 

מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל. 

לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה. 

העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה בתנאים מסוימים אם יידרשו.