בדיקה

זה מה שעשו תכניות החיסכון "לכל ילד" מאז הקמתן

בחינת פעילות קופות החיסכון משקפת העדפה מגוונת של ההורים במסלולי החיסכון. ריכזנו את תשואות הקופות המובילות מאז תחילת התכנית. מה עשתה הקופה שלכם?

מורן ישעיהו | (1)

ההורים יכולים להיות מרוצים. מאז השקת תכנית חיסכון לכל ילד, קופות הגמל להשקעה המנהלות חיסכון באפיק זה השיגו תשואה מצטברת של 6.78%. תשואה זו הושגה לאחר תשואה שלילית של 2.58% שרשמו בדצמבר 2018 על רקע הירידות בשווקים.

מנתוני רשות שוק ההון עולה כי היקף הנכסים המנוהלים בקופות החסכון לכל ילד עמד על 4.909 מיליארד שקל בסוף שנת 2018, לעומת 2.954 מיליארד שקל בסיום 2017.

מהי תכנית חיסכון לכל ילד?

התכנית של משרד האוצר והביטוח הלאומי נפתחה בינואר 2017 במסגרתה מפקידה המדינה 50 שקל לחיסכון עבור כל ילד מדי חודש עד הגיעו לגיל 18, וזאת בנוסף לקצבת הילדים המשולמת עבורו. הורים המעוניינים להכפיל את סכום ההפקדה יכולים להוסיף סכום של 50 שקל מתוך קצבת הילדים (לכתבה המלאה).

לחוסכים ניתנה האפשרות להעביר את הכספים לחיסכון בבנק או בקופות הגמל, שם התשואה עשויה להיות גבוהה יותר משמעותית. במסגרת קופות הגמל מוצעים לחוסכים 5 מסלולים בהם סיכון מועט, סיכון בינוני, סיכון מוגבר, הלכה ומסלול שריעה - המעבר בין המסלולים אפשרי אך לא ניתן להעביר את הכספים מקופות הגמל לבנקים. 

ההורים מגדילים סיכון

כיום קיימות 48 קופות פעילות המנהלות חיסכון לילד. 36 קופות המתמקדות בשלושת המסלולים העיקריים - סיכון מועט, בינוני ומוגבר; 10 במסלול הלכה ו-2 במסלול שריעה.

בחינת התשואות מצביעה על העדפה גדולה למסלול סיכון מוגבר. מסלול זה אטרקטיבי בעיקר לחוסכים לטווח ארוך כאשר השקעה במניות לאורך זמן מגדילה את הסיכוי לתשואה גבוהה יותר - והסיכון כמובן בהתאם, אם כי ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר כך גם גדלה היכולת לתקן ולבצע התאמות בעת ירידות.

בקרב עשר הקופות הגדולות ביותר, המנהלות נכסים בהיקף שעולה על 50 מיליון שקל, נרשמה התשואה הגבוהה ביותר של 12.7% בקופת הגמל שמנהלת אלטשולר שחם במסלול מוגבר. באלטשולר מציינים כי שיעור החשיפה למניות במסלול זה הוא לפחות 90% כאשר 70% מהחוסכים בחרו להגדיל את ההפקדה. ככלל, עם הירידה ברמת הסיכון נצפה מתאם נמוך להגדלת ההפקדה. הנתונים המלאים לפניכם:

*הבדיקה מתייחסת לתקופה שבין פברואר 2017 ועד דצמבר 2018

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמי 21/01/2019 12:59
    הגב לתגובה זו
    שהובטחה ממאי 2015 (או 2016) עדיין לא הופקד
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.