מתוסכלים מהתשואות האפסיות באג"ח? לאומי שוקי הון עם המלצות
דודי רזניק מלאומי שוקי הון: "צריך לנהוג בזהירות. שוק האג"ח הממשלתי לא אטרקטיבי". איזה מגזר עדיף באג"ח הקונצרניות?
דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, מסביר את הפער שנפתח בין האגרות האמריקאיות לאלה האירופאיות, מדוע לא ראינו תשואות בתיק האגח המקומי ממתחילת השנה, מה נראה קדימה ואיך כדאי להתנהל בצורה חכמה באפיק הממשלתי ובאפיק הקונצרני. צפו בראיון:
- 5.ירון 19/03/2020 15:27הגב לתגובה זומאיפה הקריצו הכתב הזה. אם המדינה לא תחזיר אג"ח תעשה מהבלוקים חצץ
- 4.מציאותי 13/09/2019 23:03הגב לתגובה זוכמות הכסף בעולם הראשון מדי גדולה על השוק והכלכלה המסורתיים. חייבים להעביר יותר ממנו לעולם העני, וגם זה יעבוד עד גבול מסויים.צפו למשבר אימתני בעוד כמה שנים
- 3.עמי 07/11/2018 19:05הגב לתגובה זוהדולר יורד הבורסות עולות?
- 2.מי שיכול להתרחק שיברח (ל"ת)יניב 06/11/2018 14:34הגב לתגובה זו
- כי מה ....? (ל"ת)לא הבנתי את ההסבר של 07/11/2018 00:49הגב לתגובה זו
- 1.איך עליית תשואות תעשה את האג"ח פחות אטרקטיבי? (ל"ת)לא להתפתל 06/11/2018 14:32הגב לתגובה זו
- משקיע וותיק 06/11/2018 14:55הגב לתגובה זובמיוחד אלו בעלי מח"מ ארוך שבאופן טבעי רגישות יותר לעליית ריבית. כל מי שמחזיק אג"ח ממשלתי ארוך , רצוי לשקול למכור אותו. גם בישראל יצטרכו להתחיל להעלות ריבית כבר ב -2019 כך שיווצרו הפסדי הון באג"ח בעלי מח"מ ארוך , ולכן צודק דודי רזניק שממליץ שאם כבר משקיעים בממשלתי להשקיע במח"מ קצר.
- דני זוהר 26/11/2018 15:38הבעיה העיקרית שבטווח הארוך יש אי ודאות. כאן קיימים 2 גורמי סיכון: שער הריבית . רמת האינפלציה. אם שער הריבית ישאר נמוך ועמה גם רמת האינפלציה :הרי התשואה של האגח הממשלתי טובה. לעומת זאת עליה בשיעור הריבית ו/או באינפלציה ישחקו את האגח הממשלתיות.
- אלי 07/11/2018 15:02מי שמשקיע באגח בריבית נמוכה שייך למשקיעים הסולידיים שמשקיעים בדרך כלל לטווח ארוך, לכן הפסד ההון הוא זמני בלבד ובהגיע הפדיון הוא יקבל את הקרן ואולי אפילו צמודה ואת כל הריביות שהיו בדרך. אם התשואה תעלה סביר שאותו משקיע לא ימכור אלא יקנה עוד.
- לא להתפתל 06/11/2018 17:01משתלם יותר להשקיע בו. או במילים אחרות ככל שתשואת האג"ח עולה משתלם יותר להשקיע בו.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני יותר
בי קומיוניקיישנס 5.24% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.08% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
