ארד תרכוש את השליטה בחברת מדי מים איטלקית תמורת 16 מיליון אירו
חברת מדי המים ארד 0.12% שבשליטת הקיבוצים דליה ורמות מנשה דיווחה הבוקר (ג') כי חתמה על עסקה לרכישת השליטה (60%) בחברת ווטרטק (Watertech) תמורת כ-16 מיליון אירו, עם אופציה לרכישת יתרת המניות לפי מכפיל 8.5 על ה-EBITDA של 5 השנים הקודמות למימושה.
ווטרטק הינה חברה איטלקית פרטית, העוסקת בפיתוח, ייצור והפצה של ציוד לקריאת מדי מים באיטליה ובשווקים נוספים. בנוסף מחזיקה Watertech ב-62% בחברת WaterTech LASSA, חברה העוסקת בהפצת מדי מים בקולומביה. השלמת העסקה צפויה במהלך חודש אוקטובר 2018.
במסגרת הסכם הרכישה, תוענק לארד אופציית רכש (Call) לרכישת יתרת המניות בחברה האיטלקית (40%) הניתנת למימוש במהלך החודשים יוני-יולי 2022, ולבעלי המניות הקיימים בחברה האיטלקית תוענק אופציית מכר (Put) למכירת יתרת המניות הניתנת למימוש במהלך החודשים אפריל-מאי 2022. התמורה למימוש אופצית ה-Put תיגזר מהתוצאות הכספיות של ווטרטק לפי מכפיל 5.5 על ה-EBITDA של 5 השנים הקודמות למימושה.
על פי הדיווח, השלמת העסקה מותנית בהשלמת מספר תנאים מתלים, הקשורים ברישומי מניות, הסרת שעבודים, ופרוצדורות הקשורות בחוק האיטלקי.
הבנק יממן 60% מהעסקה
מימון רכישת המניות יעשה באמצעות נטילת הלוואת מהמערכת הבנקאית בישראל, בהיקף של 60% מההשקעה, לתקופה של 7-9 שנים בריבית קבועה (ללא שינויים בהתניות הפיננסיות הקיימות מול המערכת הבנקאית) ויתרת ההשקעה תבוצע ממקורות עצמאיים.
- קבוצת ארד: ההכנסות עלו ל-104.2 מיליון דולר והרווח הנקי צמח ב-17.4%
- האם מניית ארד אטרקטיבית? נראה שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לחברה לא צפויים חיובי מס או היטלים אחרים כתוצאה מהרכישה.
ווטרטק הינה חברה איטלקית פרטית העוסקת בפיתוח, ייצור והפצה של ציוד לקריאת מדי מים (ביתיים, תעשייתיים, מגנטיים ועוד) בעיקר באיטליה. החברה מנוהלת על ידי Enrico Parodi (שהוא ומשפחתו הינם בעלי המניות העיקריים בחברה). החברה מציינת כי ל- Parodi ניסיון של עשרות שנים בתחום פעילות מדי המים, כאשר פעילות הייצור מתבצעת בעיקר במפעל החברה ב-Canelli אשר בצפון איטליה. בנוסף, מחזיקה החברה האיטלקית ב-62% ממניות חברת WaterTech LASSA, חברה העוסקת בהפצת מדי מים וגז בקולומביה.
מחזור המכירות המאוחד של החברות עמד על על כ-21 מיליון אירו בשנת 2016 ועל כ-22.6 מיליון אירו בשנת 2017. ה-EBITDA הסתכם בשנת 2016 לסך של 4.1 מיליון אירו (כ-19.6% מהמכירות) ובשנת 2017 הסתכם לסך של 4.4 מיליון אירו (19.6% מהמכירות). הרווח הנקי עמד על 2.3 מיליון אירו בשנת 2016 וכ-2.5 מיליון אירו בשנת 2017.
גבי ינקוביץ, מנכ"ל קבוצת ארד והוגו צאופן יו"ר קבוצת ארד מסרו: "רכישת ווטרטק מהווה דריסת רגל חשובה בשוק האיטלקי והקולומביאני ותואמת את האסטרטגיה של הקבוצה לחדירה לשווקים צומחים, שבהם קיים מעבר לשימוש ב-AMR. הרכישה תתרום להגדלת סך מכירות הקבוצה לאור הגדלת הנגישות לשוק האיטלקי והקולומביאני. בנוסף, שילוב קו המוצרים הנוכחי של ווטרטק עם מוצרי קבוצת ארד יגדילו את יכולת המכירה שלה באזורי פעילותה הנוכחיים והעתידיים. בכוונתנו להמשיך ולפעול לכניסה לשווקים צומחים חדשים ובמקביל להמשיך ולפעול להמשך הצמיחה בשווקים העיקריים בהם אנו פועלים בדגש על ארה"ב, ישראל וספרד."
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
