סודהסטרים סקרלט גו'הנסון
צילום: פרסומת סודהסטרים

סודהסטרים זינקה ב-95% השנה. מי בית ההשקעות שהיה בשורט?

קרנות הנאמנות של פסגות, אלטשולר-שחם ומור הן המרוויחות הגדולות מרכישת סודהסטרים; עמיתי מנורה גרפו 260 מיליון שקל. וגם כמה מחזיק המנכ"ל?
ערן סוקול | (3)

מוקדם יותר הבוקר (ב') דיווחנו על עסקת הענק לרכישת סודהסטרים על ידי פפסיקו תמורת כ-3.2 מיליארד דולר. מניית החברה רשמה מתחילת השנה זינוק של כ-95% וצפויה לזנק עוד כ-10% עם חידוש המסחר בשל הפרמיה שמשקפת העסקה. בדיקת Bizportal העלתה כי קרנות הנאמנות של בית ההשקעות פסגות הינן בעלות החשיפה הגדולה ביותר לסודהסטרים, כאשר מנגד קרנות הנאמנות של בית ההשקעות אילים צפויות להפסיד מהמהלך, שכן הן היו בפוזיציית שורט על המניה.   

בדיקת Bizportal העלתה כי נכון לסוף חודש מאי, קרנות הנאמנות של בתי ההשקעות פסגות, אלטשולר-שחם ומור הן המרוויחות הגדולות מרכישת סודהסטרים, עם חשיפה של כ-200 מיליון שקל למניה. כאשר החשיפה הגדולה ביותר הינה בקרנות הנאמנות של פסגות - כ-98 מיליון שקל, הקרנות של אלטשולר-שחם - כ-57 מיליון שקל וחשיפת הקרנות של מור בית השקעות - כ-51 מיליון שקל.

מנגד, בקרנות הנאמנות של בית ההשקעות אילים, צפוי להירשם הפסד מעסקת סודהסטרים, שכן מנהלי הקרנות של אילים פתחו פוזיציית שורט על המניה, בהיקף של כ-2,000 מניות, אשר בהתאם למחיר הרכישה משקפות שווי של כמיליון שקל. 

 

מניית סודהסטרים, זינוק של כ-680% מאז הרישום לתל אביב

הציבור רושם רווח של כ-130 מיליון שקל תוך יום בחיסכון ארוך הטווח

בדיקת Bizportal העלתה כי נכון לסוף חודש מאי, הציבור הישראלי מושקע בכ-1.3 מיליארד שקל במניית סודהסטרים בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה וזאת בישראל בלבד. כאשר נכון לסוף חודש מאי, החשיפה הגבוהה ביותר הינה במנורה, עם כמיליון מניות בשווי של כ-530 מיליון שקל, לאחר מכן עמיתים עם חשיפה של כ-185 מיליון שקל והפניקס עם חשיפה של כ-150 מיליון שקל. מנגד, החשיפה נמוכה ביותר נרשמה במיטב דש - כ-127 אלף שקל בלבד.

כאמור, מבין הגופים המוסדיים, עמיתי ומבוטחי קבוצת מנורה מבטחים הנם המרוויחים העיקריים מההשקעה בסודהסטרים עם רווח מצטבר שנאמד בכ-260 מיליון שקל - ותשואה של כ-200% משנת 2017. יוני טל, מנהל אגף השקעות ומשנה למנכ"ל מנורה מבטחים ביטוח מסר בתגובה להודעה על העסקה: "אנו מברכים על העסקה. ההשקעה בסודהסטרים הניבה תשואה נאה למבוטחי ועמיתי קבוצת מנורה מבטחים. השקעה זו הנה חלק מהמדיניות לגיוון השקעות הקבוצה והנבת תשואה עודפת ביחס לחלופות ההשקעה".

לפי הדיווח האחרון, גם דניאל בירנבאום, מנכ"ל החברה, צפוי להתעשר עוד יותר, שכן בירנבאום מחזיק במניות בשווי של כ-75 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אברהם 21/08/2018 01:47
    הגב לתגובה זו
    אז קפיצה של 10% היא לא בשמים והזמן שיתגלגל עד למימוש הקניה גם הוא לא מחר. אז מה באמת קרה?
  • 1.
    רועי 20/08/2018 14:11
    הגב לתגובה זו
    אולי תעשו משהו הפוך על מניה עם סיכוי לעלות מאות אחוזים?
  • ניס 20/08/2018 16:28
    הגב לתגובה זו
    אתה ממילא לא תקנה.עדיף לקנות מניה טובה ב1000$ ממניה מחורבנת ב 1$
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.