בעל השליטה בספאנטק רוצה מענק ביצועים על תפקידו כיו"ר
ספאנטק ספאנטק -1.08% תעשיות נענתה לבקשתו של יו"ר הדירקטוריון, יחזקאל ניסן, ואישרה סעיף מענק ביצועים כשדרוג לחוזהו מ-2014. לפי הסכם העסקה החדש ניסן עשוי לקבל מענק שנתי בשיעור של עד 2% מהרווח התפעולי השנתי, ועד לרף של 600 אלף שקל.
שכרו של ניסן נותר זהה לחוזה הקודם ויעמוד על כ-118 אלף שקל (ברוטו) לחודש, לא צמוד למדד המחירים לצרכן. עלות השכר המצרפית של ניסן, כולל המענק, לא תעלה על 2.22 מיליון שקל בשנה. בתוך כך, מניית החברה מאבדת 2.7% ורושמת יום שלישי רצוף של ירידות. בהתאם להוראות חוק החברות, תנאי כהונהתו והעסקתו של בעל שליטה בחברה מובאים אחת לשלוש שנים לאישור בוועדת התגמול של החברה, בדירקטוריון החברה ובאסיפה כללית של בעלי מניות החברה ברוב מיוחד, ועל כן נדרש הדירקטוריון לאשר מחדש את חוזהו של יו"ר הדירקטוריון. החברה אם כך, מאשרת לניסן מענק ביצועים אך זאת בניגוד גמור למדיניות התגמול של החברה כפי שאושרה באוגוסט האחרון, בה נקבע כי דירקטורים בחברה לא יהיו זכאים לתשלום מענק שנתי משתנה ותלוי ביצועים. בספאנטק אומרים כי "ועדת התגמול ודירקטוריון החברה דנו בנתונים השוואתיים בדבר תנאי ההתקשרות של חברות בנות השוואה לחברה בתפקידים דומים ולדעת ועדת התגמול והדירקטוריון, בין היתר בהסתמך על הנתונים ההשוואתיים כאמור, לאור היקף השקעתו של מר ניסן ותרומתו להצלחת פעילות החברה, תנאי התגמול הינם הולמים וראויים, ואינם חורגים מהמקובל בחברות הפועלות בתחום הפעילות של החברות ובהיקפי פעילות דומים, וכי החריגה מתנאי מדיניות התגמול הינה סבירה והולמת בנסיבות העניין". ספאנטק תעשיות, וחברת הבת שלה הינן קבוצה תעשייתית העוסקת בייצור ושיווק בד לא ארוג, המיוצר בשיטת איחוי באמצעות מים בלחץ גבוה (טכנולוגיית ה-WATER ENTANGLEMENT).הבד המיוצר משמש כחומר גלם לתעשיית המטליות הלחות, מוצרי היגיינה, פדים רפואיים, שימושים רפואיים אחרים ותעשיות שונות. ספאנטק פועלת בישראל, ובאמצעות חברת הבת בארה"ב.
- 1.לא ברור 18/01/2018 14:37הגב לתגובה זו2% ממה? האם היעדים מאתגרים (אולי קבע מענק שיהיה שווה לבעלי המניות?)
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
