ברק סורני פסגות
צילום: יח"צ

ברק סורני: "מחזורי המסחר חזרו לעלות אחרי 8 שנים"

ברק סורני מנכ"ל פסגות: "החדשות הטובות הן שהשנה סוף סוף מחזורי המסחר חזרו לעלות". טל קדם: "הנהגה של הבורסה מובילה שינוי גדול"

גיא בן סימון | (4)

חברת דן אנד ברדסטריט כינסה הבוקר את בכירי שוק ההון בבורסה באחות בית בתל אביב, על מנת לדון בעניין הבראת הבורסה בשוק המקומי, מחזורי המסחר והיעדר המשקיעים הזרים בשוק המקומי.

ברק סורני, מנכ"ל פסגות: "החדשות הטובות הן שהשנה סוף סוף מחזורי המסחר חזרו לעלות אחרי 8-9 שנים של ירידה. עדיין אם לא נראה את המשקיעים הזרים חוזרים באמת לפעול בבורסה כמו שהיינו עדים עד 2010 - לא יקרה הרבה מבחינת המחזורים. צריך להחזיר את הזרים. כולנו נשמח לראות חברות זרות, כולל חברות הייטק".

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש: "יש לנו עוד לאן לשאוף מבחינת המחזורים. צריך לבחון איך מחזירים משקיעים לארץ, אני חושב שיש פה בעיה של היצע. יש פה הרבה מניות עם נזילות נמוכה מדי".

טל קדם מנכ"ל, הראל פיננסים: "אני חושב שההנהגה של הבורסה מובילה שינוי הרבה יותר גדול מכפי שמדברים עליו. האינטרס הוא בורסה חזקה וזה מה שקורה".

גלעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם: "זה לא מספיק. בשנות ה-90 השוק היה הרבה יותר תוסס מהיום. היו הרבה שחקנים והיה אקשן כל הזמן, אני לא רואה את זה היום. 30 שנה אחרי ואנו רחוקים ממה שהיה בשנות ה-90. אני חושב שמספר השחקנים פה מאד מצומצם. המחזורים שיורדים זה בגלל המספר מועט של דעות, אין עם מי להחליף ידיים, אין מפגשים. מבחינת הרשות לניירות ערך יחד עם הבורסה עליהם לעודד הקמת קרנות גידור, שיהיו יותר שחקנים. כל עניין ההשאלות עדיין לא השתנה משנות ה-90. יש עוד הרבה מה לעשות. ראינו חברות שעזבו את הבורסה בגלל רגולציה שהיתה נוקשה מדי". בעניין הרגולציה, אמר אלטשולר: "יש רגולציה עודפת היכן שלא צריך ומגד חסרה רגולציה היכן שדרוש. צריך להבין לאן נושפת הרוח ולא תמיד פועלים מהר".

אלי לוי, מנכ"ל מור קרנות נאמנות: "היינו שמחים לראות יותר מניות מגיעות, בטח חברות ממשלתיות גדולות. אנו רואים שיש פחות חברות שמגיעות. שוק האג"ח סחיר, יש מחזורים מספקים, רוב הכסף מושקע באג"ח. סך הכל אנו כן רואים צעדים שקורים. המרווחים היום נמוכים רוחבית, לא רק בחברות האמריקאיות, אני מכיר שתי חברות שניסו לעשות הרחבה ללא הצלחה.. צריך לנהל את הסיכונים שם מעבר לשוק הקונצרני בישראל".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נס 15/01/2018 16:28
    הגב לתגובה זו
    חייבים להוריד את מס הבורסה 25 אחוז מאד גבוהה זה גזל וגניבה לאור היום של הממשלה ..מימלא רוב הציבור מפסיד במניות אך כשיש איזה רווח קטן .שוחטים את המשקיע הקטן..לא יפה לא מוסרי..
  • 3.
    ארדון 15/01/2018 10:56
    הגב לתגובה זו
    אם כחלון פחלון יוריד את המס, ישסיכוי שהבורסה תתעורר. אבל אם אין שכל אין דאגות. ולכן כדאי להשקיע היום רק בבורסות חו"ל, וזה מה שעשיתי ב-5 השנים האחרונות.
  • 2.
    בנדלן 60 אלף שקל פטור לשנה בבורסה 25 אחוז מי השקל הראשו (ל"ת)
    הרסתם את הבורסה 15/01/2018 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צריך להוריד את המס בשנות 90 לא היה מס על הבורסה 25 אחו (ל"ת)
    מס מוגזם 15/01/2018 10:43
    הגב לתגובה זו
חי גאליס, מנכ"ל ביגחי גאליס, מנכ"ל ביג
ראיון

מנכ״ל ביג: "הפדיונות בגלילות חזקים בכל ימות השבוע - לא רק בסופי שבוע"

"ביג גלילות הוא הנכס הגדול והמשמעותי ביותר מבין הנכסים החדשים, ולכן התרומה שלו משמעותית", אומר מנכ"ל ביג חי גאליס. "בישראל אנחנו צומחים מעל 20% ובאירופה מעל 50%" ומציין: "זהו רבעון שיא, אבל עוד שיאים לפנינו" - על התוצאות הרבעוניות של ביג והמיקוד להמשך
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג חי גאליס

ביג ביג 2.52%   עדכנה על תוצאות הרבעון השלישי ובהם עליה בכל המדדים. ההכנסות מהשכרה ודמי ניהול הגיעו ברבעון ל-704 מיליון שקל, קפיצה של 17% לעומת הרבעון המקביל, והרווח הגולמי טיפס גם הוא בכ-17% והסתכם ב-527 מיליון שקל לעומת 450 מיליון שקל אשתקד. תרומה גדולה לצמיחה מגיעה מפתיחה של פרויקטים חדשים והרחבות בישראל, ובהם בניין A בלנדמרק תל אביב, ביג פאשן גלילות, אור עקיבא, גדרה וכרמי גת, לצד תרומה של נכסים שנרכשו בפולין ובסרביה.

המניה של ביג עלתה מתחילת השנה ב-34% וב-12 חודשים קפצה כ-63%,והיא נסחרת בשווי שוק של כ-18.1 מיליארד שקל נושקת לשווי של מליסרון שנע על 19.4 מיליארד שקל. לפי ה-FFO הרבעוני היא במכפיל FFO של 18 - גבוה יחסית לענף, במליסרון שדיווחה במקביל לביג ה-FFO ברבעון עלה בכ-5% לכ-311 מיליון שקל מה שנותן לה מכפיל FFO של 16.

בנתונים המאוחדים ביג הציגה עליה גם בהיקף הפעילות הכוללת. ההכנסות ברבעון עלו לכ-695 מיליון שקל, ה-NOI עומד על 510.8 מיליון שקל וה-FFO על 254 מיליון שקל. שיעורי התפוסה נותרים גבוהים, כמעט מלאים בישראל וכ-99% באירופה, והפדיונות ממשיכים להתרחב הן במרכזים בישראל והן באירופה וברומניה.

כדי להבין את התמונה הרחבה יותר ובעיקר את הביצועים של הנכסים החדשים כמו ביג פאשן גלילות ואת הצמיחה בפעילות בארץ ובאירופה שוחחנו עם מנכ״ל החברה, חי גאליס. הוא מפרט כיצד הפרויקטים שנפתחו בשנה האחרונה משתלבים בתוצאות, מה צפוי להיכנס לפעילות במהלך השנה הקרובה ומה המיקוד קדימה.

תוצאות מצוינות עם עליה בכל המדדים לצד שיעורי תפוסה שקרובים למאה אחוז בישראל ובאירופה - איך אתה מסכם את התקופה?

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%

כצפוי ולאחר קרוב לשנתיים בנק ישראל הפחית את הריבית ל-4.25%, העליות במדדים התחזקו לאחר הודעת הריבית ומה קורה בשוק אגרות החוב?

מערכת ביזפורטל |

הריבית המוניטרית בישראל ירדה היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה - בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית


הורדת הריבית תומכת בשוק, העליות התחזקו מכ-0.5%-0.7% למעל 1.5%. בלטו במיוחד מניות הביטוח. מדד הביטוח זינק ב-4%.  אין סיבה לעליות במניות הביטוח חוץ מסיבה טכנית - יש הרבה כסף בקרנות הפיננסיות ועל רקע החשש ממניות הבנקים בשל המיסוי יש הסתה של כספים מהבנקים לביטוח.  


גם הנדל"ן זינק. כאן יש קשר להפחתת הריבית. התקווה היא שהיקף הרוכשים יחזור לעלות, שהביקוש לדירות יגבר. הפחתת ריבית משפיעה על החזר המשכנתא ומאפשרת לרוכשים יותר גמישות. במילים אחרות, הם צריכים פחות הון כדי לרכוש את אותה הדירה. זה יכול לייצר ביקושים, אבל צריך לזכור שמדובר בסה"כ ברבע אחוז והשפעה מינורית על החזרי המשכנתא - סדר גודל של 70 שקל בחודש למשכנתא ממוצעת. 

אבל, מבחינת אווירה, יש אווירה טובה, והשוק מסתכל באופטימיות על הדירות למגורים. זה הוביל היום לעליות של 2.3% במדדי הנדל"ן. 



מעניין לראות מה קורה בשוק האג"ח. אגרות חוב שקליות ממשלתיות אמורות להיות מושפעות מהפחתת הריבית ב"המרה" מלאה. כלומר, רבע אחוז של הורדת ריבית אמור להוביל להפחתה של רבע אחוז באגרות החוב. אבל זה לא קורה. אגרות החוב השקליות לא זזות. הסיבה ברורה: הכל כבר גלום במחירים. הורדת הריבית היתה צפויה לגמרי.