ברק סורני פסגות
צילום: יח"צ

ברק סורני: "מחזורי המסחר חזרו לעלות אחרי 8 שנים"

ברק סורני מנכ"ל פסגות: "החדשות הטובות הן שהשנה סוף סוף מחזורי המסחר חזרו לעלות". טל קדם: "הנהגה של הבורסה מובילה שינוי גדול"

גיא בן סימון | (4)

חברת דן אנד ברדסטריט כינסה הבוקר את בכירי שוק ההון בבורסה באחות בית בתל אביב, על מנת לדון בעניין הבראת הבורסה בשוק המקומי, מחזורי המסחר והיעדר המשקיעים הזרים בשוק המקומי.

ברק סורני, מנכ"ל פסגות: "החדשות הטובות הן שהשנה סוף סוף מחזורי המסחר חזרו לעלות אחרי 8-9 שנים של ירידה. עדיין אם לא נראה את המשקיעים הזרים חוזרים באמת לפעול בבורסה כמו שהיינו עדים עד 2010 - לא יקרה הרבה מבחינת המחזורים. צריך להחזיר את הזרים. כולנו נשמח לראות חברות זרות, כולל חברות הייטק".

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש: "יש לנו עוד לאן לשאוף מבחינת המחזורים. צריך לבחון איך מחזירים משקיעים לארץ, אני חושב שיש פה בעיה של היצע. יש פה הרבה מניות עם נזילות נמוכה מדי".

טל קדם מנכ"ל, הראל פיננסים: "אני חושב שההנהגה של הבורסה מובילה שינוי הרבה יותר גדול מכפי שמדברים עליו. האינטרס הוא בורסה חזקה וזה מה שקורה".

גלעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם: "זה לא מספיק. בשנות ה-90 השוק היה הרבה יותר תוסס מהיום. היו הרבה שחקנים והיה אקשן כל הזמן, אני לא רואה את זה היום. 30 שנה אחרי ואנו רחוקים ממה שהיה בשנות ה-90. אני חושב שמספר השחקנים פה מאד מצומצם. המחזורים שיורדים זה בגלל המספר מועט של דעות, אין עם מי להחליף ידיים, אין מפגשים. מבחינת הרשות לניירות ערך יחד עם הבורסה עליהם לעודד הקמת קרנות גידור, שיהיו יותר שחקנים. כל עניין ההשאלות עדיין לא השתנה משנות ה-90. יש עוד הרבה מה לעשות. ראינו חברות שעזבו את הבורסה בגלל רגולציה שהיתה נוקשה מדי". בעניין הרגולציה, אמר אלטשולר: "יש רגולציה עודפת היכן שלא צריך ומגד חסרה רגולציה היכן שדרוש. צריך להבין לאן נושפת הרוח ולא תמיד פועלים מהר".

אלי לוי, מנכ"ל מור קרנות נאמנות: "היינו שמחים לראות יותר מניות מגיעות, בטח חברות ממשלתיות גדולות. אנו רואים שיש פחות חברות שמגיעות. שוק האג"ח סחיר, יש מחזורים מספקים, רוב הכסף מושקע באג"ח. סך הכל אנו כן רואים צעדים שקורים. המרווחים היום נמוכים רוחבית, לא רק בחברות האמריקאיות, אני מכיר שתי חברות שניסו לעשות הרחבה ללא הצלחה.. צריך לנהל את הסיכונים שם מעבר לשוק הקונצרני בישראל".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נס 15/01/2018 16:28
    הגב לתגובה זו
    חייבים להוריד את מס הבורסה 25 אחוז מאד גבוהה זה גזל וגניבה לאור היום של הממשלה ..מימלא רוב הציבור מפסיד במניות אך כשיש איזה רווח קטן .שוחטים את המשקיע הקטן..לא יפה לא מוסרי..
  • 3.
    ארדון 15/01/2018 10:56
    הגב לתגובה זו
    אם כחלון פחלון יוריד את המס, ישסיכוי שהבורסה תתעורר. אבל אם אין שכל אין דאגות. ולכן כדאי להשקיע היום רק בבורסות חו"ל, וזה מה שעשיתי ב-5 השנים האחרונות.
  • 2.
    בנדלן 60 אלף שקל פטור לשנה בבורסה 25 אחוז מי השקל הראשו (ל"ת)
    הרסתם את הבורסה 15/01/2018 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צריך להוריד את המס בשנות 90 לא היה מס על הבורסה 25 אחו (ל"ת)
    מס מוגזם 15/01/2018 10:43
    הגב לתגובה זו
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג |

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -7.31%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."