ברק סורני פסגות
צילום: יח"צ

ברק סורני: "מחזורי המסחר חזרו לעלות אחרי 8 שנים"

ברק סורני מנכ"ל פסגות: "החדשות הטובות הן שהשנה סוף סוף מחזורי המסחר חזרו לעלות". טל קדם: "הנהגה של הבורסה מובילה שינוי גדול"

גיא בן סימון | (4)

חברת דן אנד ברדסטריט כינסה הבוקר את בכירי שוק ההון בבורסה באחות בית בתל אביב, על מנת לדון בעניין הבראת הבורסה בשוק המקומי, מחזורי המסחר והיעדר המשקיעים הזרים בשוק המקומי.

ברק סורני, מנכ"ל פסגות: "החדשות הטובות הן שהשנה סוף סוף מחזורי המסחר חזרו לעלות אחרי 8-9 שנים של ירידה. עדיין אם לא נראה את המשקיעים הזרים חוזרים באמת לפעול בבורסה כמו שהיינו עדים עד 2010 - לא יקרה הרבה מבחינת המחזורים. צריך להחזיר את הזרים. כולנו נשמח לראות חברות זרות, כולל חברות הייטק".

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש: "יש לנו עוד לאן לשאוף מבחינת המחזורים. צריך לבחון איך מחזירים משקיעים לארץ, אני חושב שיש פה בעיה של היצע. יש פה הרבה מניות עם נזילות נמוכה מדי".

טל קדם מנכ"ל, הראל פיננסים: "אני חושב שההנהגה של הבורסה מובילה שינוי הרבה יותר גדול מכפי שמדברים עליו. האינטרס הוא בורסה חזקה וזה מה שקורה".

גלעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם: "זה לא מספיק. בשנות ה-90 השוק היה הרבה יותר תוסס מהיום. היו הרבה שחקנים והיה אקשן כל הזמן, אני לא רואה את זה היום. 30 שנה אחרי ואנו רחוקים ממה שהיה בשנות ה-90. אני חושב שמספר השחקנים פה מאד מצומצם. המחזורים שיורדים זה בגלל המספר מועט של דעות, אין עם מי להחליף ידיים, אין מפגשים. מבחינת הרשות לניירות ערך יחד עם הבורסה עליהם לעודד הקמת קרנות גידור, שיהיו יותר שחקנים. כל עניין ההשאלות עדיין לא השתנה משנות ה-90. יש עוד הרבה מה לעשות. ראינו חברות שעזבו את הבורסה בגלל רגולציה שהיתה נוקשה מדי". בעניין הרגולציה, אמר אלטשולר: "יש רגולציה עודפת היכן שלא צריך ומגד חסרה רגולציה היכן שדרוש. צריך להבין לאן נושפת הרוח ולא תמיד פועלים מהר".

אלי לוי, מנכ"ל מור קרנות נאמנות: "היינו שמחים לראות יותר מניות מגיעות, בטח חברות ממשלתיות גדולות. אנו רואים שיש פחות חברות שמגיעות. שוק האג"ח סחיר, יש מחזורים מספקים, רוב הכסף מושקע באג"ח. סך הכל אנו כן רואים צעדים שקורים. המרווחים היום נמוכים רוחבית, לא רק בחברות האמריקאיות, אני מכיר שתי חברות שניסו לעשות הרחבה ללא הצלחה.. צריך לנהל את הסיכונים שם מעבר לשוק הקונצרני בישראל".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נס 15/01/2018 16:28
    הגב לתגובה זו
    חייבים להוריד את מס הבורסה 25 אחוז מאד גבוהה זה גזל וגניבה לאור היום של הממשלה ..מימלא רוב הציבור מפסיד במניות אך כשיש איזה רווח קטן .שוחטים את המשקיע הקטן..לא יפה לא מוסרי..
  • 3.
    ארדון 15/01/2018 10:56
    הגב לתגובה זו
    אם כחלון פחלון יוריד את המס, ישסיכוי שהבורסה תתעורר. אבל אם אין שכל אין דאגות. ולכן כדאי להשקיע היום רק בבורסות חו"ל, וזה מה שעשיתי ב-5 השנים האחרונות.
  • 2.
    בנדלן 60 אלף שקל פטור לשנה בבורסה 25 אחוז מי השקל הראשו (ל"ת)
    הרסתם את הבורסה 15/01/2018 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צריך להוריד את המס בשנות 90 לא היה מס על הבורסה 25 אחו (ל"ת)
    מס מוגזם 15/01/2018 10:43
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.