ברק סורני פסגות
צילום: יח"צ

ברק סורני: "מחזורי המסחר חזרו לעלות אחרי 8 שנים"

ברק סורני מנכ"ל פסגות: "החדשות הטובות הן שהשנה סוף סוף מחזורי המסחר חזרו לעלות". טל קדם: "הנהגה של הבורסה מובילה שינוי גדול"

גיא בן סימון | (4)

חברת דן אנד ברדסטריט כינסה הבוקר את בכירי שוק ההון בבורסה באחות בית בתל אביב, על מנת לדון בעניין הבראת הבורסה בשוק המקומי, מחזורי המסחר והיעדר המשקיעים הזרים בשוק המקומי.

ברק סורני, מנכ"ל פסגות: "החדשות הטובות הן שהשנה סוף סוף מחזורי המסחר חזרו לעלות אחרי 8-9 שנים של ירידה. עדיין אם לא נראה את המשקיעים הזרים חוזרים באמת לפעול בבורסה כמו שהיינו עדים עד 2010 - לא יקרה הרבה מבחינת המחזורים. צריך להחזיר את הזרים. כולנו נשמח לראות חברות זרות, כולל חברות הייטק".

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש: "יש לנו עוד לאן לשאוף מבחינת המחזורים. צריך לבחון איך מחזירים משקיעים לארץ, אני חושב שיש פה בעיה של היצע. יש פה הרבה מניות עם נזילות נמוכה מדי".

טל קדם מנכ"ל, הראל פיננסים: "אני חושב שההנהגה של הבורסה מובילה שינוי הרבה יותר גדול מכפי שמדברים עליו. האינטרס הוא בורסה חזקה וזה מה שקורה".

גלעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם: "זה לא מספיק. בשנות ה-90 השוק היה הרבה יותר תוסס מהיום. היו הרבה שחקנים והיה אקשן כל הזמן, אני לא רואה את זה היום. 30 שנה אחרי ואנו רחוקים ממה שהיה בשנות ה-90. אני חושב שמספר השחקנים פה מאד מצומצם. המחזורים שיורדים זה בגלל המספר מועט של דעות, אין עם מי להחליף ידיים, אין מפגשים. מבחינת הרשות לניירות ערך יחד עם הבורסה עליהם לעודד הקמת קרנות גידור, שיהיו יותר שחקנים. כל עניין ההשאלות עדיין לא השתנה משנות ה-90. יש עוד הרבה מה לעשות. ראינו חברות שעזבו את הבורסה בגלל רגולציה שהיתה נוקשה מדי". בעניין הרגולציה, אמר אלטשולר: "יש רגולציה עודפת היכן שלא צריך ומגד חסרה רגולציה היכן שדרוש. צריך להבין לאן נושפת הרוח ולא תמיד פועלים מהר".

אלי לוי, מנכ"ל מור קרנות נאמנות: "היינו שמחים לראות יותר מניות מגיעות, בטח חברות ממשלתיות גדולות. אנו רואים שיש פחות חברות שמגיעות. שוק האג"ח סחיר, יש מחזורים מספקים, רוב הכסף מושקע באג"ח. סך הכל אנו כן רואים צעדים שקורים. המרווחים היום נמוכים רוחבית, לא רק בחברות האמריקאיות, אני מכיר שתי חברות שניסו לעשות הרחבה ללא הצלחה.. צריך לנהל את הסיכונים שם מעבר לשוק הקונצרני בישראל".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נס 15/01/2018 16:28
    הגב לתגובה זו
    חייבים להוריד את מס הבורסה 25 אחוז מאד גבוהה זה גזל וגניבה לאור היום של הממשלה ..מימלא רוב הציבור מפסיד במניות אך כשיש איזה רווח קטן .שוחטים את המשקיע הקטן..לא יפה לא מוסרי..
  • 3.
    ארדון 15/01/2018 10:56
    הגב לתגובה זו
    אם כחלון פחלון יוריד את המס, ישסיכוי שהבורסה תתעורר. אבל אם אין שכל אין דאגות. ולכן כדאי להשקיע היום רק בבורסות חו"ל, וזה מה שעשיתי ב-5 השנים האחרונות.
  • 2.
    בנדלן 60 אלף שקל פטור לשנה בבורסה 25 אחוז מי השקל הראשו (ל"ת)
    הרסתם את הבורסה 15/01/2018 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צריך להוריד את המס בשנות 90 לא היה מס על הבורסה 25 אחו (ל"ת)
    מס מוגזם 15/01/2018 10:43
    הגב לתגובה זו
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?