ברק סורני פסגות
צילום: יח"צ

ברק סורני: "מחזורי המסחר חזרו לעלות אחרי 8 שנים"

ברק סורני מנכ"ל פסגות: "החדשות הטובות הן שהשנה סוף סוף מחזורי המסחר חזרו לעלות". טל קדם: "הנהגה של הבורסה מובילה שינוי גדול"

גיא בן סימון | (4)

חברת דן אנד ברדסטריט כינסה הבוקר את בכירי שוק ההון בבורסה באחות בית בתל אביב, על מנת לדון בעניין הבראת הבורסה בשוק המקומי, מחזורי המסחר והיעדר המשקיעים הזרים בשוק המקומי.

ברק סורני, מנכ"ל פסגות: "החדשות הטובות הן שהשנה סוף סוף מחזורי המסחר חזרו לעלות אחרי 8-9 שנים של ירידה. עדיין אם לא נראה את המשקיעים הזרים חוזרים באמת לפעול בבורסה כמו שהיינו עדים עד 2010 - לא יקרה הרבה מבחינת המחזורים. צריך להחזיר את הזרים. כולנו נשמח לראות חברות זרות, כולל חברות הייטק".

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש: "יש לנו עוד לאן לשאוף מבחינת המחזורים. צריך לבחון איך מחזירים משקיעים לארץ, אני חושב שיש פה בעיה של היצע. יש פה הרבה מניות עם נזילות נמוכה מדי".

טל קדם מנכ"ל, הראל פיננסים: "אני חושב שההנהגה של הבורסה מובילה שינוי הרבה יותר גדול מכפי שמדברים עליו. האינטרס הוא בורסה חזקה וזה מה שקורה".

גלעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם: "זה לא מספיק. בשנות ה-90 השוק היה הרבה יותר תוסס מהיום. היו הרבה שחקנים והיה אקשן כל הזמן, אני לא רואה את זה היום. 30 שנה אחרי ואנו רחוקים ממה שהיה בשנות ה-90. אני חושב שמספר השחקנים פה מאד מצומצם. המחזורים שיורדים זה בגלל המספר מועט של דעות, אין עם מי להחליף ידיים, אין מפגשים. מבחינת הרשות לניירות ערך יחד עם הבורסה עליהם לעודד הקמת קרנות גידור, שיהיו יותר שחקנים. כל עניין ההשאלות עדיין לא השתנה משנות ה-90. יש עוד הרבה מה לעשות. ראינו חברות שעזבו את הבורסה בגלל רגולציה שהיתה נוקשה מדי". בעניין הרגולציה, אמר אלטשולר: "יש רגולציה עודפת היכן שלא צריך ומגד חסרה רגולציה היכן שדרוש. צריך להבין לאן נושפת הרוח ולא תמיד פועלים מהר".

אלי לוי, מנכ"ל מור קרנות נאמנות: "היינו שמחים לראות יותר מניות מגיעות, בטח חברות ממשלתיות גדולות. אנו רואים שיש פחות חברות שמגיעות. שוק האג"ח סחיר, יש מחזורים מספקים, רוב הכסף מושקע באג"ח. סך הכל אנו כן רואים צעדים שקורים. המרווחים היום נמוכים רוחבית, לא רק בחברות האמריקאיות, אני מכיר שתי חברות שניסו לעשות הרחבה ללא הצלחה.. צריך לנהל את הסיכונים שם מעבר לשוק הקונצרני בישראל".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נס 15/01/2018 16:28
    הגב לתגובה זו
    חייבים להוריד את מס הבורסה 25 אחוז מאד גבוהה זה גזל וגניבה לאור היום של הממשלה ..מימלא רוב הציבור מפסיד במניות אך כשיש איזה רווח קטן .שוחטים את המשקיע הקטן..לא יפה לא מוסרי..
  • 3.
    ארדון 15/01/2018 10:56
    הגב לתגובה זו
    אם כחלון פחלון יוריד את המס, ישסיכוי שהבורסה תתעורר. אבל אם אין שכל אין דאגות. ולכן כדאי להשקיע היום רק בבורסות חו"ל, וזה מה שעשיתי ב-5 השנים האחרונות.
  • 2.
    בנדלן 60 אלף שקל פטור לשנה בבורסה 25 אחוז מי השקל הראשו (ל"ת)
    הרסתם את הבורסה 15/01/2018 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צריך להוריד את המס בשנות 90 לא היה מס על הבורסה 25 אחו (ל"ת)
    מס מוגזם 15/01/2018 10:43
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות קופצת 7%, רמי לוי ב-4.9%; ברנד נופלת 9.6% - מגמה חיובית במדדים

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה עולה במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי מזנקת כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור בתוצאות טובות - היום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי קרב אל קיצו - מי דיווחו ובמהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.4%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.1%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.3%. ת"א נפט וגז יורד 0.5%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.2% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.6%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.