פסגות: "החיבוק החם שטראמפ קיבל - לא היה בהכרח מוצדק"
טראמפ המתיחות הגיאופוליטית בין מעצמות הגרעין התעצמה בסוף השבוע האחרון, כאשר סין התייצבה לימינה של צפון קוריאה במידה וארה"ב תתקוף ראשונה. השווקים מעבר לים נסחרים בעצבנות ובבית ההשקעות פסגות הוציאו התייחסות לעניין תחת השאלה: "האם החיבוק החם שטארמפ קיבל מהמשקיעים היה מוצדק?".
גרינפלד: "לא ברור מה יותר מדאיג אותנו, זה שנשיא ארה"ב מתנסח כמו דמות מסרט של טרנטינו או זה שסין הפכה להיות פתאום המבוגר האחראי בזירה הגלובלית. כך או כך, מפלס החששות של השווקים שנהנו מתקופה ארוכה של חוסר דאגות עלה בשבוע שעבר, מה שבא לידי ביטוי בירידות בשוקי המניות, ירידות בתשואות האג"ח הממשלתיות, עלייה במדד ה-VIX ועלייה במחיר הזהב. כמובן שעוד מוקדם מדי כדי להעריך עד לאן המתיחות בין ארה"ב לצ.קוריאה תיקח אותנו אבל אין ספק, בהינתן שהיכולת של טראמפ להעביר רפורמות משמעותיות בקונגרס ובסנאט מוגבלת מאוד, שככל שעובר הזמן הופך להיות יותר ויותר ברור שהחיבוק החם שטראמפ קיבל מהמשקיעים בתחילת דרכו לא היה בהכרח מוצדק".
"מדד המחירים של חודש יולי הפתיע מעט כאשר עלה ב-0.1% בלבד, זאת לעומת צפי לעליה של 0.2%. עם זאת, הסיפור הגדול הוא לא בהפתעה של עשירית נקודת האחוז אלא בהרכב המדד שמלמד על תופעות דפלציוניות ברורות במשק האמריקאי. הגורמים הדפלציוניים המרכזיים בחודשים האחרונים הם מחירי הרכבים המשומשים שיורדים בחדות (4.1% ב-12 החודשים האחרונים) כתוצאה מעודף היצע אדיר של רכבים מליסינג (נשמע מוכר?), מחירי הסלולר שיורדים בחדות (8.9% ב-12 החודשים האחרונים) כתוצאה מהתגברות התחרות (נשמע מוכר?) ומחירי הלינה במלונות שירדו ב-6% בחודשיים האחרונים. נכון, ניתן לומר שמדובר בגורמים זמניים בלבד אבל הניסיון המקומי מלמד שגורמים זמניים יכולים להמשך הרבה זמן. בסופו של דבר, האינפלציה השנתית עלתה מ-1.6% ל-1.7% אך אינפלציית הליבה נותרה ללא שינוי ברמה של 1.7%. יתרה מכך, האינפלציה השנתית בסעיפי השירותים השונים (ללא שירותי אנרגיה) ירדה מרמה של 3.1% בתחילת השנה ל-2.4% בלבד בחודש שעבר. אינפלציה זו היא הסממן הטוב ביותר לכוחות האינפלציוניים הבסיסיים במשק והיא ללא ספק במגמת האטה. מגמה זו מייצרת סימני שאלה בפד שעד לא מזמן העריך שהאינפלציה במגמת עליה. עם זאת, כאשר לוקחים בחשבון את ההשפעה האינפלציונית של היחלשות הדולר שצפויה לבוא לידי ביטוי בטווח של 9-6 חודשים מהיום ואת המשך השיפור בשוק העבודה, סביר להניח שהאינפלציה בארה"ב תחזור לעלות לכיוון היעד של הפד' במחצית הראשונה של השנה הבאה. לכן, ריבית הפד תוותר כנראה ברמתה עד סוף השנה ותחזור לעלות רק ב-2018".
- 3.חן 13/08/2017 18:38הגב לתגובה זוכותרת לא נכונה כלל
- 2.ביזפורטל 13/08/2017 17:29הגב לתגובה זושגרמו הפסדי עתק לחוסכים ודאגו רק לחשבון הנוסטרו שלהם נוכלים וגנבים
- 1.אלי 13/08/2017 16:27הגב לתגובה זוממתי אתם מבינים בפוליטיקה.אתם בקושי מבינים בכלכלה שרפתם למשקיעים את הכף בטבע.עדיף שלא נשמע עליכם בקרוב
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
