הסוף לייצוא תעשיית האופציות הבינאריות לחו"ל? האוצר שיגר תזכיר חוק

גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה אופציות בינאריות

על רקע הביקורת בארץ ומעבר לים, ולאחר שרשות ניירות ערך אסרה על חלק מהזירות לפעול בישראל - משרד האוצר פרסם היום (ה') תזכיר חוק לתיקון חוק ניירות ערך, האוסר על זירות סוחר ישראליות להציע מסחר באופציות בינאריות ללקוחות מחוץ לישראל.

תזכיר החוק קובע בנוסף כי לא ניתן לנהל בארץ זירת סוחר הפונה רק ללקוחות זרים, אפילו אם היא אינה מציעה מסחר באופציות בינאריות, ללא רישיון זר המתיר ניהול זירת סוחר במדינה בה מצויים הלקוחות של אותה זירה.

נזכיר כי לפני כשנה אסרה רשות ניירות ערך על זירות סוחר הפועלות מול לקוחות ישראלים לסחור באופציות בינאריות. "לעמדת הרשות המסחר באופציות בינאריות דומה במהותו למשחק הימורים. מסיבה זו ומשיקולים נוספים אסרה הרשות על זירות אלה להציע ללקוחות ישראלים לרכוש אופציות בינאריות", נכתב בהודעה. עם זאת, זירות סוחר שפעלו מישראל כלפי לקוחות זרים עדיין יכלו לסחור במכשירים פיננסיים שונים, ובכלל זה באופציות בינאריות, ללא כל הסדרה או פיקוח.

וכך נכתב בהודעה המשותפת: "במהלך השנה האחרונה הגיעו לגורמי האכיפה השונים, ובהם רשות ניירות ערך, תלונות רבות וחמורות בדבר הפסדים כספיים רבים של לקוחות ממדינות שונות ברחבי העולם, כתוצאה מפעילות מסחר בזירות סוחר ישראליות הפועלות ללא פיקוח וללא רישיון כלפי משקיעים בחו"ל, בעיקר בהקשר של פעילות באופציות בינאריות. תופעה זו צברה תאוצה רבה ויצרה הדים שליליים נרחבים בעולם, תוך גרימת נזק תדמיתי משמעותי לישראל בכלל, ולשוק ההון בישראל בפרט. על רקע זה פעל היועץ המשפטי לממשלה לתאם ולקדם את עבודת גורמי האכיפה והחקיקה. רשות ניירות ערך בשיתוף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הכינו את תזכיר החוק שפורסם היום. התזכיר מעניק לרשות ניירות ערך סמכויות אכיפה גם בנוגע לפעילותן של זירות הסוחר המנוהלות בישראל, אך פונות רק ללקוחות מחוץ לישראל".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    י. 24/02/2017 09:50
    הגב לתגובה זו
    משרד האוצר על שלוחותיו איננו מתפקד לטובת הציבור.חבורת רמאים עושה הרבה כסף בשיטות הונאה והרשות לני"ע ישנה ובכך שותפה לפשע.
  • 1.
    איתי 23/02/2017 15:28
    הגב לתגובה זו
    כל פעם אתם עושים צעד מאוחר הם ממזמן התכוננו לזה ורושמים כחברה בחול ואגב הם יושבים ברמת גן במגדל גבוהה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.