רקפת רוסק עמינח נבחרה לאחת מ-10 מנכ"לי הבנקים החדשניים בעולם

מערכת Bizportal | (3)
נושאים בכתבה רקפת רוסק עמינח

הבלוג האמריקאי המוביל BANK INNOVATION הכתיר זו השנה השנייה ברציפות את מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח, כאחת מעשרת המנכ"לים החדשניים ביותר בעולם הבנקאות לשנת 2016.

רוסק עמינח היא המנכ"לית הישראלית היחידה שהתברגה לרשימה, לצד ריצ'ארד פיירבנק - מנכ"ל Capital One, בליית' מאסטרס - מנכ"לית Digital Asset Holdings והאריט טלוואר - מנכ"ל Marcus, זרוע הלוואות הפינטק של גולדמן זאקס.

רוסק עמינח נבחרה בזכות החלטתה להקים את הבנק הדיגיטלי המלא הראשון בישראל ולאור הפיכתו של לאומי למוביל דרך בתחום הפינטק

הבלוג האמריקאי הנחשב והגדול בארה"ב בתחום הפינטק, BANK INNOVATION, פרסם אמש רשימה של עשרת המנכ"לים החדשניים ביותר בעולם הבנקאות לשנת 2016. רוסק עמינח היא המנכ"לית הישראלית היחידה שהתברגה לרשימה היוקרתית, זו השנה השנייה ברציפות, לצד מנכ"לים של ענקי בנקאות אמריקאים דוגמת Capital One, Citi, Goldman Sachs, CBW וכן חברות הפינטק המובילות Stripe ו- Monzo.

מבין הסיבות לבחירתה, ציין הבלוג את המהלך האמיץ של ה-Self Disruption, במסגרתו החליטה רוסק עמינח להקים את Pepper, הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל, שכולו יהיה במובייל, אשר הוקם בתוך לאומי כחברת סטארט-אפ לכל דבר ועניין ואשר מבוסס על מערכת ליבה חדשה לחלוטין של חברת Temenos השוויצרית. Pepper נמצא כרגע בשלב פיילוט מתקדם וצפוי להיות מושק לקהל הרחב בתחילת 2017.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ישראלי 29/12/2016 16:19
    הגב לתגובה זו
    גב' רוסק עמינח היתה מנהלת החטיבה בבנק לאומי אשר אישרה לדנקנר ושותפיו את האשראי של מאות מיליוני שקלים שאחר כך הבנק היה צריך למחוק כחוב אבוד. איך ייתכן שמנכלית כזו נכשלת מקבלת את הקרדיט הזה. על מה ולמה ?! גב' רוסק עמינח, לא נשכח ולא נסלח.
  • 2.
    אז זה בסדר שנתנה לדנקנר את כספי כולם? (ל"ת)
    ניר 29/12/2016 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממש .. שיעבדו על אחר 29/12/2016 14:15
    הגב לתגובה זו
    כמה שילמו למגזין.. כמה חברים יש במגזין... בולשיט כמעט כמו הכנס והפרס של עדיף ביטוח
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?