כלכלית ירושלים חוטפת: מירלנד מתריעה על ירידה של 32 מיליון שקל בשווי הנדל"ן

חברת הנדל"ן המרכזת את הפעילות של קבוצת פישמן ברוסיה צופה בנוסף ירידה בהון העצמי
גיא בן סימון | (5)
נושאים בכתבה מירלנד

על רקע הירידה במחיר הנפט וההשפעות על הרובל הרוסי, חברת הנדל"ן מירלנד - זרוע הפעילות ברוסיה של כלכלית ירושלים - מדווחת על ירידה של 32 מיליון דולר בשווי נכסי הנדל"ן להשקעה ואלו שבהקמה ברבעון השני. מניית כלכלית ירושלים יורדת במחזור של 2.4 מיליון שקל - יותר מפי 2 מהמחזור היומי הממוצע בחודש האחרון.

בתוך כך, מירלנד צופה כי בסיכום מחצית השנה הראשונה של 2015 סך ההון העצמי שלה יפחת ב-42 מיליון דולר, וההון העצמי המיוחס לבעלי המניות ב-40 מיליון דולר, לעומת המחצית השנה המקבילה אשתקד. בנוסף, החברה צופה כי סך נכסי הנדל"ן שלה, כולל מלאי, יפחת מסך של 571 מיליון דולר ל-506 מיליון דולר.

כלכלית ירושלים מחזיקה ב-30% ממירלנד המצויה בהסדר חוב. התשואה על האג"ח של כלכלית ירושלים נסחרת כעת בעד 11.67% בבורסה בת"א. העלייה בתשואה משקפת את אובדן אמון המשקיעים כי ביכולתה של החברה לשרת את החוב. 

מירלנד פועלת ברוסיה בייזום ופיתוח של פרויקטים לנדל"ן מניב במסחר, לוגיסטיקה, משרדים ובייזום למגורים. הפגיעה בכלכלה הרוסית כוללת, בין היתר, הרעה במצב הגיאופוליטי והיחסים עם מדינות המערב לצד ירידה משמעותית במחירי הנפט בצל התלות שלה בנפט ותוצריו.

שי עזר מ-IBI: "חברה נוספת שחשופה למצב ברוסיה היא אפריקה ישראל, וזאת במגמה שאופיינה בחודש האחרון גם במניות וגם בעליית התשואות. בכלכלית ירושלים האג"ח ירד אך פחות מזה של אפריקה. ההשפעה על אפריקה ישראל היא גדולה יותר מזו של כלכלית ירושלים, ואם המצב ברוסיה לא ישתפר אז אפריקה ישראל תהיה בבעיה יותר גדולה, בעוד כלכלית ירושלים תצליח להסתדר".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מעיר פ 05/08/2015 10:00
    הגב לתגובה זו
    הפעילות ברוסיה עדין גבוהה, צריכה גבוהה, כסף רב נמצא בשווקים, פעילות כלכלית ענפה, מחירי הנדלן לא נפלו.. מה כן נפגע שער הרובל ( הנכסים נקובים בדולרים ) והכנסות המדינה מגז ונפט ( לרוסיה יש הרבה כסף זר , זהב , ) ערך הנכסים בתרגום חופשי ירד אבל .. רוסיה רחוקה מלהתרסק כלכלית ( רוסיה זה לא יוון, רוסיה עשירה יותר מארצות הברית ואירופה יחד )
  • 4.
    מהמר ושמו דג. יש להחליף מירלנד בלהלהלנד. (ל"ת)
    ארבינקא 04/08/2015 20:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חבר 04/08/2015 18:13
    הגב לתגובה זו
    הלך עלינו!
  • 2.
    אבי 04/08/2015 15:31
    הגב לתגובה זו
    פישמן
  • 1.
    טל 04/08/2015 15:15
    הגב לתגובה זו
    מהדוחות עולה, כי יש מספיק הון לתשלומי האגח. גם אם תתבצענה תספורות, עדיין שווי הסחיר נמוך משמעותית מיתרת המזומנים שניתן לפרוע בה את החוב
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.