צרות בדיזנגוף סנטר: אדרי-אל מבקשת לדחות תשלום לאג"ח א'

חברת הנדל"ן אמורה לשלם למחזיקי שתי סדרות האג"ח שלה כ-270 מיליון שקל מעכשיו ועד יולי 2017
אבי שאולי | (1)
נושאים בכתבה דיזנגוף סנטר

הצרות של חברת אדרי-אל לא הסתיימו: חברת הנדל"ן הנמצאת בשליטת גבי אדרי דיווחה כי "עד למועד הפירעון הקרוב לא יהיו בידיה מלוא הכספים הדרושים לפירעון ובהתאם היא תפנה לנאמן אגרות החוב (סדרה א') לדחיית התשלום". לחברה חוב אג"ח של כ-270 מיליון שקל בשתי סדרות אג"ח.

חברת אדרי-אל לפי שווי של 31 מיליון שקל בלבד על רקע בעיות תזרים המזומנים השוטף. האג"ח נסחרות בתשואת של 5% עד 12%. את הרבעון הראשון סיימה עם הפסד של 

3 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 14 מיליון שקל בשנת 2014 כולה.

כחלק ממדיניות החברה לשיפור תזרים המזומנים שלה והקטנת הוצאות המימון, פעלה ופועלת החברה למימוש נכסים. הבעיה של חברת הנדל"ן הקטנה - תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של יותר מ-11 מיליון שקל.

אדרי-אל אגח א

אגרות החוב אינן מובטחות בביטחונות כלשהם. התשלום שנותר - 15 מיליון שקל שאמור היה להיות משולם ב-10 ביוני.

​אדרי-אל אגח ב

לטובת מחזיקי האג"ח שיעבוד קבוע ראשון בדרגה על כל זכויות החברה בנכסי המקרקעין המשועבדים: נכס בדיזנגוף סנטר ונכס בקרית שמונה. באוגוסט 2014 הופקדה יתרת התמורה ממכירת הנכס דיזינגוף סנטר בידי נאמן אגרות החוב סדרה ב' (רזניק-פז-נבו). החברה התחייבה לבצע עד ה-14 ביוני פדיון מוקדם חלקי לרבות עמלת פדיון מוקדם בסך ( 20.6 מיליון שקל) של 189 מיליון שקל.

לאחר הפירעון המוקדם אמורה החברה לפרוע את יתרת הקרן ביולי 2017.

האג"ח נסחרות במחיר גבוה יחסית כיוון שהחברה השלימה ברבעון הראשון עסקה למכירת הנכס העיקרי שלה - פורטפוליו של חנויות בחלק המערבי של דיזנגוף סנטר תמורת 304 מיליון שקל בתוספת מע"מ.

החברה פועלת בתחום הנדל"ן המניב המסחרי, הכולל ייזום, פיתוח, הקמה, השכרה, ניהול והחזקה של נכסי נדל"ן להשקעה בישראל.

לחברה זכויות ב-11 נכסי נדל"ן בישראל. הנכסים כוללים כ-16 אלפי מ"ר שטחי מסחר להשכרה וכ-24 אלפי מ"ר שטחים המיועדים לתעשייה במתחם גיבור ספורט בקרית שמונה, וכן קרקעות לפיתוח נכסים מניבים בסך כ-16 אלפי מ"ר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יועץ פילים בהסגר 07/06/2015 11:04
    הגב לתגובה זו
    כספים של אחרים נחשבים כבונוס לשיפור מצבם הכלכלי של כל בני המשפחה והמקורבים מבין בעלי הענין בחברה שום דבר לא השתנה..עולם כמנהגו נוהג..
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.