בן-דב לעוד תספורת? "אפשרות סבירה שסקיילקס לא תעמוד בהתחייבויותיה"

מעלות S&P קבעה לחברה רמת דירוג נמוכה של CC: "החברה נדרשת לביצועים תפעוליים חזקים ונשענת על מחיר מניית פרטנר"
אבי שאולי | (3)

עתידה של חברת סקיילקס, הנמצאת בשליטת סאני של אילן בן דב, לוט בערפל. חברת מעלות S&P מעניקה לחברה דירוג נמוך של CC עם אופק שלילי - "משקף את אי הוודאות לגבי יכולת החברה לשרת את התחייבויותיה בטווח הקצר לאחר כשל הפירעון הקודם".

לסקיילקס יש שני נכסים: הראשון - 12.6% ממניות חברת פרטנר והשני זכיון לייבוא מכשירי סמסונג לישראל.

במבט על שנת 2014 בקופת החברה מזומן ונכסים פיננסים בהיקף של 118 מיליון שקל ועוד תזרים מזומנים של 30-35 מיליון שקל. ממול ישנן חלויות חוב של כ-220 מיליון שקל ועוד השקעה ברכוש קבוע והשקעות אחרות בהיקף של כ-7 מיליון שקל.

בתחילת השנה הצליחה החברה להגיע להסכמות להסדר חוב עם נושיה ובדוחות לרבעון האחרון של שנת 2013 הוסרה הערת "עסק חי".

רמת הנזילות של סקיילקס חלשה עקב תלות במקורות כספיים חיצוניים

האנליסטים תמר שטיין וגיל אברהמי: "סקיילקס נדרשת לביצועים תפעוליים חזקים ונשענת על מחיר מניית פרטנר לצורך שירות החוב בטווח הקרוב-בינוני לפחות. בהתאם לכך, אנו רואים אפשרות סבירה שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה במלואן".

כלכלני חברת הדירוג מסבירים שרמת הנזילות של החברה נותרה חלשה עקב תלות במקורות כספיים חיצוניים. תחזית הדירוג השלילית משקפת את הערכתם שקיימת סבירות גבוהה לכשל פירעון בטווח הקצר בשל אי הוודאות הקיימת לגבי יכולתה של החברה לשרת את חובותיה.

הפרופיל הפיננסי של סקיילקס משקף את גמישותה הפיננסית המוגבלת, את הישענותה על מחזור חוב ועל הסכמת נושי החברה לביצוע החלפת בטוחות ואת תלותה הגבוהה במחיר מימוש מניות פרטנר שבהחזקתה לצורך מימון התחייבויותיה בטווח הקרוב.

הפרה החולבת פרטנר הפסיקה לחלק דיבידנדים בשנת 2012

תרחיש הנזילות הבסיסי של מעלות S&P מצביע על היתכנות גבוהה לגירעון בין מקורות החברה לשימושיה במהלך כבר במהלך 2014 - דהיינו לכשל פירעון. הצרה הגדולה ביותר של סקיילקס היא שחברת פרטנר הפסיקה לחלק דיבידנדים בשנת 2012.

גם הנכס השני של סקיילקס, ייבוא טלפונים ניידים מקוריאה, הפסיק להיות פרה חולבת. בחודש פברואר הוארך תוקף הסכם היבוא והשיווק של טלפונים סלולריים בין החברה לסמסונג, אך תמר שטיין וגיל אברהמי מצפים לירידה בהכנסות החברה והדרדרות ברמת הרווחיות התפעולית נוכח שינוי תנאי ההסכם הקובעים כי סקיילקס תחדל לשווק ציוד קצה חדש למפעילות הסלולריות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כך סקיילקס תפנה את מירב המשאבים שלה לשיווק בשוק הפתוח הכולל לקוחות קצה, קמעונאים ומפיצים. במגרש זה התחרות גדולה יותר ורמות המחירים בהתאם.

האג"ח נסחרות בטווח של 73 עד 113 אג' בהתאם לרמת הבטחונות

חברת סקיילקס נסחרת היום בשווי של 131 מיליון שקל. לחברה נותרו 6 סדרות אג"ח הנסחרות בטווח מחירים של 73 אג' עד 113 אג'. סקיילקס אג 1, סקיילקס אגח ד, סקיילקס אגח ו, סקיילקס אגח ז,

סקיילקס אגח ח ו-סקיילקס אגח ט. המחירים בהתאם לרמת הבטחונות.

סקיילקס עדיין לא פרסמה את התוצאות לסיכום הרבעון הראשון של השנה. את 2013 סיימה עם הכנסות של 1.2 מיליארד שקל והפסד של 145 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 851 מיליון שקל בשנת 2012.

רמת דירוג CC נחשבת לרמת דירוג נמוכה במידה רבה מאוד ולרמת השקעה ספקולטיבית. למרות זאת מדובר בהעלאת דירוג כיוון שהדירוג הקודם היה D - חדלות פירעון, אך חשוב לצין שהתשלומים לא בוצעו בהסכמת מחזיקי האג"ח.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    למעשה בן דוב חי על קומבינות - אין לו שקל ! (ל"ת)
    אחד 20/05/2014 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קונה אגח 20/05/2014 10:05
    הגב לתגובה זו
    גם נידר ולידקום. מוכר כמגן מס. עסקה תמורת מזומן. פרטים במייל: [email protected]
  • 1.
    פרשנות 20/05/2014 09:45
    הגב לתגובה זו
    מניות סקיילקס ילקחו למחזיקי אג"ח סקיילקס ולסאני לא יוותר דבר.
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.
חוצפה

גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן

מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים? 

תמיר חכמוף |

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33%  ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.

המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -

ההנפקה בדיסקאונט

בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.

מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.

זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.