נראה רע: המשק הישראלי צמח בקצב של 2.1% בלבד ב-Q1, הצרכן נחלש דרמטית

חולשת הצרכן: ירידה של 4% בצריכה הפרטית. חולשת העסקים בישראל: התוצר העסקי עלה ב-0.4%, הנתון הנמוך מאז משבר 2009
ידידיה אפק | (3)

המשק הישראלי לא מצליח לצבור תאוצה, להפך - מנתוני הלמ"ס שמפורסמים היום עולה כי קצב הצמיחה ברבעון הראשון עמד על 2.1% בלבד, זאת לעומת קצב צמיחה של 2.9% ברבעון הרביעי של 2013 וכאשר הכלכלנים ציפו לקצב צמיחה של 3.1%.

ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-2% ברבע הראשון של שנת 2014 בחישוב שנתי, שפירושו ירידה של 4% בהוצאה לנפש. הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע הראשון באה בהמשך לירידה של 1% ברבע הקודם ולאחר עלייה של 1.7% בחישוב שנתי ברבע השלישי של 2013.

הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע הראשון של 2014 משקפת ירידה של 2.4% בהוצאה לצריכה פרטית לצריכה שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת), לאחר ירידה של 0.9% בחישוב שנתי ברבע הקודם.

ההוצאה למוצרים בני קיימה לנפש ירדה ברבע הראשון של 2014 ב-6.0% בשיעור שנתי לאחר ירידה של 7.6% ברבע הקודם. ההוצאה לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים ירדה בשיעור של 40.2% בחישוב שנתי (12.1% בשיעור רבעוני), לאחר עלייה של 12.9% בחישוב שנתי ברבע הקודם. לעומת זאת, ההוצאות לריהוט ותכשיטים עלו בשיעור של 2.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.4% בחישוב שנתי ברבע הקודם, וההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי עלו ב-45.0% בחישוב שנתי (9.7% בחישוב רבעוני) לעומת ירידה של 42.5% בחישוב שנתי( 12.9% בחישוב רבעוני) ברבע הקודם.

עלייה ביצוא, ירידה חדה בהשקעות

העלייה בתוצר ברבע הראשון השנה משקפת עלייה של 6.3% ביצוא הסחורות והשירותים (אך ירידה של 4.4% ביצוא ללא חברות הזנק ויהלומים), צמיחה של 5.4% ביבוא הסחורות והשירותים, יציבות בהוצאות לצריכה ציבורית, לעומת ירידה של 2% בהוצאה לצריכה פרטית וירידה של 14.4% בהשקעות בנכסים קבועים.

התמ"ג העסקי עלה ברבע הראשון של שנת 2014 בשיעור של 0.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.1% ברבע הקודם ועלייה של 1.0% ברבע השלישי בשנת 2013. מדובר בעלייה הנמוכה ביותר בתמ"ג העסקי מאז 2009.

תגובות לנתוני הצמיחה

אורי גרינפלד , הכלכן הראשי של פסגות, אמר בשיחה עם Bizportal כי "מה שבולט במיוחד הוא נתוני הצריכה הפרטית. אנחנו רואים האטה שהתחילה מהרבעון השלישי של 2013, ועכשיו אנחנו רואים ממש ירידה. זה עומד בקנה אחד עם הביקוש הנמוך במשק, עם המדדים הנמוכים ועם תוצאות החברות, שם ראינו פגיעה משמעותית במיוחד בחברות הקמעונאות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"ירידה חדה ראינו גם בנתוני ההשקעות. הירידה, במיוחד בהשקעות בכלי רכב מסחריים, מראה גם היא האטה במשק כי החברות לא רוצות להשקיע עכשיו בציוד חדש לאור הצפי להאטה.

"בשורה התחתונה, צריך לזכור שנתוני הצמיחה ברבעון הרביעי עודכנו פעמיים כלפי מעלה וזה יכול לקרות גם הפעם. בהסתכלות ארוכה יותר, אני חושב שאנחנו נמשיך לראות גם השנה צמיחה בישראל, אבל בשיעור מתון יותר של 3% עד 3.5%".

"בנטרול הגז, שתרם ב-2013 0.8% לתוצר והשנה צפוי לתרום רק 0.3%, אנחנו צפויים לראות עלייה בצמיחה. כלכלות אירופה וארה"ב מתאוששות וזה צפוי להשפיע לחיוב על היצוא. מצד שני הצריכה הפרטית צפויה להישאר נמוכה ממה שראינו בשנים האחרונות".

לפי עפר קליין , ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, לא מדובר עדיין בשינוי מגמה. "על פי האומדן הראשוני של הלמ"ס, הצמיחה ברבעון הראשון של 2014 עמדה על 2.1 אחוזים בלבד בשיעור שנתי, לעומת 2.9 אחוזים ברבעון הקודם. בנוסף, הרכב הצמיחה היה חלש נרשמה ירידה מפתיעה של 2.0 אחוזים בצריכה הפרטית וירידה חדה מאוד של 14.4 אחוזים בהשקעות (בבתי מגורים ובענפי המשק)".

"הנתון הזה מצטרף להפתעה במדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, שעלה בשיעור מתון מהצפוי של 0.1 אחוז, לעומת ממוצע תחזיות לעליה של 0.6 אחוז, ולדיווחים על ירידה בפדיון רשתות השיווק".

"יחד עם זאת לא הכול שחור, בנתוני התוצר נרשמה גם עלייה של 6.3 אחוזים (בשיעור שנתי) ביצוא הסחורות והשירותים, ועלייה מתונה בלבד של 0.2 אחוז בהוצאה הציבורית. בנוסף, נזכיר שמדובר באומדן ראשוני, שהלמ"ס מעדכן באופן משמעותי. לדוגמא, הרבעון ה-4 של 2013 עודכן מ-2.3 אחוזים לפי האומדן הראשוני ל-3.2 אחוזים באומדן הקודם ול-2.9 אחוזים באומדן הנוכחי".

"לגבי השאלה האם מדובר במספר נתונים חלשים או בשינוי כיוון בכלכלה הישראלית הדעה שלנו בנקודת הזמן הנוכחית היא שלא מדובר בשינוי מגמה, ישנם הרבה אינדיקטורים חיוביים שפורסמו לאחרונה שתומכים בהמשך הצמיחה גם בארץ וגם בעולם - ביניהם נתוני שוק העבודה, מדדי אמון העסקים והצרכנים והכנסות המדינה ממסים שמלמדים על המשך פעילות ברמה סבירה".

"להערכתנו, ההפתעה הגדולה במדד האחרון ונתוני הצמיחה החלשים, מחזקים את הערכתנו הקודמת שהאינדיקטורים שתומכים בהעלאת ריבית עדיין אינם מספיק חזקים. על פי התרחיש המרכזי שלנו ריבית בנק ישראל לא תשתנה עד לסוף השנה. יחד עם זאת, על רקע הנתונים האחרונים, ההסתברות להורדת ריבית עלתה משמעותית".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ינתי פרזי 18/05/2014 15:09
    הגב לתגובה זו
    ולמה לא נשאר? לכל שאר הדברים - אוכל, רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל, חוגים, תחביבים, חופשים, ועוד ועוד.. אז מה קורה? לא רקונים כלום! עצירה מלאה ומיתון כבד! כל הכבוד לביבי שטייניץ ופישר!!!
  • 2.
    אולי הכסף נישאב עי בועת נדלן ,מי מנהל כך מדינה ביבי . (ל"ת)
    בא 18/05/2014 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ר 18/05/2014 13:15
    הגב לתגובה זו
    ובניגוד לפעם הקודמת הכלים לטיפול בהאטה העולמית הולכים ונגמרים , עם כל הכסף שזרקו לכלכלה העולמית ושוב הכל מאט האמון שיתנו השווקים בסערה הבאה הוא מוגבל ביותר , שוק האג"ח האמריקאי יודע מה הוא אומר.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: