נראה רע: המשק הישראלי צמח בקצב של 2.1% בלבד ב-Q1, הצרכן נחלש דרמטית

חולשת הצרכן: ירידה של 4% בצריכה הפרטית. חולשת העסקים בישראל: התוצר העסקי עלה ב-0.4%, הנתון הנמוך מאז משבר 2009
ידידיה אפק | (3)

המשק הישראלי לא מצליח לצבור תאוצה, להפך - מנתוני הלמ"ס שמפורסמים היום עולה כי קצב הצמיחה ברבעון הראשון עמד על 2.1% בלבד, זאת לעומת קצב צמיחה של 2.9% ברבעון הרביעי של 2013 וכאשר הכלכלנים ציפו לקצב צמיחה של 3.1%.

ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-2% ברבע הראשון של שנת 2014 בחישוב שנתי, שפירושו ירידה של 4% בהוצאה לנפש. הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע הראשון באה בהמשך לירידה של 1% ברבע הקודם ולאחר עלייה של 1.7% בחישוב שנתי ברבע השלישי של 2013.

הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע הראשון של 2014 משקפת ירידה של 2.4% בהוצאה לצריכה פרטית לצריכה שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת), לאחר ירידה של 0.9% בחישוב שנתי ברבע הקודם.

ההוצאה למוצרים בני קיימה לנפש ירדה ברבע הראשון של 2014 ב-6.0% בשיעור שנתי לאחר ירידה של 7.6% ברבע הקודם. ההוצאה לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים ירדה בשיעור של 40.2% בחישוב שנתי (12.1% בשיעור רבעוני), לאחר עלייה של 12.9% בחישוב שנתי ברבע הקודם. לעומת זאת, ההוצאות לריהוט ותכשיטים עלו בשיעור של 2.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.4% בחישוב שנתי ברבע הקודם, וההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי עלו ב-45.0% בחישוב שנתי (9.7% בחישוב רבעוני) לעומת ירידה של 42.5% בחישוב שנתי( 12.9% בחישוב רבעוני) ברבע הקודם.

עלייה ביצוא, ירידה חדה בהשקעות

העלייה בתוצר ברבע הראשון השנה משקפת עלייה של 6.3% ביצוא הסחורות והשירותים (אך ירידה של 4.4% ביצוא ללא חברות הזנק ויהלומים), צמיחה של 5.4% ביבוא הסחורות והשירותים, יציבות בהוצאות לצריכה ציבורית, לעומת ירידה של 2% בהוצאה לצריכה פרטית וירידה של 14.4% בהשקעות בנכסים קבועים.

התמ"ג העסקי עלה ברבע הראשון של שנת 2014 בשיעור של 0.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.1% ברבע הקודם ועלייה של 1.0% ברבע השלישי בשנת 2013. מדובר בעלייה הנמוכה ביותר בתמ"ג העסקי מאז 2009.

תגובות לנתוני הצמיחה

אורי גרינפלד , הכלכן הראשי של פסגות, אמר בשיחה עם Bizportal כי "מה שבולט במיוחד הוא נתוני הצריכה הפרטית. אנחנו רואים האטה שהתחילה מהרבעון השלישי של 2013, ועכשיו אנחנו רואים ממש ירידה. זה עומד בקנה אחד עם הביקוש הנמוך במשק, עם המדדים הנמוכים ועם תוצאות החברות, שם ראינו פגיעה משמעותית במיוחד בחברות הקמעונאות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"ירידה חדה ראינו גם בנתוני ההשקעות. הירידה, במיוחד בהשקעות בכלי רכב מסחריים, מראה גם היא האטה במשק כי החברות לא רוצות להשקיע עכשיו בציוד חדש לאור הצפי להאטה.

"בשורה התחתונה, צריך לזכור שנתוני הצמיחה ברבעון הרביעי עודכנו פעמיים כלפי מעלה וזה יכול לקרות גם הפעם. בהסתכלות ארוכה יותר, אני חושב שאנחנו נמשיך לראות גם השנה צמיחה בישראל, אבל בשיעור מתון יותר של 3% עד 3.5%".

"בנטרול הגז, שתרם ב-2013 0.8% לתוצר והשנה צפוי לתרום רק 0.3%, אנחנו צפויים לראות עלייה בצמיחה. כלכלות אירופה וארה"ב מתאוששות וזה צפוי להשפיע לחיוב על היצוא. מצד שני הצריכה הפרטית צפויה להישאר נמוכה ממה שראינו בשנים האחרונות".

לפי עפר קליין , ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, לא מדובר עדיין בשינוי מגמה. "על פי האומדן הראשוני של הלמ"ס, הצמיחה ברבעון הראשון של 2014 עמדה על 2.1 אחוזים בלבד בשיעור שנתי, לעומת 2.9 אחוזים ברבעון הקודם. בנוסף, הרכב הצמיחה היה חלש נרשמה ירידה מפתיעה של 2.0 אחוזים בצריכה הפרטית וירידה חדה מאוד של 14.4 אחוזים בהשקעות (בבתי מגורים ובענפי המשק)".

"הנתון הזה מצטרף להפתעה במדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, שעלה בשיעור מתון מהצפוי של 0.1 אחוז, לעומת ממוצע תחזיות לעליה של 0.6 אחוז, ולדיווחים על ירידה בפדיון רשתות השיווק".

"יחד עם זאת לא הכול שחור, בנתוני התוצר נרשמה גם עלייה של 6.3 אחוזים (בשיעור שנתי) ביצוא הסחורות והשירותים, ועלייה מתונה בלבד של 0.2 אחוז בהוצאה הציבורית. בנוסף, נזכיר שמדובר באומדן ראשוני, שהלמ"ס מעדכן באופן משמעותי. לדוגמא, הרבעון ה-4 של 2013 עודכן מ-2.3 אחוזים לפי האומדן הראשוני ל-3.2 אחוזים באומדן הקודם ול-2.9 אחוזים באומדן הנוכחי".

"לגבי השאלה האם מדובר במספר נתונים חלשים או בשינוי כיוון בכלכלה הישראלית הדעה שלנו בנקודת הזמן הנוכחית היא שלא מדובר בשינוי מגמה, ישנם הרבה אינדיקטורים חיוביים שפורסמו לאחרונה שתומכים בהמשך הצמיחה גם בארץ וגם בעולם - ביניהם נתוני שוק העבודה, מדדי אמון העסקים והצרכנים והכנסות המדינה ממסים שמלמדים על המשך פעילות ברמה סבירה".

"להערכתנו, ההפתעה הגדולה במדד האחרון ונתוני הצמיחה החלשים, מחזקים את הערכתנו הקודמת שהאינדיקטורים שתומכים בהעלאת ריבית עדיין אינם מספיק חזקים. על פי התרחיש המרכזי שלנו ריבית בנק ישראל לא תשתנה עד לסוף השנה. יחד עם זאת, על רקע הנתונים האחרונים, ההסתברות להורדת ריבית עלתה משמעותית".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ינתי פרזי 18/05/2014 15:09
    הגב לתגובה זו
    ולמה לא נשאר? לכל שאר הדברים - אוכל, רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל, חוגים, תחביבים, חופשים, ועוד ועוד.. אז מה קורה? לא רקונים כלום! עצירה מלאה ומיתון כבד! כל הכבוד לביבי שטייניץ ופישר!!!
  • 2.
    אולי הכסף נישאב עי בועת נדלן ,מי מנהל כך מדינה ביבי . (ל"ת)
    בא 18/05/2014 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ר 18/05/2014 13:15
    הגב לתגובה זו
    ובניגוד לפעם הקודמת הכלים לטיפול בהאטה העולמית הולכים ונגמרים , עם כל הכסף שזרקו לכלכלה העולמית ושוב הכל מאט האמון שיתנו השווקים בסערה הבאה הוא מוגבל ביותר , שוק האג"ח האמריקאי יודע מה הוא אומר.
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.