נראה רע: המשק הישראלי צמח בקצב של 2.1% בלבד ב-Q1, הצרכן נחלש דרמטית

חולשת הצרכן: ירידה של 4% בצריכה הפרטית. חולשת העסקים בישראל: התוצר העסקי עלה ב-0.4%, הנתון הנמוך מאז משבר 2009
ידידיה אפק | (3)

המשק הישראלי לא מצליח לצבור תאוצה, להפך - מנתוני הלמ"ס שמפורסמים היום עולה כי קצב הצמיחה ברבעון הראשון עמד על 2.1% בלבד, זאת לעומת קצב צמיחה של 2.9% ברבעון הרביעי של 2013 וכאשר הכלכלנים ציפו לקצב צמיחה של 3.1%.

ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-2% ברבע הראשון של שנת 2014 בחישוב שנתי, שפירושו ירידה של 4% בהוצאה לנפש. הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע הראשון באה בהמשך לירידה של 1% ברבע הקודם ולאחר עלייה של 1.7% בחישוב שנתי ברבע השלישי של 2013.

הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבע הראשון של 2014 משקפת ירידה של 2.4% בהוצאה לצריכה פרטית לצריכה שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת), לאחר ירידה של 0.9% בחישוב שנתי ברבע הקודם.

ההוצאה למוצרים בני קיימה לנפש ירדה ברבע הראשון של 2014 ב-6.0% בשיעור שנתי לאחר ירידה של 7.6% ברבע הקודם. ההוצאה לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים ירדה בשיעור של 40.2% בחישוב שנתי (12.1% בשיעור רבעוני), לאחר עלייה של 12.9% בחישוב שנתי ברבע הקודם. לעומת זאת, ההוצאות לריהוט ותכשיטים עלו בשיעור של 2.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.4% בחישוב שנתי ברבע הקודם, וההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי עלו ב-45.0% בחישוב שנתי (9.7% בחישוב רבעוני) לעומת ירידה של 42.5% בחישוב שנתי( 12.9% בחישוב רבעוני) ברבע הקודם.

עלייה ביצוא, ירידה חדה בהשקעות

העלייה בתוצר ברבע הראשון השנה משקפת עלייה של 6.3% ביצוא הסחורות והשירותים (אך ירידה של 4.4% ביצוא ללא חברות הזנק ויהלומים), צמיחה של 5.4% ביבוא הסחורות והשירותים, יציבות בהוצאות לצריכה ציבורית, לעומת ירידה של 2% בהוצאה לצריכה פרטית וירידה של 14.4% בהשקעות בנכסים קבועים.

התמ"ג העסקי עלה ברבע הראשון של שנת 2014 בשיעור של 0.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.1% ברבע הקודם ועלייה של 1.0% ברבע השלישי בשנת 2013. מדובר בעלייה הנמוכה ביותר בתמ"ג העסקי מאז 2009.

תגובות לנתוני הצמיחה

אורי גרינפלד , הכלכן הראשי של פסגות, אמר בשיחה עם Bizportal כי "מה שבולט במיוחד הוא נתוני הצריכה הפרטית. אנחנו רואים האטה שהתחילה מהרבעון השלישי של 2013, ועכשיו אנחנו רואים ממש ירידה. זה עומד בקנה אחד עם הביקוש הנמוך במשק, עם המדדים הנמוכים ועם תוצאות החברות, שם ראינו פגיעה משמעותית במיוחד בחברות הקמעונאות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"ירידה חדה ראינו גם בנתוני ההשקעות. הירידה, במיוחד בהשקעות בכלי רכב מסחריים, מראה גם היא האטה במשק כי החברות לא רוצות להשקיע עכשיו בציוד חדש לאור הצפי להאטה.

"בשורה התחתונה, צריך לזכור שנתוני הצמיחה ברבעון הרביעי עודכנו פעמיים כלפי מעלה וזה יכול לקרות גם הפעם. בהסתכלות ארוכה יותר, אני חושב שאנחנו נמשיך לראות גם השנה צמיחה בישראל, אבל בשיעור מתון יותר של 3% עד 3.5%".

"בנטרול הגז, שתרם ב-2013 0.8% לתוצר והשנה צפוי לתרום רק 0.3%, אנחנו צפויים לראות עלייה בצמיחה. כלכלות אירופה וארה"ב מתאוששות וזה צפוי להשפיע לחיוב על היצוא. מצד שני הצריכה הפרטית צפויה להישאר נמוכה ממה שראינו בשנים האחרונות".

לפי עפר קליין , ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, לא מדובר עדיין בשינוי מגמה. "על פי האומדן הראשוני של הלמ"ס, הצמיחה ברבעון הראשון של 2014 עמדה על 2.1 אחוזים בלבד בשיעור שנתי, לעומת 2.9 אחוזים ברבעון הקודם. בנוסף, הרכב הצמיחה היה חלש נרשמה ירידה מפתיעה של 2.0 אחוזים בצריכה הפרטית וירידה חדה מאוד של 14.4 אחוזים בהשקעות (בבתי מגורים ובענפי המשק)".

"הנתון הזה מצטרף להפתעה במדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, שעלה בשיעור מתון מהצפוי של 0.1 אחוז, לעומת ממוצע תחזיות לעליה של 0.6 אחוז, ולדיווחים על ירידה בפדיון רשתות השיווק".

"יחד עם זאת לא הכול שחור, בנתוני התוצר נרשמה גם עלייה של 6.3 אחוזים (בשיעור שנתי) ביצוא הסחורות והשירותים, ועלייה מתונה בלבד של 0.2 אחוז בהוצאה הציבורית. בנוסף, נזכיר שמדובר באומדן ראשוני, שהלמ"ס מעדכן באופן משמעותי. לדוגמא, הרבעון ה-4 של 2013 עודכן מ-2.3 אחוזים לפי האומדן הראשוני ל-3.2 אחוזים באומדן הקודם ול-2.9 אחוזים באומדן הנוכחי".

"לגבי השאלה האם מדובר במספר נתונים חלשים או בשינוי כיוון בכלכלה הישראלית הדעה שלנו בנקודת הזמן הנוכחית היא שלא מדובר בשינוי מגמה, ישנם הרבה אינדיקטורים חיוביים שפורסמו לאחרונה שתומכים בהמשך הצמיחה גם בארץ וגם בעולם - ביניהם נתוני שוק העבודה, מדדי אמון העסקים והצרכנים והכנסות המדינה ממסים שמלמדים על המשך פעילות ברמה סבירה".

"להערכתנו, ההפתעה הגדולה במדד האחרון ונתוני הצמיחה החלשים, מחזקים את הערכתנו הקודמת שהאינדיקטורים שתומכים בהעלאת ריבית עדיין אינם מספיק חזקים. על פי התרחיש המרכזי שלנו ריבית בנק ישראל לא תשתנה עד לסוף השנה. יחד עם זאת, על רקע הנתונים האחרונים, ההסתברות להורדת ריבית עלתה משמעותית".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ינתי פרזי 18/05/2014 15:09
    הגב לתגובה זו
    ולמה לא נשאר? לכל שאר הדברים - אוכל, רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל, חוגים, תחביבים, חופשים, ועוד ועוד.. אז מה קורה? לא רקונים כלום! עצירה מלאה ומיתון כבד! כל הכבוד לביבי שטייניץ ופישר!!!
  • 2.
    אולי הכסף נישאב עי בועת נדלן ,מי מנהל כך מדינה ביבי . (ל"ת)
    בא 18/05/2014 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ר 18/05/2014 13:15
    הגב לתגובה זו
    ובניגוד לפעם הקודמת הכלים לטיפול בהאטה העולמית הולכים ונגמרים , עם כל הכסף שזרקו לכלכלה העולמית ושוב הכל מאט האמון שיתנו השווקים בסערה הבאה הוא מוגבל ביותר , שוק האג"ח האמריקאי יודע מה הוא אומר.
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.