מנכ"ל IVC קורא למוסדיים: "הרכבת עדיין נוסעת, זה הזמן לעלות"
שנת 2013 מאחורינו והנתונים לגביה מממשיכים להיערם. היום פרסמה חברת המחקר IVC את מסקנותיה לגבי העשור האחרון בסקטור קרנות ההון סיכון בישראל ותעשיית האקזיטים. המסקנה ברורה - בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה במכפיל הרווח על האקזיטים מפי 1.7 בממוצע לפי 5.3, אבל איפה המוסדיים?
בשיחה עם Bizportal מסביר מכנ"ל IVC, קובי שימנה, כי "בין השנים 2004-2010 ראינו יציבות מסוימת במכפיל הרווח על אקזיטים של חברות, אלה שמגובות הון סיכון ואלה שלא. החל משנת 2010 אנחנו רואים עלייה מתמדת במכפיל הממוצע מ-1.7 ל-5.3. לצערי, חלקם של המוסדיים הישראלים בקרנות ההון סיכון הוא קרוב לאפסי ועומד על שיעור של 2% בלבד - מה שאומר שהם נהנו מהעלייה בשנים האחרונות, אבל הרבה פחות משאר המוערבים. אך עליי להדגיש כי אין מיצוי עדיין. הרכבת עדיין נוסעת וזה הזמן שלהם לעלות עליה".
בנוסף מציין שימנה כי"בין השנים 2004 ל-2010, עסקת אקזיט ממוצעת שמרה על יציבות יחסית בין 30 ל-40 מיליון דולר. משנת 2011, הסכומים עלו בהתמדה מ- 52.3 מיליון דולר ב- 2011 ועד הרמה הנוכחית, עם 83 מיליון דולר. הניתוח שעשינו מראה כי מספר העסקאות מעל 100 מיליון דולר דווקא לא עלה, בניגוד לסברה הרווחת".
מהמחקר של IVC עולה כי שלוש העסקאות הגדולות בעשור (רכישות מרקורי ואם-סיסטמס ב- 2006, ומכירת NDS ב- 2012), שהיו אחראיות להכנסות כוללות מרשימות בגובה 11 מיליארד דולר, היו חריגות כל כך בנוף, שהן אפילו לא הביאו את הנתח הגדול ביותר בהכנסות מאקזיטים בין 2004 ל-2013. היו אלה עסקאות בשווי של 100 מיליון עד 500 מיליון דולר, כמו למשל רכישת אינטוסל על ידי סיסקו ב-2013, שתרמו 45 אחוזים משווי האקזיטים הכולל, על אף שהן היוו רק 15% ממספר העסקאות.
- עסקים כרגיל: עלייה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון הראשון
- עוד לפני וויז: זינוק של 56% בגיוסים של חברות סייבר ישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.טלביט יועצים פיננסים 06/01/2014 13:27הגב לתגובה זו"מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים". המוסדיים לקחו בעבר סיכון וראו שהרגולציה מכבידה עליהם והם יכולים לשלם ביוקר על מחטפים.לכן הם נזהרים ומחפשים דברים בטוחים יחסית. כל אחד מסתכל על מתחריו ומחכה לראשון שימצמץ ויעשה את הפעולה הראשונה. אך אנו כמשקיעים מהשורה לא מעניינים אותם ולכן צריכים להיזהר. איחוד הקופות והקרנות יביא למצב של גופים גדולים עם קושי להתנהל בחופשיות בשוק ההון הישראלי. אנו נצטרך להתרגל לתשואות נמוכות משמעותית ממה שהורגלנו אליהם בעבר. כנ"ל גם צפיותנו לגבי סכומי הפנסיה והקצבה והכספים בקופות ובקרנות צריכה להשתנות. ולכן, נצלו את אפשרויות השליטה בקופות גמל וקרנות השתלמות באמצעות IRA ותתחילו לעשות לביתכם במקום שתצפו ממשהו לעשות עבורכם. ככל שהגיל עולה הזמן שניתן יהיה לתקן נפילות הולך ומתקצר. אייל ביטרמן מנכ"ל משותף www.talbit.co.il
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
