מנכ"ל IVC קורא למוסדיים: "הרכבת עדיין נוסעת, זה הזמן לעלות"

הנתח הגדול ביותר של האקזיטים הוא של חברות שנמכרו בשווי של 100-500 מיליון דולר. מה חלקם של המוסדיים?
אמיר נהרי | (1)
נושאים בכתבה IVC אקזיט

שנת 2013 מאחורינו והנתונים לגביה מממשיכים להיערם. היום פרסמה חברת המחקר IVC את מסקנותיה לגבי העשור האחרון בסקטור קרנות ההון סיכון בישראל ותעשיית האקזיטים. המסקנה ברורה - בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה במכפיל הרווח על האקזיטים מפי 1.7 בממוצע לפי 5.3, אבל איפה המוסדיים?

בשיחה עם Bizportal מסביר מכנ"ל IVC, קובי שימנה, כי "בין השנים 2004-2010 ראינו יציבות מסוימת במכפיל הרווח על אקזיטים של חברות, אלה שמגובות הון סיכון ואלה שלא. החל משנת 2010 אנחנו רואים עלייה מתמדת במכפיל הממוצע מ-1.7 ל-5.3. לצערי, חלקם של המוסדיים הישראלים בקרנות ההון סיכון הוא קרוב לאפסי ועומד על שיעור של 2% בלבד - מה שאומר שהם נהנו מהעלייה בשנים האחרונות, אבל הרבה פחות משאר המוערבים. אך עליי להדגיש כי אין מיצוי עדיין. הרכבת עדיין נוסעת וזה הזמן שלהם לעלות עליה".

בנוסף מציין שימנה כי"בין השנים 2004 ל-2010, עסקת אקזיט ממוצעת שמרה על יציבות יחסית בין 30 ל-40 מיליון דולר. משנת 2011, הסכומים עלו בהתמדה מ- 52.3 מיליון דולר ב- 2011 ועד הרמה הנוכחית, עם 83 מיליון דולר. הניתוח שעשינו מראה כי מספר העסקאות מעל 100 מיליון דולר דווקא לא עלה, בניגוד לסברה הרווחת".

מהמחקר של IVC עולה כי שלוש העסקאות הגדולות בעשור (רכישות מרקורי ואם-סיסטמס ב- 2006, ומכירת NDS ב- 2012), שהיו אחראיות להכנסות כוללות מרשימות בגובה 11 מיליארד דולר, היו חריגות כל כך בנוף, שהן אפילו לא הביאו את הנתח הגדול ביותר בהכנסות מאקזיטים בין 2004 ל-2013. היו אלה עסקאות בשווי של 100 מיליון עד 500 מיליון דולר, כמו למשל רכישת אינטוסל על ידי סיסקו ב-2013, שתרמו 45 אחוזים משווי האקזיטים הכולל, על אף שהן היוו רק 15% ממספר העסקאות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טלביט יועצים פיננסים 06/01/2014 13:27
    הגב לתגובה זו
    "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים". המוסדיים לקחו בעבר סיכון וראו שהרגולציה מכבידה עליהם והם יכולים לשלם ביוקר על מחטפים.לכן הם נזהרים ומחפשים דברים בטוחים יחסית. כל אחד מסתכל על מתחריו ומחכה לראשון שימצמץ ויעשה את הפעולה הראשונה. אך אנו כמשקיעים מהשורה לא מעניינים אותם ולכן צריכים להיזהר. איחוד הקופות והקרנות יביא למצב של גופים גדולים עם קושי להתנהל בחופשיות בשוק ההון הישראלי. אנו נצטרך להתרגל לתשואות נמוכות משמעותית ממה שהורגלנו אליהם בעבר. כנ"ל גם צפיותנו לגבי סכומי הפנסיה והקצבה והכספים בקופות ובקרנות צריכה להשתנות. ולכן, נצלו את אפשרויות השליטה בקופות גמל וקרנות השתלמות באמצעות IRA ותתחילו לעשות לביתכם במקום שתצפו ממשהו לעשות עבורכם. ככל שהגיל עולה הזמן שניתן יהיה לתקן נפילות הולך ומתקצר. אייל ביטרמן מנכ"ל משותף www.talbit.co.il
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים