מנכ"ל IVC קורא למוסדיים: "הרכבת עדיין נוסעת, זה הזמן לעלות"

הנתח הגדול ביותר של האקזיטים הוא של חברות שנמכרו בשווי של 100-500 מיליון דולר. מה חלקם של המוסדיים?
אמיר נהרי | (1)
נושאים בכתבה IVC אקזיט

שנת 2013 מאחורינו והנתונים לגביה מממשיכים להיערם. היום פרסמה חברת המחקר IVC את מסקנותיה לגבי העשור האחרון בסקטור קרנות ההון סיכון בישראל ותעשיית האקזיטים. המסקנה ברורה - בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה במכפיל הרווח על האקזיטים מפי 1.7 בממוצע לפי 5.3, אבל איפה המוסדיים?

בשיחה עם Bizportal מסביר מכנ"ל IVC, קובי שימנה, כי "בין השנים 2004-2010 ראינו יציבות מסוימת במכפיל הרווח על אקזיטים של חברות, אלה שמגובות הון סיכון ואלה שלא. החל משנת 2010 אנחנו רואים עלייה מתמדת במכפיל הממוצע מ-1.7 ל-5.3. לצערי, חלקם של המוסדיים הישראלים בקרנות ההון סיכון הוא קרוב לאפסי ועומד על שיעור של 2% בלבד - מה שאומר שהם נהנו מהעלייה בשנים האחרונות, אבל הרבה פחות משאר המוערבים. אך עליי להדגיש כי אין מיצוי עדיין. הרכבת עדיין נוסעת וזה הזמן שלהם לעלות עליה".

בנוסף מציין שימנה כי"בין השנים 2004 ל-2010, עסקת אקזיט ממוצעת שמרה על יציבות יחסית בין 30 ל-40 מיליון דולר. משנת 2011, הסכומים עלו בהתמדה מ- 52.3 מיליון דולר ב- 2011 ועד הרמה הנוכחית, עם 83 מיליון דולר. הניתוח שעשינו מראה כי מספר העסקאות מעל 100 מיליון דולר דווקא לא עלה, בניגוד לסברה הרווחת".

מהמחקר של IVC עולה כי שלוש העסקאות הגדולות בעשור (רכישות מרקורי ואם-סיסטמס ב- 2006, ומכירת NDS ב- 2012), שהיו אחראיות להכנסות כוללות מרשימות בגובה 11 מיליארד דולר, היו חריגות כל כך בנוף, שהן אפילו לא הביאו את הנתח הגדול ביותר בהכנסות מאקזיטים בין 2004 ל-2013. היו אלה עסקאות בשווי של 100 מיליון עד 500 מיליון דולר, כמו למשל רכישת אינטוסל על ידי סיסקו ב-2013, שתרמו 45 אחוזים משווי האקזיטים הכולל, על אף שהן היוו רק 15% ממספר העסקאות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טלביט יועצים פיננסים 06/01/2014 13:27
    הגב לתגובה זו
    "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים". המוסדיים לקחו בעבר סיכון וראו שהרגולציה מכבידה עליהם והם יכולים לשלם ביוקר על מחטפים.לכן הם נזהרים ומחפשים דברים בטוחים יחסית. כל אחד מסתכל על מתחריו ומחכה לראשון שימצמץ ויעשה את הפעולה הראשונה. אך אנו כמשקיעים מהשורה לא מעניינים אותם ולכן צריכים להיזהר. איחוד הקופות והקרנות יביא למצב של גופים גדולים עם קושי להתנהל בחופשיות בשוק ההון הישראלי. אנו נצטרך להתרגל לתשואות נמוכות משמעותית ממה שהורגלנו אליהם בעבר. כנ"ל גם צפיותנו לגבי סכומי הפנסיה והקצבה והכספים בקופות ובקרנות צריכה להשתנות. ולכן, נצלו את אפשרויות השליטה בקופות גמל וקרנות השתלמות באמצעות IRA ותתחילו לעשות לביתכם במקום שתצפו ממשהו לעשות עבורכם. ככל שהגיל עולה הזמן שניתן יהיה לתקן נפילות הולך ומתקצר. אייל ביטרמן מנכ"ל משותף www.talbit.co.il
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.