מנכ"ל IVC קורא למוסדיים: "הרכבת עדיין נוסעת, זה הזמן לעלות"
שנת 2013 מאחורינו והנתונים לגביה מממשיכים להיערם. היום פרסמה חברת המחקר IVC את מסקנותיה לגבי העשור האחרון בסקטור קרנות ההון סיכון בישראל ותעשיית האקזיטים. המסקנה ברורה - בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה במכפיל הרווח על האקזיטים מפי 1.7 בממוצע לפי 5.3, אבל איפה המוסדיים?
בשיחה עם Bizportal מסביר מכנ"ל IVC, קובי שימנה, כי "בין השנים 2004-2010 ראינו יציבות מסוימת במכפיל הרווח על אקזיטים של חברות, אלה שמגובות הון סיכון ואלה שלא. החל משנת 2010 אנחנו רואים עלייה מתמדת במכפיל הממוצע מ-1.7 ל-5.3. לצערי, חלקם של המוסדיים הישראלים בקרנות ההון סיכון הוא קרוב לאפסי ועומד על שיעור של 2% בלבד - מה שאומר שהם נהנו מהעלייה בשנים האחרונות, אבל הרבה פחות משאר המוערבים. אך עליי להדגיש כי אין מיצוי עדיין. הרכבת עדיין נוסעת וזה הזמן שלהם לעלות עליה".
בנוסף מציין שימנה כי"בין השנים 2004 ל-2010, עסקת אקזיט ממוצעת שמרה על יציבות יחסית בין 30 ל-40 מיליון דולר. משנת 2011, הסכומים עלו בהתמדה מ- 52.3 מיליון דולר ב- 2011 ועד הרמה הנוכחית, עם 83 מיליון דולר. הניתוח שעשינו מראה כי מספר העסקאות מעל 100 מיליון דולר דווקא לא עלה, בניגוד לסברה הרווחת".
מהמחקר של IVC עולה כי שלוש העסקאות הגדולות בעשור (רכישות מרקורי ואם-סיסטמס ב- 2006, ומכירת NDS ב- 2012), שהיו אחראיות להכנסות כוללות מרשימות בגובה 11 מיליארד דולר, היו חריגות כל כך בנוף, שהן אפילו לא הביאו את הנתח הגדול ביותר בהכנסות מאקזיטים בין 2004 ל-2013. היו אלה עסקאות בשווי של 100 מיליון עד 500 מיליון דולר, כמו למשל רכישת אינטוסל על ידי סיסקו ב-2013, שתרמו 45 אחוזים משווי האקזיטים הכולל, על אף שהן היוו רק 15% ממספר העסקאות.
- עסקים כרגיל: עלייה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון הראשון
- עוד לפני וויז: זינוק של 56% בגיוסים של חברות סייבר ישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.טלביט יועצים פיננסים 06/01/2014 13:27הגב לתגובה זו"מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים". המוסדיים לקחו בעבר סיכון וראו שהרגולציה מכבידה עליהם והם יכולים לשלם ביוקר על מחטפים.לכן הם נזהרים ומחפשים דברים בטוחים יחסית. כל אחד מסתכל על מתחריו ומחכה לראשון שימצמץ ויעשה את הפעולה הראשונה. אך אנו כמשקיעים מהשורה לא מעניינים אותם ולכן צריכים להיזהר. איחוד הקופות והקרנות יביא למצב של גופים גדולים עם קושי להתנהל בחופשיות בשוק ההון הישראלי. אנו נצטרך להתרגל לתשואות נמוכות משמעותית ממה שהורגלנו אליהם בעבר. כנ"ל גם צפיותנו לגבי סכומי הפנסיה והקצבה והכספים בקופות ובקרנות צריכה להשתנות. ולכן, נצלו את אפשרויות השליטה בקופות גמל וקרנות השתלמות באמצעות IRA ותתחילו לעשות לביתכם במקום שתצפו ממשהו לעשות עבורכם. ככל שהגיל עולה הזמן שניתן יהיה לתקן נפילות הולך ומתקצר. אייל ביטרמן מנכ"ל משותף www.talbit.co.il
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
