מנכ"ל IVC קורא למוסדיים: "הרכבת עדיין נוסעת, זה הזמן לעלות"

הנתח הגדול ביותר של האקזיטים הוא של חברות שנמכרו בשווי של 100-500 מיליון דולר. מה חלקם של המוסדיים?
אמיר נהרי | (1)
נושאים בכתבה IVC אקזיט

שנת 2013 מאחורינו והנתונים לגביה מממשיכים להיערם. היום פרסמה חברת המחקר IVC את מסקנותיה לגבי העשור האחרון בסקטור קרנות ההון סיכון בישראל ותעשיית האקזיטים. המסקנה ברורה - בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה במכפיל הרווח על האקזיטים מפי 1.7 בממוצע לפי 5.3, אבל איפה המוסדיים?

בשיחה עם Bizportal מסביר מכנ"ל IVC, קובי שימנה, כי "בין השנים 2004-2010 ראינו יציבות מסוימת במכפיל הרווח על אקזיטים של חברות, אלה שמגובות הון סיכון ואלה שלא. החל משנת 2010 אנחנו רואים עלייה מתמדת במכפיל הממוצע מ-1.7 ל-5.3. לצערי, חלקם של המוסדיים הישראלים בקרנות ההון סיכון הוא קרוב לאפסי ועומד על שיעור של 2% בלבד - מה שאומר שהם נהנו מהעלייה בשנים האחרונות, אבל הרבה פחות משאר המוערבים. אך עליי להדגיש כי אין מיצוי עדיין. הרכבת עדיין נוסעת וזה הזמן שלהם לעלות עליה".

בנוסף מציין שימנה כי"בין השנים 2004 ל-2010, עסקת אקזיט ממוצעת שמרה על יציבות יחסית בין 30 ל-40 מיליון דולר. משנת 2011, הסכומים עלו בהתמדה מ- 52.3 מיליון דולר ב- 2011 ועד הרמה הנוכחית, עם 83 מיליון דולר. הניתוח שעשינו מראה כי מספר העסקאות מעל 100 מיליון דולר דווקא לא עלה, בניגוד לסברה הרווחת".

מהמחקר של IVC עולה כי שלוש העסקאות הגדולות בעשור (רכישות מרקורי ואם-סיסטמס ב- 2006, ומכירת NDS ב- 2012), שהיו אחראיות להכנסות כוללות מרשימות בגובה 11 מיליארד דולר, היו חריגות כל כך בנוף, שהן אפילו לא הביאו את הנתח הגדול ביותר בהכנסות מאקזיטים בין 2004 ל-2013. היו אלה עסקאות בשווי של 100 מיליון עד 500 מיליון דולר, כמו למשל רכישת אינטוסל על ידי סיסקו ב-2013, שתרמו 45 אחוזים משווי האקזיטים הכולל, על אף שהן היוו רק 15% ממספר העסקאות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טלביט יועצים פיננסים 06/01/2014 13:27
    הגב לתגובה זו
    "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים". המוסדיים לקחו בעבר סיכון וראו שהרגולציה מכבידה עליהם והם יכולים לשלם ביוקר על מחטפים.לכן הם נזהרים ומחפשים דברים בטוחים יחסית. כל אחד מסתכל על מתחריו ומחכה לראשון שימצמץ ויעשה את הפעולה הראשונה. אך אנו כמשקיעים מהשורה לא מעניינים אותם ולכן צריכים להיזהר. איחוד הקופות והקרנות יביא למצב של גופים גדולים עם קושי להתנהל בחופשיות בשוק ההון הישראלי. אנו נצטרך להתרגל לתשואות נמוכות משמעותית ממה שהורגלנו אליהם בעבר. כנ"ל גם צפיותנו לגבי סכומי הפנסיה והקצבה והכספים בקופות ובקרנות צריכה להשתנות. ולכן, נצלו את אפשרויות השליטה בקופות גמל וקרנות השתלמות באמצעות IRA ותתחילו לעשות לביתכם במקום שתצפו ממשהו לעשות עבורכם. ככל שהגיל עולה הזמן שניתן יהיה לתקן נפילות הולך ומתקצר. אייל ביטרמן מנכ"ל משותף www.talbit.co.il
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה 0%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הכיוון של מניות הביטוח, דוח חלש למיטרוניקס ועל ההנפקות החדשות

זהירות מהנפקות - תזכורת מ-2021 ומה קרה בנובמבר בחסכונות שלכם?

מערכת ביזפורטל |


נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים


לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל,  הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים. 

קחו את כל המכלול הזה ותמצאו שהרווחים כנראה גבוהים ב-30%-40% מהנורמה. מה שמפתיע הוא שגם אם נחזיר את הרווח בדוח לרווח מייצג זה שיפור עצום מהרווחים לפני שנתיים-שלוש וזה מוביל לתמחור של מכפיל רווחי באזור 15-17. יקר היסטורית לחברות ביטוח, אבל לא בועה ענקית.