דוחות כיל: צניחה של 50% ברווחים, ההכנסות ירדו ל-1.45 מיליארד ד' בלבד

החברה הודיעה כי היא נערכת לרישום כפול בארה"ב, ההכנסות צנחו ב-18% בשל ירידת מחירי האשלג נוכח הסערה בשוק העולמי
נושאים בכתבה כיל

חברת יצור האשלג והפוספטים, כיל דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון ה-3 בהם באו היטב לידי ביטוי השינויים הגדולים שעוברים על הענף בעולם. בשורה התחתונה הרווח הנקי של החברה עמד על 196 מיליון דולר, נפילה של 50% לעומת רווח של 395 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. המכירות צנחו בכ-18% לסך של 1.445 מיליארד דולר.

החברה מתמודדת עם קשיים לא מעטים בתקופה הנוכחית עקב פירוק קרטל האשלג הרוסי-בלארוסי שגרם לצניחה במחירי האשלג. מכירות האשלג צנחו ברבעון השלישי ל-397 מיליון דולר לעומת 657 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-40%. בכיל הסבירו כי "הירידה נובעת מירידה בכמויות המכירה אשר הביאה לירידה בהכנסות בסך של כ-171 מליון דולר ומירידה במחירי המכירה אשר הביאה לקיטון במכירות בסך של 93 מיליון דולר."

ירידת ההכנסות בהודו

בדוחות מפורטים הגורמים שהביאו את כיל לשינוי החוזים ולהרעה בתנאי החוזים החדשים: "במהלך החודשים פברואר ומרץ 2013 סוכמו חוזי אספקת אשלג להודו לתקופה שבין אפריל 2013 ועד ינואר 2014 במחיר של 427 דולר לטון המשקף ירידה של 63 דולר לעומת רמת המחיר בהסכמים הקודמים. בעקבות שחיקת שער המטבע ההודי לעומת הדולר והשפעתה על מחירי האשלג במטבע מקומי, נפגע הביקוש במדינה והיבואנים נכנסו למשא ומתן להורדת המחיר של החוזים הקיימים. במהלך הרבעון השלישי הגיעו מספר יצרניות אשלג, וביניהן החברה, להסכמה עם היבואנים ההודים על מחיר חדש של 375 דולר לטון - ירידה של 52 דולר לטון לעומת החוזים הקודמים."

"בוחנים מחדש את אסטרטגיית החברה"

עיקר הפגיעה במכירות חלה באסיה כאשר המכירות עמדו על 235 מיליון דולר לעומת 488 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 52%. בחברה התייחסו לתקופה המאתגרת בענף האשלג והדשנים כשציינו כי "דירקטוריון החברה הנחה את ההנהלה לערוך בחינה מחודשת של האסטרטגיה של החברה, בהתייחס לתרחישים שונים, וזאת בכדי להאיץ את צמיחתה של החברה." על רקע הדברים האלה אפשר להזכיר את פיטורי והאצת הוצאתם לפרישה של 130 מעובדי חברת הבת רותם אמפרט אתמול.

החברה הודיעה כי היא נערכת לרישום כפול של מניותיה בניו יורק ונמקה כי הסיבה לכך היא רצונה לבנות "תשתית פיננסית לצמיחה נוספת על ידי שיפור הגישה לשוקי ההון הבינלאומיים ויאפשר גמישות במימון רכישות ומיזוגים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    shalom1960 13/11/2013 12:11
    הגב לתגובה זו
    שלום לכולם בשנה האחרונה כי"ל סבלה מירידה דרמטית במחיר וזאת עקב משבר האשלג אבל אל לכם לטעות זו מניה שצריכה להיות בכל תיק היות וזו חברה יציבה מאוד לאורך שנים ומחלקת דיבידנד באופן קבוע והמשבר יחלוף הזדמנות לאסוף כרגע במנות קצובות לאורך זמן בהצלחה לכולם ויום טוב
  • 6.
    מי שמחזיק שיחזיק חזק 13/11/2013 11:39
    הגב לתגובה זו
    אם נחשב על פי מה שהיה בחודשים האחרונים, הכל מגולם ואף נותר הרבה רזרבה. הבשורה החדשה משנה את כל המשמעויות העתידיות. הבורסה הישראלית אין לה עתיד..
  • 5.
    איילי 13/11/2013 11:13
    הגב לתגובה זו
    באתר אחר דיברו שהרישום הכפול הוא תהליך שסופו של דבר יציאת כיל מהבורסה הישראלית. אבל בשביל זה צריך לרכוש את המניות מהציבור. ועל זה הם יצטרכו לשלם למחזיקים הרבה כסף על מנת שיסכימו לוותר על המניות שברשותם. בסה"כ ידיעה מצוינת למחזיקים :)
  • 4.
    בשביל זה הייתם צריכים להביא מנכ"ל זר? (ל"ת)
    אחד 13/11/2013 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מי לא נותן לכיל להתאים את המחיר ?? ועדת חקירה בדרך ? (ל"ת)
    אנונימי 13/11/2013 09:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דודי 13/11/2013 09:42
    הגב לתגובה זו
    איזה מנהלים מוכשרים... :) מה החברה הייתה עושה בלעדייהם... :)
  • 1.
    מה זה אומר את המנייה? (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 13/11/2013 09:05
    הגב לתגובה זו
  • תלוי כמה העם הזה דפוק...בהמשך היא תעלה זה בטוח (ל"ת)
    יעקב 13/11/2013 09:45
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?