דוחות כיל: צניחה של 50% ברווחים, ההכנסות ירדו ל-1.45 מיליארד ד' בלבד

החברה הודיעה כי היא נערכת לרישום כפול בארה"ב, ההכנסות צנחו ב-18% בשל ירידת מחירי האשלג נוכח הסערה בשוק העולמי
נושאים בכתבה כיל

חברת יצור האשלג והפוספטים, כיל דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון ה-3 בהם באו היטב לידי ביטוי השינויים הגדולים שעוברים על הענף בעולם. בשורה התחתונה הרווח הנקי של החברה עמד על 196 מיליון דולר, נפילה של 50% לעומת רווח של 395 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. המכירות צנחו בכ-18% לסך של 1.445 מיליארד דולר.

החברה מתמודדת עם קשיים לא מעטים בתקופה הנוכחית עקב פירוק קרטל האשלג הרוסי-בלארוסי שגרם לצניחה במחירי האשלג. מכירות האשלג צנחו ברבעון השלישי ל-397 מיליון דולר לעומת 657 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-40%. בכיל הסבירו כי "הירידה נובעת מירידה בכמויות המכירה אשר הביאה לירידה בהכנסות בסך של כ-171 מליון דולר ומירידה במחירי המכירה אשר הביאה לקיטון במכירות בסך של 93 מיליון דולר."

ירידת ההכנסות בהודו

בדוחות מפורטים הגורמים שהביאו את כיל לשינוי החוזים ולהרעה בתנאי החוזים החדשים: "במהלך החודשים פברואר ומרץ 2013 סוכמו חוזי אספקת אשלג להודו לתקופה שבין אפריל 2013 ועד ינואר 2014 במחיר של 427 דולר לטון המשקף ירידה של 63 דולר לעומת רמת המחיר בהסכמים הקודמים. בעקבות שחיקת שער המטבע ההודי לעומת הדולר והשפעתה על מחירי האשלג במטבע מקומי, נפגע הביקוש במדינה והיבואנים נכנסו למשא ומתן להורדת המחיר של החוזים הקיימים. במהלך הרבעון השלישי הגיעו מספר יצרניות אשלג, וביניהן החברה, להסכמה עם היבואנים ההודים על מחיר חדש של 375 דולר לטון - ירידה של 52 דולר לטון לעומת החוזים הקודמים."

"בוחנים מחדש את אסטרטגיית החברה"

עיקר הפגיעה במכירות חלה באסיה כאשר המכירות עמדו על 235 מיליון דולר לעומת 488 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 52%. בחברה התייחסו לתקופה המאתגרת בענף האשלג והדשנים כשציינו כי "דירקטוריון החברה הנחה את ההנהלה לערוך בחינה מחודשת של האסטרטגיה של החברה, בהתייחס לתרחישים שונים, וזאת בכדי להאיץ את צמיחתה של החברה." על רקע הדברים האלה אפשר להזכיר את פיטורי והאצת הוצאתם לפרישה של 130 מעובדי חברת הבת רותם אמפרט אתמול.

החברה הודיעה כי היא נערכת לרישום כפול של מניותיה בניו יורק ונמקה כי הסיבה לכך היא רצונה לבנות "תשתית פיננסית לצמיחה נוספת על ידי שיפור הגישה לשוקי ההון הבינלאומיים ויאפשר גמישות במימון רכישות ומיזוגים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    shalom1960 13/11/2013 12:11
    הגב לתגובה זו
    שלום לכולם בשנה האחרונה כי"ל סבלה מירידה דרמטית במחיר וזאת עקב משבר האשלג אבל אל לכם לטעות זו מניה שצריכה להיות בכל תיק היות וזו חברה יציבה מאוד לאורך שנים ומחלקת דיבידנד באופן קבוע והמשבר יחלוף הזדמנות לאסוף כרגע במנות קצובות לאורך זמן בהצלחה לכולם ויום טוב
  • 6.
    מי שמחזיק שיחזיק חזק 13/11/2013 11:39
    הגב לתגובה זו
    אם נחשב על פי מה שהיה בחודשים האחרונים, הכל מגולם ואף נותר הרבה רזרבה. הבשורה החדשה משנה את כל המשמעויות העתידיות. הבורסה הישראלית אין לה עתיד..
  • 5.
    איילי 13/11/2013 11:13
    הגב לתגובה זו
    באתר אחר דיברו שהרישום הכפול הוא תהליך שסופו של דבר יציאת כיל מהבורסה הישראלית. אבל בשביל זה צריך לרכוש את המניות מהציבור. ועל זה הם יצטרכו לשלם למחזיקים הרבה כסף על מנת שיסכימו לוותר על המניות שברשותם. בסה"כ ידיעה מצוינת למחזיקים :)
  • 4.
    בשביל זה הייתם צריכים להביא מנכ"ל זר? (ל"ת)
    אחד 13/11/2013 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מי לא נותן לכיל להתאים את המחיר ?? ועדת חקירה בדרך ? (ל"ת)
    אנונימי 13/11/2013 09:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דודי 13/11/2013 09:42
    הגב לתגובה זו
    איזה מנהלים מוכשרים... :) מה החברה הייתה עושה בלעדייהם... :)
  • 1.
    מה זה אומר את המנייה? (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 13/11/2013 09:05
    הגב לתגובה זו
  • תלוי כמה העם הזה דפוק...בהמשך היא תעלה זה בטוח (ל"ת)
    יעקב 13/11/2013 09:45
    הגב לתגובה זו
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 0%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון 0%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים

המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו 

תמיר חכמוף |

יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח"  את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%. 

העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל. 

בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה  שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.  

ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!

כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.