דוחות כיל: צניחה של 50% ברווחים, ההכנסות ירדו ל-1.45 מיליארד ד' בלבד
כיל חברת יצור האשלג והפוספטים, כיל דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון ה-3 בהם באו היטב לידי ביטוי השינויים הגדולים שעוברים על הענף בעולם. בשורה התחתונה הרווח הנקי של החברה עמד על 196 מיליון דולר, נפילה של 50% לעומת רווח של 395 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. המכירות צנחו בכ-18% לסך של 1.445 מיליארד דולר.
החברה מתמודדת עם קשיים לא מעטים בתקופה הנוכחית עקב פירוק קרטל האשלג הרוסי-בלארוסי שגרם לצניחה במחירי האשלג. מכירות האשלג צנחו ברבעון השלישי ל-397 מיליון דולר לעומת 657 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-40%. בכיל הסבירו כי "הירידה נובעת מירידה בכמויות המכירה אשר הביאה לירידה בהכנסות בסך של כ-171 מליון דולר ומירידה במחירי המכירה אשר הביאה לקיטון במכירות בסך של 93 מיליון דולר."
ירידת ההכנסות בהודו
בדוחות מפורטים הגורמים שהביאו את כיל לשינוי החוזים ולהרעה בתנאי החוזים החדשים: "במהלך החודשים פברואר ומרץ 2013 סוכמו חוזי אספקת אשלג להודו לתקופה שבין אפריל 2013 ועד ינואר 2014 במחיר של 427 דולר לטון המשקף ירידה של 63 דולר לעומת רמת המחיר בהסכמים הקודמים. בעקבות שחיקת שער המטבע ההודי לעומת הדולר והשפעתה על מחירי האשלג במטבע מקומי, נפגע הביקוש במדינה והיבואנים נכנסו למשא ומתן להורדת המחיר של החוזים הקיימים. במהלך הרבעון השלישי הגיעו מספר יצרניות אשלג, וביניהן החברה, להסכמה עם היבואנים ההודים על מחיר חדש של 375 דולר לטון - ירידה של 52 דולר לטון לעומת החוזים הקודמים."
"בוחנים מחדש את אסטרטגיית החברה"
עיקר הפגיעה במכירות חלה באסיה כאשר המכירות עמדו על 235 מיליון דולר לעומת 488 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 52%. בחברה התייחסו לתקופה המאתגרת בענף האשלג והדשנים כשציינו כי "דירקטוריון החברה הנחה את ההנהלה לערוך בחינה מחודשת של האסטרטגיה של החברה, בהתייחס לתרחישים שונים, וזאת בכדי להאיץ את צמיחתה של החברה." על רקע הדברים האלה אפשר להזכיר את פיטורי והאצת הוצאתם לפרישה של 130 מעובדי חברת הבת רותם אמפרט אתמול.
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה הודיעה כי היא נערכת לרישום כפול של מניותיה בניו יורק ונמקה כי הסיבה לכך היא רצונה לבנות "תשתית פיננסית לצמיחה נוספת על ידי שיפור הגישה לשוקי ההון הבינלאומיים ויאפשר גמישות במימון רכישות ומיזוגים".
- 7.shalom1960 13/11/2013 12:11הגב לתגובה זושלום לכולם בשנה האחרונה כי"ל סבלה מירידה דרמטית במחיר וזאת עקב משבר האשלג אבל אל לכם לטעות זו מניה שצריכה להיות בכל תיק היות וזו חברה יציבה מאוד לאורך שנים ומחלקת דיבידנד באופן קבוע והמשבר יחלוף הזדמנות לאסוף כרגע במנות קצובות לאורך זמן בהצלחה לכולם ויום טוב
- 6.מי שמחזיק שיחזיק חזק 13/11/2013 11:39הגב לתגובה זואם נחשב על פי מה שהיה בחודשים האחרונים, הכל מגולם ואף נותר הרבה רזרבה. הבשורה החדשה משנה את כל המשמעויות העתידיות. הבורסה הישראלית אין לה עתיד..
- 5.איילי 13/11/2013 11:13הגב לתגובה זובאתר אחר דיברו שהרישום הכפול הוא תהליך שסופו של דבר יציאת כיל מהבורסה הישראלית. אבל בשביל זה צריך לרכוש את המניות מהציבור. ועל זה הם יצטרכו לשלם למחזיקים הרבה כסף על מנת שיסכימו לוותר על המניות שברשותם. בסה"כ ידיעה מצוינת למחזיקים :)
- 4.בשביל זה הייתם צריכים להביא מנכ"ל זר? (ל"ת)אחד 13/11/2013 10:42הגב לתגובה זו
- 3.מי לא נותן לכיל להתאים את המחיר ?? ועדת חקירה בדרך ? (ל"ת)אנונימי 13/11/2013 09:51הגב לתגובה זו
- 2.דודי 13/11/2013 09:42הגב לתגובה זואיזה מנהלים מוכשרים... :) מה החברה הייתה עושה בלעדייהם... :)
- 1.מה זה אומר את המנייה? (ל"ת)יופיטר שוקי הון 13/11/2013 09:05הגב לתגובה זו
- תלוי כמה העם הזה דפוק...בהמשך היא תעלה זה בטוח (ל"ת)יעקב 13/11/2013 09:45הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
