דוחות כיל: צניחה של 50% ברווחים, ההכנסות ירדו ל-1.45 מיליארד ד' בלבד
כיל חברת יצור האשלג והפוספטים, כיל דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון ה-3 בהם באו היטב לידי ביטוי השינויים הגדולים שעוברים על הענף בעולם. בשורה התחתונה הרווח הנקי של החברה עמד על 196 מיליון דולר, נפילה של 50% לעומת רווח של 395 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. המכירות צנחו בכ-18% לסך של 1.445 מיליארד דולר.
החברה מתמודדת עם קשיים לא מעטים בתקופה הנוכחית עקב פירוק קרטל האשלג הרוסי-בלארוסי שגרם לצניחה במחירי האשלג. מכירות האשלג צנחו ברבעון השלישי ל-397 מיליון דולר לעומת 657 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-40%. בכיל הסבירו כי "הירידה נובעת מירידה בכמויות המכירה אשר הביאה לירידה בהכנסות בסך של כ-171 מליון דולר ומירידה במחירי המכירה אשר הביאה לקיטון במכירות בסך של 93 מיליון דולר."
ירידת ההכנסות בהודו
בדוחות מפורטים הגורמים שהביאו את כיל לשינוי החוזים ולהרעה בתנאי החוזים החדשים: "במהלך החודשים פברואר ומרץ 2013 סוכמו חוזי אספקת אשלג להודו לתקופה שבין אפריל 2013 ועד ינואר 2014 במחיר של 427 דולר לטון המשקף ירידה של 63 דולר לעומת רמת המחיר בהסכמים הקודמים. בעקבות שחיקת שער המטבע ההודי לעומת הדולר והשפעתה על מחירי האשלג במטבע מקומי, נפגע הביקוש במדינה והיבואנים נכנסו למשא ומתן להורדת המחיר של החוזים הקיימים. במהלך הרבעון השלישי הגיעו מספר יצרניות אשלג, וביניהן החברה, להסכמה עם היבואנים ההודים על מחיר חדש של 375 דולר לטון - ירידה של 52 דולר לטון לעומת החוזים הקודמים."
"בוחנים מחדש את אסטרטגיית החברה"
עיקר הפגיעה במכירות חלה באסיה כאשר המכירות עמדו על 235 מיליון דולר לעומת 488 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 52%. בחברה התייחסו לתקופה המאתגרת בענף האשלג והדשנים כשציינו כי "דירקטוריון החברה הנחה את ההנהלה לערוך בחינה מחודשת של האסטרטגיה של החברה, בהתייחס לתרחישים שונים, וזאת בכדי להאיץ את צמיחתה של החברה." על רקע הדברים האלה אפשר להזכיר את פיטורי והאצת הוצאתם לפרישה של 130 מעובדי חברת הבת רותם אמפרט אתמול.
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה הודיעה כי היא נערכת לרישום כפול של מניותיה בניו יורק ונמקה כי הסיבה לכך היא רצונה לבנות "תשתית פיננסית לצמיחה נוספת על ידי שיפור הגישה לשוקי ההון הבינלאומיים ויאפשר גמישות במימון רכישות ומיזוגים".
- 7.shalom1960 13/11/2013 12:11הגב לתגובה זושלום לכולם בשנה האחרונה כי"ל סבלה מירידה דרמטית במחיר וזאת עקב משבר האשלג אבל אל לכם לטעות זו מניה שצריכה להיות בכל תיק היות וזו חברה יציבה מאוד לאורך שנים ומחלקת דיבידנד באופן קבוע והמשבר יחלוף הזדמנות לאסוף כרגע במנות קצובות לאורך זמן בהצלחה לכולם ויום טוב
- 6.מי שמחזיק שיחזיק חזק 13/11/2013 11:39הגב לתגובה זואם נחשב על פי מה שהיה בחודשים האחרונים, הכל מגולם ואף נותר הרבה רזרבה. הבשורה החדשה משנה את כל המשמעויות העתידיות. הבורסה הישראלית אין לה עתיד..
- 5.איילי 13/11/2013 11:13הגב לתגובה זובאתר אחר דיברו שהרישום הכפול הוא תהליך שסופו של דבר יציאת כיל מהבורסה הישראלית. אבל בשביל זה צריך לרכוש את המניות מהציבור. ועל זה הם יצטרכו לשלם למחזיקים הרבה כסף על מנת שיסכימו לוותר על המניות שברשותם. בסה"כ ידיעה מצוינת למחזיקים :)
- 4.בשביל זה הייתם צריכים להביא מנכ"ל זר? (ל"ת)אחד 13/11/2013 10:42הגב לתגובה זו
- 3.מי לא נותן לכיל להתאים את המחיר ?? ועדת חקירה בדרך ? (ל"ת)אנונימי 13/11/2013 09:51הגב לתגובה זו
- 2.דודי 13/11/2013 09:42הגב לתגובה זואיזה מנהלים מוכשרים... :) מה החברה הייתה עושה בלעדייהם... :)
- 1.מה זה אומר את המנייה? (ל"ת)יופיטר שוקי הון 13/11/2013 09:05הגב לתגובה זו
- תלוי כמה העם הזה דפוק...בהמשך היא תעלה זה בטוח (ל"ת)יעקב 13/11/2013 09:45הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
