"ענף הגז-נפט בישראל יעבור מהפכה כשקרנות הפרייבט אקוויטי יכנסו"
"מה שהופך את ישראל למקום מעניין בעבור קרנות הפרייבט אקוויטי זה היותה כלכלה יציבה שאינה סובלת מאינפלציה ב-10-15 השנים האחרונות. נעשו פה 50-60 עסקאות בשנה האחרונה בהשקעה של כ-2 מיליארד דולר ואנו צופים שיותר ויותר עסקאות יעשו בשנים הבאות", כך אמר רו"ח הלל שוסטר, שותף וראש דסק סין במשרד KPMG סומך חייקין, בדברי הפתיחה לפאנל הבכירים של תעשיית קרנות הפרייבט אקוויטי, שנערך במסגרת כנס בנושא פרייבט אקוויטי שערכה פירמת עו"ד הגדולה בעולם - DLA PIPER, המפעילה בארץ שלוחה בראשות עו"ד ג'רמי לוסטמן.
"בישראל גם יש תמיכה ממשלתית נפלאה. מתוך 10 החברות הגדולות בעולם שמשקיעות בחברות בעולם, ובראשן גוגל, כולן השקיעו בשנים האחרונות בישראל, פרט להיטאצ'י. ומה ששואלים אותנו זה - מה קרה להיטאצ'י?".
"ב-20 השנה הבאות הצפי הוא שרק מסקטור הגז נפט צפויה תפוקה בשווי של כ-60 מיליארד דולר. זה סכום אדיר בעבור מדינה כמו ישראל. השוק פה הולך להשתנות עוד יותר כאשר קרנות הפרייבט אקוויטי יגדילו את השקעותיהן בתחום זה. זו הולכת להיות מהפכה גדולה".
בהמשך התכנס פאנל של בכירי תעשיית קרנות הפרייבט אקוויטי הפועלות בישראל לדיון בצפי לשנה הבאה ובהם. בין המשתתפים בפאנל היו יונתן קולבר, שותף בקרן ויולה, מארק לסניק, שותף בקרן פורטיסימו, ד"ר אבי אורטל, שותף בקרן סקיי, רון שטרן, יועץ בכיר בקבוצת פריצקר.
יונתן קולבר, השותף בקרן ויולה המנהלת כ-2 מיליארד דולר בעיקר בתחום ההי טק הפונה לשווקים הזרים אמר "תעשיית ההון סיכון בישראל נמצאת בפיגור של 15 שנה ביחס לארה"ב". בהמשך התייחס קולבר גם לשאלה ביחס לגיוון ההשקעות של הקרן ואמר "מבין כ-100 החברות בהן אנחנו משקיעים רק בכ-5-6 מהן יש חפיפה בפעילות".
על השאלה האם לדעתו ישקיעו קרנות הפרייבט אקוויטי גם בחברות הישראליות הנמצאות במצב של הסדרי חוב, כדוגמאת קבוצת IDB, ענה קולבר, "יש לנו בעיה ענקית להכנס להשקעות בחברות שנמצאות בשלב של הסדר חוב. עם זאת הדגיש מארק לסניק, שותף בקרן פורטיסימו "אולי ישנן הזדמנויות לרכישה של החברות התפעוליות שפועלות מתחת לחברות ההחזקה המצויות במצב של הסדר חוב שאותן נשאיר לקרנות הגידור הזרות המתמחות בהשקעות בחברות בעלות חובות בעייתיים כדוגמאת קרן יורק".
רון שטרן, יועץ לקבוצת פריצקר של אחת המשפחות העשירות בארה"ב אמר " לא הייתי צריך לשכנע את הפריצקרים לבוא להשקיע לישראל אני חושב שהם התעניינו בה בעצמם עוד קודם. ישראל היא סיפור פנטסטי אבל במקרים רבים המשקיעים פוחדים להביא את הכסף לישראל. עדיין לא עשינו פה שום השקעה אבל אנחנו בוחנים כעת באופן אקטיבי את האפשרויות לבצע השקעות בתחום הפרייווט אקוויט וההון סיכון. אנחנו מסתכלים בפרייבט אקוויטי על חברות בשווי של 100-150 מיליון דולר, במיוחד כאלה שיש להן קשר לתחום הבריאות ושוק המטרה שלהן הוא ארה"ב".
ד"ר אבי אורטל, שותף בקרן סקיי אמר כי "השוק הישראלי הוא ריכוזי מאוד וכ-75% מהחברות מוחזקות על ידי בעלי השליטה קרוב לחזה. מספר ההנפקות הראשוניות הוא קטן מאוד וגם השוק המשני הוא קטן מאוד. בעתיד אני חושב שהיקף הפעילות בתחום הפרייבט אקוויטי יהיה דומיננטי הרבה יותר משהוא כיום, גם על רקע כניסתם לפועל של תקנות באזל 3 שיקשו עוד יותר על המערכת הבנקאית לממן את האשראי העסקי בישראל.
לדבריו, "הישראלים צריכים להמציא את הגלגל בכל עסקה ובאים עם יוזמות פיננסיות מקוריות שלא מוכרות בתחומנו, כשלא תמיד הם מבינים מה המשמעות של מכפילים או דיבידנדים. כיום עדיין יש פער גדול בין המוכרים הישראלים לבין אנשי קרנות הפרייבט אקוויטי שהתחנכו בארה"ב וזה מקשה על סגירת עסקאות".
מארק לסניק, שותף בקרן פורטיסימו סיפר על שתי השקעות מוצלחות שביצעה הקרן בשנים האחרונות, ובהן רכישתה של חברת נור מאקרופירינטרס רגע לפני שקרסה בשל חובות של 20 מיליון דולר לבנק גרמני בתמורה לכ-6 מיליון דולר. לאחר הרכישה וההשבחה ביצעה פורטיסימו בחברה היא נמכרה בתמורה לכ-125 מיליון דולר.
- 6.המאמינה 26/10/2013 22:36הגב לתגובה זורציו המלכה וכל מילה מיותרת........
- 5.יוסי כ 26/10/2013 22:08הגב לתגובה זורבותיי המשקיעים. עדיין. לו עיכלתם את. הפוטנציאל האדיר של מניות הלוויתן ובראשם רציו כמובן בקרוב מאוד יתחיל קידוח הנפט הענקי בלוויתן. ולאחר פירסום התגלית המניות יטוסו במאות. אחוזים פשוט. אי אפשר. יהיה לרכוש אותם תחשבו על זה. טוב , טוב בהצלחה לכולנו ,,,,,,,,,,
- 4.רציו המלכה !!!!!!!!! 26/10/2013 19:01הגב לתגובה זורבותיי כדיי מאוד לנצל את המחיר הנמוך של רציו מפני שהיא עומדת לפני זינוק אדיר שלו תגידו שלו ידעתם בקרוב קידוח הנפט מתחיל מיליארדים חביות נפט בבטן הלוויתן + עשרות מיליונים קונדסנט וכמובן שיהיה עידכון כלפי מעלה של כמויות הגז ולקינוח נזכיר את מאגר "גל" של רציו שרווי מאוד בגז + נפט !!!!!!!
- נבואה ניתנה לשוטים ברגע שיתגלה נקפוץ העליה המתורית תמש (ל"ת)cvc 28/10/2013 09:53הגב לתגובה זו
- 3.עין החמור 25/10/2013 15:58הגב לתגובה זוהטכנולוגיה כבר עקפה אותכם מייצרים גז מימן בדודי שמש.ישירות לחימום ולגנרטורים.המניה שלכם כבר בנחיתה.בקונגו כבר מבשלים על גז מימן בבתים המחורבנים.
- 2.גם אני מחכה להם עם האופ של רציו (ל"ת)רועה חשבון 24/10/2013 20:05הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 24/10/2013 17:22הגב לתגובה זומחכה להם עם האופציות של רציו.

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?
למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד
המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים,
שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.
בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות
מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך
שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.
צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים.
בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.
- דוחות הבנקים בארה"ב: רווחים מזנקים ותחזיות מעודדות
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי
מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.