חברת פריגו החמיצה את תחזית ההכנסות וסיפקה תחזית מאכזבת לשנת 2014; בתגובה המניה יורדת ב-3%
פריגו חברת התרופות פריגו (Perrigo), שמניותיה נסחרות בבורסה בתל-אביב ובבורסה הראשית בניו-יורק, פספסה את תחזית ההכנסות לשנת 2013 וסיפקה תחזית מאכזבת לשנת 2014. בתגובה לדוחות יורדת מניית פריגו בבורסה במחזור גבוה.
פריגו דיווחה על תוצאות הרבעון האחרון של השנה הפיסקאלית 2013 מבחינתה, ועל הרבעון האחרון.
מכירות פריגו ברבעון האחרון צמחו ב-16% ל-967 מיליון דולר (לעומת תחזית להכנסות של 999 מיליון דולר) והרווח הנקי על בסיס GAAP צמח ב-22% ל-148 מיליון דולר שהם 1.25 דולר למניה (לעומת תחזית ל-1.56 דולר למניה).
בסיכום שנתי המכירות צמחו ב-12% ל-3.5 מיליארד דולר (לעומת תחזית להכנסות של 3.6 מיליארד דולר) והרווח הנקי על בסיס GAAP צמח ב-10% ל-442 מיליון דולר או 4.68 דולר למניה (לעומת תחזית ל-5.6 דולר למניה).
תחזית הרווח לשנת 2014 עומדת על 6.35-6.6 דולר למניה - זאת לעומת תחזית האנליסטים ל-6.7 דולר למניה.
ג'וזף פאפא, מנכ"ל ויו"ר חברת פריגו: "רשמנו מכירות שיא שנתיות. ברבעון האחרון המשכנו להצליח לרשות צמיחה בכל הסגמנטים של פעילותנו".
- 2.סוחר סבלני 15/08/2013 18:13הגב לתגובה זומחר תעלה 2% כל כך שקוף כל כך קל חחח
- 1.אנליסט 15/08/2013 16:48הגב לתגובה זוהחמיצה תחזית הכנסות?? זה נפל מאוד קרוב לקונצנזוס, והרווח אפילו עקף מעט את תחזית הקונצנזוס. ולמה התחזיות שהחברה סיפקה הן מאכזבות לדעתך??? הן עומדות בקנה אחד עם התחזיות שלי. והצפי הוא לא הכנסות למניה, אלא רווח למניה על בסיס NON-GAAP . נא לתקן בבקשה.
- צודק!!! (ל"ת)משה ששון ישר 15/08/2013 18:08הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
אחרי אישור תקציב 2026, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר ואלכס זבז'ינסקי ממיטב מנתחים איך הגידול בהנפקות, יעד הגירעון המתרחב והעלייה בתשואות בארה"ב משנים את התמונה בשוק האג"ח הממשלתי ואילו אפיקים אטרקטיביים יותר כעת
לידר שוקי הון התקציב שאושר ביום שישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה.
כשהמדינה מגדילה את היקף ההנפקות, כמו שמתוכנן ל-2026, המשמעות היא היצע גדול יותר של אג"ח בשוק. במצב כזה, כדי שמשקיעים יסכימו לרכוש את האג"ח, המחיר שלהן נוטה לרדת והתשואה לפדיון עולה. זה מנגנון בסיסי של יותר סחורה, מחיר נמוך יותר ומשכך תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לא מדובר בשינוי מאוד משמעותי ביחס לשנים קודמות.
"צופים כי היקף הגיוס השבועי יעלה ב-2026 לכיוון 3 מיליארד שקל"
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, מתייחס לתקציב הביטחון שנקבע על 112 מיליארד שקל ומגדיר אותו כסביר - "תחזית ההכנסות ממסים עומדת על 554.5 מיליארד שקל, כולל 10 מיליארד שקל מעסקת ויז. ללא הרכיב החד-פעמי, מדובר בגידול נומינלי של 5.3%, שמבוסס על תחזית צמיחה אופטימית של 5.2%. אבל אם הצמיחה בפועל תהיה קרובה יותר ל-4%, הגירעון עלול להתרחב ל-4.2% ואף יותר, במיוחד בשנת בחירות שבה חלק מהחלטות האוצר עלולות שלא להתממש במלואן"
- הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי
- הצרכנים נשארים בבית ורשתות המזון מרוויחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית מימון הגירעון ב-2026, לידר שוקי הוון
