חגי בדש מסתכל קדימה: "אידיבי החדשה תתנהל ללא גרעין שליטה"
מאז ימי המחאה החברתית נראה כי הציבור בישראל שם לו לנכון להשפיע על המהלכים של החברות הציבוריות הגדולות במשק. כך, על רקע הביקורת הציבורית הנוקבת על כוונת בנק לאומי להגיע להסדר חוב עם החברות הפרטיות גנדן וטומהוק בשליטת נוחי דנקנר, דירקטוריון הבנק החליט שלא למחול לחובות דנקנר. האם הציבור אכן לוקח את המשוכות ומשפיע על קבלת ההחלטות בחברות הציבוריות?
מנכ"לי בתי ההשקעות בפורום בתי ההשקעות D&B דנו בסוגיות העולות מאותו נושא טעון. בתגובה לשאלה האם הציבור אכן משתלט על קבלת ההחלטות בחברות השיב מנכ"ל הראל פיננסים סמי בבקוב כי "לדעתי הציבור לא מנהל את הדברים, אך יש חשש גדול מביקורת. מי שמוביל את דעת הקהל זו העיתונות. היא מאוד נשכנית, בעיקר כלפי אלה שמנהלים כספים של אחרים וקשה ככה להתנהל. אני מניח שבנק לאומי שקל את העניין וחשב שהתוצאה באם היו עורכים את ההסדר היה גרועה יותר. הביקורת שאנו חיים בתוכה צריכה להשפיע קצת. הדין חייב לחזור ולהיות ענייני. הציבור שלח אותנו לבצע את המשימה, אנחנו צריכים לבצע אותה".
אמיר אייל יו"ר איניפיניטי ציין בתגובה כי "באשר להסדרי חוב, יש לנו כללים ברורים. הכסף צריך לחזור ובזמן, ובמידה והחברה לא מחזירה את הכסף לוקחים את החברה. אם הגיעו למצב כזה כנראה שהמנהלים לא ניהלו טוב את החברה. איזה שוק יש לך היום כשיש איסור להרוויח כסף, הציבור תוקף את כל החברות שמרוויחות כסף כאילו הן חזירות ודופקות את הציבור. מה שקרה בבנק לאומי הוא סימפטום קלאסי של מרירות. גם העיתונות מלבה, תוסיף את טבלאות השכר. אם רוצים סביבה עסקית טובה צריך לרדת מהר מאו מהעליהום הזה על מי שמסוגל להצליח במדינה".
חגי בדש: "אידיבי החדשה תתנהל ללא גרעין שליטה"
גם סוגיית אידיבי ונישולו של נוחי דנקנר מהשליטה בקונצרן האחזקות עמדה בראש הכותרות וריכזה עניין גם בפורום בתי ההשקעות. לדברי חגי בדש שהוביל את המהלך: "ביום חמישי בלילה חמישה גופים מוסדיים קיבלו החלטה משותפת אחראית ועניינית ליצור מתווה להסדר חוב בהיקף של 9 מיליארד שקל, ומציע מתווה בלי בעל שליטה עם אידיבי חדשה. אידיבי תהיה ממונפת פחות, עם דירקטוריון חדש וזו הדרך היחידה להשטיח את הפירמידה ולהחזיר את החובות של הקונצרן. אם המתווה יצליח, לא יזלזלו במה שעושים הגופים המוסדיים בישראל".
"גופים מוסדיים לא הולכים לנהל את אותה אידיבי חדשה. מה שיקרה בסופו של דבר שהחברה תהיה מבוזרת, ללא גרעין שליטה כמו טבע, אינטל וכו'. כל דרך לחבר בין הקרן הזרה לגופים המוסדיים הוא לא נכון. גופים מוסדיים מקבלים החלטה עניינית להשתלט על החברה, והיות והיא לא יכולה לעמוד בחובות. לחברות ימונה דירקטוריון עצמאי. כל עסקה כרגע היא לטובת בעל השליטה, שהוא ניסיון למשוך זמן ולשמור על השליטה. דירקטוריון עצמאי ללא גרעין שליטה ומנכ"ל עצמאי תאפשר לחברה לייצר ערך ולהחזיר את החובות שלה".
אילן רביב מנכ"ל מיטב דש ציין בהקשר זה כי "אנחנו תומכים בהסדר החוב. ניתנה להנהלת אידיבי זמן להחזרי כסף פנימה או להכניס משקיעים והם לא עשו את זה. הפעולה נכונה ולדעתי נפתח דף חדש. משהו פה צריך להיות אחרת. לא מעניין אותי שמעורבת קרן זרה. מה זאת אומרת לעשות סיבוב? זה משנה מתי קנית את אג"ח ומתי נכנסת. אני לא רואה פסול בשני הדברים האלה".
אמיר אייל: "אין אף טייקון במדינה הזו"
בפורום נסב דיון בנוגע לשאלה האם זה נראה מוצדק להלוות לחברות כספים ללא מתן ביטחונות. אמיר אייל יו"ר אינפיניטי ציין בהקשר זה כי "אין אף טייקון במדינה הזו. אנשי העסקים הבכירים שנתנו להם הרבה כסף תפקידם זה להרוויח. הם לוקחים סיכונים וזה לגיטימי לגמרי. הגופים המוסדיים הם אנשי העסקים של הציבור. יש עלינו לחץ הפוך מהתפקיד שלנו. אנחנו כפופים לליגה של תחרות, דמי ניהול וכו'. איך נגיע לאנליזה עם ההכנסות שלנו הרבה יותר נמוכות?. בשורה התחתונה כל המחיקות הן זניחות לעומת תיק הנכסים הכולל של הציבור. אין מה להביע זעם על גופים שעשו תשואות ריאליות הרבה יותר גבוהות".
אלדד תמיר מנכ"ל תמיר פישמן ציין בהקשר זה כי "אי אפשר כל היום להיתמם בפופוליזם. אם נרצה שכולם יחזירו 100% מהחוב נקבל ריבית אפס. הכעס על הטייקונים נובע מהתנהלות ראוותנית ולא ראויה שלהם. אם הם לא היו משלמים ריבית גבוהה לא היינו משקיעים בהם. יהיו הסדרי חוב ויהיו עוד פשיטות רגל".
- 2.כבוד לציבור 30/05/2013 07:18הגב לתגובה זואם יתחיל לעשות עניינים משפטיים ניתן להשתלט בשלב ראשון על אי די בי אחזקות שבפרוק ובעלי האג"ח יקבלו את החברה למרות שערכה אפס. בשלב השני יש זכות לחברת האם להחליף את הנהלת חברת הבת והדירקטורים שלה ובמקביל מחזיקי האג"ח באחזקות יקבלו את הבעלות. לסיום יהיה הסכם בין מחזקי אחזקות לפיתוח על חלוקת הבעלות על אי די בי החדשה אשר תהיה רק עם נכסים והון וכמעט ללא חוב (חוץ מלבנקים) ומשם הדרך להבראה מהירה ביותר והציבור יחזיר את ההפסדים שלו ורק הגביר יאכל אותה בגדול.
- אזרח 30/05/2013 10:49הגב לתגובה זומצב תהליך שדורש זמן ותנאי כלכלה חיוביים וצמיחה במשק ולא הכל תלוי בדבר זה או אחר בילבד וכולם יודעים שיש מיכלול של גורמים ותהליכים שדורשים זמן ואורך רוח אבל מנסים להקדים את המאוחר משיקולי אינטרסנטים ולא תמימים
- 1.זאוס הסקסי 29/05/2013 18:10הגב לתגובה זולסלק את נוחי לאלתר!!!!!!
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
