חגי בדש מסתכל קדימה: "אידיבי החדשה תתנהל ללא גרעין שליטה"
מאז ימי המחאה החברתית נראה כי הציבור בישראל שם לו לנכון להשפיע על המהלכים של החברות הציבוריות הגדולות במשק. כך, על רקע הביקורת הציבורית הנוקבת על כוונת בנק לאומי להגיע להסדר חוב עם החברות הפרטיות גנדן וטומהוק בשליטת נוחי דנקנר, דירקטוריון הבנק החליט שלא למחול לחובות דנקנר. האם הציבור אכן לוקח את המשוכות ומשפיע על קבלת ההחלטות בחברות הציבוריות?
מנכ"לי בתי ההשקעות בפורום בתי ההשקעות D&B דנו בסוגיות העולות מאותו נושא טעון. בתגובה לשאלה האם הציבור אכן משתלט על קבלת ההחלטות בחברות השיב מנכ"ל הראל פיננסים סמי בבקוב כי "לדעתי הציבור לא מנהל את הדברים, אך יש חשש גדול מביקורת. מי שמוביל את דעת הקהל זו העיתונות. היא מאוד נשכנית, בעיקר כלפי אלה שמנהלים כספים של אחרים וקשה ככה להתנהל. אני מניח שבנק לאומי שקל את העניין וחשב שהתוצאה באם היו עורכים את ההסדר היה גרועה יותר. הביקורת שאנו חיים בתוכה צריכה להשפיע קצת. הדין חייב לחזור ולהיות ענייני. הציבור שלח אותנו לבצע את המשימה, אנחנו צריכים לבצע אותה".
אמיר אייל יו"ר איניפיניטי ציין בתגובה כי "באשר להסדרי חוב, יש לנו כללים ברורים. הכסף צריך לחזור ובזמן, ובמידה והחברה לא מחזירה את הכסף לוקחים את החברה. אם הגיעו למצב כזה כנראה שהמנהלים לא ניהלו טוב את החברה. איזה שוק יש לך היום כשיש איסור להרוויח כסף, הציבור תוקף את כל החברות שמרוויחות כסף כאילו הן חזירות ודופקות את הציבור. מה שקרה בבנק לאומי הוא סימפטום קלאסי של מרירות. גם העיתונות מלבה, תוסיף את טבלאות השכר. אם רוצים סביבה עסקית טובה צריך לרדת מהר מאו מהעליהום הזה על מי שמסוגל להצליח במדינה".
חגי בדש: "אידיבי החדשה תתנהל ללא גרעין שליטה"
גם סוגיית אידיבי ונישולו של נוחי דנקנר מהשליטה בקונצרן האחזקות עמדה בראש הכותרות וריכזה עניין גם בפורום בתי ההשקעות. לדברי חגי בדש שהוביל את המהלך: "ביום חמישי בלילה חמישה גופים מוסדיים קיבלו החלטה משותפת אחראית ועניינית ליצור מתווה להסדר חוב בהיקף של 9 מיליארד שקל, ומציע מתווה בלי בעל שליטה עם אידיבי חדשה. אידיבי תהיה ממונפת פחות, עם דירקטוריון חדש וזו הדרך היחידה להשטיח את הפירמידה ולהחזיר את החובות של הקונצרן. אם המתווה יצליח, לא יזלזלו במה שעושים הגופים המוסדיים בישראל".
"גופים מוסדיים לא הולכים לנהל את אותה אידיבי חדשה. מה שיקרה בסופו של דבר שהחברה תהיה מבוזרת, ללא גרעין שליטה כמו טבע, אינטל וכו'. כל דרך לחבר בין הקרן הזרה לגופים המוסדיים הוא לא נכון. גופים מוסדיים מקבלים החלטה עניינית להשתלט על החברה, והיות והיא לא יכולה לעמוד בחובות. לחברות ימונה דירקטוריון עצמאי. כל עסקה כרגע היא לטובת בעל השליטה, שהוא ניסיון למשוך זמן ולשמור על השליטה. דירקטוריון עצמאי ללא גרעין שליטה ומנכ"ל עצמאי תאפשר לחברה לייצר ערך ולהחזיר את החובות שלה".
אילן רביב מנכ"ל מיטב דש ציין בהקשר זה כי "אנחנו תומכים בהסדר החוב. ניתנה להנהלת אידיבי זמן להחזרי כסף פנימה או להכניס משקיעים והם לא עשו את זה. הפעולה נכונה ולדעתי נפתח דף חדש. משהו פה צריך להיות אחרת. לא מעניין אותי שמעורבת קרן זרה. מה זאת אומרת לעשות סיבוב? זה משנה מתי קנית את אג"ח ומתי נכנסת. אני לא רואה פסול בשני הדברים האלה".
אמיר אייל: "אין אף טייקון במדינה הזו"
בפורום נסב דיון בנוגע לשאלה האם זה נראה מוצדק להלוות לחברות כספים ללא מתן ביטחונות. אמיר אייל יו"ר אינפיניטי ציין בהקשר זה כי "אין אף טייקון במדינה הזו. אנשי העסקים הבכירים שנתנו להם הרבה כסף תפקידם זה להרוויח. הם לוקחים סיכונים וזה לגיטימי לגמרי. הגופים המוסדיים הם אנשי העסקים של הציבור. יש עלינו לחץ הפוך מהתפקיד שלנו. אנחנו כפופים לליגה של תחרות, דמי ניהול וכו'. איך נגיע לאנליזה עם ההכנסות שלנו הרבה יותר נמוכות?. בשורה התחתונה כל המחיקות הן זניחות לעומת תיק הנכסים הכולל של הציבור. אין מה להביע זעם על גופים שעשו תשואות ריאליות הרבה יותר גבוהות".
אלדד תמיר מנכ"ל תמיר פישמן ציין בהקשר זה כי "אי אפשר כל היום להיתמם בפופוליזם. אם נרצה שכולם יחזירו 100% מהחוב נקבל ריבית אפס. הכעס על הטייקונים נובע מהתנהלות ראוותנית ולא ראויה שלהם. אם הם לא היו משלמים ריבית גבוהה לא היינו משקיעים בהם. יהיו הסדרי חוב ויהיו עוד פשיטות רגל".
- 2.כבוד לציבור 30/05/2013 07:18הגב לתגובה זואם יתחיל לעשות עניינים משפטיים ניתן להשתלט בשלב ראשון על אי די בי אחזקות שבפרוק ובעלי האג"ח יקבלו את החברה למרות שערכה אפס. בשלב השני יש זכות לחברת האם להחליף את הנהלת חברת הבת והדירקטורים שלה ובמקביל מחזיקי האג"ח באחזקות יקבלו את הבעלות. לסיום יהיה הסכם בין מחזקי אחזקות לפיתוח על חלוקת הבעלות על אי די בי החדשה אשר תהיה רק עם נכסים והון וכמעט ללא חוב (חוץ מלבנקים) ומשם הדרך להבראה מהירה ביותר והציבור יחזיר את ההפסדים שלו ורק הגביר יאכל אותה בגדול.
- אזרח 30/05/2013 10:49הגב לתגובה זומצב תהליך שדורש זמן ותנאי כלכלה חיוביים וצמיחה במשק ולא הכל תלוי בדבר זה או אחר בילבד וכולם יודעים שיש מיכלול של גורמים ותהליכים שדורשים זמן ואורך רוח אבל מנסים להקדים את המאוחר משיקולי אינטרסנטים ולא תמימים
- 1.זאוס הסקסי 29/05/2013 18:10הגב לתגובה זולסלק את נוחי לאלתר!!!!!!
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
