חגי בדש מסתכל קדימה: "אידיבי החדשה תתנהל ללא גרעין שליטה"
מאז ימי המחאה החברתית נראה כי הציבור בישראל שם לו לנכון להשפיע על המהלכים של החברות הציבוריות הגדולות במשק. כך, על רקע הביקורת הציבורית הנוקבת על כוונת בנק לאומי להגיע להסדר חוב עם החברות הפרטיות גנדן וטומהוק בשליטת נוחי דנקנר, דירקטוריון הבנק החליט שלא למחול לחובות דנקנר. האם הציבור אכן לוקח את המשוכות ומשפיע על קבלת ההחלטות בחברות הציבוריות?
מנכ"לי בתי ההשקעות בפורום בתי ההשקעות D&B דנו בסוגיות העולות מאותו נושא טעון. בתגובה לשאלה האם הציבור אכן משתלט על קבלת ההחלטות בחברות השיב מנכ"ל הראל פיננסים סמי בבקוב כי "לדעתי הציבור לא מנהל את הדברים, אך יש חשש גדול מביקורת. מי שמוביל את דעת הקהל זו העיתונות. היא מאוד נשכנית, בעיקר כלפי אלה שמנהלים כספים של אחרים וקשה ככה להתנהל. אני מניח שבנק לאומי שקל את העניין וחשב שהתוצאה באם היו עורכים את ההסדר היה גרועה יותר. הביקורת שאנו חיים בתוכה צריכה להשפיע קצת. הדין חייב לחזור ולהיות ענייני. הציבור שלח אותנו לבצע את המשימה, אנחנו צריכים לבצע אותה".
אמיר אייל יו"ר איניפיניטי ציין בתגובה כי "באשר להסדרי חוב, יש לנו כללים ברורים. הכסף צריך לחזור ובזמן, ובמידה והחברה לא מחזירה את הכסף לוקחים את החברה. אם הגיעו למצב כזה כנראה שהמנהלים לא ניהלו טוב את החברה. איזה שוק יש לך היום כשיש איסור להרוויח כסף, הציבור תוקף את כל החברות שמרוויחות כסף כאילו הן חזירות ודופקות את הציבור. מה שקרה בבנק לאומי הוא סימפטום קלאסי של מרירות. גם העיתונות מלבה, תוסיף את טבלאות השכר. אם רוצים סביבה עסקית טובה צריך לרדת מהר מאו מהעליהום הזה על מי שמסוגל להצליח במדינה".
חגי בדש: "אידיבי החדשה תתנהל ללא גרעין שליטה"
גם סוגיית אידיבי ונישולו של נוחי דנקנר מהשליטה בקונצרן האחזקות עמדה בראש הכותרות וריכזה עניין גם בפורום בתי ההשקעות. לדברי חגי בדש שהוביל את המהלך: "ביום חמישי בלילה חמישה גופים מוסדיים קיבלו החלטה משותפת אחראית ועניינית ליצור מתווה להסדר חוב בהיקף של 9 מיליארד שקל, ומציע מתווה בלי בעל שליטה עם אידיבי חדשה. אידיבי תהיה ממונפת פחות, עם דירקטוריון חדש וזו הדרך היחידה להשטיח את הפירמידה ולהחזיר את החובות של הקונצרן. אם המתווה יצליח, לא יזלזלו במה שעושים הגופים המוסדיים בישראל".
"גופים מוסדיים לא הולכים לנהל את אותה אידיבי חדשה. מה שיקרה בסופו של דבר שהחברה תהיה מבוזרת, ללא גרעין שליטה כמו טבע, אינטל וכו'. כל דרך לחבר בין הקרן הזרה לגופים המוסדיים הוא לא נכון. גופים מוסדיים מקבלים החלטה עניינית להשתלט על החברה, והיות והיא לא יכולה לעמוד בחובות. לחברות ימונה דירקטוריון עצמאי. כל עסקה כרגע היא לטובת בעל השליטה, שהוא ניסיון למשוך זמן ולשמור על השליטה. דירקטוריון עצמאי ללא גרעין שליטה ומנכ"ל עצמאי תאפשר לחברה לייצר ערך ולהחזיר את החובות שלה".
אילן רביב מנכ"ל מיטב דש ציין בהקשר זה כי "אנחנו תומכים בהסדר החוב. ניתנה להנהלת אידיבי זמן להחזרי כסף פנימה או להכניס משקיעים והם לא עשו את זה. הפעולה נכונה ולדעתי נפתח דף חדש. משהו פה צריך להיות אחרת. לא מעניין אותי שמעורבת קרן זרה. מה זאת אומרת לעשות סיבוב? זה משנה מתי קנית את אג"ח ומתי נכנסת. אני לא רואה פסול בשני הדברים האלה".
אמיר אייל: "אין אף טייקון במדינה הזו"
בפורום נסב דיון בנוגע לשאלה האם זה נראה מוצדק להלוות לחברות כספים ללא מתן ביטחונות. אמיר אייל יו"ר אינפיניטי ציין בהקשר זה כי "אין אף טייקון במדינה הזו. אנשי העסקים הבכירים שנתנו להם הרבה כסף תפקידם זה להרוויח. הם לוקחים סיכונים וזה לגיטימי לגמרי. הגופים המוסדיים הם אנשי העסקים של הציבור. יש עלינו לחץ הפוך מהתפקיד שלנו. אנחנו כפופים לליגה של תחרות, דמי ניהול וכו'. איך נגיע לאנליזה עם ההכנסות שלנו הרבה יותר נמוכות?. בשורה התחתונה כל המחיקות הן זניחות לעומת תיק הנכסים הכולל של הציבור. אין מה להביע זעם על גופים שעשו תשואות ריאליות הרבה יותר גבוהות".
אלדד תמיר מנכ"ל תמיר פישמן ציין בהקשר זה כי "אי אפשר כל היום להיתמם בפופוליזם. אם נרצה שכולם יחזירו 100% מהחוב נקבל ריבית אפס. הכעס על הטייקונים נובע מהתנהלות ראוותנית ולא ראויה שלהם. אם הם לא היו משלמים ריבית גבוהה לא היינו משקיעים בהם. יהיו הסדרי חוב ויהיו עוד פשיטות רגל".
- 2.כבוד לציבור 30/05/2013 07:18הגב לתגובה זואם יתחיל לעשות עניינים משפטיים ניתן להשתלט בשלב ראשון על אי די בי אחזקות שבפרוק ובעלי האג"ח יקבלו את החברה למרות שערכה אפס. בשלב השני יש זכות לחברת האם להחליף את הנהלת חברת הבת והדירקטורים שלה ובמקביל מחזיקי האג"ח באחזקות יקבלו את הבעלות. לסיום יהיה הסכם בין מחזקי אחזקות לפיתוח על חלוקת הבעלות על אי די בי החדשה אשר תהיה רק עם נכסים והון וכמעט ללא חוב (חוץ מלבנקים) ומשם הדרך להבראה מהירה ביותר והציבור יחזיר את ההפסדים שלו ורק הגביר יאכל אותה בגדול.
- אזרח 30/05/2013 10:49הגב לתגובה זומצב תהליך שדורש זמן ותנאי כלכלה חיוביים וצמיחה במשק ולא הכל תלוי בדבר זה או אחר בילבד וכולם יודעים שיש מיכלול של גורמים ותהליכים שדורשים זמן ואורך רוח אבל מנסים להקדים את המאוחר משיקולי אינטרסנטים ולא תמימים
- 1.זאוס הסקסי 29/05/2013 18:10הגב לתגובה זולסלק את נוחי לאלתר!!!!!!

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
