חגי בדש מסתכל קדימה: "אידיבי החדשה תתנהל ללא גרעין שליטה"
מאז ימי המחאה החברתית נראה כי הציבור בישראל שם לו לנכון להשפיע על המהלכים של החברות הציבוריות הגדולות במשק. כך, על רקע הביקורת הציבורית הנוקבת על כוונת בנק לאומי להגיע להסדר חוב עם החברות הפרטיות גנדן וטומהוק בשליטת נוחי דנקנר, דירקטוריון הבנק החליט שלא למחול לחובות דנקנר. האם הציבור אכן לוקח את המשוכות ומשפיע על קבלת ההחלטות בחברות הציבוריות?
מנכ"לי בתי ההשקעות בפורום בתי ההשקעות D&B דנו בסוגיות העולות מאותו נושא טעון. בתגובה לשאלה האם הציבור אכן משתלט על קבלת ההחלטות בחברות השיב מנכ"ל הראל פיננסים סמי בבקוב כי "לדעתי הציבור לא מנהל את הדברים, אך יש חשש גדול מביקורת. מי שמוביל את דעת הקהל זו העיתונות. היא מאוד נשכנית, בעיקר כלפי אלה שמנהלים כספים של אחרים וקשה ככה להתנהל. אני מניח שבנק לאומי שקל את העניין וחשב שהתוצאה באם היו עורכים את ההסדר היה גרועה יותר. הביקורת שאנו חיים בתוכה צריכה להשפיע קצת. הדין חייב לחזור ולהיות ענייני. הציבור שלח אותנו לבצע את המשימה, אנחנו צריכים לבצע אותה".
אמיר אייל יו"ר איניפיניטי ציין בתגובה כי "באשר להסדרי חוב, יש לנו כללים ברורים. הכסף צריך לחזור ובזמן, ובמידה והחברה לא מחזירה את הכסף לוקחים את החברה. אם הגיעו למצב כזה כנראה שהמנהלים לא ניהלו טוב את החברה. איזה שוק יש לך היום כשיש איסור להרוויח כסף, הציבור תוקף את כל החברות שמרוויחות כסף כאילו הן חזירות ודופקות את הציבור. מה שקרה בבנק לאומי הוא סימפטום קלאסי של מרירות. גם העיתונות מלבה, תוסיף את טבלאות השכר. אם רוצים סביבה עסקית טובה צריך לרדת מהר מאו מהעליהום הזה על מי שמסוגל להצליח במדינה".
חגי בדש: "אידיבי החדשה תתנהל ללא גרעין שליטה"
גם סוגיית אידיבי ונישולו של נוחי דנקנר מהשליטה בקונצרן האחזקות עמדה בראש הכותרות וריכזה עניין גם בפורום בתי ההשקעות. לדברי חגי בדש שהוביל את המהלך: "ביום חמישי בלילה חמישה גופים מוסדיים קיבלו החלטה משותפת אחראית ועניינית ליצור מתווה להסדר חוב בהיקף של 9 מיליארד שקל, ומציע מתווה בלי בעל שליטה עם אידיבי חדשה. אידיבי תהיה ממונפת פחות, עם דירקטוריון חדש וזו הדרך היחידה להשטיח את הפירמידה ולהחזיר את החובות של הקונצרן. אם המתווה יצליח, לא יזלזלו במה שעושים הגופים המוסדיים בישראל".
"גופים מוסדיים לא הולכים לנהל את אותה אידיבי חדשה. מה שיקרה בסופו של דבר שהחברה תהיה מבוזרת, ללא גרעין שליטה כמו טבע, אינטל וכו'. כל דרך לחבר בין הקרן הזרה לגופים המוסדיים הוא לא נכון. גופים מוסדיים מקבלים החלטה עניינית להשתלט על החברה, והיות והיא לא יכולה לעמוד בחובות. לחברות ימונה דירקטוריון עצמאי. כל עסקה כרגע היא לטובת בעל השליטה, שהוא ניסיון למשוך זמן ולשמור על השליטה. דירקטוריון עצמאי ללא גרעין שליטה ומנכ"ל עצמאי תאפשר לחברה לייצר ערך ולהחזיר את החובות שלה".
אילן רביב מנכ"ל מיטב דש ציין בהקשר זה כי "אנחנו תומכים בהסדר החוב. ניתנה להנהלת אידיבי זמן להחזרי כסף פנימה או להכניס משקיעים והם לא עשו את זה. הפעולה נכונה ולדעתי נפתח דף חדש. משהו פה צריך להיות אחרת. לא מעניין אותי שמעורבת קרן זרה. מה זאת אומרת לעשות סיבוב? זה משנה מתי קנית את אג"ח ומתי נכנסת. אני לא רואה פסול בשני הדברים האלה".
אמיר אייל: "אין אף טייקון במדינה הזו"
בפורום נסב דיון בנוגע לשאלה האם זה נראה מוצדק להלוות לחברות כספים ללא מתן ביטחונות. אמיר אייל יו"ר אינפיניטי ציין בהקשר זה כי "אין אף טייקון במדינה הזו. אנשי העסקים הבכירים שנתנו להם הרבה כסף תפקידם זה להרוויח. הם לוקחים סיכונים וזה לגיטימי לגמרי. הגופים המוסדיים הם אנשי העסקים של הציבור. יש עלינו לחץ הפוך מהתפקיד שלנו. אנחנו כפופים לליגה של תחרות, דמי ניהול וכו'. איך נגיע לאנליזה עם ההכנסות שלנו הרבה יותר נמוכות?. בשורה התחתונה כל המחיקות הן זניחות לעומת תיק הנכסים הכולל של הציבור. אין מה להביע זעם על גופים שעשו תשואות ריאליות הרבה יותר גבוהות".
אלדד תמיר מנכ"ל תמיר פישמן ציין בהקשר זה כי "אי אפשר כל היום להיתמם בפופוליזם. אם נרצה שכולם יחזירו 100% מהחוב נקבל ריבית אפס. הכעס על הטייקונים נובע מהתנהלות ראוותנית ולא ראויה שלהם. אם הם לא היו משלמים ריבית גבוהה לא היינו משקיעים בהם. יהיו הסדרי חוב ויהיו עוד פשיטות רגל".
- 2.כבוד לציבור 30/05/2013 07:18הגב לתגובה זואם יתחיל לעשות עניינים משפטיים ניתן להשתלט בשלב ראשון על אי די בי אחזקות שבפרוק ובעלי האג"ח יקבלו את החברה למרות שערכה אפס. בשלב השני יש זכות לחברת האם להחליף את הנהלת חברת הבת והדירקטורים שלה ובמקביל מחזיקי האג"ח באחזקות יקבלו את הבעלות. לסיום יהיה הסכם בין מחזקי אחזקות לפיתוח על חלוקת הבעלות על אי די בי החדשה אשר תהיה רק עם נכסים והון וכמעט ללא חוב (חוץ מלבנקים) ומשם הדרך להבראה מהירה ביותר והציבור יחזיר את ההפסדים שלו ורק הגביר יאכל אותה בגדול.
- אזרח 30/05/2013 10:49הגב לתגובה זומצב תהליך שדורש זמן ותנאי כלכלה חיוביים וצמיחה במשק ולא הכל תלוי בדבר זה או אחר בילבד וכולם יודעים שיש מיכלול של גורמים ותהליכים שדורשים זמן ואורך רוח אבל מנסים להקדים את המאוחר משיקולי אינטרסנטים ולא תמימים
- 1.זאוס הסקסי 29/05/2013 18:10הגב לתגובה זולסלק את נוחי לאלתר!!!!!!
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
