חגי בדש מסתכל קדימה: "אידיבי החדשה תתנהל ללא גרעין שליטה"

מנכ"ל בית ההשקעות פסגות אמר את הדברים במסגרת פורום בתי ההשקעות של D&B בת"א. אלדד תמיר: "אם נרצה שכולם יחזירו 100% נקבל ריבית אפס"
חן דרסינובר | (3)

מאז ימי המחאה החברתית נראה כי הציבור בישראל שם לו לנכון להשפיע על המהלכים של החברות הציבוריות הגדולות במשק. כך, על רקע הביקורת הציבורית הנוקבת על כוונת בנק לאומי להגיע להסדר חוב עם החברות הפרטיות גנדן וטומהוק בשליטת נוחי דנקנר, דירקטוריון הבנק החליט שלא למחול לחובות דנקנר. האם הציבור אכן לוקח את המשוכות ומשפיע על קבלת ההחלטות בחברות הציבוריות?

מנכ"לי בתי ההשקעות בפורום בתי ההשקעות D&B דנו בסוגיות העולות מאותו נושא טעון. בתגובה לשאלה האם הציבור אכן משתלט על קבלת ההחלטות בחברות השיב מנכ"ל הראל פיננסים סמי בבקוב כי "לדעתי הציבור לא מנהל את הדברים, אך יש חשש גדול מביקורת. מי שמוביל את דעת הקהל זו העיתונות. היא מאוד נשכנית, בעיקר כלפי אלה שמנהלים כספים של אחרים וקשה ככה להתנהל. אני מניח שבנק לאומי שקל את העניין וחשב שהתוצאה באם היו עורכים את ההסדר היה גרועה יותר. הביקורת שאנו חיים בתוכה צריכה להשפיע קצת. הדין חייב לחזור ולהיות ענייני. הציבור שלח אותנו לבצע את המשימה, אנחנו צריכים לבצע אותה".

אמיר אייל יו"ר איניפיניטי ציין בתגובה כי "באשר להסדרי חוב, יש לנו כללים ברורים. הכסף צריך לחזור ובזמן, ובמידה והחברה לא מחזירה את הכסף לוקחים את החברה. אם הגיעו למצב כזה כנראה שהמנהלים לא ניהלו טוב את החברה. איזה שוק יש לך היום כשיש איסור להרוויח כסף, הציבור תוקף את כל החברות שמרוויחות כסף כאילו הן חזירות ודופקות את הציבור. מה שקרה בבנק לאומי הוא סימפטום קלאסי של מרירות. גם העיתונות מלבה, תוסיף את טבלאות השכר. אם רוצים סביבה עסקית טובה צריך לרדת מהר מאו מהעליהום הזה על מי שמסוגל להצליח במדינה".

חגי בדש: "אידיבי החדשה תתנהל ללא גרעין שליטה"

גם סוגיית אידיבי ונישולו של נוחי דנקנר מהשליטה בקונצרן האחזקות עמדה בראש הכותרות וריכזה עניין גם בפורום בתי ההשקעות. לדברי חגי בדש שהוביל את המהלך: "ביום חמישי בלילה חמישה גופים מוסדיים קיבלו החלטה משותפת אחראית ועניינית ליצור מתווה להסדר חוב בהיקף של 9 מיליארד שקל, ומציע מתווה בלי בעל שליטה עם אידיבי חדשה. אידיבי תהיה ממונפת פחות, עם דירקטוריון חדש וזו הדרך היחידה להשטיח את הפירמידה ולהחזיר את החובות של הקונצרן. אם המתווה יצליח, לא יזלזלו במה שעושים הגופים המוסדיים בישראל".

"גופים מוסדיים לא הולכים לנהל את אותה אידיבי חדשה. מה שיקרה בסופו של דבר שהחברה תהיה מבוזרת, ללא גרעין שליטה כמו טבע, אינטל וכו'. כל דרך לחבר בין הקרן הזרה לגופים המוסדיים הוא לא נכון. גופים מוסדיים מקבלים החלטה עניינית להשתלט על החברה, והיות והיא לא יכולה לעמוד בחובות. לחברות ימונה דירקטוריון עצמאי. כל עסקה כרגע היא לטובת בעל השליטה, שהוא ניסיון למשוך זמן ולשמור על השליטה. דירקטוריון עצמאי ללא גרעין שליטה ומנכ"ל עצמאי תאפשר לחברה לייצר ערך ולהחזיר את החובות שלה".

אילן רביב מנכ"ל מיטב דש ציין בהקשר זה כי "אנחנו תומכים בהסדר החוב. ניתנה להנהלת אידיבי זמן להחזרי כסף פנימה או להכניס משקיעים והם לא עשו את זה. הפעולה נכונה ולדעתי נפתח דף חדש. משהו פה צריך להיות אחרת. לא מעניין אותי שמעורבת קרן זרה. מה זאת אומרת לעשות סיבוב? זה משנה מתי קנית את אג"ח ומתי נכנסת. אני לא רואה פסול בשני הדברים האלה".

אמיר אייל: "אין אף טייקון במדינה הזו"

בפורום נסב דיון בנוגע לשאלה האם זה נראה מוצדק להלוות לחברות כספים ללא מתן ביטחונות. אמיר אייל יו"ר אינפיניטי ציין בהקשר זה כי "אין אף טייקון במדינה הזו. אנשי העסקים הבכירים שנתנו להם הרבה כסף תפקידם זה להרוויח. הם לוקחים סיכונים וזה לגיטימי לגמרי. הגופים המוסדיים הם אנשי העסקים של הציבור. יש עלינו לחץ הפוך מהתפקיד שלנו. אנחנו כפופים לליגה של תחרות, דמי ניהול וכו'. איך נגיע לאנליזה עם ההכנסות שלנו הרבה יותר נמוכות?. בשורה התחתונה כל המחיקות הן זניחות לעומת תיק הנכסים הכולל של הציבור. אין מה להביע זעם על גופים שעשו תשואות ריאליות הרבה יותר גבוהות".

אלדד תמיר מנכ"ל תמיר פישמן ציין בהקשר זה כי "אי אפשר כל היום להיתמם בפופוליזם. אם נרצה שכולם יחזירו 100% מהחוב נקבל ריבית אפס. הכעס על הטייקונים נובע מהתנהלות ראוותנית ולא ראויה שלהם. אם הם לא היו משלמים ריבית גבוהה לא היינו משקיעים בהם. יהיו הסדרי חוב ויהיו עוד פשיטות רגל".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כבוד לציבור 30/05/2013 07:18
    הגב לתגובה זו
    אם יתחיל לעשות עניינים משפטיים ניתן להשתלט בשלב ראשון על אי די בי אחזקות שבפרוק ובעלי האג"ח יקבלו את החברה למרות שערכה אפס. בשלב השני יש זכות לחברת האם להחליף את הנהלת חברת הבת והדירקטורים שלה ובמקביל מחזיקי האג"ח באחזקות יקבלו את הבעלות. לסיום יהיה הסכם בין מחזקי אחזקות לפיתוח על חלוקת הבעלות על אי די בי החדשה אשר תהיה רק עם נכסים והון וכמעט ללא חוב (חוץ מלבנקים) ומשם הדרך להבראה מהירה ביותר והציבור יחזיר את ההפסדים שלו ורק הגביר יאכל אותה בגדול.
  • אזרח 30/05/2013 10:49
    הגב לתגובה זו
    מצב תהליך שדורש זמן ותנאי כלכלה חיוביים וצמיחה במשק ולא הכל תלוי בדבר זה או אחר בילבד וכולם יודעים שיש מיכלול של גורמים ותהליכים שדורשים זמן ואורך רוח אבל מנסים להקדים את המאוחר משיקולי אינטרסנטים ולא תמימים
  • 1.
    זאוס הסקסי 29/05/2013 18:10
    הגב לתגובה זו
    לסלק את נוחי לאלתר!!!!!!
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: