זה רשמי: זיסר מנהל מגעים להסדר חוב באלביט עם הקרנות הזרות
המגעים להסדר חוב בחברת ההחזקות אלביט הדמיה שבשליטת מוטי זיסר עם קרנות ההשקעות הזרות, יורק ו-DK מקבלים היום ביטוי רשמי. היום (ב') דיווחה אלביט כי היא נמצאת במשא ומתן עם בעלי האג"ח המרכזיים באלביט ביחס "לארגון מחדש של החוב של החברה במטרה לחזק את מצבה הפיננסי של החברה", אשר יכלול בעיקרו המרת חוב לא מובטח למניות ודילול החזקותיו של זיסר באלביט. בתגובה, מניות ואגרות החוב של החברה נסחרות בעליות שערים נאות.
אלביט מציינת כי הצדדים טרם הגיעו להסכמה על כל מכלול הגורמים הרלוונטיים, אך הסכימו על מסגרת כללית לפיה החוב הלא מובטח יומר למניות החברה, בעוד החוב המובטח של החברה ימשיך להיות משולם כרגיל. כמו כן, ההסדר עשוי לכלול קניית אגרות חוב במזומן מצדם של קרנות ההשקעה יורק ו-DK ממחזיקי אג"ח שמעדיפים שלא להמיר את האג"ח למניות ולקבל את כספם לפי מחירם בשוק.
בנוסף, צוין שם כי זיסר ימשיך להקדיש את עיקר מאמציו לעסקי החברה וימשיך לשמש כמנכ"ל החברה, לפי תנאים שהוסכמו עליו, כולל הנפקת אופציות לחברה האם אירופה ישראל לרכישת מניות אלביט, במחיר מימוש שייקבע בהתאמה לשיעור ההחזר (recovery ) של החוב הבלתי מובטח של אלביט הדמיה.
אלביט מציינת כי כל הסדר חוב יהיה כפוף למספר תנאים מתלים לרבות אישור בית המשפט המחוזי בהתאם לחוק החברות, אישור ההסדר על ידי רוב נושי החברה וכל אישורים אחרים הנדרשים על ידי בעלי המניות של החברה ואישורים והסכמות של צדדים שלישיים הנדרשים על פי חוק.
אלביט הדמיה חייבת למחזיקי האג"ח סכום של כ-2 מיליארד שקל, מתוכם היא נדרשת לשלם תשלומי קרן וריבית של 82 מיליון שקל למחזיקי האג"ח הקצרות מסדרות א' ו-ב' בעוד יומיים. נזכיר כי לפני מספר שבועות התריעו סוכנות הדירוג S&P מעלות ומידרוג על כך שאין בידי החברה די מקורות כספיים מספקים לטובת התשלומים למחזיקי האג"ח.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
