למרות החשיבות הרבה של הבנקים הזרים למשק הישראלי, הנוכחות שלהם כמעט ואינה מורגשת במדיה הכלכלית הישראלית. מעטים יודעים מי עומד בראש הסניפים המקומיים של הבנקים המובילים בעולם או איזה עסקאות נעשות באמצעותם או מה מידת הפעילות שלהם בשוק ההון הישראל - וזו הצטמצמה מאוד בשנה האחרונה. על מנת לנסות ולצמצם את פער המידע הזה נפגש Bizportal לראיון מיוחד עם ראלף שעיה, מנכ"ל סיטי ישראל.

שעיה, שעומד כבר 6 שנים בראש הסניף המקומי של הבנק הגדול בעולם אשר חוגג השנה את שנתו ה-200, מחזיק נציגויות ב-160 מדינות בעולם ומשרת כ-200 מיליון לקוחות בעולם, מציג את נקודת המבט של הזרים על השוק הישראלי, פורס בפנינו את חזון "בנק העתיד" שצפוי לשנות את פני הבנקאות העולמית המסורתית וממליץ להפוך את ישראל לאתר ניסוי הבטא המוביל של הבנק בתחום זה.

סיטי הוא הגדול מבין 4 בנקים בינלאומים שקיבלו מבנק ישראל רשיון לפעול כבנק בישראל ולכן ההיקף השירותים שהוא נותן נחשב לרחב ומקיף יותר. סיטי מעסיק כ-160 עובדים שנותנים שירותים במגוון פעילויות בתחומי הבנקאות התאגידית, הבנקאות להשקעות והבנקאות הפרטית. הבנק גם נותן שירותי נאמנות ושירותי סליקה וכמובן שירותים בתחום המסחר בני"ע, הן לגופים זרים שרוצים לפעול בבורסה הישראלית, הן לגופים ישראליים שרוצים להשקיע בחו"ל ולאחרונה גם נותן הבנק שירותי תפעול לגופים המוסדיים בבורסה בת"א.

סיטי מחזיק בכ-8% מסך הפעילות של הגופים הזרים בשוק ההון הישראלי ובבורסה עם זאת, מדובר בירידה ביחס להיקף פעילות של 10%-15% שהיתה לו בשנת 2010. הפעילות בשוק ההון אמנם ירדה אך שעיה מדגיש כי בשאר השירותים שמספק הבנק לגופים המוסדיים, לממשלה ולחברות בישראל רשם הבנק תוצאות מצויינות בשנתיים האחרונות, עלייה שהסתכמה מדי שנה בצמיחה דו ספרתית הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. לדברי המנכ"ל התוצאות המצויינות גורמות גם למורל בקרב עובדי הבנק להיות מאוד גבוה.

"אנחנו בד"כ נכנסים לתמונה כשמדובר במשימות גדולות או כשצריך לעזור בפתרון של בעיות מורכבות שדורשות יכולת פיננסית, או כשיש צורך ביצירתיות אמיתית - אנחנו נכנסים לתמונה על מנת לעשות את ההבדל. כשדברים לא יכולים להעשות בדרך אחרת - אנחנו עושים אותם. אנחנו עוזרים לחברות ישראליות לצאת להנפקות בארה"ב, ועושים הרבה מאוד פעילות יעוץ בעסקאות מימון או בעסקאות מיזוג ורכישה. אנחנו גם מעורבים בענפים רבים במשק, כולל בענף חיפושי הנפט והגז שנוצר בשנים האחרונות בישראל ודורש משאבים כספיים גדולים".

בין העסקאות הבולטות של סיטי בשנים האחרונות ניתן לציין את הלוואה בסך 500 מיליון פרנק שוויצרי שניתנה לכור לצורך רכישת מניות קרדיט סוויס, את הנפקת גזית גלוב בבורסה של ניו יורק במסגרתה גויסו 93 מיליון דולר, הנפקת האג"ח של טבע בסך 5 מיליארד דולר, במסגרתה שימש הבנק כחתם מוביל לגיוס חוב בסך 750 מיליון דולר וכבעל המנדט המוביל על הנפקת חוב בסך 1.5 מיליארד דולר. מיחזור חוב של כיל בסך 650 מיליון דולר ומיחזור קו אשראי לאמדוקס בסך 500 מיליון דולר, הלוואה בסך 120 מיליון דולר לקבוצת דלק ונובל אנרג'י. כמו כן שימש סיטי כיועץ בעסקאות הרכישה של CVCI את נס טכנולוגיות תמורת 307 מיליון דולר, רכישת פנדטק על ידי GTCR תמורת 390 מ' ד' ויעוץ לאלביט הדמיה, פלאזה סנטרס ואיסטגייט בעסקה בה רכשו נתח של 52% מחברת EDT בתמורה ל-728 מיליון דולר ועוד.

ירידה של 50% במחזורים היא בהחלט משמעותית

איך אתה מתייחס לירידה בפעילות של הבנקים הזרים בשוק הישראלי? "בכל השווקים בעולם המחזורים ירדו בצורה משמעותית, כך שירידת המחזורים אינה יחודית רק לשוק הישראלי. עם זאת, ירידה של כ-50% במחזורים בשוק ההון היא בהחלט משמעותית. כיום המשקיעים בוחרים להיות במקום שנותן להם את התשואה הגבוהה ביותר בסיכון המועט ביותר - וזה לא בישראל.

"אם השווקים ישתפרו - אני מאמין שגם פעילות הזרים פה בהחלט תגדל. צריך לעשות הפרדה ברורה בין המשקיעים הפרטיים שבאמת נשרפו במשבר ויושבים על הגדר כיום, לבין המשקיעים המוסדיים אשר אמנם הקטינו את פעילותם אבל הכסף שלהם יהיה הראשון שיחזור להיות פעיל".

שעיה רואה את הסיבה המרכזית לירידת המחזורים בשוק המקומי בהשפעת המעבר של ישראל למעמד של שוק מפותח במדד ה-MSCI. סיבה נוספת היא המכות הקשות שספגו המניות המרכזיות בשוק המקומי על רקע משברי החובות שפקדו את החברות שהיו ממונפות מאוד. כדוגמא הוא מציין את חברות ההחזקה שהיו ברמת מינוף גבוהה בהרבה ממה שהיו יכולות להרשות לעצמן. השוק המקומי גם הושפע כמובן מהטלטלה המתמשכת בשווקים הגלובליים כתוצאה מהתפשטות והחמרת משבר החובות הריבוניים באירופה, משבר שפוגע גם כעת באווירה הכללית בשוק ההון.

האם אתה חושב שהשוק הישראלי סובל ממשבר אשראי? "אני רואה את משבר האשראי בישראל יותר בשוק האג"חים, לאחר שבשנים הקודמות הסטנדרטים לגיוס חוב היו נמוכים אם בכלל היו סטנדרטים או עמידה בקובננטים. אני לא חושב שצריך להעמיס יותר מדי רגולציה על השוק, אבל בהחלט צריך לדרוש דרישות גבוהות יותר של התחייבות וערבות מצד החברות על מנת שהן יוכלו לגייס הון בשוק. צריך להיות בשוק חיתום ולא רק הפצה. העובדה שהשוק בישראל הוא צעיר ושהיתה בו כמות אדירה של נזילות וגם העובדה שהסטנדרטים לא היו ברורים והדרישות המינימליות לא היו ברורות - כל אלה יחד עם תנאי השוק שהשתנו לרעה הובילו חברות רבות למצוא את עצמן במצבים קשים שחייבו את חלקן להגיע גם להסדרי חוב".

מה דעתך על מצבו של ענף הבנקאות העולמי והמקומי? "ענף הבנקאות הגלובלי נפגע אולי בצורה הקשה ביותר מהמשבר הפיננסי המתמשך. נראה כי המשקיעים כבר לא מוצאים את ענף הבנקאות אטרקטיבי כפי שהיה בעבר, במיוחד על רקע הצורך של הבנקים לעמוד בדרישות של באזל 3. דרישות אלו שמדגישות את הצורך בהגדלת ההון והקטנת רמות המינוף, מאלצות את הבנקים להגדיל באופן משמעותי את רווחיהם על מנת להמשיך ולהחזיק את אותן הרמות של תשואה על ההון".

ומה מצבם של הבנקים בישראל ביחס לעולם? "צריך להבין שכיום מערכת הבנקאות בישראל לא מושכת את האנשים הכי טובים, הריגוש לא קיים שם, החדשנות לא קיימת שם, התגמול לא קיים שם ואני חושב שצריך לשאול למה? שאלתי גם את הנגיד פישר את השאלה הזו ולדעתי זה נובע מהאינטרס של הבנקים הישראלים לשמור על הסטטוס קוו הקיים שמאוד נוח להם. היעילות של הבנקים בישראל נחשבת למאוד נמוכה ביחס לבנקים בעולם. אם לא תהיה בהם התייעלות ממשית, לדעתי עם יישום כללי בזל 3 התשואות להון של המערכת הבנקאית הישראלית, שגם ככה נחשבות לנמוכות ביחס למקובל בארה"ב ועומדות על כ-7-8%, ירדו לרמות של כ-4%. שווה יותר כיום להיות עובד בנק מלהיות משקיע במניות של בנק בישראל".

האם יש סיכוי שתבחנו רכישה של בנק ישראלי? "אנחנו מתכוונים להמשיך ולצמוח באופן אורגני ולא על ידי רכישה של בנקים אחרים".

האם יש סיכוי שנראה אותכם נכנסים לתחום הבנקאות הקמעונאית בישראל? "הסיכוי שניכנס לתחום הבנקאות הקימעונאית ונתחיל להקים פה סניפים בכל פינה הוא קלוש. אבל אני מאמין שעם פיתוחו של 'בנק העתיד' הנוכחות של סיטי בתחום זה תגדל באופן משמעותי"

האם שוק ההון בישראל מפותח דיו לדעתך? "פיתוח שוק ההון הישראלי הוא חשוב מאוד וממשלת ישראל והרגולטורים יכולים להקל בפיתוח שוק ההון המקומי, על ידי כך שיעודדו את בואם של הזרים להשקיע בישראל. אבל יש פה לא מעט בעיות מבניות ורגולטוריות, למשל ישראל לא מאפשרת להביא הנה קרנות זרות. לדעתי הציבור הישראלי לא נהנה מכל ההיצע שיש לעולם להציע לו" אומר שעיה.

פרמיית הסיכון של ישראל צריכה להיות גבוהה בהרבה

מה חושבים המשקיעים הגדולים בחו"ל על המצב בישראל? "המשקיעים המוסדיים הגדולים ביותר כדוגמת קרנות ההשקעה הגדולות בעולם, שביקרו אותנו פה בחצי השנה האחרונה ונפגשו עם גורמים בכירים בשלטון הישראלי, שאלו אותנו בעיקר על המצב הגיאו פוליטי. הם נראים מאוד מאוד מוטרדים מהמצב באזור. אם זה משפיע ישירות על היקפי ההשקעות או הפעילות שלהם פה אני לא יכול להגיד לך בוודאות, אבל הם בהחלט שואלים הרבה שאלות בעניין זה.

"לדעת רבים מהם פרמיית הסיכון פה אינה משקפת את המצב והם חושבים שהיא צריכה להיות עוד הרבה יותר גבוהה, למרות הפערים שכבר נפתחו בשנה האחרונה בין השוק הישראלי לשווקים המובילים מעבר לים, ולמרות שבמידות רבות המצב הכלכלי בשוק הישראלי הוא טוב יותר מאשר במקומות אחרים.

"הבעיה היא שהמצב הגיאו פוליטי פה יכול להשתנות בצורה קיצונית בין לילה ואת הסיכון הזה לדעתם צריך לתמחר גבוה יותר. לדעתי אלא אם מישהו יעשה צעד פזיז, לא יקרה פה דבר באופן ממשי. אם הייתי מהמר, אני לא הייתי מהמר על כך שישראל תתקוף את אירן. ההשלכות של מעשה כזה הן הרבה יותר מדי אדירות ובלתי צפויות. למיטב הבנתי גם הממשלה עדיין לא החליטה מה לעשות. אני חושב שככל שאתה רחוק יותר מישראל כך אתה רואה את המצב בישראל כבעייתי יותר. אני רוצה להדגיש שהגורם המרכזי שמשפיע על המשקיעים הזרים הוא עדיין המצב המשברי בשווקים הפיננסים בעולם אבל גם המצב הביטחוני פה הוא בהחלט פאקטור שמשפיע על המשקיעים".

התקווה שלי היא לראות את 'בנק העתיד' בישראל

כשראלף שעיה מדבר על חזון "בנק העתיד" שצפוי להתגשם בעזרת מרכז המחקר והפיתוח שהשיק הבנק בישראל - עיניו בורקות. "לדעתי יש קרקע פוריה לפיתוח הפעילות הבנקאית בישראל ולדעתי סיטי ישראל תבלוט בין הסניפים של סיטי ברחבי העולם - מה שיעשה את ההבדל יהיה מרכז המו"פ שאנחנו מקימים כאן - התקווה שלי היא לראות את 'בנק העתיד' בישראל.

"בנקאות תהיה כל כך שונה ממה שאנחנו מכירים כיום. היום יותר מאי פעם יש לנו את הטכנולוגיה ליצור את 'בנק העתיד', התשתית כבר קיימת עכשיו רק נשאר להתאים את הכלים הטכנולוגיים שיהיו מבוססים על צרכי הלקוחות בעולם המודרני. אני חושב שעד כה נגענו רק בפני השטח ובנק העתיד יגיע לרמות גבוהות יותר כשנבין יותר לעומק את האופן בו עושים שימוש בכסף. זה יהיה כלי בעל עוצמה אדירה שיוכל לשנות את כל ההתנהגות הצרכנית תוך כדי שיפור וייעול קבלת ההחלטות וניהול הסיכונים הכרוכים באותן החלטות.

"למרכז היזמות שמקימה סיטי בישראל ככל הנראה תהיה את ההשפעה הגדולה ביותר שלנו על ישראל. תודות לסיוע של ממשלת ישראל במסגרתו קיבלנו מענק בסך של כ-25 מיליון דולר ל-5 שנים, אנחנו מתכוונים לגייס עד 300 עובדים למרכז המו"פ, שבמסגרתו יוזמים ויוצרים פה פיתרונות ומוצרים בנקאיים מתחומים רבים המיועדים לשימושם של כל לקוחות סיטיבנק ברחבי העולם. כבר כיום כשהמרכז הישראלי המונה רק 25 עובדים הוא מדורג במקום השלישי מבין 13 מרכזי הפיתוח של סיטי בעולם ואני מצפה שהוא יהיה מרכז מו"פ מוביל של הבנק", אומר שעיה ומדגיש כי הבנק עוסק היום באופן אינטנסיבי בגיוס עובדים מתאימים נוספים.

מה לדעתך מייחד את ישראל כמקום מוצלח להקמת מרכז יזמות פיננסי? "אני חושב שמה שכל כך מייחד את ישראל הוא כוח המוח הרב שיש פה. יש פה ניסיון אדיר במחקר ופיתוח שנעשה במקומות כמו מכון ויצמן, הטכניון חברות ההיי-טק או הצבא, אשר מספקים קרקע פוריה מאוד לידע טכנולוגי לחדשנות וליזמות. הצלחנו לגייס אנשים נפלאים ואנחנו בונים בעזרתם את מוצרי העתיד.

איך יראה עולם הבנקאות בעתיד לדעתך? "הבנקאות תצטרך להשתנות בצורה דרמטית ביחס למה שהיא מציעה כיום. אני חושב שבנק העתיד לא רק שיהיה דיגיטלי, אלא ישנה את מה שאנחנו מכירים כיום כך שבכל מקום בו מתרחשת תנועה כספית - הבנקים יהיו מעורבים הרבה יותר. הבנק העתידי גם יעקוב אחר מאפייני ההתנהגות של הלקוחות ויציע להם הצעות המתאימות להם ביותר. הבנק העתידי גם ידע להפנות אל הלקוחות את השאלות הנכונות על מנת לכוון אותם לשימושים הכי טובים שהם יכולים לעשות בכספם בזמן נתון.

"לדעתי ישראל זה השוק הטוב ביותר לשמש כאתר הניסוי (בטא) לבנק העתיד. כבר דיברנו עם הנהלת סיטי העולמית על הרעיון הזה ואני חושב שבבוא הזמן ישראל יכולה להיות אתר ניסוי פנטסטי שלנו כי חדירת האינטרנט פה היא גבוהה מאוד. חלק גדול של האוכלוסיה בישראל הוא צעיר, המדינה היא קטנה ורמת ההכנסה לנפש היא גבוהה מאוד יחסית זה שוק אידאלי לביצוע ניסוי שכזה" מסכם שעיה את דבריו.