אילן פלטו עולה להתקפה: "נשקול הליך משפטי בהתאם למסקנות וועדת הריכוזיות"
הרגולציה מוזכרת לעיתים כגורם העיקרי בגינו השווקים בארץ מפגרים מאחור לעומת השווקים בחו"ל. מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו, הגיע לאולפן Bizportal בכדי לתאר איך נראית הרגולציה מבעד לעיני החברות הציבוריות ובתוך כך התייחס למסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות שאמורה לפרסם את מסקנותיה בימים אלו ולנושא האכיפה המנהלית.
"מה שקורה היום ובשנתיים האחרונות במדינת ישראל זה עודף רגולציה", אומר פלטו ומפרט כי "זה התחיל בחוק האכיפה המנהלית, תיקון 16 לחוק ניירות ערך והמשיך במסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות שהיא כמו פטיש 5 טון על הראש של החברות הציבוריות".
"במקום לטפל בבעיות האמיתיות הולכים לחברות הציבוריות הציבוריות, בעיקר הגדולות ומנסים לפרק אותן מתוך תקווה שזה ירגיע את העם. זה לא יפתור את הבעיות". פלטו מתאר את בריחת המשקיעים: "משקיע שרוצה להשקיע בחברות הציבוריות מסתכל על ועדת הריכוזיות וחושב שהוא ישקיע כסף, יגייס כסף ובסופו של דבר לא יקח את ההחלטות החשובות בחברה. בעלי מניות המעוט, גופים מוסדיים שלא רוצים ולא יכולים לקבל את ההחלטה ויקבלו את ההחלטות החשובות והדבר גורם לעיכוב בהשקעות ומעצורים בפעילות הכלכלית במשק".
פלטו סבור כי "מניות ענף התקשורת ירדו בעיקר בגלל הרגולציה של משרד התקשורת ומניות הבנקים ירדו בעיקר בגלל הרגולציה של המפקח על הבנקים" ומתריע כי אם תוצאות ועדת הריכוזיות היו דומות למסקנות הביניים ישקול את הפנייה להליך המשפטי.
- 8.דנידין 13/02/2012 08:16הגב לתגובה זולא ציינת אפילו פעם אחת מה כן הכשלים ומה כן הבעיות שאתה חושב שדורשות טיפול.רק הדפת מה שמנסים לעשות אחרים.מניות ירדו כי הרווחיות ניפגעה.וכן זו היתה הכוונה.להגביל ריווחיות חברות מסויימות שהיתנהגו בצורה דורסנית.מונופולים שפגעו בתחרותיות ומכן בשיוויות ובאפשרויות הצמיחה.וגם למנוע מצב בו הציבור נוטל הסיכון ובעלי השליטה לוקחים הסוכריות מסיכון זה.לא נגעת בזה.הצגת זאת הפוך.שמשקיע לוקח " הכסף שלו" ולא יכול לקחת החלטות.זה הפוך.מתברר שבעלים לוקחים את הכסף שלי ולוקחים החלטות חסרות אחריות ועל חשבוני וברגע המשבר לא משלמות את המחיר.כל הכתבה ללא דבר אחד אמיתי וכנא.ואתה חושב שבצד השני ישנם קוראים שלא מבינים את המהלכים.אז אתה טועה...אולי " רגולציה" זה סה" כ כללי משחק ולא הגבלות? אולי כשתנאי המשחק הוגנים - ויש שופט על המגרש חברות זרות ומשקיעים כן יירצו להיכנס..
- 7.איציק 13/02/2012 01:24הגב לתגובה זואיפה הייתם עד עכשיו? בקרוב יהיו תנינים חדשים שיעזרו לכם
- 6.bogii 13/02/2012 00:21הגב לתגובה זוכאן מנפיקים בשביל למחוק את המשקיעים לרגולטור אין נגיעה לערך המניות, שיבדוק את המניות שמחקו אותם בכפויה אחרי שכיסחו להם את הצורה זה היה האינטרס של בעלי ההון התחמנים והרמאים שעשו לעצמם הון גדול יותר
- 5.הממשלה הזו נכשלה איך שלא תסתכלו על זה (ל"ת)משה ממה 12/02/2012 23:45הגב לתגובה זו
- 4.אחרי ועדת הריכוזיות אוכל לקנות דירה (ל"ת)מוחה חברתי צעיר 12/02/2012 23:45הגב לתגובה זו
- 3.סטלין 12/02/2012 21:55הגב לתגובה זוזו מדינה בולשבקית עלאק דמוקרטית וביבי הוא עגל רך שמסובבים אותו על השיפוד
- 2.המשקיעים בורחים 12/02/2012 21:44הגב לתגובה זולהתחיל לצאת מהבורסה . חבל לשלם מס כזה המדינה עושקת אותנו ולא נותנת כלום
- 1.אלי 12/02/2012 21:17הגב לתגובה זוהכל פה נעשה בלי תכנון מראש וראייה קדימה. כל פוליטיקאי מנסה לתפוס כותרת. בסופו של דבר כולנו מפסידים הרבה יותר.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
