אילן פלטו עולה להתקפה: "נשקול הליך משפטי בהתאם למסקנות וועדת הריכוזיות"

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות זועם על הברחת המשקיעים בשל "עודף רגולציה" ומתייחס גם לחוק האכיפה המנהלית: "אותו הגוף חוקר, שופט ומבצע את גזר הדין". צפו בראיון המלא...
רקפת גלילי | (8)

הרגולציה מוזכרת לעיתים כגורם העיקרי בגינו השווקים בארץ מפגרים מאחור לעומת השווקים בחו"ל. מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו, הגיע לאולפן Bizportal בכדי לתאר איך נראית הרגולציה מבעד לעיני החברות הציבוריות ובתוך כך התייחס למסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות שאמורה לפרסם את מסקנותיה בימים אלו ולנושא האכיפה המנהלית.

"מה שקורה היום ובשנתיים האחרונות במדינת ישראל זה עודף רגולציה", אומר פלטו ומפרט כי "זה התחיל בחוק האכיפה המנהלית, תיקון 16 לחוק ניירות ערך והמשיך במסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות שהיא כמו פטיש 5 טון על הראש של החברות הציבוריות".

"במקום לטפל בבעיות האמיתיות הולכים לחברות הציבוריות הציבוריות, בעיקר הגדולות ומנסים לפרק אותן מתוך תקווה שזה ירגיע את העם. זה לא יפתור את הבעיות". פלטו מתאר את בריחת המשקיעים: "משקיע שרוצה להשקיע בחברות הציבוריות מסתכל על ועדת הריכוזיות וחושב שהוא ישקיע כסף, יגייס כסף ובסופו של דבר לא יקח את ההחלטות החשובות בחברה. בעלי מניות המעוט, גופים מוסדיים שלא רוצים ולא יכולים לקבל את ההחלטה ויקבלו את ההחלטות החשובות והדבר גורם לעיכוב בהשקעות ומעצורים בפעילות הכלכלית במשק".

פלטו סבור כי "מניות ענף התקשורת ירדו בעיקר בגלל הרגולציה של משרד התקשורת ומניות הבנקים ירדו בעיקר בגלל הרגולציה של המפקח על הבנקים" ומתריע כי אם תוצאות ועדת הריכוזיות היו דומות למסקנות הביניים ישקול את הפנייה להליך המשפטי.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דנידין 13/02/2012 08:16
    הגב לתגובה זו
    לא ציינת אפילו פעם אחת מה כן הכשלים ומה כן הבעיות שאתה חושב שדורשות טיפול.רק הדפת מה שמנסים לעשות אחרים.מניות ירדו כי הרווחיות ניפגעה.וכן זו היתה הכוונה.להגביל ריווחיות חברות מסויימות שהיתנהגו בצורה דורסנית.מונופולים שפגעו בתחרותיות ומכן בשיוויות ובאפשרויות הצמיחה.וגם למנוע מצב בו הציבור נוטל הסיכון ובעלי השליטה לוקחים הסוכריות מסיכון זה.לא נגעת בזה.הצגת זאת הפוך.שמשקיע לוקח " הכסף שלו" ולא יכול לקחת החלטות.זה הפוך.מתברר שבעלים לוקחים את הכסף שלי ולוקחים החלטות חסרות אחריות ועל חשבוני וברגע המשבר לא משלמות את המחיר.כל הכתבה ללא דבר אחד אמיתי וכנא.ואתה חושב שבצד השני ישנם קוראים שלא מבינים את המהלכים.אז אתה טועה...אולי " רגולציה" זה סה" כ כללי משחק ולא הגבלות? אולי כשתנאי המשחק הוגנים - ויש שופט על המגרש חברות זרות ומשקיעים כן יירצו להיכנס..
  • 7.
    איציק 13/02/2012 01:24
    הגב לתגובה זו
    איפה הייתם עד עכשיו? בקרוב יהיו תנינים חדשים שיעזרו לכם
  • 6.
    bogii 13/02/2012 00:21
    הגב לתגובה זו
    כאן מנפיקים בשביל למחוק את המשקיעים לרגולטור אין נגיעה לערך המניות, שיבדוק את המניות שמחקו אותם בכפויה אחרי שכיסחו להם את הצורה זה היה האינטרס של בעלי ההון התחמנים והרמאים שעשו לעצמם הון גדול יותר
  • 5.
    הממשלה הזו נכשלה איך שלא תסתכלו על זה (ל"ת)
    משה ממה 12/02/2012 23:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אחרי ועדת הריכוזיות אוכל לקנות דירה (ל"ת)
    מוחה חברתי צעיר 12/02/2012 23:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סטלין 12/02/2012 21:55
    הגב לתגובה זו
    זו מדינה בולשבקית עלאק דמוקרטית וביבי הוא עגל רך שמסובבים אותו על השיפוד
  • 2.
    המשקיעים בורחים 12/02/2012 21:44
    הגב לתגובה זו
    להתחיל לצאת מהבורסה . חבל לשלם מס כזה המדינה עושקת אותנו ולא נותנת כלום
  • 1.
    אלי 12/02/2012 21:17
    הגב לתגובה זו
    הכל פה נעשה בלי תכנון מראש וראייה קדימה. כל פוליטיקאי מנסה לתפוס כותרת. בסופו של דבר כולנו מפסידים הרבה יותר.
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.