אילן פלטו עולה להתקפה: "נשקול הליך משפטי בהתאם למסקנות וועדת הריכוזיות"
הרגולציה מוזכרת לעיתים כגורם העיקרי בגינו השווקים בארץ מפגרים מאחור לעומת השווקים בחו"ל. מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו, הגיע לאולפן Bizportal בכדי לתאר איך נראית הרגולציה מבעד לעיני החברות הציבוריות ובתוך כך התייחס למסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות שאמורה לפרסם את מסקנותיה בימים אלו ולנושא האכיפה המנהלית.
"מה שקורה היום ובשנתיים האחרונות במדינת ישראל זה עודף רגולציה", אומר פלטו ומפרט כי "זה התחיל בחוק האכיפה המנהלית, תיקון 16 לחוק ניירות ערך והמשיך במסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות שהיא כמו פטיש 5 טון על הראש של החברות הציבוריות".
"במקום לטפל בבעיות האמיתיות הולכים לחברות הציבוריות הציבוריות, בעיקר הגדולות ומנסים לפרק אותן מתוך תקווה שזה ירגיע את העם. זה לא יפתור את הבעיות". פלטו מתאר את בריחת המשקיעים: "משקיע שרוצה להשקיע בחברות הציבוריות מסתכל על ועדת הריכוזיות וחושב שהוא ישקיע כסף, יגייס כסף ובסופו של דבר לא יקח את ההחלטות החשובות בחברה. בעלי מניות המעוט, גופים מוסדיים שלא רוצים ולא יכולים לקבל את ההחלטה ויקבלו את ההחלטות החשובות והדבר גורם לעיכוב בהשקעות ומעצורים בפעילות הכלכלית במשק".
פלטו סבור כי "מניות ענף התקשורת ירדו בעיקר בגלל הרגולציה של משרד התקשורת ומניות הבנקים ירדו בעיקר בגלל הרגולציה של המפקח על הבנקים" ומתריע כי אם תוצאות ועדת הריכוזיות היו דומות למסקנות הביניים ישקול את הפנייה להליך המשפטי.
- 8.דנידין 13/02/2012 08:16הגב לתגובה זולא ציינת אפילו פעם אחת מה כן הכשלים ומה כן הבעיות שאתה חושב שדורשות טיפול.רק הדפת מה שמנסים לעשות אחרים.מניות ירדו כי הרווחיות ניפגעה.וכן זו היתה הכוונה.להגביל ריווחיות חברות מסויימות שהיתנהגו בצורה דורסנית.מונופולים שפגעו בתחרותיות ומכן בשיוויות ובאפשרויות הצמיחה.וגם למנוע מצב בו הציבור נוטל הסיכון ובעלי השליטה לוקחים הסוכריות מסיכון זה.לא נגעת בזה.הצגת זאת הפוך.שמשקיע לוקח " הכסף שלו" ולא יכול לקחת החלטות.זה הפוך.מתברר שבעלים לוקחים את הכסף שלי ולוקחים החלטות חסרות אחריות ועל חשבוני וברגע המשבר לא משלמות את המחיר.כל הכתבה ללא דבר אחד אמיתי וכנא.ואתה חושב שבצד השני ישנם קוראים שלא מבינים את המהלכים.אז אתה טועה...אולי " רגולציה" זה סה" כ כללי משחק ולא הגבלות? אולי כשתנאי המשחק הוגנים - ויש שופט על המגרש חברות זרות ומשקיעים כן יירצו להיכנס..
- 7.איציק 13/02/2012 01:24הגב לתגובה זואיפה הייתם עד עכשיו? בקרוב יהיו תנינים חדשים שיעזרו לכם
- 6.bogii 13/02/2012 00:21הגב לתגובה זוכאן מנפיקים בשביל למחוק את המשקיעים לרגולטור אין נגיעה לערך המניות, שיבדוק את המניות שמחקו אותם בכפויה אחרי שכיסחו להם את הצורה זה היה האינטרס של בעלי ההון התחמנים והרמאים שעשו לעצמם הון גדול יותר
- 5.הממשלה הזו נכשלה איך שלא תסתכלו על זה (ל"ת)משה ממה 12/02/2012 23:45הגב לתגובה זו
- 4.אחרי ועדת הריכוזיות אוכל לקנות דירה (ל"ת)מוחה חברתי צעיר 12/02/2012 23:45הגב לתגובה זו
- 3.סטלין 12/02/2012 21:55הגב לתגובה זוזו מדינה בולשבקית עלאק דמוקרטית וביבי הוא עגל רך שמסובבים אותו על השיפוד
- 2.המשקיעים בורחים 12/02/2012 21:44הגב לתגובה זולהתחיל לצאת מהבורסה . חבל לשלם מס כזה המדינה עושקת אותנו ולא נותנת כלום
- 1.אלי 12/02/2012 21:17הגב לתגובה זוהכל פה נעשה בלי תכנון מראש וראייה קדימה. כל פוליטיקאי מנסה לתפוס כותרת. בסופו של דבר כולנו מפסידים הרבה יותר.

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה
המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים. המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר.
האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.
כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה. אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.
ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%. הנפילות יהיו במניות השבבים:
