אילן פלטו עולה להתקפה: "נשקול הליך משפטי בהתאם למסקנות וועדת הריכוזיות"
הרגולציה מוזכרת לעיתים כגורם העיקרי בגינו השווקים בארץ מפגרים מאחור לעומת השווקים בחו"ל. מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו, הגיע לאולפן Bizportal בכדי לתאר איך נראית הרגולציה מבעד לעיני החברות הציבוריות ובתוך כך התייחס למסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות שאמורה לפרסם את מסקנותיה בימים אלו ולנושא האכיפה המנהלית.
"מה שקורה היום ובשנתיים האחרונות במדינת ישראל זה עודף רגולציה", אומר פלטו ומפרט כי "זה התחיל בחוק האכיפה המנהלית, תיקון 16 לחוק ניירות ערך והמשיך במסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות שהיא כמו פטיש 5 טון על הראש של החברות הציבוריות".
"במקום לטפל בבעיות האמיתיות הולכים לחברות הציבוריות הציבוריות, בעיקר הגדולות ומנסים לפרק אותן מתוך תקווה שזה ירגיע את העם. זה לא יפתור את הבעיות". פלטו מתאר את בריחת המשקיעים: "משקיע שרוצה להשקיע בחברות הציבוריות מסתכל על ועדת הריכוזיות וחושב שהוא ישקיע כסף, יגייס כסף ובסופו של דבר לא יקח את ההחלטות החשובות בחברה. בעלי מניות המעוט, גופים מוסדיים שלא רוצים ולא יכולים לקבל את ההחלטה ויקבלו את ההחלטות החשובות והדבר גורם לעיכוב בהשקעות ומעצורים בפעילות הכלכלית במשק".
פלטו סבור כי "מניות ענף התקשורת ירדו בעיקר בגלל הרגולציה של משרד התקשורת ומניות הבנקים ירדו בעיקר בגלל הרגולציה של המפקח על הבנקים" ומתריע כי אם תוצאות ועדת הריכוזיות היו דומות למסקנות הביניים ישקול את הפנייה להליך המשפטי.
- 8.דנידין 13/02/2012 08:16הגב לתגובה זולא ציינת אפילו פעם אחת מה כן הכשלים ומה כן הבעיות שאתה חושב שדורשות טיפול.רק הדפת מה שמנסים לעשות אחרים.מניות ירדו כי הרווחיות ניפגעה.וכן זו היתה הכוונה.להגביל ריווחיות חברות מסויימות שהיתנהגו בצורה דורסנית.מונופולים שפגעו בתחרותיות ומכן בשיוויות ובאפשרויות הצמיחה.וגם למנוע מצב בו הציבור נוטל הסיכון ובעלי השליטה לוקחים הסוכריות מסיכון זה.לא נגעת בזה.הצגת זאת הפוך.שמשקיע לוקח " הכסף שלו" ולא יכול לקחת החלטות.זה הפוך.מתברר שבעלים לוקחים את הכסף שלי ולוקחים החלטות חסרות אחריות ועל חשבוני וברגע המשבר לא משלמות את המחיר.כל הכתבה ללא דבר אחד אמיתי וכנא.ואתה חושב שבצד השני ישנם קוראים שלא מבינים את המהלכים.אז אתה טועה...אולי " רגולציה" זה סה" כ כללי משחק ולא הגבלות? אולי כשתנאי המשחק הוגנים - ויש שופט על המגרש חברות זרות ומשקיעים כן יירצו להיכנס..
- 7.איציק 13/02/2012 01:24הגב לתגובה זואיפה הייתם עד עכשיו? בקרוב יהיו תנינים חדשים שיעזרו לכם
- 6.bogii 13/02/2012 00:21הגב לתגובה זוכאן מנפיקים בשביל למחוק את המשקיעים לרגולטור אין נגיעה לערך המניות, שיבדוק את המניות שמחקו אותם בכפויה אחרי שכיסחו להם את הצורה זה היה האינטרס של בעלי ההון התחמנים והרמאים שעשו לעצמם הון גדול יותר
- 5.הממשלה הזו נכשלה איך שלא תסתכלו על זה (ל"ת)משה ממה 12/02/2012 23:45הגב לתגובה זו
- 4.אחרי ועדת הריכוזיות אוכל לקנות דירה (ל"ת)מוחה חברתי צעיר 12/02/2012 23:45הגב לתגובה זו
- 3.סטלין 12/02/2012 21:55הגב לתגובה זוזו מדינה בולשבקית עלאק דמוקרטית וביבי הוא עגל רך שמסובבים אותו על השיפוד
- 2.המשקיעים בורחים 12/02/2012 21:44הגב לתגובה זולהתחיל לצאת מהבורסה . חבל לשלם מס כזה המדינה עושקת אותנו ולא נותנת כלום
- 1.אלי 12/02/2012 21:17הגב לתגובה זוהכל פה נעשה בלי תכנון מראש וראייה קדימה. כל פוליטיקאי מנסה לתפוס כותרת. בסופו של דבר כולנו מפסידים הרבה יותר.
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 0% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
