אילן פלטו עולה להתקפה: "נשקול הליך משפטי בהתאם למסקנות וועדת הריכוזיות"

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות זועם על הברחת המשקיעים בשל "עודף רגולציה" ומתייחס גם לחוק האכיפה המנהלית: "אותו הגוף חוקר, שופט ומבצע את גזר הדין". צפו בראיון המלא...
רקפת גלילי | (8)

הרגולציה מוזכרת לעיתים כגורם העיקרי בגינו השווקים בארץ מפגרים מאחור לעומת השווקים בחו"ל. מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו, הגיע לאולפן Bizportal בכדי לתאר איך נראית הרגולציה מבעד לעיני החברות הציבוריות ובתוך כך התייחס למסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות שאמורה לפרסם את מסקנותיה בימים אלו ולנושא האכיפה המנהלית.

"מה שקורה היום ובשנתיים האחרונות במדינת ישראל זה עודף רגולציה", אומר פלטו ומפרט כי "זה התחיל בחוק האכיפה המנהלית, תיקון 16 לחוק ניירות ערך והמשיך במסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות שהיא כמו פטיש 5 טון על הראש של החברות הציבוריות".

"במקום לטפל בבעיות האמיתיות הולכים לחברות הציבוריות הציבוריות, בעיקר הגדולות ומנסים לפרק אותן מתוך תקווה שזה ירגיע את העם. זה לא יפתור את הבעיות". פלטו מתאר את בריחת המשקיעים: "משקיע שרוצה להשקיע בחברות הציבוריות מסתכל על ועדת הריכוזיות וחושב שהוא ישקיע כסף, יגייס כסף ובסופו של דבר לא יקח את ההחלטות החשובות בחברה. בעלי מניות המעוט, גופים מוסדיים שלא רוצים ולא יכולים לקבל את ההחלטה ויקבלו את ההחלטות החשובות והדבר גורם לעיכוב בהשקעות ומעצורים בפעילות הכלכלית במשק".

פלטו סבור כי "מניות ענף התקשורת ירדו בעיקר בגלל הרגולציה של משרד התקשורת ומניות הבנקים ירדו בעיקר בגלל הרגולציה של המפקח על הבנקים" ומתריע כי אם תוצאות ועדת הריכוזיות היו דומות למסקנות הביניים ישקול את הפנייה להליך המשפטי.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דנידין 13/02/2012 08:16
    הגב לתגובה זו
    לא ציינת אפילו פעם אחת מה כן הכשלים ומה כן הבעיות שאתה חושב שדורשות טיפול.רק הדפת מה שמנסים לעשות אחרים.מניות ירדו כי הרווחיות ניפגעה.וכן זו היתה הכוונה.להגביל ריווחיות חברות מסויימות שהיתנהגו בצורה דורסנית.מונופולים שפגעו בתחרותיות ומכן בשיוויות ובאפשרויות הצמיחה.וגם למנוע מצב בו הציבור נוטל הסיכון ובעלי השליטה לוקחים הסוכריות מסיכון זה.לא נגעת בזה.הצגת זאת הפוך.שמשקיע לוקח " הכסף שלו" ולא יכול לקחת החלטות.זה הפוך.מתברר שבעלים לוקחים את הכסף שלי ולוקחים החלטות חסרות אחריות ועל חשבוני וברגע המשבר לא משלמות את המחיר.כל הכתבה ללא דבר אחד אמיתי וכנא.ואתה חושב שבצד השני ישנם קוראים שלא מבינים את המהלכים.אז אתה טועה...אולי " רגולציה" זה סה" כ כללי משחק ולא הגבלות? אולי כשתנאי המשחק הוגנים - ויש שופט על המגרש חברות זרות ומשקיעים כן יירצו להיכנס..
  • 7.
    איציק 13/02/2012 01:24
    הגב לתגובה זו
    איפה הייתם עד עכשיו? בקרוב יהיו תנינים חדשים שיעזרו לכם
  • 6.
    bogii 13/02/2012 00:21
    הגב לתגובה זו
    כאן מנפיקים בשביל למחוק את המשקיעים לרגולטור אין נגיעה לערך המניות, שיבדוק את המניות שמחקו אותם בכפויה אחרי שכיסחו להם את הצורה זה היה האינטרס של בעלי ההון התחמנים והרמאים שעשו לעצמם הון גדול יותר
  • 5.
    הממשלה הזו נכשלה איך שלא תסתכלו על זה (ל"ת)
    משה ממה 12/02/2012 23:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אחרי ועדת הריכוזיות אוכל לקנות דירה (ל"ת)
    מוחה חברתי צעיר 12/02/2012 23:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סטלין 12/02/2012 21:55
    הגב לתגובה זו
    זו מדינה בולשבקית עלאק דמוקרטית וביבי הוא עגל רך שמסובבים אותו על השיפוד
  • 2.
    המשקיעים בורחים 12/02/2012 21:44
    הגב לתגובה זו
    להתחיל לצאת מהבורסה . חבל לשלם מס כזה המדינה עושקת אותנו ולא נותנת כלום
  • 1.
    אלי 12/02/2012 21:17
    הגב לתגובה זו
    הכל פה נעשה בלי תכנון מראש וראייה קדימה. כל פוליטיקאי מנסה לתפוס כותרת. בסופו של דבר כולנו מפסידים הרבה יותר.
חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףחן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף
ניתוח

אחרי שקפצה פי 42, החברה הזו תספק היום תחזית - האם היא תמשיך לעלות?

מנדי הניג |

בזמן שהמשקיעים ממתינים להחלטת הריבית, הדרמה האמיתית תתרחש דווקא בנקסט ויז'ן, "כוכבת הרחפנים והכטב"מים", החברה שהצליחה לזנק יותר מפי 42 מההנפקה והביסה את התחזיות שלה עצמה שוב ושוב. ההנהלה שמדורגת אצלנו מדי שנה ב-4 השנים האחרונות כאחת המנהלות הטובות בשוק ההון.

החברה שזכתה להזמנות ענק בחודש האחרון תדווח בעוד מספר שעות על התחזית ל-2026 (והכנסות לרבעון האחרון ולשנת 2025) וכפרומו לתחזית המניה מזנקת היום - נקסט ויז'ן 1.65%   

מניית נקסט ויז'ן סגרה את 2025 בזינוק של 252%, אחרי שבאוקטובר נכנסה למדד היוקרתי ת"א 35. כיום בשווי שוק של 21.5 מיליארד שקל נקסט מדורגת במקום ה-18 בבורסה, הרבה מעל חברות וותיקות וענקיות כמו - בזק, ביג, מליסרון ואפילו חברות ביטוח כמו מגדל וכלל.

החברה שמפתחת מצלמות מיוצבות לכלי טיס בלתי מאוישים, צפויה לשחרר היום בין השעות 15:30-16:30 את ההערכותיה לסיכום שנת 2025 לצד יעד ההכנסות הרשמי שהציב הדירקטוריון לשנת 2026.

נקסט ויז'ן מגיעה לרגע הזה במומנטום חיובי. רק בשלושת השבועות האחרונים דיווחה החברה על הזמנות מצטברות בהיקף דמיוני של כ-108.5 מיליון דולר. זה כולל את עסקת הענק ההיסטורית מאמצע דצמבר בהיקף של 76.8 מיליון דולר, והזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר שדווחה ממש עם פתיחת השנה. אחרי הזמנת הענק חן גולן בעצמו היה נשמע ספקני הוא אמר לנו  "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק".

איציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקוםאיציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקום

גילת טלקום עם הזמנה של 52 מיליון שקל

החוזה מתחיל החודש ונפרס על פחות משנה, בהיקף חריג ביחס לעסקאות האחרונות, ומציב קצב ביצוע מהיר שעשוי להשפיע על המספרים כבר בדוחות הקרובים

ליאור דנקנר |

גילת טלקום גילת טלקום 8.82%   מודיעה על התקשרות של חברת הבת שלה בהסכמים לאספקת שירותי תקשורת לוויינית מול לקוח ישראלי, בהיקף כולל של כ-52 מיליון שקל לתקופה של עשרה חודשים שמתחילה החודש. מדובר בחוזה קצר יחסית, מה שמציב קצב ביצוע והכרה בהכנסות גבוה כבר בטווח המיידי, ולא פריסה מדורגת על פני שנים כפי שמקובל בחלק מהפרויקטים בענף.

במונחי סדרי גודל, העסקה בולטת גם ביחס לגודל החברה בבורסה. שווי השוק של גילת טלקום עומד סביב כ-129 מיליון שקל, כך שהיקף ההזמנה לבדו מתקרב לכ-40% משווי השוק. המניה נסחרת במכפיל רווח חד-ספרתי, נתון שמחדד את הרגישות של השוק לכל שינוי בקצב ההכנסות וברווחיות בטווח הקצר והבינוני.

אם מסתכלים על הקצב, מדובר בהכנסות פוטנציאליות ממוצעות של כ-5.2 מיליון שקל בחודש לאורך תקופת החוזה. זה לא אומר שכל הסכום יוכר באופן ליניארי, אבל זה כן ממחיש עד כמה מדובר בהתקשרות מרוכזת בזמן, כזו שצפויה להיות מורגשת בדוחות כבר מהרבעונים הקרובים.


איך זה נראה מול עסקאות קודמות

כדי לשים את העסקה בפרופורציה, צריך לחזור לשנים האחרונות. גילת טלקום דיווחה לאורך התקופה על הזמנות בהיקפים מתונים יותר, בדרך כלל של כמה מיליוני שקלים בכל פעם, שנפרסו על שנה או יותר. גם כשהיו התקשרויות מהותיות, הן נטו להיות קטנות יותר בהיקף החודשי.

מצד שני, החברה כבר הראתה בעבר יכולת לסגור חוזים גדולים מאוד מחוץ לישראל. כך, לפני כשנה וחצי נחתם חידוש הסכם באפריקה בהיקף של כ-45 מיליון דולר לשלוש שנים, עסקה שנחשבה אז לאחת המשמעותיות בתולדות החברה. ההבדל המרכזי הוא שבמקרה הנוכחי מדובר בשוק המקומי ובפרק זמן קצר בהרבה.