בנק ישראל: המחאה החברתית מיתנה את האינפלציה במחצית השנייה של 2011
בנק ישראל פרסם היום את דו"ח המדיניות המוניטארית למחצית השנייה של 2011 ובו נתן את חוות דעתו לגבי רמת האינפלציה במשק הישראלי ואירועי המחאה החברתית אשר השפיעו על רמת המחירים במדינת ישראל.
"במחצית השנייה של 2011 נותר מדד המחירים לצרכן ללא שינוי, ובניכוי עונתיות הוא עלה בשיעור מתון של 0.4 אחוז", סיכמו בבנק את התקופה. העלאות הריבית במחצית הראשונה של השנה סייעו לאינפלציה הנמוכה, בנוסף לירידה בביקושים ליצוא הישראלי והתמתנות בעליית מחירי הדירות.
"הסעיפים העיקריים שתרמו להתמתנות עליית המדד הם המזון, החינוך והתרבות והתחבורה והתקשורת" הסבירו כלכלני הבנק בדו"ח כאשר המחאה החברתית זכתה להתייחסות מיוחדת. "בהשפעתה של המחאה החברתית מחירי המזון ירדו ברבעון השלישי של 2011 ב-8.1%, ירידה ראשונה לאחר תקופה ארוכה". הירידה המחירים נרשמה בזמן שבאירופה ובארה"ב המחירים דווקא עלו ב-4.3%-5.7%. מחירי מוצרי החלב כיכבו ברשימה עם ירידה של 20%.
סעיף הדיור שירד "במפתיע" ברבעון האחרון של 2011 ב-1.1% נבע מהשפעת הירידה במחירי הדירות על שוק השכירות "אך גם כנראה בהשפעת המחאה החברתית. קשה לדעת, בשלב זה, האם ההשפעה על רמת המחירים במשק תתמיד ותגלוש למגזרים אחרים", הסבירו בבנק.
- 3.צדק חברתי=חרם צרכני בכל תחום=הישראלי לא פראיר (ל"ת)בנק,קבלן,ממשלה גנבים 13/02/2012 01:48הגב לתגובה זו
- 2.יוס 12/02/2012 14:35הגב לתגובה זווהמדד אינו עולה. תופע משונה, אלה נסי הלמ" ס המשונה.
- 1.בובמנסס 12/02/2012 14:32הגב לתגובה זומוצרים מתוך עשרות אלפי מוצרים המרכיבים את מרכיבי סל יוקר המחיה השפיע?? מענין כשמוצרים רבים ושרותים מתיקרים זה כלל אינו משפיע על המדד. פשוט נתוני הלמ" ס בעיתים.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
הנהלת ארית רואה במהלך כלי לחיזוק מעמדה של רשף בשווקים הבינלאומיים ולהרחבת פעילותה. ברקע להנפקה, החברה מציינת כי רשף צפויה לרשום בשנת 2025 הכנסות של כ־500 מיליון שקל. החברה גם התחייבה בתשקיף שחלק הארי של הרווח יחולק כדיבידנד, בשיעור של לפחות 75%. לפי התשקיף, רשף מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס להרחבת הפעילות באמצעות השקעות בחברות בנות ושותפויות בשווקים מרכזיים כמו ארה״ב, אירופה והודו. נוסף לכך, חלק מהכספים יופנו להבטחת יכולת ייצור של חומרי גלם, הגדלת מלאים והמשך פיתוח מוצרים חדשים, על רקע ביקושים גוברים בתחום המרעומים.
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. אבל לפעמים יש חריגים. דמיינו שהקונה לא קונה בכסף שלו, אלא בכסף של אחרים. האם גם אז זו עסקה ראויה. האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
שווי החברה בהנפקה מוערך בכ־4.3 מיליארד שקל. אם ההנפקה תושלם, רשף צפויה להיכנס למדד ת״א־90 בעדכון הבא, לצד ארית תעשיות שכבר כלולה במדד. בארית מציינים כי מבנה ציבורי לחברת הבת עשוי לסייע בפעילותה מול רגולציה בשווקים שונים.
מחזור שנתי של כמיליארד שקל
על פי התשקיף, צבאות בעולם מעדכנים את תפיסת המלאים ומגדילים משמעותית את היקפי הרכש שנועדו להבטחת זמינות ממושכת. מגמות אלו, לפי החברה, משמשות מנוע מרכזי לצמיחה עבור רשף. עוד מצוין כי רשף נהנית ממעמד מוביל בשוק המרעומים האלקטרוניים, שצפוי להגיע להיקף של 1.6 מיליארד דולר ב־2025, עם המשך גידול בשנים שלאחר מכן. לצד זאת מצוין כי שוק המרעומים למשוטטים, רחפנים וכטב"מים, נמצא בתנופה נפרדת וצפויה.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות, וכמו כל דבר שעולה, יש גם ירידה, ויש גלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה מוערכות טובות, ויש גאות בעסקיה - בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
