מנכל אורביט דניאל אשחר
צילום: יחצ

אורביט עם הזמנה גדולה ממשהב"ט - 11.2 מיליון דולר

חברת התקשורת הלווינית קיבלה הזמנה נוספת ממשרד הביטחון לאספקת מערכות תקש"ל, כשיחד עם ההזמנה הקודמת עומדות ההזמנות ממשרד הביטחון על כ-20.3 מיליון דולר

רוי שיינמן | (1)

אורביט אורביט -0.86%   העוסקת בתחום התקשורת הלווינית מדווחת על הזמנה בסך של 11.2 מיליון דולר ממשרד הביטחון לאספקת מערכות תקשורת לווינית לפלטורמות קרקעיות נייחות וניידות, וזאת בהמשך להזמנה של מוצרים אלה שקיבלה החברה ממשרד הביטחון לפני מספר חודשים בסך של 9.1 מיליון דולר, כך שסך ההזמנות עומד על 20.3 מיליון דולר. החברה ציינה כי האספקה צפויה במהלך השנה הנוכחית.


"אנו גאים על הזמנה משמעותית נוספת זו, המצטרפת להזמנות שהתקבלו ולזכייה היוקרתית ממשרד הביטחון בשנה האחרונה", מסר דניאל אשחר, מנכ״ל אורביט. "ההזמנה מעידה בעיננו על הערך המוסף והאמון הרב שרוכשים לקוחותינו למוצרי החברה וליכולות הטכנולוגיות של אורביט, בדגש על לקוח חשוב, מרכזי ואסטרטגי - מערכת הביטחון הישראלית שתשמש גם מנוף שיווקי משמעותי מול גופים מקבילים בעולם. מערכות תקשורת לוויינית לפלטפורמות קרקעיות ניידות ונייחות תאפשרנה למערכת הביטחון קישוריות עם מגוון רחב של לוויינים, בכל תנאי שטח ומזג אויר. אורביט, המספקת מערכות תקשורת לוויינית למגוון פלטפורמות ימיות, קרקעיות ומוטסות ללקוחות גלובליים כולל פלטפורמות מוטסות של צבא ארה"ב ומדינות נאט"ו, תמשיך להשקיע בחדשנות ויצירתיות על מנת להביא מוצרים פורצי דרך ללקוחותיה בארץ ובעולם".


החברה ציינה כי ההזמנה היא לטרמינלים מסוג 30MPT ו-46MPT, טרמינלים מודולריים, רב תכליתיים הפועלים לצרכים מסחריים וצבאי ים באמצעות אנטנה בגודל 30 ס"מ ואנטנה בגודל 46 ס"מ. הטרמינלים מאפשרים מגוון יכולות תקשורת לכלי רכב, למטוסים, לכלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים) ולכלים ימיים. כמו כן, הטרמינלים יאפשרו עבודה בשתי קונסטלציית לוויינים GEO ו-NGSO.


את שנת 2024 סיכמה אורביט עם הכנסות של כ-70 מיליון דולר בהשוואה לכ-63 מיליון דולר ב-2023, גידול של כ-11.2%. הרווח הנקי גדל בכ-18.6% לכ-11.7 מיליון דולר לעומת כ-9.9 מיליון דולר אשתקד.


הרווח הגולמי בשנת 2024 הסתכם לכ-26.9 מיליון דולר לעומת כ-23.7 מיליון דולר ב-2023, גידול של כ-13.5%. שיעור הרווחיות הגולמית הסתכם לכ-38.4% לעומת כ-37.6% ב-2023. ברבעון המקביל. הרווח התפעולי בשנת 2024 צמח בכ-12.3% והסתכם לכ-12.8 מיליון דולר, בהשוואה לכ-11.4 מיליון דולר ב-2023, וה-EBITDA בשנת 2024 צמח בכ-9.9% לכ-16.3 מיליון דולר לכ-14.8 מיליון דולר ב-2023. 


צבר ההזמנות של אורביט נכון לסוף שנת 2024 הסתכם לכ-120 מיליון דולר בהשוואה לכ-105 מיליון דולר בסוף הרבעון השלישי של 2024 ולכ-97.1 מיליון דולר בסוף 2023. המניה עלתה בשנה האחרונה ב-24.5% וב-7.3% מתחילת השנה והיא נסחרת לפי שווי של 805 מיליון שקל.

מניית אורביט בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איתן 28/05/2025 10:15
    הגב לתגובה זו
    שיש מנכל כמו שצריך ועובד אז יש תוצאות בטח כמו דני אשחר איש רציני
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.