אורביט עם הזמנה גדולה ממשהב"ט - 11.2 מיליון דולר
חברת התקשורת הלווינית קיבלה הזמנה נוספת ממשרד הביטחון לאספקת מערכות תקש"ל, כשיחד עם ההזמנה הקודמת עומדות ההזמנות ממשרד הביטחון על כ-20.3 מיליון דולר
אורביט אורביט 0.61% העוסקת בתחום התקשורת הלווינית מדווחת על הזמנה בסך של 11.2 מיליון דולר ממשרד הביטחון לאספקת מערכות תקשורת לווינית לפלטורמות קרקעיות נייחות וניידות, וזאת בהמשך להזמנה של מוצרים אלה שקיבלה החברה ממשרד
הביטחון לפני מספר חודשים בסך של 9.1 מיליון דולר, כך שסך ההזמנות עומד על 20.3 מיליון דולר. החברה ציינה כי האספקה צפויה במהלך השנה הנוכחית.
"אנו גאים על הזמנה משמעותית נוספת זו, המצטרפת להזמנות שהתקבלו ולזכייה היוקרתית ממשרד הביטחון
בשנה האחרונה", מסר דניאל אשחר, מנכ״ל אורביט. "ההזמנה מעידה בעיננו על הערך המוסף והאמון הרב שרוכשים לקוחותינו למוצרי החברה וליכולות הטכנולוגיות של אורביט, בדגש על לקוח חשוב, מרכזי ואסטרטגי - מערכת הביטחון הישראלית שתשמש גם מנוף שיווקי משמעותי מול גופים מקבילים
בעולם. מערכות תקשורת לוויינית לפלטפורמות קרקעיות ניידות ונייחות תאפשרנה למערכת הביטחון קישוריות עם מגוון רחב של לוויינים, בכל תנאי שטח ומזג אויר. אורביט, המספקת מערכות תקשורת לוויינית למגוון פלטפורמות ימיות, קרקעיות ומוטסות ללקוחות גלובליים כולל פלטפורמות
מוטסות של צבא ארה"ב ומדינות נאט"ו, תמשיך להשקיע בחדשנות ויצירתיות על מנת להביא מוצרים פורצי דרך ללקוחותיה בארץ ובעולם".
החברה ציינה כי ההזמנה היא לטרמינלים מסוג 30MPT ו-46MPT, טרמינלים מודולריים, רב תכליתיים הפועלים לצרכים מסחריים וצבאי ים באמצעות אנטנה בגודל 30 ס"מ ואנטנה בגודל 46 ס"מ. הטרמינלים מאפשרים מגוון יכולות תקשורת לכלי רכב, למטוסים, לכלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים) ולכלים ימיים. כמו כן, הטרמינלים יאפשרו עבודה בשתי קונסטלציית לוויינים GEO ו-NGSO.
את שנת 2024 סיכמה אורביט עם הכנסות של כ-70 מיליון דולר בהשוואה לכ-63 מיליון דולר ב-2023, גידול של כ-11.2%. הרווח הנקי גדל בכ-18.6% לכ-11.7 מיליון דולר לעומת כ-9.9 מיליון דולר אשתקד.
- לקראת המיזוג עם Kratos - אורביט רושמת צמיחה דו ספרתית
- אורביט: "בעזרת חברה אמריקאית גדולה נוכל לפתוח דלתות חדשות בשוק הביטחוני"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הגולמי בשנת 2024 הסתכם לכ-26.9 מיליון דולר לעומת כ-23.7
מיליון דולר ב-2023, גידול של כ-13.5%. שיעור הרווחיות הגולמית הסתכם לכ-38.4% לעומת כ-37.6% ב-2023. ברבעון המקביל. הרווח התפעולי בשנת 2024 צמח בכ-12.3% והסתכם לכ-12.8 מיליון דולר, בהשוואה לכ-11.4 מיליון דולר ב-2023, וה-EBITDA בשנת 2024 צמח בכ-9.9% לכ-16.3 מיליון
דולר לכ-14.8 מיליון דולר ב-2023.
צבר ההזמנות של אורביט נכון לסוף שנת 2024 הסתכם לכ-120 מיליון דולר בהשוואה לכ-105 מיליון דולר בסוף הרבעון השלישי של 2024 ולכ-97.1 מיליון דולר בסוף 2023. המניה עלתה בשנה האחרונה ב-24.5% וב-7.3% מתחילת השנה והיא נסחרת לפי שווי של 805 מיליון שקל.
- 1.איתן 28/05/2025 10:15הגב לתגובה זושיש מנכל כמו שצריך ועובד אז יש תוצאות בטח כמו דני אשחר איש רציני
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
