הראל ויזל מנכל פוקס
צילום: דימה טליאנסקי
דוחות

פוקס: צמיחה של 60% ברווח - 152 מיליון שקל

קמעונאית ההלבשה סיימה את הרבעון עם עליה של 31% בהכנסות שעמדו על 1.9 מיליארד שקל; גידול מתמשך במכירות בחנויות זהות במרבית תחומי הפעילות לצד שיפור ברווחיות הגולמית הקפיצו את השורה התחתונה



איתן גרסטנפלד | (1)

קמעונאית ההלבשה פוקס פוקס 0.17%  מסיימת את הרבעון האחרון של השנה עם הכנסות שיא של 1.9 מיליארד שקל, לצד צמיחה של 60% ברווח הנקי שעמד על כ-152 מיליון שקל. זאת, הודות לגידול מתמשך במכירות בחנויות זהות במרבית תחומי הפעילות לצד שיפור ברווחיות הגולמית.


הכנסות פוקס ברבעון הרביעי של השנה עמדו על כ-1.9 מיליארד שקל, עליה של 31.4% לעומת 1.44 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות מיוחסת בעיקר לגידול במכירות החנויות הזהות במרבית המגזרים לצד גידול בשטחי המסחר במרבית הפעילויות.


בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של 151.8 מיליון שקל, קפיצה של 60% לעומת כ-94.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקפיצה ברווח הנקי נבעה משיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית.


הרווח הגולמי של פוקס עלה ב-34.8% ועמד בסוף הרבעון על 1.09 מיליארד שקל (57.4% מההכנסות) לעומת כ-810 מיליון שקל (56% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. על פי החברה העליה בשיעור הרווח הגולמי נבעה בעיקר מהשינוי בתמהיל המכירות והמבצעים בחנויות המותגים.


הרווח התפעולי עמד על 244 מיליון שקל  (12.8% מההכנסות), עליה של 42% ביחס ל-172.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור בשיעור הרווח התפעולי הגיע הודות לעליה במכירות בחנויות הזהות.

 

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס: "אנו מסכמים רבעון רביעי מצוין, שממשיך את המגמה החיובית של השנה החולפת ומבטא את העוצמה, הגמישות והאיתנות של הקבוצה. במסגרת אסטרטגיה ברורה לפיתוח עסקי וצמיחה מתמשכים, אנו ממשיכים להרחיב את פעילותינו עם פתיחת חנויות נוספות של ג'מבו יוון בישראל, לצד התרחבות מותגי הקבוצה בשוק המקומי והבינלאומי. בשנים האחרונות חיזקה הקבוצה את נוכחותה הגלובלית והפכה לשחקנית מובילה בתחום הריטייל גם מחוץ לישראל. גם בתקופות של שינויים ואתגרים, אנחנו מזהים הזדמנויות לצמיחה ופועלים בנחישות למימושן תוך יצירת ערך מתמשך למשקיעים וללקוחותינו."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כלכלן 30/03/2025 10:02
    הגב לתגובה זו
    זה לא שמישהו המציא פה משהו יחודי הם פשוט עושקים את הציבור ולא מפסיקים להעלות מחיר ואף לא אחד פוצה פה כי הבעלים נגד ביבי הבנתם את זה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים