פוקס: צמיחה של 60% ברווח - 152 מיליון שקל
קמעונאית ההלבשה סיימה את הרבעון עם עליה של 31% בהכנסות שעמדו על 1.9 מיליארד שקל; גידול מתמשך במכירות בחנויות זהות במרבית תחומי הפעילות לצד שיפור ברווחיות הגולמית
הקפיצו את השורה התחתונה
קמעונאית ההלבשה פוקס פוקס -0.17% מסיימת את הרבעון האחרון של השנה עם הכנסות שיא של 1.9 מיליארד שקל, לצד צמיחה של 60% ברווח הנקי שעמד על כ-152 מיליון שקל. זאת, הודות לגידול מתמשך במכירות בחנויות זהות במרבית תחומי הפעילות לצד שיפור ברווחיות הגולמית.
הכנסות פוקס ברבעון הרביעי של השנה עמדו על כ-1.9 מיליארד שקל, עליה של 31.4% לעומת 1.44 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות מיוחסת בעיקר לגידול במכירות החנויות הזהות במרבית המגזרים לצד גידול בשטחי המסחר במרבית הפעילויות.
בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של 151.8 מיליון שקל, קפיצה של 60% לעומת כ-94.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקפיצה ברווח הנקי נבעה משיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית.
הרווח הגולמי של פוקס עלה ב-34.8% ועמד בסוף הרבעון על 1.09 מיליארד שקל (57.4% מההכנסות) לעומת כ-810 מיליון שקל (56% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. על פי החברה העליה בשיעור הרווח הגולמי נבעה בעיקר מהשינוי בתמהיל המכירות והמבצעים בחנויות המותגים.
- פוקס: צמיחה בהכנסות, יציבות ברווח הנקי
- פוקס בדוח פושר - רווח של 70 מיליון ברבעון השני; אבל רבעון שלישי התחיל חזק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי עמד על 244 מיליון שקל (12.8% מההכנסות), עליה של 42% ביחס ל-172.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור בשיעור הרווח התפעולי הגיע הודות לעליה במכירות בחנויות הזהות.
הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס: "אנו מסכמים רבעון רביעי מצוין, שממשיך את המגמה החיובית של השנה החולפת ומבטא את העוצמה, הגמישות והאיתנות של הקבוצה. במסגרת אסטרטגיה ברורה לפיתוח עסקי וצמיחה מתמשכים, אנו ממשיכים להרחיב את פעילותינו עם פתיחת חנויות נוספות של ג'מבו יוון בישראל, לצד התרחבות מותגי הקבוצה בשוק המקומי והבינלאומי. בשנים האחרונות חיזקה הקבוצה את נוכחותה הגלובלית והפכה לשחקנית מובילה בתחום הריטייל גם מחוץ לישראל. גם בתקופות של שינויים ואתגרים, אנחנו מזהים הזדמנויות לצמיחה ופועלים בנחישות למימושן תוך יצירת ערך מתמשך למשקיעים וללקוחותינו."
- 1.כלכלן 30/03/2025 10:02הגב לתגובה זוזה לא שמישהו המציא פה משהו יחודי הם פשוט עושקים את הציבור ולא מפסיקים להעלות מחיר ואף לא אחד פוצה פה כי הבעלים נגד ביבי הבנתם את זה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
